מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

הבדלים בין גרסאות בדף "הדבקויות צפקיות - Peritoneal adhesions"

מתוך ויקירפואה

שורה 21: שורה 21:
 
* לנושא הבא: [[מיימת חלבית בחלל הצפק - Chylous peritonitis]]
 
* לנושא הבא: [[מיימת חלבית בחלל הצפק - Chylous peritonitis]]
  
* [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים]]
+
* [[כירורגיה של הצפק|לתוכן העניינים של הפרק]]
 +
* [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]]
 +
* לפרק הקודם: [[כירורגיה של הוושט]]
 
* לפרק הבא: [[כירורגיה של הקיבה והתריסריון]]
 
* לפרק הבא: [[כירורגיה של הקיבה והתריסריון]]
  

גרסה מ־22:16, 7 ביוני 2012

כותרתצפק.jpg
עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק כירורגיה של הצפק
 


חתך סתמי בצפק מתרפא עד מהרה, ואינו מותיר אחריו צלקת. רקמה צלקתית בצפק נגרמת עקב חבלות מכניות, איסכמיה, זיהומים, עימדון ורידי, גופים זרים, טלק וכו'. כל אלה עלולים לגרום להידבקויות.

הסכנה העיקרית בהידבקויות היא חסימת מעי, עקב סירכה (Adhesion) הדבוקה למעי ולדופן. סביב סירכה כזו יכול המעי להתפתל ולהיחסם (פתלת - Volvulus). סירכה פיברוטית שמקורה בהידבקות יכולה ללחוץ על לולאת מעי ולחסום אותה, או ליצור מרווח בין הלולאות לדופן הבטן, או בין הלולאות עצמן, שבתוכן יכולה לולאת מעי אחרת להיכלא ולהיחסם (בקע פנימי). הידבקויות רבות בין הלולאות יכולות ליצור פקעת של לולאות מעי המאבדות את גמישותן ואת כושרן להתכווץ, ועקב כך נגרמת חסימת מעי בלתי שלמה. הלולאה שבה מתרחשת החסימה עלולה להינמק, עקב פגיעה באספקת הדם שלה, דבר העלול להסתיים בניקוב המעי, באלח ובמוות. הידבקויות אלה נוטות לחזור, ולכן ההתערבות הכירורגית היא פתרון באין ברירה (על הגישה הטיפולית לחסימת מעי ר' בפרק "המעי הדק").

הידבקויות מתרחשות גם בלא קשר לניתוחים בחולים הלוקים במחלות דלקתיות ראשוניות או משניות של הצפק, כגון דלקת צפק גונוקוקלית, שחפת הצפק או זיהומים נגיפיים אחרים.

ראו גם



המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא