האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "חבלות במערכת השתן - Urinary tract injuries"

מתוך ויקירפואה

 
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:כותרתחבלות.jpg|מרכז]]
 
[[קובץ:כותרתחבלות.jpg|מרכז]]
 +
{{Sub Chapter
 +
|Book=עקרונות בכירורגיה
 +
|Chapter number=16
 +
|Sub Chapter number=26
 +
}}
 
{{ספר|
 
{{ספר|
 
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]]
 
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]]

גרסה אחרונה מ־14:22, 30 באוגוסט 2021

כותרתחבלות.jpg

Surgery.png

עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן

עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק חבלות
 

חבלות בכליות

המטוריה (Hematuria) היא הסימן העיקרי של חבלות במערכת השתן. בכל המטוריה, לאחר חבלה, יש לבצע CT פרוטוקול דרכי שתן וציסטוגרם (Cystogram). כאשר מוצאים ב- CT אקסטרהוזציה (Extravasation) ניכרת או חוסר הדגמה של הכליה, יש לנתח את החולים הללו. מלבד מקרים נדירים אלה הטיפול הוא שמרני. כאשר פותחים את הבטן ומגלים המטומה רטרופריטונאלית (Retroperitoneal hematoma) מעל לכליות אין לפתוח אותה, אלא אם היא פולסטילית (Pulsatile) או מתפשטת. דימומים מהכליה לרוב נעצרים מעצמם. כאשר בכל זאת יש לבצע אקספלורציה (Exploration) של הכליה, יש לוודא לפני כן שלחולה יש כליה שנייה תקינה. בפצועים עם חבלה הכליה בלבד (תמונה 13.16) יש לנסות לשמר את הכליה על ידי תפירה או כריתה חלקית של הכליה. בחולים שלהם חבלות מרובות, ובנוסף חבלה מסיבית בכליה, יש לבצע נפרקטומיה (Nephrectomy) ולא לנסות לשמר את רקמת הכליה, על מנת לסיים כמה שיותר מהר את תהליך הניתוח.


תמונה 13.16 : קרע בכליה כפי שנראה בניתוח. ניתן לשמר בחולים כאלה את רקמת הכליה


חבלות בשופכן (Ureter)

כאשר קיים קרע בשופכן ניתן לתקנו על ידי:

  1. תפרים רוחביים
  2. כריתת הקטע הנגוע והשקה קצה לקצה
  3. כאשר קטע ניכר מהשופכן נהרס, יש לבצע אורטרוסטומיה (Ureterostomia) או אורטרונאוציסטוסטומיה (Ureteroneocystostomia)
  4. לעיתים נדירות יש לבצע השתלת כליה באגן לשם שמירת הכליה

חבלה בשלפוחית

קרעים בשלפוחית השתן קשורים בדרך כלל בשברים באגן. הקרע יכול להיות אינטראפריטונאלי (Interperitoneal) או רטרופריטונאלי. הטיפול בקרעים פשוטים הוא:

  1. תפירת הקרע
  2. הכנסת צנתר לשלפוחית לניקוז השתן
  3. הכנסת נקז באזור הפאראוסיקאלי וביצוע של סופרה פוביק ציסטוסטומי (Supra pubic cystostomy)
  4. כאשר הקרע הוא בצוואר השלפוחית יש להכניס צנתר פולי עבה, ולמלא את הבלון ב-30 סנטימטר מעוקב מים, ולהחזיקו במתח על ידי משקולת של 0.4-0.2 קילוגרם למשך 5–7 ימים. לאחר מכן יש להשאיר את הצנתר למשך שבועיים

חבלות בשופכה (Urethra)

חבלה בשופכה, מודגמת על ידי אורטרוגרם (Urethrogram). קיימות שתי גישות טיפוליות שונות. הגישה האחת - השמרנית, ולפיה הטיפול הוא:

  1. הכנסת צנתר לשלפוחית
  2. אם יש קושי בהחדרת הצנתר יש לפתוח את השלפוחית ולהחדיר את הצנתר בעזרת מוליך מהשלפוחית. במקרים אלה יש להשאיר סופרה פוביק ציסטוסטומי וניקוז סביב השלפוחית

בגישה השנייה גורסים שאין להכניס צנתר לשופכה אלא יש לבצע רק סופרה פוביק ציסטוסטומי, וכעבור 3 שבועות לנתח את החולים.

לדעתם אין להכניס צנתר, מכיוון שרוב הקרעים הם בלתי שלמים, והחדרת צנתר תהפוך אותם לשלמים. יש לנתח את החולים, מכיוון, שלפי ניסיונם, רוב החולים שלא הוכנס להם צנתר פיתחו היצרויות פיברוטיות (Fibrotic) של השופכה.

ראו גם



המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד מרכז רפואי מאיר, כפר סבא