מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

בלוטת התריס ווירוס הקורונה - Thyroid disease and the coronavirus

מתוך ויקירפואה

בלוטת התריס ווירוס הקורונה
Thyroid disease and the coronavirus
Blausen 0534 Goiter.png
שמות נוספים Thyroid disease and the nCoV-2019/SARS-CoV-2 virus
יוצר הערך ד"ר איל רובינשטוק
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – בלוטת התריס, קורונה

מחלת COVID-19

COVID-19‏ (CoronaVirus Disease-2019) היא מחלה חדשה המערבת את הריאות ודרכי הנשימה, הנגרמת על ידי נגיף בשם SARS-CoV-2‏ (Severe Acute Respiratory Syndrome CoronaVirus 2), שגור כ"וירוס הקורונה". תסמינים אופייניים כוללים:

  • חום גבוה
  • שיעול חדש ומתמשך – מדובר בשיעול הנמשך יותר משעה, או 3 פרקי שיעול תוך 24 שעות (אם בדרך כלל יש לך שיעול, אופייני לראות החמרה ניכרת בעוצמת השיעול ובאופיו)

התפשטות נגיף הקורונה SARS-CoV-2

מעריכים כי הנגיף מתפשט באמצעות טיפות שיעול, בדומה לנגיפים רבים (כדוגמת נגיף השפעת).

קבוצות סיכון

קיימות מספר קבוצות סיכון למחלה קשה כתוצאה מנגיף הקורונה SARS-CoV-2, הכוללות בין היתר: מחלת ריאות כרונית, אי ספיקת לב, גיל מעל 60, סוכרת, יתר לחץ דם, אי ספיקת כליות כרונית, ומטופלים הסובלים מדיכוי חיסוני (עקב מחלה או תרופות). פירוט בנושא ניתן למצוא באתר משרד הבריאות.

הסיכון למטופלים עם תת או יתר בלוטת התריס

נגיף הקורונה SARS-CoV-2 הוא נגיף חדש, כך שאין מידע על האופן בו הוא משפיע על מטופלים עם מחלות בלוטת התריס. עם זאת, ידוע כי מחלת בלוטת התריס לא קשורה לעלייה בסיכון לזיהומים נגיפיים באופן כללי, ואף אין קשר בין מחלת בלוטת התריס לחומרת זיהום נגיפי.

רבים שואלים האם מחלה אוטואימונית (Autoimmune) של בלוטת התריס מעידה על דיכוי חיסוני. התשובה היא לא. זרוע מערכת החיסון הגורמת לאוטואימוניות של בלוטת התריס שונה מזרוע מערכת החיסון האחראית להתמודדות עם זיהומים נגיפיים, כדוגמת נגיף ה-SARS-CoV-2. חולים שמסווגים כבעלי מערכת חיסון מוחלשת (Immune-compromised) כוללים מטופלים הסובלים ממצבים כגון: Leukemia‏, HIV‏ (Human Immunodeficiency Virus), או המטופלים בסטרואידים (Steroids) במינון גבוה, תרופות אימונולוגיות נגד דלקת מפרקים שגרונית או טרשת נפוצה, כימותרפיה (Chemotherapy), או לאחר השתלת איברים.

השפעת תרופות למחלות בלוטת התריס על מערכת החיסון

התרופות הניתנות למחלות בלוטת התריס, כגון הורמוני בלוטת התריס (Eltroxin‏, Euthyrox‏, Synthroid) או כדורים לטיפול ביתר פעילות בלוטת התריס [[[Methimazole]] או PTU‏ (Propylthiouracil)] לא גורמות לדיכוי חיסוני. הם לא משנות או מחלישות את מערכת החיסון.

עם זאת, יש מספר יוצאי דופן:

  • מטופלים עם מחלת עיניים של מחלת גרייבס (Graves' ophthalmopathy) מטופלים לעיתים במינונים גבוהים של סטרואידים היכולים לדכא את המערכת החיסונית. מטופלים אלו נמצאים הנמצאים בסיכון מוגבר למחלה קשה מנגיף ה-SARS-CoV-2. לכן, עליהם להקפיד במיוחד על ההמלצות הרשמיות לגבי השהות בבית. במקרים מסוימים ניתן לשקול דחיית טיפול, בהתאם לחומרת מחלת העיניים
  • לחולים המטופלים ב-Methimazole‏ (Mercaptizol) או PTU ליתר פעילות בלוטת התריס יש סיכון קטן להתפתחות Agranulocytosis (ירידת הכדוריות הלבנות בדם), אם כי תופעת לוואי זו נדירה ביותר. מחקרים מראים כי הסיכון לפתח Agranulocytosis הוא בין 0.5-0.2 האחוז. תסמינים של Agranulocytosis (כאב גרון, כיב בפה, חום, מחלה דמוית שפעת) עשויים לחפוף עם תסמינים של זיהום בנגיף הקורונה SARS-CoV-2 (חום, שיעול מתמשך חדש, מחלה דמוית שפעת) וקשה מאוד, אם לא בלתי אפשרי להבדיל ביניהם על סמך תסמינים בלבד. אם מופיעים תסמינים אלו יש להפסיק את התרופה מיידית ולבצע בדחיפות ספירת דם. במקרים אלו בדרך כלל תשלח בדיקה לנגיף ה-SARS-CoV-2

השפעת נגיף הקורונה SARS-CoV-2 על חולים שעברו טיפול ביוד רדיואקטיבי או ניתוח כריתת בלוטת התריס

אין עדות לכך שמטופלים שעברו טיפול ביוד רדיואקטיבי (Radioactive Iodine) או ניתוח לבלוטת התריס נמצאים בסיכון מוגבר לזיהום נגיפי, ולכן גם אינם בסיכון מוגבר לזיהום בנגיף הקורונה SARS-CoV-2.

השפעת חוסר איזון של תפקודי בלוטת התריס על סיכון לזיהום

אין עדות לכך שמטופלים עם תפקודי תריס לא מאוזנים נוטים יותר לחלות בזיהומים נגיפיים באופן כללי.

עם זאת, ייתכן שחולים עם תפקודי תריס לא מאוזנים (שהחלו תרופה או שאינם נוטלים תרופותיהם באופן סדיר) עלולים להיות בסיכון מוגבר לסיבוכים כתוצאה מהזיהום, ובמיוחד במטופלים עם יתר פעילות בלוטת התריס. לכן, מומלץ להמשיך ליטול את התרופות לפי ההמלצות ובאופן סדיר.

השפעת תרופות ליתר פעילות בלוטת התריס על סיכון לזיהום

לא ידוע כי תרופות לטיפול ביתר בלוטת התריס מגדילות את הסיכון לזיהום, אלא אם כן הן גורמות Agranulocytosis (ירידה ברמת הכדוריות הלבנות בדם). זוהי תופעת לוואי נדירה מאוד של התרופות Methimazole או PTU. מטופלים הנוטלים תרופות אלו באופן סדיר לא נחשבים בסיכון מוגבר להידבק בנגיף הקורונה SARS-CoV-2 או לפתח מחלה קשה יותר אם הם יחלו בזיהום.

גם חולה שנדבק בנגיף ה-SARS-CoV-2 יכול להמשיך בתרופותיו ליתר פעילות בלוטת התריס, אלא אם כן ספירת הדם הלבנה נמוכה באופן חריג.

דחיית טיפול ביוד רדיואקטיבי או ניתוח של בלוטת התריס

בתי החולים הונחו לדחות טיפולים לא דחופים. לאור זאת, ניתוחים רבים ואף טיפולים ביוד רדיואקטיבי ידחו למספר חודשים. כל מקרה יישקל לגופו, ומקרים דחופים יקבלו עדיפות לטיפול מיידי. במרבית המקרים ניתן לדחות את הטיפול במספר חודשים ללא חשש. הדבר נכון במיוחד למחלות שפירות של בלוטת התריס (כגון יתר פעילות), ובמקרי סרטן בלוטת התריס בהם מדובר בממצא קטן המוגבל לבלוטה. במקרים בהם נדחה טיפול, מומלץ להיות במעקב סדיר של אנדוקרינולוג (Endocrinologist).

היסטוריה של סרטן בלוטת התריס והשפעתה על סיכון מוגבר מנגיף הקורונה SARS-CoV-2

כריתה מלאה או חלקית של בלוטת התריס וטיפול ביוד רדיואקטיבי לא משפיעות על הסיכון לזיהום נגיפי או על חומרתו, ומטופלים אלו אינם נחשבים בסיכון מוגבר לתחלואה בנגיף ה-SARS-CoV-2. עם זאת, יש להקפיד על נטילה סדירה של הורמוני בלוטת התריס, שכן חוסר איזון של הבלוטה עלול להעלות סיכון לסיבוכים במטופלים שכבר נדבקו.

חלופות להתייעצות למחלת בלוטת התריס

במרבית המרפאות לאנדוקרינולוגיה ניתנת אופציה להתייעצות טלפונית או בווידאו במהלך תקופה זו. מומלץ לבדוק עם הרופא המטפל או עם מזכירות המרפאה.

ביבליוגרפיה