מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

הבדלים בין גרסאות בדף "הרפואה בקהילה מימי הקמת המדינה ועד הרנסנס של רפואת המשפחה"

מתוך ויקירפואה

(הבעת תודה)
(ראו גם=)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 38: שורה 38:
  
 
'''פרופ' חיים דורון ופרופ' שפרה שורץ.'''
 
'''פרופ' חיים דורון ופרופ' שפרה שורץ.'''
 +
 +
==ראו גם==
 +
* [[רפואת המשפחה בישראל - Family Medicine in Israel]]
 +
  
 
[[קטגוריה:משפחה]]
 
[[קטגוריה:משפחה]]

גרסה אחרונה מ־17:58, 26 ביוני 2020

קהילה3.png

הרפואה בקהילה מימי הקמת המדינה ועד הרנסנס של רפואת המשפחה
מאת פרופסור חיים דורון, פרופסור שפרה שורץ

1. רפואת הקהילה בישראל - רקע היסטורי
2. רפואת הקהילה בישראל - הזעקה לרופאים
3. רפואת הקהילה בישראל - רופאים לכפר לספר ואזורי הפיתוח
4. רפואת הקהילה בישראל - שתי מערכות בריאות
5. רפואת הקהילה בישראל - התמורות במישור ארגון שרותי הבריאות
6. רפואת הקהילה בישראל - שילוב שירותי רפואה מונעת ברפואה ראשונית
7. רפואת הקהילה בישראל - תמורות ארגוניות נוספות - שילוב ואזוריות
8. רפואת הקהילה בישראל - התמורות במישור החינוכי רפואי
9. רפואת הקהילה בישראל - אקדמיה, בריאות ומדיניות - המהלכים להקמת בית ספר לרפואה בנגב
10. רפואת הקהילה בישראל - רופאים ורופאים ראשוניים בישראל במחצית השנייה של המאה ה-20
11. רפואת הקהילה בישראל - נספח 1 - רופאים חברי הקבוצה מאשרים בחתימותיה את המידע שקיבלו בנושא התעודות והאישורים שעליהם להביא לישראל
12. רפואת הקהילה בישראל - נספח 2 - רופאים ורופאים ראשוניים בישראל במחצית השנייה של המאה ה-20

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםרפואת הקהילה בישראל

הקדמה

בהקדמה לספר "נפש החיים" של רבי חיים מוולוזין, מבדיל בנו שכתב אותה, בין המניע לכתיבת ספר לבין מטרתו, תכליתו. המניע לכתיבת "פרקים במדיניות בריאות בישראל" הוא הרצון לתעד סוגיות במערכת הבריאות להם היה לי קשר ישיר במרוצת שלושים וחמש שנות עבודתי במסגרתה.

המטרה של כרך זה במיוחד, היא לתאר את מצבה של המערכת הקהילתית הראשונית בשנות העלייה ההמונית, הניסיונות החלקיים לפתור את בעיותיה והתהליך היסודי יותר שתוכנן והוגשם טרם הושלם על ידי בנייתה של מערכת רפואת משפחה, דבר המהווה מהפכה בשירותי הבריאות בישראל: יצירתו של סוג של רופא קהילתי מומחה, בגישה כוללנית לאדם ומשפחתו, גופנית, נפשית וחברתית אנושית.

בדרך הזאת השתדלנו להעמיק ולגבש גוף ידע בנושאים חשובים למערכת הבריאות בישראל ובכלל.

אינני היסטוריון, אולם העבודה המשותפת עם פרופ' שפרה שורץ, החוקרת סוגיות שונות בתולדותיה של מערכת הבריאות בישראל בכלל, ושל קופת חולים הכללית בפרט, הובילו אותי למתודולוגיה, לארכיונים ולמסמכים שיאפשרו לי, בשיתוף איתה, לחבר ספר זה, ועל כך תודתי והערכתי אליה.

סוג הנושאים העיקריים שנדונו בכרך זה, וגם נקודת התצפית שלי במשך עשרות שנים היא של קופת חולים הכללית, אולם השתדלנו להפנות ראייה רחבה ככל הניתן לכלל מערכת הבריאות.

דרכי במערכת, בכל שנות פעילותי הונחתה על ידי אמונתי העמוקה בדרכה של הציונות המגשימה ותהליך קיבוץ הגלויות, ראיית עקרונות הרפואה הציבורית השוויונית והעזרה ההדדית, תוך הבטחת הרמה הרפואית הטובה ביותר במסגרתה, בהם ראיתי אחד מאבני היסוד של החברה בישראל.

עלי להביע את תודתי מעומק הלב לרעייתי נעמי על הליכתנו יחד בארץ לא זרועה.

חיים דורון.

מערכת הבריאות הישראלית היא ייחודית בתולדותיה ובהישגיה. צעירה בגיל, במובנים היסטוריים, וידרשו שנים רבות נוספות על מנת להעריך נכונה את התפתחותה והאישים המרכזיים שהובילו אותה למעמד של מערכת בריאות מודרנית מתקדמת שאינה נופלת בהישגיה ממערכות ותיקות בעולם המערבי.

כהיסטוריונית, הרגילה לשאוב את חומריה ונתוניה מסמכים ארכיוניים צהובי דף והמכירה את גיבוריה רק מהכתובים, הייתה זו לי חוויה מיוחדת במינה לעבוד עם פרום’ חיים דורון, מנהיג וחלוץ בגיבושה ובעיצובה של מערכת הבריאות בישראל. חווית העבודה המשותפת עם מי שלקח חלק בעשיית ההיסטוריה הוסיפה לי מימד רב עוצמה להבנת התפתחותה ותולדותיה של מערכת הבריאות בישראל. ספר זה הוא אפוא ניסיון אקדמי חדשני משותף, להביא בפני הציבור את סיפורה רב הפנים של מערכת הבריאות הישראלית במציאות המשתנה של הזמנים.

לא עסקנו בשיפוט ערכי ובהסקת מסקנות בעלות משמעות החורגת מן המציאות של התקופות השונות שנדונו בספר, אלא בהצגת נדבך נוסף להבנת התהליכים שבנו את מערכת הבריאות הישראלית בזמן החדש.

שפרה שורץ.

הבעת תודה

הוקרתנו ותודתנו על הסיוע בנתונים בהכנתו של ספר זה לגב. ציונה חקלאי מתחום מידע, שרותי מדע ומחשוב במשרד הבריאות. לחוקרים הבכירים במכון ברוקדייל, דר' ברוך רוזן, דר' רויטל גרוס ונורית ניראל, לפרופ' חוה טבנקין ראש המחלקה לרפואת משפחה בעמק, לפרופ' מיכאל ויינגרטן מאוניברסיטת תל אביב, לפרופ' אליק אבירם המנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר שרותי בריאות ומדיניות בריאות, לדר' אמנון להד ראש המחלקה לרפואת משפחה באוניברסיטה העברית בירושלים, לדר' יוסי פרוסט מנהל רפואי שרותי בריאות כללית בצפון ולפרום’ דניאל ורדי מנהל רפואי שרותי בריאות כללית בנגב, לפרופ' פסח שוורצמן ולדר' איה בידרמן, ראש המחלקה לרפואת משפחה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, לדר' שמואל רייס ולדר' חרמוני, רפואת משפחה בית הספר לרפואה של הטכניון חיפה,, לדר' אליעזר קיטאי ראש החוג לרפואת משפחה באוניברסיטת תל אביב, לדר' שמואל רוזנבלוט מהאגף הרפואי בשרותי בריאות כללית, לפרופ' יעקב הרט מנהל בית החולים לוינשטיין- המרכז לשיקום, לפרופ' זאב צחור נשיאה של מכללת ספיר בשער הנגב. נהנינו במיוחד מעזרתן הפעילה של חנה שימנסקי וביאנקה דקל, מהמכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, של אילנית סרדר במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון.

נעזרנו רבות במחקרם של פרופ' דינה פלפל, ענת שמש ודר' מיכאל דור ובו נתונים חשובים ברפואה ראשונית, במסמכים הרבים שבמכון לבון- ארכיון תנועת העבודה וקופת חולים בתל אביב, ובארכיון המכון למורשת בן-גוריון בשדה בוקר. ועל כך תודתנו והערכתנו.

לצערנו הרב, כבר לא נימצא איתנו פרופ' מנדל פולאק, חלוץ רפואת המשפחה בישראל, שהספיק להעמיד לרשותנו חומר חשוב ביותר.

פרופ' חיים דורון ופרופ' שפרה שורץ.

ראו גם