האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6742 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6742 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

המלצות לביצוע בדיקות ריווי חמצן ביילודים לאיתור מומי לב קריטיים - נייר עמדה

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
המלצות לביצוע בדיקות ריווי חמצן ביילודים לאיתור מומי לב קריטיים
האיגוד המפרסם האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה
והאיגוד הישראלי לקרדיולוגית ילדים
קישור באתר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה
תאריך פרסום אוגוסט 2020
יוצר הערך  
  • ד"ר אלונה בן-נון
  • ד"ר אלונה ראוכר שטרנפלד
  • ד"ר ירון רזון
  • ד"ר מיכאל פלדמן
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

רקע

מדידת ריווי חמצן ביילודים כבדיקת סקר לאיבחון מוקדם של מומי לב מולדים קריטיים

שכיחות מומי הלב המולדים באוכלוסייה היא 9 לכל 1000 לידות חי[1]. כרבע מהילדים עם מומי לב מולדים יזדקקו להתערבות בניתוח או בצינתור, כבר בשנה הראשונה לחייהם[2]. טיפול מוקדם בילדים להם מום לב קריטי (נספח מס' 1), משפר את מצבם ההמודינמי ומונע נזק משני לאיברים חיוניים. איבחון מוקדם וטיפול במועד, משפר באופן משמעותי את התמותה בילדים עם מומי לב מולדים[3]. לפיכך, חשוב לשפר את הזיהוי המוקדם של יילודים עם מומי לב מולדים. מקובל לבצע סקירת מערכות בחיים העובריים. אולם, מחקרים שונים מעידים ששכיחות האיבחון הטרום לידתי של מומי לב מולדים היא כ-50% בלבד[4][5]. לאחר הלידה כל יילוד נבדק על-ידי רופא ילדים ביממה הראשונה לחיים ולפני שיחרורו הביתה. בדיקה פיזיקלית יסודית יכולה לזהות מומי לב מולדים על סמך סימפטומים, אוושה לבבית או כיחלון ניכר. אולם, ישנן אוושות המופיעות רק עם הירידה בתנגודת הריאתית, וזאת, לאחר השחרור מבית החולים. דווח שרק במחצית מהיילודים עם מומי לב מולדים נשמעה אוושה בעודם מאושפזים במחלקת יונקים[6]. כמו כן, ניתן לפספס כיחלון קל בבדיקה פיזיקלית. כמות משמעותית של כ-5 גרם אחוז של deoxygenated hemoglobin, הכרחית לגרימת כיחלון נצפה. קשה לזהות כיחלון ביילודים עם אנמיה קשה, היפוקסמיה קלה וריווי חמצן של 80%–95%.

במחקר שפורסם באנגליה בשנת 2006, נמצא ש-25% מהילדים עם מומי לב מולדים אובחנו לראשונה רק לאחר השחרור ממחלקת יונקים[7]. בארצות הברית דווח שאיחור או פיספוס באיבחון מומי לב מולדים חל ב-7 מתוך 100,000 לידות חי[8]. יילודים עם מומי לב מולדים עלולים להתדרדר בתקופה הראשונה לחיים בשל השינויים בתנגודת הריאתית וסגירת הדוקטוס ארטריוזוס. בילדים עם מומי לב מולדים התלויים בזרימת הדם ב-PDA, חשוב הזיהוי המוקדם של המום עוד בימים הראשונים לחיים. איבחון מאוחר חושף את היילודים לתחלואה משמעותית בעיקר בשל נזק היפוקסי לרקמת המח.

פורסמו עבודות הבוחנות את בדיקת ריווי החמצן ביילודים כבדיקת סקר למומי לב מולדים קריטיים. יילודים עם מדידות ריווי חמצן נמוכות מ-95%, הופנו לבדיקת אקו לב. מרבית החוקרים מסכימים שריווי חמצן של פחות מ-95%, מהווה מדידת סף להמשך הבירור הלבבי.

ריווי החמצן בסביבה דלה בחמצן, בשל גובה רב, נמוך מריווי החמצן בגובה פני הים. עבודות שונות מראות שריווי החמצן הממוצע לאחר הלידה הוא מתחת ל-95% בגובה מעל כ-1500 מטר[8][9]. עבודה שבוצעה בישראל [10] הראתה שריווי החמצן הממוצע בירושלים ובתל אביב הוא סביב 98%, כאשר בירושלים ריווי החמצן הממוצע נמוך ב-0.4% מריווי החמצן הממוצע בתל אביב. מכאן ניתן להסיק שניתן להשתמש בסף של 95% בכל הארץ.

ריווי החמצן בדם ביממה הראשונה לחיים אינו יציב. מדידת ריווי החמצן ב-24 שעות הראשונות לחיים יכולה לגרום ל-false positive משמעותי. מחקרים מלמדים שמדידת ריווי חמצן ביממה הראשונה לחיים הניבה 5% של false positives לעומת מדידה לאחר גיל 24 שעות בה נמצאו רק 1% של false positive‏[11][12]. המדידה בוצעה או כמדידה יחידה בגפה תחתונה (post ductal) או כמדידה ב-2 גפיים, עליונה ותחתונה (pre and post ductal).

במחקר מנורווגיה, בוצעו מדידות ריווי חמצן ב-50,008 יילודים. במהלך שנות המחקר אובחנו 136 יילודים עם מומי לב מולדים (1.2 ל-1000 לידות). 38 מהמומים אובחנו טרם הלידה (28%). מסה"כ המומים שאובחנו לאחר הלידה, 44/50 (88%) אובחנו בקבוצת היילודים שבהם בוצעו מדידות ריווי חמצן, לעומת 37/48 (77%) בקבוצת היילודים שבהם לא נבדק ריווי חמצן[13].

בעבודה משוודיה, בוצעו בדיקות סקר ב-39,821 יילודים. בתקופת המחקר אובחנו 60 יילודים עם מומים התלויים ב-PDA. 92% אובחנו טרם שחרורם מבית החולים. באותה התקופה, במרכזים בהם לא בוצעו מדידות ריווי חמצן שגרתיות, אובחנו 100 יילודים עם מומי לב התלויים ב-PDA. רק 72% מאותם היילודים אותרו טרם שחרורם מבית החולים. מדידת ריווי החמצן כבדיקת סקר שיפרה משמעותית את האיבחון של מומי לב אלה[14]. במחקר מגרמניה, בוצעו 41,445 בדיקות סקר ב-34 מרכזים רפואיים. 54 יילודים היו בעלי בדיקה חיובית. מתוכם ב-14 יילודים נמצאו מומי לב מולדים[15].

בשנת 2012 פורסמה ב-Lancet סקירת ספרות עם מטה-אנליזה בנושא מדידת ריווי חמצן כבדיקת סקר למומי לב מולדים בתינוקות א-סימפטומטיים. נמצאו 52 עבודות, מתוכן 13 ראויות, הסוקרות 229,421 יילודים. סה"כ הרגישות (sensitivity) הייתה 76.5% והסגוליות (specificity) הייתה 99.9%. שעור חיובי כוזב (false positive) היה 0.14%, ואף פחת משמעותית ל-0.05%, כאשר המדידה בוצעה לאחר היממה הראשונה לחיים. ב-60% מהעבודות, הבדיקה בוצעה בגפה תחתונה בלבד. הסוקרים מסיקים שמדידת ריווי חמצן כבדיקת סקר היא בעלת סגוליות גבוהה ועונה על הקריטריונים של בדיקת סקר[16].

בשנת 2017 פורסמה ב-JAMA השוואה של תמותת תינוקות עד גיל 6 חודשים, ממומי לב קריטיים, בין מדינות שהחילו את סקר ריווי החמצן, לבין אלו שלא, ולעומת התקופה טרם ההחלה. נמצא שהחלת ביצוע סקר ריווי חמצן עד יוני 2013 בשמונה מדינות בארצות הברית הביאה לירידה של 33.4% במוות מוקדם של יילודים (עד גיל 6 חודשים) על רקע מום לב מולד קריטי לעומת מדינות שלא החילו את ביצוע הסקר ולעומת התקופה טרם החלת הסקר[17].

במטה-אנלזיה של Cochrane שפורסמה בשנת 2018‏[18] נסקרו 21 מאמרים שכללו 457,202 יילודים. נמצא, ששכיחות מום לב מולד קריטי הייתה 0.6 ל-1000 לידות חי. המסקנות היו שהרגישות של בדיקת הסקר לאיתור מום לב מולד קריטי היא 76.3% (69.5-82 CI) הספציפיות 99.9% (99.7-99.9 CI) אחוז תוצאה חיובית כוזבת 0.14% (0.7-0.22 CI). תוצאות זהות למטה-אנליזה שהוזכר לעיל משנת 2012‏[16]. זמן ביצוע הבדיקה לא שינה את הרגישות של הבדיקה, אך כאשר הבדיקה בוצעה לאחר 24 שעות היו פחות תוצאות חיוביות כוזבות (0.06% לעומת 0.42%). לא נמצא שינוי ברגישות ובספציפיות בבדיקה ביד ימין בלבד מול יד ימין ורגל. בדיון מציינים, שהעדויות הנוכחיות תומכות בביצוע סקר ריווי חמצן לאיתור מום לב קריטי ליילודים א-סימפטומטיים, לפני שחרורם הביתה. עוד מצוין במאמר, שעבודות רבות מדווחות על איבחון בעיות לא קרדיאליות על-ידי סקר ריווי החמצן, כמו דלקת ריאות מולדת או ספסיס מוקדם. בדיקה כזו יכולה להיחשב כחיובית כוזבת, אך יש כאן ערך מוסף באיתור וטיפול מוקדם בתחלואה משמעותית.

נכון לזמן כתיבת נייר עמדה זה, סקר ריווי חמצן מומלץ באופן גורף בארצות הברית ואירופה, ומבוצע ברוב מחלקות היילודים באוסטרליה וניו זילנד:

כל 50 המדינות בארצות הברית יישמו מדיניות לביצוע סקר ריווי חמצן לאיבחון מחלות לב מולדות קריטיות. בכל המדינות פרט לקליפורניה הבדיקה מבוצעת באופן אוטומטי, בקליפורניה הבדיקה מוצעת לכולם ומבוצעת אם יש הסכמה[19]. בשנת 2017 פורסם קונצנזוס אירופאי לגבי סקר ריווי חמצן ביילודים[20] עם סקירת ספרות נרחבת בה דווח שבין השנים 2008–2014 בוצעו מספר מחקרים גדולים שהדגימו כי סקר ריווי החמצן הוא בדיקה בעלת סגוליות גבוהה מאוד ורגישות בינונית, ושכך עונה לקריטריונים של בדיקת סקר. כל העבודות הדגימו שהוספת סקר ריווי החמצן לבדיקות הסקר הקיימות (סקירות טרום לידתיות ובדיקה פיזיקלית) מעלות את האבחנה של מום לב קריטי ל-90%-96% ללא קשר לאחוזי האבחנה של השיטות האחרות. רב העבודות דיווחו שמצבים לא לבביים כמו הפרעות נשימתיות, זיהומים ויל"ד ריאתי גם אובחנו על-ידי בדיקת הסקר, עובדה התורמת לחשיבותה של הבדיקה.

ההמלצות של הקבוצה האירופאית לאחר סקירת הספרות היו:

  1. סקר ריווי חמצן לאיתור מום לב קריטי ביילודים צריך להתבצע בכל מדינות אירופה
  2. הבדיקה צריכה להתבצע על-ידי מכשירים מהדור החדש העמידים לתנועה
  3. הסקר צריך להתבצע אחרי גיל 6 שעות, לפני השחרור הביתה (עדיף ב-24 שעות לאחר הלידה)
  4. הסקר צריך להתבצע ביד ימין ורגל
  5. כל מדינה צריכה להחליט לבד על הפרוטוקול לביצוע הבדיקה

באוסטרליה וניו זילנד סקר ריווי החמצן אומץ באופן הדרגתי ללא הנחיות לאומיות, בסקר שבוצע בשנת 2017 נמצא ש-77% ממחלקות היילודים באוסטרליה וניו זילנד מבצעות סקר ריווי חמצן[21].

הנחיות לביצוע הבדיקה

האוכלוסייה הנבדקת

בדיקת הסקר תבוצע אך ורק בתינוקות שנולדו בבית החולים, או שהגיעו לבית החולים תוך מספר שעות מהלידה[22].

הבדיקה תבוצע בתינוקות שנמצאים בתינוקיות הרגילות או במחלקות הנותנות טיפול מוגבר ביילודים עם מצבים שאינם מוגדרים "טיפול נמרץ" (כמו עירוי נוזלים למצבי היפוגליקמיה, השלמת כלכלה בזונדה) בתינוקות הצפויים להשתחרר תוך כשבוע מלידתם.

הסקר לא יבוצע בתינוקות הבאים:

  • יילודים המאושפזים ביחידות ובמחלקות לטיפול נמרץ/מיוחד ביילוד, אשר שהותם צפויה להימשך זמן ממושך[23]
  • יילודים אשר כבר עברו הערכה קרדיאלית הכוללת בדיקת אקו לב לאחר הלידה

זמן ביצוע הבדיקה

מומלץ לבצע את הבדיקה רק לאחר 24 שעות מהלידה, על-מנת להפחית תוצאות חיוביות שגויות (false positive)‏[16].

מומלץ לבצע ביממה השנייה לחיים (24-48 שעות).

במקרה של שחרור לפני גיל 24 שעות או מסיבה אחרת הדורשת הקדמת הבדיקה, יש לבצע אותה מאוחר ככל הניתן, אך לפני השחרור מבית החולים.

סוג המכשיר המומלץ לביצוע הבדיקה

יש לבצע את הבדיקה בעזרת מכשירי אוקסימטריה מהדור החדש (קריאה טובה במצבי פרפוזיה נמוכה ובעת תנועה)[24] ובעזרת חיישנים חדשים ולא פגי תוקף.

מבצעי הבדיקה

על בתי החולים להכשיר ולהעסיק כוח אדם מתאים וייעודי לביצוע הבדיקה.

טכניקת הבדיקה

את הבדיקה יש לבצע כאשר התינוק רגוע (ישנה עדיפות לבדיקה בעירנות ולא בשינה, מכיוון שבשינה עלולה להתקבל תוצאה נמוכה כוזבת).

יש לבצע מדידת ריווי חמצן פרה-דוקטאלית, בכף יד ימין, ופוסט-דוקטאלית, באחת מכפות הרגליים. ניתן לבצע את הבדיקה בו זמנית בשתי הגפיים או מיידית אחת לאחר השנייה. (ראו נספח מס' 2 לגבי שיטת הבדיקה).

יש להשאיר את החיישן על הגפה עד לקבלת ערך יציב, כדקה או יותר (ולראות שהסיגנל גבוה/טוב).

יש לתעד את תוצאות הבדיקה בתיק הרפואי של היילוד.

מצב מיוחד - תינוק המטופל בחמצן: מתן חמצן לתינוק עלול להטות את תשובות הבדיקה. במקרה שהתינוק מקבל חמצן מומלץ, לדחות את הבדיקה לזמן שבו התינוק ייגמל מחמצן ויהיה באוויר החדר, ולא בזמן שהוא מטופל בחמצן. אם התינוק משתחרר הביתה עם חמצן, יש לבצע את הבדיקה עם חמצן ולהיוועץ עם הרופא המטפל לגבי פענוח התשובה. אין חובה לבצע את הבדיקה במצב זה אם התינוק עבר אקו לב.

תוצאות הבדיקה

יש לרשום את תוצאות הבדיקה במכתב השחרור של התינוק.

הגדרת תוצאת בדיקה שלילית

ריווי חמצן ≥95% בשתי הגפיים (יד ורגל) וכן פער ≤3% בין השניים.

תשובה שלילית אינה שוללת פגם אנטומי קרדיאלי.

תשובה שלילית אינה שוללת צורך בבירור קרדיאלי מסיבות אחרות (לדוגמה: אבחנה טרום לידתית של מום לב, דיסמורפיזם, סימנים קליניים מתאימים).

הגדרת תוצאת בדיקה חיובית

  1. ריווי חמצן >95% באחת הגפיים
  2. פער <3% בין יד ורגל (כשבשתי הגפיים ריווי החמצן >95%)

השלכות תוצאת בדיקת חיובית

לאחר קבלת תשובה חיובית יש להודיע מיד לרופא האחראי.

יש לבצע הערכה רפואית שתכלול גם בדיקה גופנית תוך פרק זמן סביר וחיפוש גורמים נוספים לירידה בריווי חמצן (לדוגמה: זיהום, דלקת ריאות, יל"ד ריאתי), ולטפל בהתאם.

  • אם הבדיקה הגופנית תקינה יש לחזור על מדידת ריווי החמצן תוך 1–2 שעות. אם התוצאה חיובית, יש להפנות לאקוקרדיוגראפיה על-ידי קרדיולוג ילדים. אם מדידת ריווי החמצן החוזרת תקינה, יש צורך במעקב קליני בלבד, על-פי המקובל במחלקת תינוקות
  • אם הבדיקה הגופנית אינה תקינה יש להפנות לאקוקרדיוגראפיה, ללא צורך להמתין למדידת ריווי חמצן חוזרת. בדיקת האקוקרדיוגראפיה צריכה להיעשות לפני השחרור מבית החולים. במידת הצורך, יש להעביר את החולה לבית החולים אחר לשם ביצוע הבדיקה

מצב מיוחד: במקרה של ריווי חמצן >90% ביד או ברגל, יש לבצע בדיקה גופנית מיידית ולקרוא לייעוץ קרדיולוגי. במצב זה אין לחכות לבדיקה חוזרת.

האלגוריתם לא בא להחליף שיקול דעת קליני.

תקציר ההנחיות: נספח מס' 3

סיכום

בדיקת סקר ריווי חמצן נועדה לסייע באיבחון מוקדם של מומי לב קריטיים, בתינוקות א-סימפטומטיים. זוהי בדיקה עם סגוליות גבוהה ביותר ורגישות בינונית. הבדיקה עונה על הקריטריונים הנדרשים מבדיקת סקר. הבדיקה מעלה את האיבחון של מום לב קריטי ל-96%-90%. ביצוע הבדיקה לאחר 24 שעות מוריד את שיעור false positives. בנוסף, עשויה הבדיקה לעזור באיבחון מצבים לא לבביים דחופים בשלב מוקדם.

חלק ממחלקות היילודים בארץ כבר אימצו את בדיקת הסקר באופן עצמאי עם תוצאות חיוביות.

הועדה קוראת למשרד הבריאות לכלול את הבדיקה כחלק מהתכנית הארצית לבדיקות סקר עבור יילודים, ולהקצות את המשאבים הדרושים על-מנת לרכוש את הציוד הנדרש לביצוע הבדיקה וכן, על-מנת לגייס כוח אדם ייעודי לביצוע בדיקת הסקר המקיפה.

נספח מס' 1

מומי לב מולדים קריטיים

מומי לב בהם נדרשת התערבות צינתורית או ניתוחית בשנה הראשונה לחיים.

נכללים ברשימה מומי לב תלויי דוקטוס ומומי לב כיחלוניים וגם מומים נוספים פחות קשים שאינם תלויים בדוקטוס. מומי לב קריטיים הם כ-25% מכלל מומי הלב.

מומי לב שאמורים להתגלות בסקר ריווי החמצן - מומי לב קריטיים המלווים בהיפוקסמיה

  • חדר שמאל היפופלסטי - Hypoplastic left heart syndrome
  • אטימות של המסתם הריאתי עם מחיצה בין-חדרית שלמה - Pulmonary Atresia/intact ventricular septum
  • טטרלוגיה ע"ש פאלוט - Tetralogy of Fallot
  • ניקוז אנומלי של כל ורידי הריאה - Total anomalous pulmonary venous drainage
  • שיחלוף של העורקים הגדולים - Transposition of great arteries
  • איטמות של המסתם הטריקוספידלי - Tricuspid atresia
  • טרונקוס עורקי - Truncus arteriosus
  • קוארקטציה של האאורטה - Coarctation of Aorta
  • מוצא של שני העורקים הגדולים מחדר ימין - Double outlet right ventricle
  • אנומליה ע"ש אבשטיין - Ebstein Anomaly
  • חוסר המשכיות של קשת האאורטה - Interrupted Aortic Arch
  • מומים שונים בהם חדר יחיד בלב (כמו double inlet left ventricle)‏ - Single ventricle

נספח מס' 2 - ההבדל בין שיטות הבדיקה השונות (פוסט דוקטאלי מול פרה + פוסט דוקטאלי)

את סקר ריווי החמצן ניתן לבצע בשתי שיטות:

  1. מדידת ריווי חמצן ברגל בלבד (פוסטדוקטלי) - במקרה זה, אם יש מום לב בו יש ערבוב דם לא מחומצן ומחומצן בתוך הלב או כאשר יש מום תלוי דוקטוס בו הדלף בדוקטוס הוא מחדר ימין לאבי העורקים, תתקבל מדידת ריווי חמצן לא תקינה ברגל
  2. מדידת ריווי חמצן ביד ימין (פרהדוקטלי) וברגל (פוסטדוקטלי) - במקרה זה ההערכה מתבצעת לפי ריווי חמצן אבסולוטי ביד או ברגל, או לפי הפרש ריווי החמצן בין היד לרגל. במקרה זה תתקבל מדידת ריווי חמצן בתנאים המתוארים בבדיקה הראשונה אך יתגלו גם מקרים נדירים נוספים בהם עורק הריאה יוצא מהחדר השמאלי ומעביר דם מחומצן דרך הדוקטוס לאבי העורקים ואז ריווי החמצן ברגל יהיה תקין וביד יהיה נמוך - לדוגמה transposition of great arteries with interrupted aortic arch

בעבודות גדולות שנעשו לא נמצא הבדל סטטיסטי בין שתי השיטות - הסיבה לכך היא שהמקרים שהתגלו על-ידי שיטה 2 הם מקרים בודדים שלא משנים את התוצא הסטטיסטי.

ברוב המדינות בעולם בהן מבוצע סקר ריווי החמצן, נמדד ריווי חמצן ביד ימין וברגל.

הסיבה העיקרית להעדפת שיטה 1 על פני שיטה 2 היא פשטות הבדיקה וחיסכון בזמן. באופן מעשי, מניסיון של מרכזים בהם מבוצעת הבדיקה ביד וברגל, לא מדובר בפרוצדורה הגוזלת יותר זמן באופן משמעותי.

מסיבות אלו החלטנו להמליץ על ביצוע סקר ריווי החמצן על-ידי מדידת ריווי חמצן ביד וברגל, כפי שמופיע בהמלצות האמריקאיות.

נספח מס' 3 - אלגוריתם לביצוע הסקר

סטורציה בילודים.jpg

ביבליוגרפיה

  1. ↑ Botto LD, Correa A, Erickson JD. Racial and temporal variations in the prevalence of heart defects. Pediatrics. 2001;107:E32.
  2. ↑ Talner CN. Report of the New England Regional Infant Cardiac Program, by Donald C. Fyler, MD, Pediatrics, 1980;65)suppl(:375- 461. Pediatrics. 1998;102)pt 2(:258 -259.
  3. ↑ Boneva RS, Botto LD, Moore CA, Yang Q, Correa A, Erickson JD. Mortality associated with congenital heart defects in the United States: trends and racial disparities, 1979 -1997. Circulation. 2001; 103:2376-2381.
  4. ↑ Randall P, Brealey S, Hahn S, Khan KS, Parsons JM. Accuracy of fetal echocardiography in the routine detection of congenital heart disease among unselected and low risk populations: a systematic review. BJOG. 2005;112:24 -30.
  5. ↑ Tegnander E, Williams W, Johansen OJ, Blaas HG, Eik-Nes SH. Prenatal detection of heart defects in a non-selected population of 30,149 fetuses: detection rates and outcome. Ultrasound Obstet Gynecol. 2006;27:252-265.
  6. ↑ Ainsworth S,Wyllie JP, Wren C. Prevalence and clinica significance of cardiac murmurs in neonates. Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed 1999;80:F43-F45.
  7. ↑ Brown KL, Ridout DA, Hoskote A, Verhulst L, Ricci M, Bull C. Delayed diagnosis of congenital heart disease worsens preoperative condition and outcome of surgery in neonates. Heart. 2006;92: 1298-1302.
  8. ↑ 8.0 8.1 Subhi R, Smith K, Duke T. When should oxygen be given to children at high altitude? A systematic review to define altitude-specific hypoxaemia. Archives of Disease in Childhood, )2009( 94 )1 (; 6-10.
  9. ↑ Ravert P, Detwiler TL, Dickinson JK. Mean oxygen saturation in well neonates at altitudes between 4498 and 8150 feet. Adv Neonatal Care 2011; 11: 412-17.
  10. ↑ Samuel TY, Bromiker R, Mimouni FB, Picard E, Lahav S, Mandel D, Goldberg S. Newborn oxygen saturation at mild altitude versus sea level: implications for neonatal screening for critical congenital heart disease. Acta paediatrica )2013(, 2-7.
  11. ↑ Thangaratinam S, Daniels J, Ewer AK, Zamora J, Khan KS. Accuracy of pulse oximetry in screening for congenital heart disease in asymptomatic newborns: a systematic review. Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed. 2007;92:F176 -F180.
  12. ↑ Richmond S, Reay G, Abu Harb M. Routine pulse oximetry in the asymptomatic newborn. Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed. 2002;87:F83-F88.
  13. ↑ Meberg A, Andreassen A, Brunvand L, Markestad T, Moster D, Nietsch L, Silberg IE, Skalevik JE. Pulse oximetry screening as a complementary strategy to detect critical congenital heart defects. Acta Paediatr. 2009 Apr:98)4(:682-6.
  14. ↑ de-Wahl Granelli A, Wennergren M, Sandberg K, Mallander M, Bejlum C, Inganas L, Eriksson M, Segerdahl N, Agren A, Ekman-Joelsson BM, Sunnegardh J, Verdicchio M, Ostman-Smith I. Impact of pulse oximetry screening on the detection of duct dependent congenital heart disease: a Swedish prospective screening study in 39821 newborns. BMJ 2009; 338:a3037.
  15. ↑ Riede FT, Worner C, Dahnert I, Mockel A, Kostelka M, Schneider P. Effectiveness of neonatal pulse oximetry screening for detection of critical congenital heart disease in daily cinical routine¬results from a prospective multicenter study. Eur J Pediatr )2010(169;975-981.
  16. ↑ 16.0 16.1 16.2 Thangaratinam S, Brown K, Zamora J, Ewer AK. Pulse oximetry screening for critical congenital heart defects in asymptomatic newborn babies: a systematic review and meta-analysis. Lancet 2012;379:2459-64.
  17. ↑ Rahi Abouk, PhD; Scott D. Grosse, PhD; Elizabeth C. Ailes, PhD, MPH; Matthew E. Oster,MD, MPH. Association of US State Implementation of Newborn Screening Policies for Critical Congenital Heart Disease With Early Infant Cardiac Deaths JAMA. 2017;318)21(:2111-2118.
  18. ↑ Plana MN, Zamora J, Suresh G, Fernandez-Pineda L, ThangaratinamS, Ewer AK. Pulse oximetry screening for critical congenital heart defects. Cochrane Database of Systematic Reviews 2018, Issue 3. Art. No.: CD011912.
  19. ↑ Actions in Support of Newborn Screening for Critical Congenital Heart Disease — United States, 2011-2018 Jill Glidewell, MSN, MPH; Scott D. Grosse, PhD; Tiffany Riehle-Colarusso, MD; Nelangi Pinto, MD; Jeff Hudson, MA; Rachel Daskalov, MHA; Amy Gaviglio, MS; Erin Darby, MPH; Sikha Singh, MHS; Marci Sontag, PhD. MMWR / February 8, 2019 / Vol. 68 / No. 5.
  20. ↑ Manzoni P, Martin GR, Sanchez Luna M, Mestrovic J, Simeoni U, Zimmermann L, Ewer AK, for the European Pulse Oximetry Screening Workgroup. Pulse oximetry screening for critical congenital heart defects: a European consensus statement. Lancet Child Adolesc Health 2017; published online Aug 30. http://dx.doi.org/10.1016/S2352-4642)17(30066-4.
  21. ↑ Kluckow, M. Barriers to the Implementation of Newborn Pulse Oximetry Screening: A Different Perspective. Int. J. Neonatal Screen. 2018, 4, 4.
  22. ↑ Kemper AR, Mahle WT, Martin GR, Cooley WC, Kumar P, Morrow WR, Kelm K, Pearson GD, Glidewell J, Grosse SD, Howell RR. Strategies for implementing screening for critical congenital heart disease. Pediatrics. 2011 Nov;128)5(:e1259-67. doi: 10.1542/peds.2011-1317.
  23. ↑ Kemper AR, Mahle WT, Martin GR, Cooley WC, Kumar P, Morrow WR, Kelm K, Pearson GD, Glidewell J, Grosse SD, Howell RR. Strategies for implementing screening for critical congenital heart disease. Pediatrics. 2011 Nov;128)5(:e1259-67.
  24. ↑ De Wahl Granelli A, Mellander M, Sunnegardh J, Sandberg K, Ostman-Smith I. Screening for duct-dependant congenital heart disease with pulse oximetry: a critical evaluation of strategies to maximize sensitivity. Acta Paediatr. 2005 Nov;94)11(:1590-1596.

המידע שבדף זה נכתב על ידי  

  • ד"ר אלונה בן-נון, ניאונטולוגיה
  • ד"ר אלונה ראוכר שטרנפלד, קרדיולוגיה ילדים
  • ד"ר ירון רזון, קרדיולוגיה ילדים
  • ד"ר מיכאל פלדמן, ניאונטולוגיה