האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "התמכרות להימורים - Gambling addiction"

מתוך ויקירפואה

מ (קישור לוויקיתרופות)
 
שורה 20: שורה 20:
  
 
==אטיולוגיה==
 
==אטיולוגיה==
ממצאי מחקר בינלאומי חדש מבטלים את ההנחה הרווחת שהתמכרות להימורים מתרחשת על רקע נפשי בלבד. מתברר שהמכורים למשחקי מזל סובלים מגירוי יתר של אזורים במוח שקשורים במערכת ההנאה והעונג, בגלל הפרשה גדולה מהרגיל של הורמונים מסוימים כמו סרוטונין, אדרנלין ודופמין. בחלק מהמקרים אף מדובר בחומרים נוספים כמו אצטילכולין וגלוטמט {{הערה|שם=הערה4| Iancu I, et al. Pathological Gambling: An update of neurophysiology and pharmacotherapy. CNS Drugs Review 2008;22(2):123-138}}.
+
ממצאי מחקר בינלאומי חדש מבטלים את ההנחה הרווחת שהתמכרות להימורים מתרחשת על רקע נפשי בלבד. מתברר שהמכורים למשחקי מזל סובלים מגירוי יתר של אזורים במוח שקשורים במערכת ההנאה והעונג, בגלל הפרשה גדולה מהרגיל של הורמונים מסוימים כמו סרוטונין, [[t:אדרנלין - Adrenaline|אדרנלין]] ודופמין. בחלק מהמקרים אף מדובר בחומרים נוספים כמו אצטילכולין וגלוטמט {{הערה|שם=הערה4| Iancu I, et al. Pathological Gambling: An update of neurophysiology and pharmacotherapy. CNS Drugs Review 2008;22(2):123-138}}.
  
 
במסגרת המחקר שהחל לפני שנתיים באוניברסיטת הרווארד בארה"ב, ביקשו החוקרים לבדוק את הפן הפיזי של ההתמכרות להימורים, בניסיון להבין מה מתרחש במוח האדם במהלך הימורים. בדקו באמצעות מבחן עצבי-פסיכולוגי מאות מכורים בגילאי 80-18, 60% מהם גברים ו-40% נשים.
 
במסגרת המחקר שהחל לפני שנתיים באוניברסיטת הרווארד בארה"ב, ביקשו החוקרים לבדוק את הפן הפיזי של ההתמכרות להימורים, בניסיון להבין מה מתרחש במוח האדם במהלך הימורים. בדקו באמצעות מבחן עצבי-פסיכולוגי מאות מכורים בגילאי 80-18, 60% מהם גברים ו-40% נשים.

גרסה אחרונה מ־09:10, 5 באפריל 2014



התמכרות להימורים
Gambling addiction
יוצר הערך ד"ר פנחס דנון
TopLogoR.jpg
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהתמכרות

רבים רואים בהתמכרות להימורים את אחת ההפרעות העמידות והקשות בין כלל ההתמכרויות. למרות שהימורים פתולוגיים נמצאים בהגדרות הפרעת שליטה על הדחפים (DSM-IV 2004) יותר ויותר מגדירים את ההפרעה כהתמכרות 'יבשה', שלא כרוכה בשימוש בחומרים כלשהם, אבל היא שוות ערך בעוצמתה להתמכרות להרואין או לקוקאין [1][2]. בעוד שהמכורים לסמים מתמכרים לחומר הפעיל בסם, והיעדרו גורם לתופעת ה'קריז' הידועה, המכורים להימורים מתמכרים לפעולת ההימור. הריגוש שהם חווים הוא מעצם פעולת ההימור וללא כל קשר לתוצאות - רווח או הפסד - שנובעות ממנה. שתי עובדות חדשות מעסיקות את הרופאים המומחים לגמילה מהימורים. הראשונה, שאותר המרכז במוח שגורם להפרשת יתר של הורמונים מסוימים בזמן העיסוק בהימורים. כלומר, הסיבה להתמכרות היא גופנית ולא נפשית, כפי שסברו עד היום. השנייה, שמספר המכורים להימורים גדל בהתמדה.

אפידמיולוגיה

מספר המכורים להימורים, 5%-3% מכלל האוכלוסייה על פי ההערכות - גדל בהתמדה. בישראל, לדברי החוקרים, גדל מספר המכורים פי 6 במהלך חמש השנים האחרונות, ולמכורים החדשים הצטרפו בני נוער רבים[1] [2].

אטיולוגיה

ממצאי מחקר בינלאומי חדש מבטלים את ההנחה הרווחת שהתמכרות להימורים מתרחשת על רקע נפשי בלבד. מתברר שהמכורים למשחקי מזל סובלים מגירוי יתר של אזורים במוח שקשורים במערכת ההנאה והעונג, בגלל הפרשה גדולה מהרגיל של הורמונים מסוימים כמו סרוטונין, אדרנלין ודופמין. בחלק מהמקרים אף מדובר בחומרים נוספים כמו אצטילכולין וגלוטמט [3].

במסגרת המחקר שהחל לפני שנתיים באוניברסיטת הרווארד בארה"ב, ביקשו החוקרים לבדוק את הפן הפיזי של ההתמכרות להימורים, בניסיון להבין מה מתרחש במוח האדם במהלך הימורים. בדקו באמצעות מבחן עצבי-פסיכולוגי מאות מכורים בגילאי 80-18, 60% מהם גברים ו-40% נשים. למשחק המחשב היו מאפיינים זהים לעקרון הרולטה (Roulette), קלפים וכו' ולכן הנחקר היה באותה רמת ריגוש שהוא חווה בעת הימור אמיתי.

מתוצאות ההדמיה התברר שכל הנבדקים לוקים בגירוי ובהפעלת יתר של אזורים במוח שקשורים במערכת ההנאה והעונג. בבדיקות אחרות נמצאה אצל כולם הפרשת יתר של ההורמונים דופמין וסרוטונין - שאחראים בין השאר על מצב הרוח. לגילוי זה יש משמעות טיפולית חשובה.

קליניקה

בניסיון לאפיין את דמות המכורים להימורים חילקו אותם החוקרים הישראלים לשלוש קבוצות.

  • בקבוצה הראשונה, שנחשבת לגדולה ביותר וכוללת את בני כל הגילאים שנבדקו, מצויים המהמרים הכבדים. לאנשים אלה לא משנה אם הרוויחו או הפסידו את כל הונם, עצם הטלת הקובייה יוצרת אצלם ריגוש חריף. מהמר כזה יהמר בכל האמצעים: קלפים, רולטה, סנוקר או בורסה. כל עוד נגרם לו ריגוש גופני, הוא לא יפסיק[1][2].
  • בקבוצה השנייה מצויים אנשים שלא שולטים בדחפיהם. הם מהמרים בגדול, בדרך כלל על כל הקופה, בגלל צורך גופני ונפשי כאחד. הם מפתחים תלות בריגוש ועוסקים בהימורים נושאי סיכון ובסכומים גדולים. בקבוצה זו נמצאים בעיקר בני 30-20 [1][2].
  • הקבוצה השלישית כוללת נשים שההתמכרות שלהן להימורים נובעת מטורדנות. בדרך כלל מדובר בנשים בנות 40 ומעלה, שהתגרשו, פוטרו או שילדיהן עזבו את הבית, וכתוצאה מכך התפתחה אצלן התנהגות טורדנית כפייתית. הן נוהגות להמר על אותו מספר ובאותו מקום, כשהן מקפידות על כללים טקסיים שחוזרים על עצמם. הן מכורות בעיקר לכרטיסי חיש גד, למשחקי קלפים ולמכונות משחק [1][2].

התמכרות להימורים-סיפור מקרה

למשה (שם בדוי), שהיה מכור כבד, סייע הטיפול התרופתי החדש להיגמל מהתמכרותו רבת השנים להימורים. הוא היה בן 42, וחייו התפרקו לרסיסים: אשתו עזבה אותו אחרי שאיבד את ביתם ואת כל רכושם, והוא פוטר מעבודתו כסמנכ"ל כספים בארגון גדול. רק לאחר מכן הגיע לטיפול. הפעם הראשונה הייתה כאשר חבר לקח אותו לקזינו בחו"ל, ושם חווה, לדבריו, התרגשות יוצאת דופן. מאז לא הפסיק להמר. הוא למד באוניברסיטה, הקים משפחה, נולדו לו ילדים ועם הזמן הגיע לעמדת ניהול בכירה ומתוגמלת. אבל לצד החיים המהוגנים שניהל, היו לו חיים נוספים, סמויים מהעין, חיי מהמר פתולוגי. הוא נהג להמר מדי ערב. כשלא היה לו מספיק כסף, הסתפק בהימורים במקומות עלובים בדרום תל אביב. עם השנים גדל תיאבונו והוא הוטס על ידי בתי הקזינו לחו"ל. הוא סיפר לי איך בלילה אחד מוצלח הרוויח 100 אלף דולר, אך למחרת הפסיד את סכום הזכייה ועוד 50 אלף דולר.

משפחתו של משה לא ידעה דבר. רק כשמיצה את האשראי שקיבל מהבנק, וזה לחץ עליו להחזיר את חובו, סיפר לאשתו על התמכרותו. בהמשך הסתבך עם השוק האפור ונאלץ, כאמור, למכור את ביתו. הוא סיפר לי שיש לו ממש צורך גופני להמר, וכשהוא נמצא בקזינו הוא פשוט בעולם אחר. אחרי הגירושים הופנה משה על ידי רופא המשפחה שלו לפסיכיאטר, והוא טיפל בו באמצעות תרופה נוגדת דיכאון. אבל קרה לו מה שקורה ללא מעט מכורים: התרופה שיפרה את מצב רוחו, ביטחונו העצמי חזר אליו, והוא חזר להמר.

אבחנה

טיפול

  1. טיפול תרופתי הכולל שלוש קבוצות רלוונטיות:
    1. תרופות נוגדות דיכאון וחרדה מהסוג של חוסמים בררנים של קליטה חוזרת של סרוטונין (SSRI).
    2. תרופות שמטפלות בהתמכרויות ( Revex‏, (Nalmefene) ‏Naltrexone‏ ,Bupropion).
    3. מייצבי מצב רוח ותרופות לטיפול באפילפסיה (Carbamazepine ‏,Valproic acid‏ ,Topiramate‏ ,Lamotrigine, ‏Neurontin‏ (Gabapentin)).
  2. טיפול פסיכו-סוציאלי סביבתי

עד לאחרונה טופלו מכורים להימורים בנגזרות של Fluoxetine ובתרופות אחרות שלא סייעו להם. בעקבות ממצאי המחקר, שלפיהם הסיבה להתמכרות היא גופנית, שונה הטיפול התרופתי, והיום הם מטופלים בתרופות כמו Topiramate,‏ Citalopram‏, Bupropion,‏ Naltrexone ועוד[3].

חלק מהטיפול הנפשי הוא ללמוד לחיות עם הדחף, כלומר טיפול התנהגותי-קוגניטיבי. טיפול זה מלמד את המכורים איך לא ליפול בפח בעתיד, וגם להגיע לתוצאה שלא תגרום להם להחליף התמכרות אחת באחרת. הטיפול מתבסס על שינוי ההתנהגות ועל שינוי צורת החשיבה. המטופלים לומדים לחשוב מה הם ירוויחו אם לא ייכנעו לדחף. במקום הקניות המטורפות, הם לומדים ליהנות מהחיים בדברים היותר בסיסיים, כמו ללמוד לקרוא, לפתור תשבצים, לדבר וליצור תקשורת טובה יותר עם אנשים, להתחיל לדבר עם בן או בת הזוג, להתחיל לתקשר ולהתחבר באמת לעצמם ולאחרים, בלי הצורך לסגור חשבונות ולשלוף סכינים.

בנוסף חייבים לעזור למשפחה להתארגן מחדש, לתת לה כלים להתמודדות ולתמוך בה מבחינה נפשית.

פרוגנוזה

אחוזי ההצלחה בטיפול תלויים, כמובן, בהניעה (Motivation) של המכורים לשנות את מצבם ונעים בין 60%-50%.

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

  • American Psychiatric Association. Diagnostic and statistical manual of mental disorders 4th ed. Washington, DC: American Psychiatric Association 1994
  1. 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Dannon, et al. Pathological Gambling: A Review of Phenomenological Models and Treatment Modalities for an Under-recognized Psychiatric Disorder. The Primary Care Companion in Psychiatry 2006a;8:334-339
  2. 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Dannon, et al. Pharmacotherapy of pathological gambling: review of new treatment modalities. Expert Rev Neurotherapeutics 2006b;6:1845-1851
  3. 3.0 3.1 Iancu I, et al. Pathological Gambling: An update of neurophysiology and pharmacotherapy. CNS Drugs Review 2008;22(2):123-138

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר פנחס דנון - מנהל מחקר ופיתוח בית חולים באר יעקב, מרצה בכיר קליני, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב



פורסם בכתב העת Psychiatry Updates, אפריל 2009, גיליון מס' 3, מדיקל מדיה