האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "כריתת יותרת-הכליה כטיפול בשאתות הערמונית והשד - Adrenalectomy as a treatment of prostate and breast cancer"

מתוך ויקירפואה

שורה 11: שורה 11:
 
}}
 
}}
 
{{הרחבה|יותרת הכליה}}
 
{{הרחבה|יותרת הכליה}}
[[סרטן השד|שאתות השד]] ו[[סרטן הערמונית|הערמונית]] מושפעות בחלקן על-ידי הורמונים. שאת הערמונית מוחמרת על-ידי מתן אנדרוגנים. לכן הטיפול בה כולל מתן תכשירים אנטי-אנדרוגניים, [[כריתת האשך|כריתת אשכים]] ו[[אדרנלקטומי|כריתה דו-צדדית של יותרת-הכליה]] (אדרנלקטומי). ההוראה לביצוע אדרנלקטומי היא בחולים שהגיבו קודם לכן לטיפול אנטי-אנדרוגני וחלה החמרה במצבם. יש לציין שכיום ההוראות לביצוע כריתת יותרת-הכליה הן מוגבלות ביותר, לאור העובדה שניתן להשיג תוצאות טובות יותר לאחר היפופיזקטומיה.
+
[[סרטן השד|שאתות השד]] ו[[סרטן הערמונית|הערמונית]] מושפעות בחלקן על-ידי הורמונים. שאת הערמונית מוחמרת על-ידי מתן אנדרוגנים. לכן הטיפול בה כולל מתן תכשירים אנטי-אנדרוגניים, [[כריתת האשך|כריתת אשכים]] ו[[כריתת האדרנל|כריתה דו-צדדית של יותרת-הכליה]] (אדרנלקטומיה). ההוראה לביצוע אדרנלקטומיה היא בחולים שהגיבו קודם לכן לטיפול אנטי-אנדרוגני וחלה החמרה במצבם. יש לציין שכיום ההוראות לביצוע כריתת יותרת-הכליה הן מוגבלות ביותר, לאור העובדה שניתן להשיג תוצאות טובות יותר לאחר [[כריתת בלוטת יותרת המוח]] (היפופיזקטומיה).
  
בסרטן השד השפעת היפופיזקטומיה ואדרנלקטומיה על ההיוותרות בחיים של חולות בעלות תהליך שאתי מפושט, דומה. ככל שטווח הזמן בין כריתת השד והתפשטות התהליך ארוך יותר כך התגובה טובה יותר. לכן ההוראה לאדרנלקטומי היא:
+
בסרטן השד השפעת היפופיזקטומיה ואדרנלקטומיה על ההיוותרות בחיים של חולות בעלות תהליך שאתי מפושט, דומה. ככל שטווח הזמן בין כריתת השד והתפשטות התהליך ארוך יותר כך התגובה טובה יותר. לכן ההוראה לאדרנלקטומיה היא:
 
# בחולות אשר בהן נמצאו גרורות שנתיים לאחר הטיפול הראשוני.
 
# בחולות אשר בהן נמצאו גרורות שנתיים לאחר הטיפול הראשוני.
# חולות אשר הגיבו לאואופורקטומיה תרופתית, כימית או הקרנתית.
+
# חולות אשר הגיבו ל[[כריתת שחלות]] (אואופורקטומיה) תרופתית, כימית או הקרנתית.
# חולות בפרה-פנופאוזה או בפוסט-מנופאוזה, שלהן אינדקס וגינאלי גבוה במשטחי הלדן.
+
# חולות לפני או אחרי חדלון הוסת (פרה-מנופאוזה או פוסט-מנופאוזה), שלהן אינדקס וגינאלי גבוה במשטחי הלדן.
# נשים בעלות קולטן חיובי לאסטרוגן.
+
# נשים בעלות [[קולטן חיובי לאסטרוגן]].
 
# נשים שמגיבות לאדרנלקטומיה כימית.
 
# נשים שמגיבות לאדרנלקטומיה כימית.
  
ההפוגות הארוכות ביותר נצפות אצל נשים, שבהן לא נפגעו איברים חיוניים, ואינן לוקות בהיפרקלצמיה.
+
ההפוגות הארוכות ביותר נצפות אצל נשים, שבהן לא נפגעו איברים חיוניים, ואינן לוקות ב[[יתר סידן בדם]] (היפרקלצמיה).
 
בחולות סרטן השד ניתוחים אלה הם נדירים כיום מכיוון שבנמצא תרופות בעזרתם ניתן להשיג אפקט דומה (אדרנלקטומיה כימית).
 
בחולות סרטן השד ניתוחים אלה הם נדירים כיום מכיוון שבנמצא תרופות בעזרתם ניתן להשיג אפקט דומה (אדרנלקטומיה כימית).
  

גרסה מ־10:14, 23 באוגוסט 2013

כותרתבלוטותאנדוקריניות.jpg
עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק כירורגיה של הבלוטות האנדוקריניות
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםיותרת הכליה

שאתות השד והערמונית מושפעות בחלקן על-ידי הורמונים. שאת הערמונית מוחמרת על-ידי מתן אנדרוגנים. לכן הטיפול בה כולל מתן תכשירים אנטי-אנדרוגניים, כריתת אשכים וכריתה דו-צדדית של יותרת-הכליה (אדרנלקטומיה). ההוראה לביצוע אדרנלקטומיה היא בחולים שהגיבו קודם לכן לטיפול אנטי-אנדרוגני וחלה החמרה במצבם. יש לציין שכיום ההוראות לביצוע כריתת יותרת-הכליה הן מוגבלות ביותר, לאור העובדה שניתן להשיג תוצאות טובות יותר לאחר כריתת בלוטת יותרת המוח (היפופיזקטומיה).

בסרטן השד השפעת היפופיזקטומיה ואדרנלקטומיה על ההיוותרות בחיים של חולות בעלות תהליך שאתי מפושט, דומה. ככל שטווח הזמן בין כריתת השד והתפשטות התהליך ארוך יותר כך התגובה טובה יותר. לכן ההוראה לאדרנלקטומיה היא:

  1. בחולות אשר בהן נמצאו גרורות שנתיים לאחר הטיפול הראשוני.
  2. חולות אשר הגיבו לכריתת שחלות (אואופורקטומיה) תרופתית, כימית או הקרנתית.
  3. חולות לפני או אחרי חדלון הוסת (פרה-מנופאוזה או פוסט-מנופאוזה), שלהן אינדקס וגינאלי גבוה במשטחי הלדן.
  4. נשים בעלות קולטן חיובי לאסטרוגן.
  5. נשים שמגיבות לאדרנלקטומיה כימית.

ההפוגות הארוכות ביותר נצפות אצל נשים, שבהן לא נפגעו איברים חיוניים, ואינן לוקות ביתר סידן בדם (היפרקלצמיה). בחולות סרטן השד ניתוחים אלה הם נדירים כיום מכיוון שבנמצא תרופות בעזרתם ניתן להשיג אפקט דומה (אדרנלקטומיה כימית).

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא