כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "נגיף קורונה החדש - 2019 - Novel Coronavirus"
| (35 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
|ICD-9= | |ICD-9= | ||
|MeSH= | |MeSH= | ||
| − | |יוצר הערך=ד"ר | + | |יוצר הערך=ד"ר ליאור זורניצקי |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|קורונה}} | {{הרחבה|קורונה}} | ||
{{ראו גם|הנחיות להתמודדות עם תחלואה מנגיף קורונה החדש 2019 - חוזר משרד הבריאות}} | {{ראו גם|הנחיות להתמודדות עם תחלואה מנגיף קורונה החדש 2019 - חוזר משרד הבריאות}} | ||
| − | == | + | ==הקדמה== |
| − | + | נגיפים ממשפחת הקורונה מהווים פתוגנים (Pathogens) חשובים בבני אדם ובבעלי חיים. בסוף שנת 2019, זוהה נגיף חדש ממשפחת ה-Corona אשר גרם לסדרה של מקרי [[דלקת ריאות - Pneumonia|דלקת ריאות]] בווהאן (Wuhan) שבסין. הנגיף התפשט במהירות וגרם למגפה בסין תחילה ובהמשך בעולם כולו. בפברואר 2020, ארגון הבריאות העולמית כינה את הנגיף - SARS-CoV-2 {{כ}}(Severe Acute Respiratory Syndrome CoronaVirus 2) ואת המחלה הנגרמת על ידיו - COVID-19{{כ}} (CoronaVirus Disease 2019){{כ}}{{הערה|שם=הערה1|World Health Organization. Director-General's remarks at the media briefing on 2019-nCoV on 11 February 2020. http://www.who.int/dg/speeches/detail/who-director-general-s-remarks-at-the-media-briefing-on-2019-ncov-on-11-february-2020 (Accessed on February 12, 2020).}} | |
| − | + | ==וירולוגיה== | |
| + | נגיף ה-SARS-CoV-2 הוא נגיף [[RNA]]{{כ}} (RiboNucleic Acid) מסוג BetaCoronavirus המקורב לנגיף הקורונה שגרם למגפת ה-SARS. נגיפי הקורונה הדומים ביותר ל-SARS-CoV-2 נמצאו בעטלפים וייתכן והנגיף האנושי עבר לראשונה לבני אדם מעטלפים. הנגיף משתמש בקולטי [[אנזים מהפך אנגיוטנסין - Angiotensin converting enzyme|ACE]]-2{{כ}} (Angiotensin Converting Enzyme) וב-TMPRSS2{{כ}} (Transmembrane protease, serine 2) על מנת להיכנס לתאים אנושיים{{הערה|שם=הערה2|Hoffmann M, Kleine-Weber H, Schroeder S, Krüger N, Herrler T, Erichsen S, Schiergens TS, Herrler G, Wu NH, Nitsche A, Müller MA, Drosten C, Pöhlmann S SARS-CoV-2 Cell Entry Depends on ACE2 and TMPRSS2 and Is Blocked by a Clinically Proven Protease Inhibitor. Cell. 2020;181(2):271. Epub 2020 Mar 5. }}. | ||
| − | הנגיף | + | ==אפידמיולוגיה== |
| + | נכון לאוקטובר 2020, היו יותר מ-35 מיליון מקרים מואמתים של COVID-19 ברחבי העולם ולמעשה הנגיף הגיע לכלל היבשות בעולם פרט ל-Antarctica. דרכי ההעברה של הנגיף טרם בוררו במלואן אך ככל הנראה דרך ההעברה העיקרית היא מאדם לאדם באמצעות טיפות (Droplets) העוברות עד מרחק של כשני מטרים. הנגיף משתחרר להפרשות דרכי האוויר כאשר נשא הנגיף משתעל, מתעטש או מדבר עם אדם אחר. האדם האחר שואף את החלקיקים או שהחלקיקים באים במגע עם רקמות ריריות. בנוסף, אם אדם נוגע במשטח המזוהם על ידי טיפות המכילות את הנגיף ולאחר מכן נוגע ברקמות ריריות יכולה להתרחש הדבקה{{הערה|שם=הערה3|Meyerowitz EA, Richterman A, Gandhi RT, Sax PE. Transmission of SARS-CoV-2: A Review of Viral, Host, and Environmental Factors. Ann Intern Med. 2020; doi: 10.7326/M20-5008}}. ישנם דיווחים בודדים על כך שהנגיף יכול לעבור גם באוויר באמצעות חלקיקים קטנים יותר מטיפות אך אופן העברה זה שנוי במחלוקת{{הערה|שם=הערה4|Klompas M, Baker MA, Rhee C Airborne Transmission of SARS-CoV-2: Theoretical Considerations and Available Evidence. JAMA. 2020; doi: 10.1001/jama.2020.12458}}. SARS-CoV-2 נמצא גם בנוזלי גוף שאינם נשימתיים כדוגמת צואה, דם וזרע אך תפקידם של נוזלים אלו בהעברת הנגיף אינו ברור והם ככל הנראה לא מהווים אופן הדבקה משמעותי{{הערה|שם=הערה5|Report of the WHO-China Joint Mission on Coronavirus DIsease 2019 (COVID-2019). February 16-24, 2020. http://www.who.int/docs/default-source/coronaviruse/who-china-joint-mission-on-covid-19-final-report.pdf (Accessed on March 04, 2020).}}. | ||
| − | + | ===השלת הנגיף=== | |
| + | היכולת של נשא להדביק אנשים מתחילה לפני הופעת תסמינים ומגיע לשיא בתחילת המחלה. הדבקה מעבר ל-7–10 ימים לאחר הופעת תסמינים ככל הנראה לא מתרחשת באנשים עם מחלה שאינה קשה וללא דיכוי חיסוני. השלת ה-RNA הנגיפי משתנה משמעותית ועולה עם הגיל וחומרת המחלה אך בהחלט תיתכן השלת RNA נגיפי שאינה מדבקת{{הערה|שם=הערה6|Mancuso P, Venturelli F, Vicentini M, Perilli C, Larosa E, Bisaccia E, Bedeschi E, Zerbini A, Rossi PG Temporal profile and determinants of viral shedding and of viral clearance confirmation on nasopharyngeal swabs from SARS-CoV-2-positive subjects: a population-based prospective cohort study in Reggio Emilia, Italy. BMJ Open. 2020;10(8):e040380. Epub 2020 Sep 2.}}. | ||
| − | == | + | ===העברה אתסמינית=== |
| − | + | הדבקה בנגיף באמצעות נשאים אתסמיניים תועדה במספר רב של מחקרים{{הערה|שם=הערה7|Rothe C, Schunk M, Sothmann P, Bretzel G, Froeschl G, Wallrauch C, Zimmer T, Thiel V, Janke C, Guggemos W, Seilmaier M, Drosten C, Vollmar P, Zwirglmaier K, Zange S, Wölfel R, Hoelscher M. Transmission of 2019-nCoV Infection from an Asymptomatic Contact in Germany. N Engl J Med. 2020;382(10):970. Epub 2020 Jan 30.}} אך נכון למועד כתיבת מאמר זה לא ידוע מה התרומה הכוללת של נשאים אתסמיניים להתפרצות המגפה{{הערה|שם=הערה8|Wei WE, Li Z, Chiew CJ, Yong SE, Toh MP, Lee VJ. Presymptomatic Transmission of SARS-CoV-2 - Singapore, January 23-March 16, 2020. MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2020;69(14):411. Epub 2020 Apr 10.}}. | |
| − | + | ==קליניקה== | |
| + | תסמיני המחלה יופיעו תוך 14 ימים מהחשיפה כאשר ברוב האנשים הופעת התסמינים מתרחשת 4–5 ימים לאחר ההדבקה. התייצגות המחלה העיקרית היא דלקת ריאות המאופיינת על ידי [[חום - Fever|חום]], [[שיעול - Cough|שיעול]], [[קוצר נשימה]] ותסנינים דו-צדדיים ב[[צילום חזה]]{{הערה|שם=הערה9|Guan WJ, Ni ZY, Hu Y, Liang WH, Ou CQ, He JX, Liu L, Shan H, Lei CL, Hui DSC, Du B, Li LJ, Zeng G, Yuen KY, Chen RC, Tang CL, Wang T, Chen PY, Xiang J, Li SY, Wang JL, Liang ZJ, Peng YX, Wei L, Liu Y, Hu YH, Peng P, Wang JM, Liu JY, Chen Z, Li G, Zheng ZJ, Qiu SQ, Luo J, Ye CJ, Zhu SY, Zhong NS, China Medical Treatment Expert Group for Covid-19 Clinical Characteristics of Coronavirus Disease 2019 in China. N Engl J Med. 2020;382(18):1708. Epub 2020 Feb 28.}}. בנוסף, תוארו תסמינים אחרים ובכלל זה [[נזלת - Rhinorrhea|נזלת]], [[כאבי שרירים - Muscle pain|כאבי שרירים]], [[שלשולים]] ו[[הפרעות בחוש הטעם]] ו[[הפרעה בחוש הריח|הריח]]. בדיווח של תסמיני COVID19 ממעל 370,000 מקרים מאומתים נמצאה שכיחות התסמינים הבאה: | ||
| + | *שיעול־50 אחוזים | ||
| + | *חום מעל 38 מעלות- 43 אחוזים | ||
| + | *כאבי שרירים- 36 אחוזים | ||
| + | *[[כאב ראש|כאבי ראש]]- 34 אחוזים | ||
| + | *קוצר נשימה- 29 אחוזים | ||
| + | *[[כאבי גרון]]- 20 אחוזים | ||
| + | *שלשולים- 19 אחוזים | ||
| + | *[[בחילות והקאות]]- 12 אחוזים | ||
| + | *אובדן חוש טעם וריח- פחות מ-10 אחוזים | ||
| − | + | חומרת התסמינים הנזכרים למעלה יכולה לנוע בין תסמינים קלים לקשים ביותר והמחלה מאופיינת במספר סיבוכים. | |
| − | + | ===סיבוכים=== | |
| + | ====כשל נשימתי==== | ||
| + | תסמונת ה[[כשל נשימתי חריף|כשל הנשימתי החריף]] היא הסיבוך המשמעותי ביותר המאפיין מחלה קשה ויכולה להופיע זמן קצר לאחר הופעת קוצר נשימה. מחקר שבוצע בארצות הברית מצא כי התסמונת התפתחה ב-20 אחוזים מהחולים לאחר זמן חציוני של שמונה ימים וכי 12.3 אחוזים מהחולים הללו נזקקו להנשמה{{הערה|שם=הערה10|Stokes EK, Zambrano LD, Anderson KN, Marder EP, Raz KM, El Burai Felix S, Tie Y, Fullerton KE. Coronavirus Disease 2019 Case Surveillance - United States, January 22-May 30, 2020. MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2020;69(24):759. Epub 2020 Jun 19.}}. | ||
| − | == | + | ====סיבוכים לבביים==== |
| − | + | סיבוכים לבביים של COVID-19 כוללים [[הפרעות קצב]], פגיעה לבבית חריפה ושוק (Shock). הפגיעה הלבבית החריפה מתבטאת בעליית [[Troponin]] ושינויים לא ספציפיים באקג ([[ECG]]{{כ}}, Electrocardiogram) כדוגמת צניחות מקטע ST והיפוך גלי T באקג כתוצאה מנזק למיוציטים (Myocyes). אף על פי שקיימת פגיעה במיוציטים לא הוכח באופן ישיר כי SARS-CoV-2 גורם ל-[[Myocarditis]] והוא אינו ידוע כנגיף קרדיוטרופי (Cardiotropic){{כ}}{{הערה|שם=הערה11|Shi S, Qin M, Shen B, Cai Y, Liu T, Yang F, Gong W, Liu X, Liang J, Zhao Q, Huang H, Yang B, Huang C Association of Cardiac Injury With Mortality in Hospitalized Patients With COVID-19 in Wuhan, China JAMA Cardiol. 2020;5(7):802.}}. הפרעות קצב יכולות להתייצג כ-Sinus [[tachycardia]], [[פרפור פרוזדורים|פרפור]] או [[רפרוף עליות|רפרוף]] עליות ו-Tachycardia חדרית מונומורפית (Monomorphic) או פולימורפית (Polymorphic){{כ}}{{הערה|שם=הערה12|Giudicessi JR, Noseworthy PA, Friedman PA, et al Urgent guidance for navigating and circumventing the QTc prolonging and torsadogenic potential of possible pharmacotherapies for COVID-19 Mayo Clin Proc. 2020;}}. | |
| − | {| | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |- | ||
| − | | | ||
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | ====סיבוכים טרומבואמבוליים (Thromboembolic)==== | |
| − | + | Thromboembolism ורידי ובכלל זה [[פקקת ורידים - Venous thromboembolism|פקקת ורידים]] עמוקה ו[[תסחיפים ריאתיים - Pulmonary embolism|תסחיפים ריאתיים]] הם נפוצים מאוד בחולי -COVID-19 קשים ונצפו בכשליש מהחולים המאושפזים בטיפול נמרץ גם כאשר החולים קיבלו אנטיקואגולציה (Anticoagulation) מניעתית. גורמי סיכון לפתח סיבוכים טרומבואמבוליים כוללים גיל מבוגר, מין זכר, מוצא היספני, [[מחלת לב כלילית]], אוטם קודם בשריר הלב ורמות [[D-DIMER]] מעל 500 ננוגרם למיליליטר (Nanogram per milliliter) בזמן ההתייצגות לבית חולים. בנוסף, נמצא כי טרומבואמבוליזם בחולי COVID-19 קשור בסיכון מוגבר לתמותה{{הערה|שם=הערה13|Bilaloglu S, Aphinyanaphongs Y, Jones S, Iturrate E, Hochman J, Berger JS Thrombosis in Hospitalized Patients With COVID-19 in a New York City Health System. JAMA. 2020;324(8):799.}}. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | {| | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |- | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | === | + | ====סיבוכים דלקתיים==== |
| − | + | חלק מחולי ה-COVID19 הקשים יתייצגו עם ממצאים מעבדתיים המעידים על תגובה דלקתית קשה: רמות D-DIMER ו-[[פריטין - Ferritin|Ferritin]] גבוהות ועליה בציטוקינים פרו-דלקתיים (Pro-inflammatory cytokines). ממצאים אלו קשורים בסיכון מוגבר לתמותה{{הערה|שם=הערה14| Huang C, Wang Y, Li X, Ren L, Zhao J, Hu Y, Zhang L, Fan G, Xu J, Gu X, Cheng Z, Yu T, Xia J, Wei Y, Wu W, Xie X, Yin W, Li H, Liu M, Xiao Y, Gao H, Guo L, Xie J, Wang G, Jiang R, Gao Z, Jin Q, Wang J, Cao B. Clinical features of patients infected with 2019 novel coronavirus in Wuhan, China. Lancet. 2020;395(10223):497. Epub 2020 Jan 24.}}. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == | + | ====סיבוכים נוירולוגיים==== |
| + | [[אנצפלופתיה]] (Encephalopathy) היא נפוצה בקרב חולים מאושפזים עם COVID19 ונגרמת כתוצאה ממשלב סיבות ובכלל זה [[היפוקסיה|Hypoxia]], כשל רב-איברי והשפעה של [[תרופות]]. [[שבץ]] הוא מצב יחסית נדיר ב-COVID19 ותואר בכ-0.4–2.7 אחוזים מהחולים המאושפזים. לרוב השבץ יתרחש כשבוע עד שלושה שבועות מהופעת התסמינים. בנוסף, תוארו מספר מקרים של [[תסמונת Guillain-Barré]] בקרב חולי COVID-19. רוב החולים שפיתחו תסמונת Guillain-Barré - פיתחו חולשת גפיים דיסטלית (Distal) אשר התקדמה פרוקסימלית (Proximal) במשך 1–4 ימים. משך הזמן בין תחילת תסמיני COVID-19 להופעת תסמיני גיליאן ברה היה 5–10 ימים, דומה לנגיפים אחרים הגורמים לתסמונת Guillain-Barré{{כ}}{{הערה|שם=הערה15|Rawson TM, Moore LSP, Zhu N, Ranganathan N, Skolimowska K, Gilchrist M, Satta G, Cooke G, Holmes A Bacterial and fungal co-infection in individuals with coronavirus: A rapid review to support COVID-19 antimicrobial prescribing. Clin Infect Dis. 2020;}}{{הערה|שם=הערה16|Wang D, Hu B, Hu C, Zhu F, Liu X, Zhang J, Wang B, Xiang H, Cheng Z, Xiong Y, Zhao Y, Li Y, Wang X, Peng Z. clinical Characteristics of 138 Hospitalized Patients With 2019 Novel Coronavirus-Infected Pneumonia in Wuhan, China. JAMA. 2020;323(11):1061.}}{{הערה|שם=הערה17| Goyal P, Choi JJ, Pinheiro LC, Schenck EJ, Chen R, Jabri A, Satlin MJ, Campion TR Jr, Nahid M, Ringel JB, Hoffman KL, Alshak MN, Li HA, Wehmeyer GT, Rajan M, Reshetnyak E, Hupert N, Horn EM, Martinez FJ, Gulick RM, Safford MM Clinical Characteristics of Covid-19 in New York City. Clinical Characteristics of Covid-19 in New York City.}}. | ||
| − | === | + | ====זיהומים משניים==== |
| − | + | זיהומים משניים אינם מהווים ממצא נפוץ במחלת COVID-19. במאמר סקירה של תשעה מחקרים שרובם בוצעו בסין נמצא כי השיעור של זיהומים חיידקיים או פטרייתיים צולבים היה 8 אחוזים. זיהומים אלו כללו בעיקר זיהומים נשימתיים ו-Bacteremia{{כ}}{{הערה|שם=הערה18| Wong HYF, Lam HYS, Fong AH, Leung ST, Chin TW, Lo CSY, Lui MM, Lee JCY, Chiu KW, Chung TW, Lee EYP, Wan EYF, Hung IFN, Lam TPW, Kuo MD, Ng MY Frequency and Distribution of Chest Radiographic Findings in Patients Positive for COVID-19. Radiology. 2020;296(2):E72. Epub 2020 Mar 27.}}. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | {| | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |- | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | === | + | == ממצאים נלווים == |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | ( | + | ===ממצאים מעבדתיים=== |
| + | הממצאים המעבדתיים הנפוצים ב-COVID19 כוללים [[לימפופניה|Lymphopenia]], עליה ברמות אמינוטרנספרזות (Aminotransferases{{כ}}: [[אספרטאט טרנסאמינאזה - Aspartate transaminase|AST]], [[אלנין טרנסאמינאזה - Alanine transaminase|ALT]]){{כ}}, [[לקטאט דהידרוגנאזה - Lactic dehydrogenase|LDH]]{{כ}} (Lactate Dehydrogenase), Ferritin{{כ}}, [[חלבון מגיב עם סי - C-reactive protein|CRP]]{{כ}} (C Reactive Protein) ו[[שקיעת דם - Erythrocyte sedimentation rate|שקיעת דם]] ובנוסף, הפרעה במנגנון הקרישה. שינויים ב[[תפקודי קרישה]] כוללים הארכה קלה של [[זמן פרותרומבין - Prothrombin time|PT]]{{כ}} (Prothrombin Time) או [[זמן תרומבופלסטין חלקי - Activated partial thromboplastin time|PTT]]{{כ}} (Partial Thromboplastin Time), ספירת [[ספירת דם - Complete blood count#טסיות-דם (תרומבוציטים או Platelets)|טסיות]] מוגברת קלות, עליה ב[[פיברינוגן|-Fibrinogen]], עליה ב-D-DIMER, עליה בפעילות גורמי הקרישה [[פקטור VIII|VIII]] ו-[[גורם וון וילברנד - Von Willebrand factor|Von Willebrand]]{{כ}}. Lymphopenia היא נפוצה במיוחד אף על פי שבתחילת המחלה, ספירת הדם הכוללת יכולה להיות דווקא גבוהה. במחקר שבוצע בקרב 393 חולים מאושפזים ב-New-York נמצא כי ל-90 אחוזים מהם הייתה ספירת לימפוציטים ([[ספירת דם - Complete blood count#לימפוציטים (Lymphocytes)|Lymphocytes]]) הקטנה מ-1500 תאים למיקרוליטר בעוד ש-15 אחוזים התייצגו עם [[לויקוציטוזיס|Leukocytosis]] של מעל 10000 תאים למיקרוליטר (Microliter) ו-15 אחוזים נוספים התייצגו עם [[לויקופניה|Leukppenia]] של מתחת ל-4000 תאים למיקרוליטר. חולים רבים המאושפזים בטיפול נמרץ יתייצגו עם עליה ברמות [[פרוקלציטונין - Procalcitonin|Procalcitonin]]{{כ}}{{הערה|שם=הערה19|Bao C, Liu X, Zhang H, Li Y, Liu J. Coronavirus Disease 2019 (COVID-19) CT Findings: A Systematic Review and Meta-analysis. J Am Coll Radiol. 2020;17(6):701. Epub 2020 Mar 25.}}{{הערה|שם=הערה20|Tostmann A, Bradley J, Bousema T, Yiek WK, Holwerda M, Bleeker-Rovers C, Ten Oever J, Meijer C, Rahamat-Langendoen J, Hopman J, van der Geest-Blankert N, Wertheim H. Euro Surveill. 2020;25(16).}}. | ||
| − | + | ===ממצאים רדיולוגיים=== | |
| − | + | אף על פי שבתחילת המחלה לרוב צילומי חזה יהיו תקינים בהמשך לעיתים קרובות יתפתחו קונסולידציות (Consolidation) והצללות זכוכית מט (Matt) עם פיזור דו-צדדי, פריפרי (Peripheral) ובחלקים התחתונים של הריאות. המחלה הרדיולוגית מתקדמת יחד עם המחלה הקלינית ומגיעה לשיא לאחר 10–12 ימים מתחילת התסמינים{{הערה|שם=הערה21|Centers for Disease Control and Prevention. Interim Guidelines for Collecting, Handling, and Testing Clinical Specimens from Persons Under Investigation (PUIs) for Coronavirus Disease 2019 (COVID-19). https://www-cdc-gov.kaplan-ez.medlcp.tau.ac.il/coronavirus/2019-nCoV/lab/guidelines-clinical-specimens.html (Accessed on October 15, 2020).}}. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
| − | |- | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | אף על פי שבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (Computer Tomography, [[CT]]) רגישה יותר מצילום חזה לאבחנת COVID-19, לא תוארו ממצאים ב-CT אשר יכולים לאבחן או לשלול באופן מחלת COVID-19. הממצאים הנפוצים הם הצללות זכוכית מט (83 אחוזים) והצללות זכוכית מט עם קונסולידציות (58 אחוזים){{הערה|שם=הערה22|Fang FC, Naccache SN, Greninger AL The Laboratory Diagnosis of COVID-19-- Frequently-Asked Questions. Clin Infect Dis. 2020; 32511679}} | |
| − | {| | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |- | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | ==אבחנה== | |
| + | יש לשקול את האפשרות של COVID19 בחולים אשר מתייצגים עם חום ו/או תסמינים נשימתיים חדשים כדוגמת שיעול וקוצר נשימה. בנוסף, יש לחשוד ב-COVID19 בחולים עם מחלה קשה של דרכי האוויר התחתונות ללא מקור ברור. אף על פי שאין תסמינים קליניים אשר מאפשרים להבדיל בוודאות בין COVID19 לבין תחלואה הנגרמת על ידי נגיפים נשימתיים אחרים, ל-COVID19 ישנם מספר מאפיינים הדורשים רמת חשד קליני גבוהה יותר: ההתפתחות של קוצר נשימה מספר ימים לאחר תחילת תסמינים היא מרמז ל-COVID-19. בנוסף, יש לחשוד במחלה בחולים המתייצגים עם סיבוכים חוץ-נשימתיים כדוגמת פגיעה מיוקרדיאלית (Myocard), שבץ איסכמי ואירועים טרומבואמבוליים ודלקתיים אחרים{{הערה|שם=הערה23|Investigative Criteria for Suspected Cases of SARS-CoV-2 Reinfection (ICR). https://www-cdc-gov.kaplan-ez.medlcp.tau.ac.il/coronavirus/2019-ncov/php/invest-criteria.html (Accessed on October 29, 2020).}}. | ||
| − | + | אם ניתן, יש לבצע בדיקות מעבדתיות לאבחון COVID19 לכל חולה אשר מעלה חשד קליני. הבדיקה האבחנתית הנפוצה ביותר היא בדיקת RT-[[PCR]]{{כ}} (Real Time Polymerase Chain Reaction) שמזהה RNA של נגיף ה-SARS-CoV-2 בדרכי האוויר העליונות. איסוף הבדיקה יכול להתבצע באמצעות מטוש משני הנחיריים וחלקו האחורי של ה-Oropharynx. לרוב בדיקה חיובית היא אבחנתית ל-COVID-19 ואין צורך בבדיקות נוספות. בדיקה שלילית היא מספקת ברוב האנשים לשלילת המחלה אך בדיקות False negative תוארו במחקרים רבים ואם החשד הקליני ל-COVID-19 הוא גבוה יש צורך בבדיקה נוספת 24–48 שעות לאחר הבדיקה ראשונית. בחולים עם מחלה של דרכי האוויר התחתונות ניתן לקחת דגימה מהפרשות דרכי האוויר התחתונות באמצעות שאיבת הפרשות או שטיפת ברונכוסים (Bronchoalveolar lavage){{כ}}{{הערה|שם=הערה24|National Institutes of Health. Coronavirus Disease 2019 (COVID-19) Treatment Guidelines. https://covid19treatmentguidelines-nih-gov.kaplan-ez.medlcp.tau.ac.il/ (Accessed on October 26, 2020).}} | |
| − | + | קיימות בדיקות אשר מזהות נוגדנים נגיפיים של SARS-CoV-2. בדיקות אלו מבוצעות באופן מהיר אך הנתונים לגבי יעילותן מוגבלות והן לרוב פחות רגישות מבדיקות המזהות RNA נגיפי. בדיקת נוגדנים שלילית אינה שוללת מחלת COVID-19 ודורשת בדיקת RNA אם החשד הקליני גבוה{{הערה|שם=הערה25|Thachil J, Tang N, Gando S, Falanga A, Cattaneo M, Levi M, Clark C, Iba T. ISTH interim guidance on recognition and management of coagulopathy in COVID-19. J Thromb Haemost. 2020;18(5):1023. Epub 2020 Apr 27.}}. | |
| − | + | בדיקות סרולוגיות (Serologic) יכולות לשמש לזיהוי אנשים אשר נבדקו בעבר ב-SARS-CoV-2 ומטופלים עם זיהום פעיל ותסמינים ב-3–4 השבועות לפני ביצוע הבדיקה. לאור העובדה כי הבדיקה הסרולוגית היא פחות תגובתית בימים ובשבועות הראשונים לזיהום היא מהווה חלק מהבדיקות האבחנתיות בשלב החריף של המחלה. | |
| − | + | === הדבקה מחודשת === | |
| + | אבחנה של הדבקה מחודשת היא קשה ולא יכולה להתבסס על בדיקת RNA בלבד לאור העובדה שהשלת RNA אינה בהכרח מעידה על הדבקה מחודשת. מאפיינים המגבירים את החשד להדבקה מחודשת כוללים זמן ממושך יותר מההדבקה ראשונית, עומס נגיפי גבוה בבדיקה חוזרת ורמות [[אימונוגלובולין - Immunoglobulin - G|IgG]]{{כ}} (Immunoglobulin G) לא מדידות בבדיקת סרולוגיה. ה-CDC{{כ}} (Centers for Disease Control and Prevention) בארצות הברית ממליץ על הבדיקות הבאות לאבחון הדבקה חוזרת: בדיקת RNA חיובית 90 ימים ויותר מההדבקה הראשונית ללא תלות בתסמינים או בדיקת RNA חיובית חוזרת 45–89 ימים לאחר ההדבקה הראשונית ותסמיני COVID-19{{כ}}{{הערה|שם=הערה26|Lamontagne F, Agoritsas T, Macdonald H, Leo YS, Diaz J, Agarwal A, Appiah JA, Arabi Y, Blumberg L, Calfee CS, Cao B, Cecconi M, Cooke G, Dunning J, Geduld H, Gee P, Manai H, Hui DS, Kanda S, Kawano-Dourado L, Kim YJ, Kissoon N, Kwizera A, Laake JH, Machado FR, Qadir N, Sarin R, Shen Y, Zeng L, Brignardello-Petersen R, Lytvyn L, Siemieniuk R, Zeraatkar D, Bartoszko J, Ge L, Maguire B, Rochwerg B, Guyatt G, Vandvik PO. A living WHO guideline on drugs for covid-19. BMJ. 2020;370:m3379. Epub 2020 Sep 4.}} | ||
| − | + | ==טיפול== | |
| + | ===שיקולים כלליים בטיפול ב-COVI19=== | ||
| − | == | + | ==== טיפול אמפירי==== |
| + | '''טיפול אמפירי ל[[שפעת - Influenza|שפעת]]''' - לאור העובדה כי ישנו קושי להבדיל בין תסמיני COVID19 לשפעת מומלץ לתת טיפול אמפירי לחולים מאושפזים בעונת השפעת. אם הבדיקה המולקולרית (Molecular) לשפעת שלילית יש להפסיק את הטיפול{{הערה|שם=הערה27|Wang Y, Zhang D, Du G, Du R, Zhao J, Jin Y, Fu S, Gao L, Cheng Z, Lu Q, Hu Y, Luo G, Wang K, Lu Y, Li H, Wang S, Ruan S, Yang C, Mei C, Wang Y, Ding D, Wu F, Tang X, Ye X, Ye Y, Liu B, Yang J, Yin W, Wang A, Fan G, Zhou F, Liu Z, Gu X, Xu J, Shang L, Zhang Y, Cao L, Guo T, Wan Y, Qin H, Jiang Y, Jaki T, Hayden FG, Horby PW, Cao B, Wang C. Remdesivir in adults with severe COVID-19: a randomised, double-blind, placebo-controlled, multicentre trial. Lancet. 2020;395(10236):1569. Epub 2020 Apr 29.}}. | ||
| − | + | '''טיפול אמפירי לדלקת ריאות חיידקית''' - אם אבחנת COVID-19 מבוצעת אין צורך במתן טיפול אמפירי לדלקת ריאות חיידקית לאור השיעור הנמוך יחסית של זיהומים צולבים. עם זאת, אם האבחנה אינה ברורה ניתן לשקול [[טיפול אנטיביוטי]] (Antibiotic) אמפירי. רצוי לקחת תרביות כיח על מנת להתאים את הטיפול המיטבי. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | === | + | ==== מניעת טרומבואמבוליזם ורידי ==== |
| − | + | הפתוגנזה (Pathogenesis) של היפרקואגלביליות (Hypercoagulability) ב-COVID19 עדיין לא ברורה, אך ככל הנראה קשורה בחדירה של הנגיף לתאי אנדותל (Endothelium) והרס של תאים אלה. בנוסף, ייתכן והנגיף גורם למוות של [[ספירת דם - Complete blood count#נויטרופילים (Neutrophils)|נויטרופילים]] (Neutrophils) המשחררים את החומר הפרו-טרומבוטי (Pro-thrombotic) {{כ}}Neutrophil extracellular trap. יש לתת אנטיקואגלציה מניעתית לכל החולים המאושפזים עם COVID19 לאור השיעור הגבוהה של טרומבואמבוליזם בקרב חולים אלה{{הערה|שם=הערה28|US Food and Drug Administration. Emergency use authorization for convalescent plasma. August 23, 2020 https://www.fda.gov/media/141477/download (Accessed on August 24, 2020).}}. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |- | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | { | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | {| | ||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | ==== | + | ==== מרחיבי סימפונות ==== |
| − | + | רצוי להימנע מביצוע אינהלציות (Inhalations) ולהשתמש במקום במשאפים על מנת להפחית את הארוסוליזציה (Aerosolization) של הנגיף. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == | + | ===טיפולים ספציפיים כנגד COVID19=== |
| − | |||
| − | + | ==== Dexamethasone ==== | |
| + | [[T:Dexamethasone|Dexamethasone]] - מספר מטה-אנליזות (Meta analysis) הדגימו את היעילות של [[דקסמתזון]] בחולי COVID-19. השימוש ב-Dexamethasone מומלץ לכל חולי ה-COVID19 אשר מקבלים תמיכת חמצן ולכל החולים המונשמים. Dexamethasone ניתן במינון 6 מיליגרמים במשך עשרה ימים או עד שחרור המטופל מבית החולים (הקצר מבניהם). השימוש ב-Dexamethasone אינו מומלץ לטיפול ב-COVID19 קלה או בינונית בחולים אשר אינם מקבלים תמיכת חמצן. יש לנתר את החולים המקבלים Dexamethasone להתפתחות תופעות לוואי כדוגמת [[Hyperglycemia]] וזיהומים חיידקיים ופטרייתיים{{הערה|שם=הערה29|Stone JH, Frigault MJ, Serling-Boyd NJ, Fernandes AD, Harvey L, Foulkes AS, Horick NK, Healy BC, Shah R, Bensaci AM, Woolley AE, Nikiforow S, Lin N, Sagar M, Schrager H, Huckins DS, Axelrod M, Pincus MD, Fleisher J, Sacks CA, Dougan M, North CM, Halvorsen YD, Thurber TK, Dagher Z, Scherer A, Wallwork RS, Kim AY, Schoenfeld S, Sen P, Neilan TG, Perugino CA, Unizony SH, Collier DS, Matza MA, Yinh JM, Bowman KA, Meyerowitz E, Zafar A, Drobni ZD, Bolster MB, Kohler M, D'Silva KM, Dau J, Lockwood MM, Cubbison C, Weber BN, Mansour MK, BACC Bay Tocilizumab Trial Investigators. Efficacy of Tocilizumab in Patients Hospitalized with Covid-19. N Engl J Med. 2020;}}. | ||
| − | == | + | ==== Remdesivir ==== |
| − | + | [[T:Remdesivir|Remdesivir]] - תרופה בעלת פעילות כנגד SARS-CoV-2 in vitro, אשר אושרה לשימוש בארצות הברית בכלל החולים מגיל 12 שנים ומעלה ללא תלות בחומרת המחלה. המינון המומלץ הוא 200 מיליגרמים תוך ורידית ביום הראשון ולאחר מכן 100 מיליגרמים פעם ביום למשך ארבעה ימים נוספים. אם אין תגובה קלינית ניתן להאריך את הטיפול בחמישה ימים נוספים. עם זאת, ממצאים ממחקרים מראים כי רמדסיביר יעילה בעיקר בחולי COVID-19 קשים אשר לא זקוקים להנשמה או תמיכת חמצן בזרם גבוה (High flow){{כ}}{{הערה|שם=הערה30|US FDA. Coronavirus (COVID-19) Update: FDA Revokes Emergency Use Authorization for Chloroquine and Hydroxychloroquine. June 15, 2020. https://www.fda.gov/news-events/press-announcements/coronavirus-covid-19-update-fda-revokes-emergency-use-authorization-chloroquine-and (Accessed on June 16, 2020).}} | |
| − | ברחבי העולם | + | ==== פלזמה מחולים מחלימים ==== |
| + | [[פלזמה]] מחולי COVID19 אשר החלימו מהווה אפשרות טיפולית בחולי COVID19 מאושפזים. הפלזמה מעניקה חיסוניות מבוססת נוגדנים אשר מסייעת לסילוק הנגיף. אף על פי שטיפול זה קיבל אישור חירום של ה-FDA{{כ}} (Food and Drug Administration) הראיות המחקריות אשר בחנו את יעילותו אינן חד משמעיות וישנם מספר מחקרים פעילים ברחבי העולם אשר ממשיכים לבחון את השימוש ב-Plasma מחולים מחלימים{{הערה|שם=הערה31|Centers for Disease Control and Prevention. Considerations for Wearing Masks: Help Slow the Spread of COVID-19 https://www-cdc-gov.kaplan-ez.medlcp.tau.ac.il/coronavirus/2019-ncov/prevent-getting-sick/cloth-face-cover.html (Accessed on August 12, 2020).}}. | ||
| + | |||
| + | ==== מעכבי מסלול IL-6{{כ}} (Interleukin-6) ו-Hydroxychloroquine ==== | ||
| + | מעכבי מסלול [[אינטרלויקין 6 Interleukin|IL-6]]{{כ}} (Interleukin-6) ו-[[T:Hydroxychloroquine|Hydroxychloroquine]] - למרות דיווחים ראשוניים על יעילותם של טיפולים אלה, מחקרים לא הצליחו להוכיח כי מעכבי מסלול IL-6 ו-Hydroxychloroquine יעילים בהפחתת תמותה או תוצאים קליניים שליליים{{הערה|שם=הערה32|https://www.who.int/publications/m/item/draft-landscape-of-covid-19-candidate-vaccines}}{{הערה|שם=הערה33|https://www.hopkinsmedicine.org/health/conditions-and-diseases/coronavirus/first-and-second-waves-of-coronavirus}}. | ||
| + | |||
| + | ==מניעה== | ||
| + | לאור העובדה כי COVID19 עובר במגע טיפתי מומלץ לנקוט בצעדים הבאים על מנת להפחית את הסיכון להדבקה: | ||
| + | *שטיפת ידיים יסודית, במיוחד לאחר מגע עם משטחים באזורים ציבוריים. במקום שטיפה ניתן להשתמש בג'ל חיטוי עם 60 אחוזים אלכוהול לפחות אם אין לכלוך גלויי על הידיים | ||
| + | *חבישת מסכה על האף והפנים | ||
| + | *הימנעות ממגע עם הפנים ובפרט עם העיניים, האף והפה | ||
| + | *אוורור מספק של אזורים סגורים | ||
| + | *ריחוק חברתי- יש לנסות ולהפחית מגעים חברתיים ובמידת האפשר לשמור על מרחק של לפחות 2 מטרים מאנשים אחרים{{הערה|שם=הערה34|https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/התפרצות-הקורונה-עדכונים-אחרונים}} | ||
| + | |||
| + | === חיסונים === | ||
| + | נכון לנובמבר 2020, ישנם מספר [[חיסונים - Immunizations|חיסונים]] שנמצאים בשלבי פיתוח שונים ברחבי העולם. חיסונים אלה מבוססים על חומצות גרעין, וקטורים נגיפיים וחלבונים נגיפיים אשר עברו אינאקטיבציה (Inactivation) או רקומבינציה (Recombination). לחיסונים מאפייני בטיחות, אימונוגניות (Immunogenicity), וייצור שונים. מספר חיסונים נמצאו כמעודדים קשירה של נוגדנים, תגובת תאי T וניטרול נגיפי בנסיינים בריאים בני פחות מ-55–60 שנים. חיסונים אלה כוללים את זה של חברת AstraZeneca ואוניבריסטת Oxford, חברת Moderna, חברת Pfizer וחיסון המפותח במכון הביולוגי בישראל ניתן למצוא פירוט מלא של החיסונים באתר הבית של ארגון הבריאות העולמי{{הערה|שם=הערה35|Zhao H, Shen D, Zhou H, Liu J, Chen S Guillain-Barrésyndrome associated with SARS-CoV-2 infection: causality or coincidence? Lancet Neurol. 2020;19(5):383. Epub 2020 Apr 1.}}. | ||
| + | |||
| + | ==גל שני של תחלואה== | ||
| + | בעוד שמספר מקרי ה-COVID-19 נמצא בנסיגה ברחבי העולם, אזורים אחרים חווים עליה ניכרת בתחלואה. עלייה זו מיוחסת ככל הנראה לעובדה כי לאחר הגל הראשון, חלה הפחתה במגבלות החברתיות והעסקיות אשר הוטלו על האוכלוסייה. הפחתה זו גורמת לעלייה במפגשים חברתיים ובהעברת הנגיף. לאור הזמן העובר בין הדבקה להופעת תסמינים והעברת הנגיף לנשאים נוספים לעיתים קרובות התוצאות של הפחתת המגבלות על האוכלוסייה מתחילה לתת את אותותיה רק לאחר כשבועיים-שלוש ומגיעה לשיא אף 8–9 שבועות לאחר הסרת ההגבלות{{הערה|שם=הערה36|Mao L, Jin H, Wang M, Hu Y, Chen S, He Q, Chang J, Hong C, Zhou Y, Wang D, Miao X, Li Y, Hu B. Neurologic Manifestations of Hospitalized Patients With Coronavirus Disease 2019 in Wuhan, China. JAMA Neurol. 2020;77(6):683.}}. | ||
| + | |||
| + | נכון לסוף אוקטובר 2020, נשבר שיא תחלואה עולמי עם אבחונם של מעל חצי מיליון חולי COVID19 חדשים. מדינות המהוות מוקדי תחלואה משמעותיים הן הודו, צרפת, ארצות הברית, גרמניה, איטליה ופולין {{כ}}{{הערה|שם=הערה37|Helms J, Kremer S, Merdji H, Clere-Jehl R, Schenck M, Kummerlen C, Collange O, Boulay C, Fafi-Kremer S, Ohana M, Anheim M, Meziani F. Neurologic Features in Severe SARS-CoV-2 Infection. N Engl J Med. 2020;382(23):2268. Epub 2020 Apr 15.}}. | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | ||
*[https://www.health.gov.il/Subjects/disease/corona/Pages/default.aspx נגיף קורונה החדש, באתר משרד הבריאות] | *[https://www.health.gov.il/Subjects/disease/corona/Pages/default.aspx נגיף קורונה החדש, באתר משרד הבריאות] | ||
| + | {{שש}} | ||
| + | {{ייחוס|ד"ר ליאור זורניצקי}} | ||
[[קטגוריה:בריאות הציבור]] | [[קטגוריה:בריאות הציבור]] | ||
[[קטגוריה:זיהומיות]] | [[קטגוריה:זיהומיות]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:05, 9 בדצמבר 2020
| נגיף קורונה החדש - 2019 | ||
|---|---|---|
| 2019 - Novel Coronavirus | ||
| ||
| שמות נוספים | SARS-CoV-2 COVID-19 |
|
| יוצר הערך | ד"ר ליאור זורניצקי | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – קורונה
ראו גם – הנחיות להתמודדות עם תחלואה מנגיף קורונה החדש 2019 - חוזר משרד הבריאות
הקדמה
נגיפים ממשפחת הקורונה מהווים פתוגנים (Pathogens) חשובים בבני אדם ובבעלי חיים. בסוף שנת 2019, זוהה נגיף חדש ממשפחת ה-Corona אשר גרם לסדרה של מקרי דלקת ריאות בווהאן (Wuhan) שבסין. הנגיף התפשט במהירות וגרם למגפה בסין תחילה ובהמשך בעולם כולו. בפברואר 2020, ארגון הבריאות העולמית כינה את הנגיף - SARS-CoV-2 (Severe Acute Respiratory Syndrome CoronaVirus 2) ואת המחלה הנגרמת על ידיו - COVID-19 (CoronaVirus Disease 2019)[1]
וירולוגיה
נגיף ה-SARS-CoV-2 הוא נגיף RNA (RiboNucleic Acid) מסוג BetaCoronavirus המקורב לנגיף הקורונה שגרם למגפת ה-SARS. נגיפי הקורונה הדומים ביותר ל-SARS-CoV-2 נמצאו בעטלפים וייתכן והנגיף האנושי עבר לראשונה לבני אדם מעטלפים. הנגיף משתמש בקולטי ACE-2 (Angiotensin Converting Enzyme) וב-TMPRSS2 (Transmembrane protease, serine 2) על מנת להיכנס לתאים אנושיים[2].
אפידמיולוגיה
נכון לאוקטובר 2020, היו יותר מ-35 מיליון מקרים מואמתים של COVID-19 ברחבי העולם ולמעשה הנגיף הגיע לכלל היבשות בעולם פרט ל-Antarctica. דרכי ההעברה של הנגיף טרם בוררו במלואן אך ככל הנראה דרך ההעברה העיקרית היא מאדם לאדם באמצעות טיפות (Droplets) העוברות עד מרחק של כשני מטרים. הנגיף משתחרר להפרשות דרכי האוויר כאשר נשא הנגיף משתעל, מתעטש או מדבר עם אדם אחר. האדם האחר שואף את החלקיקים או שהחלקיקים באים במגע עם רקמות ריריות. בנוסף, אם אדם נוגע במשטח המזוהם על ידי טיפות המכילות את הנגיף ולאחר מכן נוגע ברקמות ריריות יכולה להתרחש הדבקה[3]. ישנם דיווחים בודדים על כך שהנגיף יכול לעבור גם באוויר באמצעות חלקיקים קטנים יותר מטיפות אך אופן העברה זה שנוי במחלוקת[4]. SARS-CoV-2 נמצא גם בנוזלי גוף שאינם נשימתיים כדוגמת צואה, דם וזרע אך תפקידם של נוזלים אלו בהעברת הנגיף אינו ברור והם ככל הנראה לא מהווים אופן הדבקה משמעותי[5].
השלת הנגיף
היכולת של נשא להדביק אנשים מתחילה לפני הופעת תסמינים ומגיע לשיא בתחילת המחלה. הדבקה מעבר ל-7–10 ימים לאחר הופעת תסמינים ככל הנראה לא מתרחשת באנשים עם מחלה שאינה קשה וללא דיכוי חיסוני. השלת ה-RNA הנגיפי משתנה משמעותית ועולה עם הגיל וחומרת המחלה אך בהחלט תיתכן השלת RNA נגיפי שאינה מדבקת[6].
העברה אתסמינית
הדבקה בנגיף באמצעות נשאים אתסמיניים תועדה במספר רב של מחקרים[7] אך נכון למועד כתיבת מאמר זה לא ידוע מה התרומה הכוללת של נשאים אתסמיניים להתפרצות המגפה[8].
קליניקה
תסמיני המחלה יופיעו תוך 14 ימים מהחשיפה כאשר ברוב האנשים הופעת התסמינים מתרחשת 4–5 ימים לאחר ההדבקה. התייצגות המחלה העיקרית היא דלקת ריאות המאופיינת על ידי חום, שיעול, קוצר נשימה ותסנינים דו-צדדיים בצילום חזה[9]. בנוסף, תוארו תסמינים אחרים ובכלל זה נזלת, כאבי שרירים, שלשולים והפרעות בחוש הטעם והריח. בדיווח של תסמיני COVID19 ממעל 370,000 מקרים מאומתים נמצאה שכיחות התסמינים הבאה:
- שיעול־50 אחוזים
- חום מעל 38 מעלות- 43 אחוזים
- כאבי שרירים- 36 אחוזים
- כאבי ראש- 34 אחוזים
- קוצר נשימה- 29 אחוזים
- כאבי גרון- 20 אחוזים
- שלשולים- 19 אחוזים
- בחילות והקאות- 12 אחוזים
- אובדן חוש טעם וריח- פחות מ-10 אחוזים
חומרת התסמינים הנזכרים למעלה יכולה לנוע בין תסמינים קלים לקשים ביותר והמחלה מאופיינת במספר סיבוכים.
סיבוכים
כשל נשימתי
תסמונת הכשל הנשימתי החריף היא הסיבוך המשמעותי ביותר המאפיין מחלה קשה ויכולה להופיע זמן קצר לאחר הופעת קוצר נשימה. מחקר שבוצע בארצות הברית מצא כי התסמונת התפתחה ב-20 אחוזים מהחולים לאחר זמן חציוני של שמונה ימים וכי 12.3 אחוזים מהחולים הללו נזקקו להנשמה[10].
סיבוכים לבביים
סיבוכים לבביים של COVID-19 כוללים הפרעות קצב, פגיעה לבבית חריפה ושוק (Shock). הפגיעה הלבבית החריפה מתבטאת בעליית Troponin ושינויים לא ספציפיים באקג (ECG, Electrocardiogram) כדוגמת צניחות מקטע ST והיפוך גלי T באקג כתוצאה מנזק למיוציטים (Myocyes). אף על פי שקיימת פגיעה במיוציטים לא הוכח באופן ישיר כי SARS-CoV-2 גורם ל-Myocarditis והוא אינו ידוע כנגיף קרדיוטרופי (Cardiotropic)[11]. הפרעות קצב יכולות להתייצג כ-Sinus tachycardia, פרפור או רפרוף עליות ו-Tachycardia חדרית מונומורפית (Monomorphic) או פולימורפית (Polymorphic)[12].
סיבוכים טרומבואמבוליים (Thromboembolic)
Thromboembolism ורידי ובכלל זה פקקת ורידים עמוקה ותסחיפים ריאתיים הם נפוצים מאוד בחולי -COVID-19 קשים ונצפו בכשליש מהחולים המאושפזים בטיפול נמרץ גם כאשר החולים קיבלו אנטיקואגולציה (Anticoagulation) מניעתית. גורמי סיכון לפתח סיבוכים טרומבואמבוליים כוללים גיל מבוגר, מין זכר, מוצא היספני, מחלת לב כלילית, אוטם קודם בשריר הלב ורמות D-DIMER מעל 500 ננוגרם למיליליטר (Nanogram per milliliter) בזמן ההתייצגות לבית חולים. בנוסף, נמצא כי טרומבואמבוליזם בחולי COVID-19 קשור בסיכון מוגבר לתמותה[13].
סיבוכים דלקתיים
חלק מחולי ה-COVID19 הקשים יתייצגו עם ממצאים מעבדתיים המעידים על תגובה דלקתית קשה: רמות D-DIMER ו-Ferritin גבוהות ועליה בציטוקינים פרו-דלקתיים (Pro-inflammatory cytokines). ממצאים אלו קשורים בסיכון מוגבר לתמותה[14].
סיבוכים נוירולוגיים
אנצפלופתיה (Encephalopathy) היא נפוצה בקרב חולים מאושפזים עם COVID19 ונגרמת כתוצאה ממשלב סיבות ובכלל זה Hypoxia, כשל רב-איברי והשפעה של תרופות. שבץ הוא מצב יחסית נדיר ב-COVID19 ותואר בכ-0.4–2.7 אחוזים מהחולים המאושפזים. לרוב השבץ יתרחש כשבוע עד שלושה שבועות מהופעת התסמינים. בנוסף, תוארו מספר מקרים של תסמונת Guillain-Barré בקרב חולי COVID-19. רוב החולים שפיתחו תסמונת Guillain-Barré - פיתחו חולשת גפיים דיסטלית (Distal) אשר התקדמה פרוקסימלית (Proximal) במשך 1–4 ימים. משך הזמן בין תחילת תסמיני COVID-19 להופעת תסמיני גיליאן ברה היה 5–10 ימים, דומה לנגיפים אחרים הגורמים לתסמונת Guillain-Barré[15][16][17].
זיהומים משניים
זיהומים משניים אינם מהווים ממצא נפוץ במחלת COVID-19. במאמר סקירה של תשעה מחקרים שרובם בוצעו בסין נמצא כי השיעור של זיהומים חיידקיים או פטרייתיים צולבים היה 8 אחוזים. זיהומים אלו כללו בעיקר זיהומים נשימתיים ו-Bacteremia[18].
ממצאים נלווים
ממצאים מעבדתיים
הממצאים המעבדתיים הנפוצים ב-COVID19 כוללים Lymphopenia, עליה ברמות אמינוטרנספרזות (Aminotransferases: AST, ALT), LDH (Lactate Dehydrogenase), Ferritin, CRP (C Reactive Protein) ושקיעת דם ובנוסף, הפרעה במנגנון הקרישה. שינויים בתפקודי קרישה כוללים הארכה קלה של PT (Prothrombin Time) או PTT (Partial Thromboplastin Time), ספירת טסיות מוגברת קלות, עליה ב-Fibrinogen, עליה ב-D-DIMER, עליה בפעילות גורמי הקרישה VIII ו-Von Willebrand. Lymphopenia היא נפוצה במיוחד אף על פי שבתחילת המחלה, ספירת הדם הכוללת יכולה להיות דווקא גבוהה. במחקר שבוצע בקרב 393 חולים מאושפזים ב-New-York נמצא כי ל-90 אחוזים מהם הייתה ספירת לימפוציטים (Lymphocytes) הקטנה מ-1500 תאים למיקרוליטר בעוד ש-15 אחוזים התייצגו עם Leukocytosis של מעל 10000 תאים למיקרוליטר (Microliter) ו-15 אחוזים נוספים התייצגו עם Leukppenia של מתחת ל-4000 תאים למיקרוליטר. חולים רבים המאושפזים בטיפול נמרץ יתייצגו עם עליה ברמות Procalcitonin[19][20].
ממצאים רדיולוגיים
אף על פי שבתחילת המחלה לרוב צילומי חזה יהיו תקינים בהמשך לעיתים קרובות יתפתחו קונסולידציות (Consolidation) והצללות זכוכית מט (Matt) עם פיזור דו-צדדי, פריפרי (Peripheral) ובחלקים התחתונים של הריאות. המחלה הרדיולוגית מתקדמת יחד עם המחלה הקלינית ומגיעה לשיא לאחר 10–12 ימים מתחילת התסמינים[21].
אף על פי שבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (Computer Tomography, CT) רגישה יותר מצילום חזה לאבחנת COVID-19, לא תוארו ממצאים ב-CT אשר יכולים לאבחן או לשלול באופן מחלת COVID-19. הממצאים הנפוצים הם הצללות זכוכית מט (83 אחוזים) והצללות זכוכית מט עם קונסולידציות (58 אחוזים)[22]
אבחנה
יש לשקול את האפשרות של COVID19 בחולים אשר מתייצגים עם חום ו/או תסמינים נשימתיים חדשים כדוגמת שיעול וקוצר נשימה. בנוסף, יש לחשוד ב-COVID19 בחולים עם מחלה קשה של דרכי האוויר התחתונות ללא מקור ברור. אף על פי שאין תסמינים קליניים אשר מאפשרים להבדיל בוודאות בין COVID19 לבין תחלואה הנגרמת על ידי נגיפים נשימתיים אחרים, ל-COVID19 ישנם מספר מאפיינים הדורשים רמת חשד קליני גבוהה יותר: ההתפתחות של קוצר נשימה מספר ימים לאחר תחילת תסמינים היא מרמז ל-COVID-19. בנוסף, יש לחשוד במחלה בחולים המתייצגים עם סיבוכים חוץ-נשימתיים כדוגמת פגיעה מיוקרדיאלית (Myocard), שבץ איסכמי ואירועים טרומבואמבוליים ודלקתיים אחרים[23].
אם ניתן, יש לבצע בדיקות מעבדתיות לאבחון COVID19 לכל חולה אשר מעלה חשד קליני. הבדיקה האבחנתית הנפוצה ביותר היא בדיקת RT-PCR (Real Time Polymerase Chain Reaction) שמזהה RNA של נגיף ה-SARS-CoV-2 בדרכי האוויר העליונות. איסוף הבדיקה יכול להתבצע באמצעות מטוש משני הנחיריים וחלקו האחורי של ה-Oropharynx. לרוב בדיקה חיובית היא אבחנתית ל-COVID-19 ואין צורך בבדיקות נוספות. בדיקה שלילית היא מספקת ברוב האנשים לשלילת המחלה אך בדיקות False negative תוארו במחקרים רבים ואם החשד הקליני ל-COVID-19 הוא גבוה יש צורך בבדיקה נוספת 24–48 שעות לאחר הבדיקה ראשונית. בחולים עם מחלה של דרכי האוויר התחתונות ניתן לקחת דגימה מהפרשות דרכי האוויר התחתונות באמצעות שאיבת הפרשות או שטיפת ברונכוסים (Bronchoalveolar lavage)[24]
קיימות בדיקות אשר מזהות נוגדנים נגיפיים של SARS-CoV-2. בדיקות אלו מבוצעות באופן מהיר אך הנתונים לגבי יעילותן מוגבלות והן לרוב פחות רגישות מבדיקות המזהות RNA נגיפי. בדיקת נוגדנים שלילית אינה שוללת מחלת COVID-19 ודורשת בדיקת RNA אם החשד הקליני גבוה[25].
בדיקות סרולוגיות (Serologic) יכולות לשמש לזיהוי אנשים אשר נבדקו בעבר ב-SARS-CoV-2 ומטופלים עם זיהום פעיל ותסמינים ב-3–4 השבועות לפני ביצוע הבדיקה. לאור העובדה כי הבדיקה הסרולוגית היא פחות תגובתית בימים ובשבועות הראשונים לזיהום היא מהווה חלק מהבדיקות האבחנתיות בשלב החריף של המחלה.
הדבקה מחודשת
אבחנה של הדבקה מחודשת היא קשה ולא יכולה להתבסס על בדיקת RNA בלבד לאור העובדה שהשלת RNA אינה בהכרח מעידה על הדבקה מחודשת. מאפיינים המגבירים את החשד להדבקה מחודשת כוללים זמן ממושך יותר מההדבקה ראשונית, עומס נגיפי גבוה בבדיקה חוזרת ורמות IgG (Immunoglobulin G) לא מדידות בבדיקת סרולוגיה. ה-CDC (Centers for Disease Control and Prevention) בארצות הברית ממליץ על הבדיקות הבאות לאבחון הדבקה חוזרת: בדיקת RNA חיובית 90 ימים ויותר מההדבקה הראשונית ללא תלות בתסמינים או בדיקת RNA חיובית חוזרת 45–89 ימים לאחר ההדבקה הראשונית ותסמיני COVID-19[26]
טיפול
שיקולים כלליים בטיפול ב-COVI19
טיפול אמפירי
טיפול אמפירי לשפעת - לאור העובדה כי ישנו קושי להבדיל בין תסמיני COVID19 לשפעת מומלץ לתת טיפול אמפירי לחולים מאושפזים בעונת השפעת. אם הבדיקה המולקולרית (Molecular) לשפעת שלילית יש להפסיק את הטיפול[27].
טיפול אמפירי לדלקת ריאות חיידקית - אם אבחנת COVID-19 מבוצעת אין צורך במתן טיפול אמפירי לדלקת ריאות חיידקית לאור השיעור הנמוך יחסית של זיהומים צולבים. עם זאת, אם האבחנה אינה ברורה ניתן לשקול טיפול אנטיביוטי (Antibiotic) אמפירי. רצוי לקחת תרביות כיח על מנת להתאים את הטיפול המיטבי.
מניעת טרומבואמבוליזם ורידי
הפתוגנזה (Pathogenesis) של היפרקואגלביליות (Hypercoagulability) ב-COVID19 עדיין לא ברורה, אך ככל הנראה קשורה בחדירה של הנגיף לתאי אנדותל (Endothelium) והרס של תאים אלה. בנוסף, ייתכן והנגיף גורם למוות של נויטרופילים (Neutrophils) המשחררים את החומר הפרו-טרומבוטי (Pro-thrombotic) Neutrophil extracellular trap. יש לתת אנטיקואגלציה מניעתית לכל החולים המאושפזים עם COVID19 לאור השיעור הגבוהה של טרומבואמבוליזם בקרב חולים אלה[28].
מרחיבי סימפונות
רצוי להימנע מביצוע אינהלציות (Inhalations) ולהשתמש במקום במשאפים על מנת להפחית את הארוסוליזציה (Aerosolization) של הנגיף.
טיפולים ספציפיים כנגד COVID19
Dexamethasone
Dexamethasone - מספר מטה-אנליזות (Meta analysis) הדגימו את היעילות של דקסמתזון בחולי COVID-19. השימוש ב-Dexamethasone מומלץ לכל חולי ה-COVID19 אשר מקבלים תמיכת חמצן ולכל החולים המונשמים. Dexamethasone ניתן במינון 6 מיליגרמים במשך עשרה ימים או עד שחרור המטופל מבית החולים (הקצר מבניהם). השימוש ב-Dexamethasone אינו מומלץ לטיפול ב-COVID19 קלה או בינונית בחולים אשר אינם מקבלים תמיכת חמצן. יש לנתר את החולים המקבלים Dexamethasone להתפתחות תופעות לוואי כדוגמת Hyperglycemia וזיהומים חיידקיים ופטרייתיים[29].
Remdesivir
Remdesivir - תרופה בעלת פעילות כנגד SARS-CoV-2 in vitro, אשר אושרה לשימוש בארצות הברית בכלל החולים מגיל 12 שנים ומעלה ללא תלות בחומרת המחלה. המינון המומלץ הוא 200 מיליגרמים תוך ורידית ביום הראשון ולאחר מכן 100 מיליגרמים פעם ביום למשך ארבעה ימים נוספים. אם אין תגובה קלינית ניתן להאריך את הטיפול בחמישה ימים נוספים. עם זאת, ממצאים ממחקרים מראים כי רמדסיביר יעילה בעיקר בחולי COVID-19 קשים אשר לא זקוקים להנשמה או תמיכת חמצן בזרם גבוה (High flow)[30]
פלזמה מחולים מחלימים
פלזמה מחולי COVID19 אשר החלימו מהווה אפשרות טיפולית בחולי COVID19 מאושפזים. הפלזמה מעניקה חיסוניות מבוססת נוגדנים אשר מסייעת לסילוק הנגיף. אף על פי שטיפול זה קיבל אישור חירום של ה-FDA (Food and Drug Administration) הראיות המחקריות אשר בחנו את יעילותו אינן חד משמעיות וישנם מספר מחקרים פעילים ברחבי העולם אשר ממשיכים לבחון את השימוש ב-Plasma מחולים מחלימים[31].
מעכבי מסלול IL-6 (Interleukin-6) ו-Hydroxychloroquine
מעכבי מסלול IL-6 (Interleukin-6) ו-Hydroxychloroquine - למרות דיווחים ראשוניים על יעילותם של טיפולים אלה, מחקרים לא הצליחו להוכיח כי מעכבי מסלול IL-6 ו-Hydroxychloroquine יעילים בהפחתת תמותה או תוצאים קליניים שליליים[32][33].
מניעה
לאור העובדה כי COVID19 עובר במגע טיפתי מומלץ לנקוט בצעדים הבאים על מנת להפחית את הסיכון להדבקה:
- שטיפת ידיים יסודית, במיוחד לאחר מגע עם משטחים באזורים ציבוריים. במקום שטיפה ניתן להשתמש בג'ל חיטוי עם 60 אחוזים אלכוהול לפחות אם אין לכלוך גלויי על הידיים
- חבישת מסכה על האף והפנים
- הימנעות ממגע עם הפנים ובפרט עם העיניים, האף והפה
- אוורור מספק של אזורים סגורים
- ריחוק חברתי- יש לנסות ולהפחית מגעים חברתיים ובמידת האפשר לשמור על מרחק של לפחות 2 מטרים מאנשים אחרים[34]
חיסונים
נכון לנובמבר 2020, ישנם מספר חיסונים שנמצאים בשלבי פיתוח שונים ברחבי העולם. חיסונים אלה מבוססים על חומצות גרעין, וקטורים נגיפיים וחלבונים נגיפיים אשר עברו אינאקטיבציה (Inactivation) או רקומבינציה (Recombination). לחיסונים מאפייני בטיחות, אימונוגניות (Immunogenicity), וייצור שונים. מספר חיסונים נמצאו כמעודדים קשירה של נוגדנים, תגובת תאי T וניטרול נגיפי בנסיינים בריאים בני פחות מ-55–60 שנים. חיסונים אלה כוללים את זה של חברת AstraZeneca ואוניבריסטת Oxford, חברת Moderna, חברת Pfizer וחיסון המפותח במכון הביולוגי בישראל ניתן למצוא פירוט מלא של החיסונים באתר הבית של ארגון הבריאות העולמי[35].
גל שני של תחלואה
בעוד שמספר מקרי ה-COVID-19 נמצא בנסיגה ברחבי העולם, אזורים אחרים חווים עליה ניכרת בתחלואה. עלייה זו מיוחסת ככל הנראה לעובדה כי לאחר הגל הראשון, חלה הפחתה במגבלות החברתיות והעסקיות אשר הוטלו על האוכלוסייה. הפחתה זו גורמת לעלייה במפגשים חברתיים ובהעברת הנגיף. לאור הזמן העובר בין הדבקה להופעת תסמינים והעברת הנגיף לנשאים נוספים לעיתים קרובות התוצאות של הפחתת המגבלות על האוכלוסייה מתחילה לתת את אותותיה רק לאחר כשבועיים-שלוש ומגיעה לשיא אף 8–9 שבועות לאחר הסרת ההגבלות[36].
נכון לסוף אוקטובר 2020, נשבר שיא תחלואה עולמי עם אבחונם של מעל חצי מיליון חולי COVID19 חדשים. מדינות המהוות מוקדי תחלואה משמעותיים הן הודו, צרפת, ארצות הברית, גרמניה, איטליה ופולין [37].
ביבליוגרפיה
- ↑ World Health Organization. Director-General's remarks at the media briefing on 2019-nCoV on 11 February 2020. http://www.who.int/dg/speeches/detail/who-director-general-s-remarks-at-the-media-briefing-on-2019-ncov-on-11-february-2020 (Accessed on February 12, 2020).
- ↑ Hoffmann M, Kleine-Weber H, Schroeder S, Krüger N, Herrler T, Erichsen S, Schiergens TS, Herrler G, Wu NH, Nitsche A, Müller MA, Drosten C, Pöhlmann S SARS-CoV-2 Cell Entry Depends on ACE2 and TMPRSS2 and Is Blocked by a Clinically Proven Protease Inhibitor. Cell. 2020;181(2):271. Epub 2020 Mar 5.
- ↑ Meyerowitz EA, Richterman A, Gandhi RT, Sax PE. Transmission of SARS-CoV-2: A Review of Viral, Host, and Environmental Factors. Ann Intern Med. 2020; doi: 10.7326/M20-5008
- ↑ Klompas M, Baker MA, Rhee C Airborne Transmission of SARS-CoV-2: Theoretical Considerations and Available Evidence. JAMA. 2020; doi: 10.1001/jama.2020.12458
- ↑ Report of the WHO-China Joint Mission on Coronavirus DIsease 2019 (COVID-2019). February 16-24, 2020. http://www.who.int/docs/default-source/coronaviruse/who-china-joint-mission-on-covid-19-final-report.pdf (Accessed on March 04, 2020).
- ↑ Mancuso P, Venturelli F, Vicentini M, Perilli C, Larosa E, Bisaccia E, Bedeschi E, Zerbini A, Rossi PG Temporal profile and determinants of viral shedding and of viral clearance confirmation on nasopharyngeal swabs from SARS-CoV-2-positive subjects: a population-based prospective cohort study in Reggio Emilia, Italy. BMJ Open. 2020;10(8):e040380. Epub 2020 Sep 2.
- ↑ Rothe C, Schunk M, Sothmann P, Bretzel G, Froeschl G, Wallrauch C, Zimmer T, Thiel V, Janke C, Guggemos W, Seilmaier M, Drosten C, Vollmar P, Zwirglmaier K, Zange S, Wölfel R, Hoelscher M. Transmission of 2019-nCoV Infection from an Asymptomatic Contact in Germany. N Engl J Med. 2020;382(10):970. Epub 2020 Jan 30.
- ↑ Wei WE, Li Z, Chiew CJ, Yong SE, Toh MP, Lee VJ. Presymptomatic Transmission of SARS-CoV-2 - Singapore, January 23-March 16, 2020. MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2020;69(14):411. Epub 2020 Apr 10.
- ↑ Guan WJ, Ni ZY, Hu Y, Liang WH, Ou CQ, He JX, Liu L, Shan H, Lei CL, Hui DSC, Du B, Li LJ, Zeng G, Yuen KY, Chen RC, Tang CL, Wang T, Chen PY, Xiang J, Li SY, Wang JL, Liang ZJ, Peng YX, Wei L, Liu Y, Hu YH, Peng P, Wang JM, Liu JY, Chen Z, Li G, Zheng ZJ, Qiu SQ, Luo J, Ye CJ, Zhu SY, Zhong NS, China Medical Treatment Expert Group for Covid-19 Clinical Characteristics of Coronavirus Disease 2019 in China. N Engl J Med. 2020;382(18):1708. Epub 2020 Feb 28.
- ↑ Stokes EK, Zambrano LD, Anderson KN, Marder EP, Raz KM, El Burai Felix S, Tie Y, Fullerton KE. Coronavirus Disease 2019 Case Surveillance - United States, January 22-May 30, 2020. MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2020;69(24):759. Epub 2020 Jun 19.
- ↑ Shi S, Qin M, Shen B, Cai Y, Liu T, Yang F, Gong W, Liu X, Liang J, Zhao Q, Huang H, Yang B, Huang C Association of Cardiac Injury With Mortality in Hospitalized Patients With COVID-19 in Wuhan, China JAMA Cardiol. 2020;5(7):802.
- ↑ Giudicessi JR, Noseworthy PA, Friedman PA, et al Urgent guidance for navigating and circumventing the QTc prolonging and torsadogenic potential of possible pharmacotherapies for COVID-19 Mayo Clin Proc. 2020;
- ↑ Bilaloglu S, Aphinyanaphongs Y, Jones S, Iturrate E, Hochman J, Berger JS Thrombosis in Hospitalized Patients With COVID-19 in a New York City Health System. JAMA. 2020;324(8):799.
- ↑ Huang C, Wang Y, Li X, Ren L, Zhao J, Hu Y, Zhang L, Fan G, Xu J, Gu X, Cheng Z, Yu T, Xia J, Wei Y, Wu W, Xie X, Yin W, Li H, Liu M, Xiao Y, Gao H, Guo L, Xie J, Wang G, Jiang R, Gao Z, Jin Q, Wang J, Cao B. Clinical features of patients infected with 2019 novel coronavirus in Wuhan, China. Lancet. 2020;395(10223):497. Epub 2020 Jan 24.
- ↑ Rawson TM, Moore LSP, Zhu N, Ranganathan N, Skolimowska K, Gilchrist M, Satta G, Cooke G, Holmes A Bacterial and fungal co-infection in individuals with coronavirus: A rapid review to support COVID-19 antimicrobial prescribing. Clin Infect Dis. 2020;
- ↑ Wang D, Hu B, Hu C, Zhu F, Liu X, Zhang J, Wang B, Xiang H, Cheng Z, Xiong Y, Zhao Y, Li Y, Wang X, Peng Z. clinical Characteristics of 138 Hospitalized Patients With 2019 Novel Coronavirus-Infected Pneumonia in Wuhan, China. JAMA. 2020;323(11):1061.
- ↑ Goyal P, Choi JJ, Pinheiro LC, Schenck EJ, Chen R, Jabri A, Satlin MJ, Campion TR Jr, Nahid M, Ringel JB, Hoffman KL, Alshak MN, Li HA, Wehmeyer GT, Rajan M, Reshetnyak E, Hupert N, Horn EM, Martinez FJ, Gulick RM, Safford MM Clinical Characteristics of Covid-19 in New York City. Clinical Characteristics of Covid-19 in New York City.
- ↑ Wong HYF, Lam HYS, Fong AH, Leung ST, Chin TW, Lo CSY, Lui MM, Lee JCY, Chiu KW, Chung TW, Lee EYP, Wan EYF, Hung IFN, Lam TPW, Kuo MD, Ng MY Frequency and Distribution of Chest Radiographic Findings in Patients Positive for COVID-19. Radiology. 2020;296(2):E72. Epub 2020 Mar 27.
- ↑ Bao C, Liu X, Zhang H, Li Y, Liu J. Coronavirus Disease 2019 (COVID-19) CT Findings: A Systematic Review and Meta-analysis. J Am Coll Radiol. 2020;17(6):701. Epub 2020 Mar 25.
- ↑ Tostmann A, Bradley J, Bousema T, Yiek WK, Holwerda M, Bleeker-Rovers C, Ten Oever J, Meijer C, Rahamat-Langendoen J, Hopman J, van der Geest-Blankert N, Wertheim H. Euro Surveill. 2020;25(16).
- ↑ Centers for Disease Control and Prevention. Interim Guidelines for Collecting, Handling, and Testing Clinical Specimens from Persons Under Investigation (PUIs) for Coronavirus Disease 2019 (COVID-19). https://www-cdc-gov.kaplan-ez.medlcp.tau.ac.il/coronavirus/2019-nCoV/lab/guidelines-clinical-specimens.html (Accessed on October 15, 2020).
- ↑ Fang FC, Naccache SN, Greninger AL The Laboratory Diagnosis of COVID-19-- Frequently-Asked Questions. Clin Infect Dis. 2020; 32511679
- ↑ Investigative Criteria for Suspected Cases of SARS-CoV-2 Reinfection (ICR). https://www-cdc-gov.kaplan-ez.medlcp.tau.ac.il/coronavirus/2019-ncov/php/invest-criteria.html (Accessed on October 29, 2020).
- ↑ National Institutes of Health. Coronavirus Disease 2019 (COVID-19) Treatment Guidelines. https://covid19treatmentguidelines-nih-gov.kaplan-ez.medlcp.tau.ac.il/ (Accessed on October 26, 2020).
- ↑ Thachil J, Tang N, Gando S, Falanga A, Cattaneo M, Levi M, Clark C, Iba T. ISTH interim guidance on recognition and management of coagulopathy in COVID-19. J Thromb Haemost. 2020;18(5):1023. Epub 2020 Apr 27.
- ↑ Lamontagne F, Agoritsas T, Macdonald H, Leo YS, Diaz J, Agarwal A, Appiah JA, Arabi Y, Blumberg L, Calfee CS, Cao B, Cecconi M, Cooke G, Dunning J, Geduld H, Gee P, Manai H, Hui DS, Kanda S, Kawano-Dourado L, Kim YJ, Kissoon N, Kwizera A, Laake JH, Machado FR, Qadir N, Sarin R, Shen Y, Zeng L, Brignardello-Petersen R, Lytvyn L, Siemieniuk R, Zeraatkar D, Bartoszko J, Ge L, Maguire B, Rochwerg B, Guyatt G, Vandvik PO. A living WHO guideline on drugs for covid-19. BMJ. 2020;370:m3379. Epub 2020 Sep 4.
- ↑ Wang Y, Zhang D, Du G, Du R, Zhao J, Jin Y, Fu S, Gao L, Cheng Z, Lu Q, Hu Y, Luo G, Wang K, Lu Y, Li H, Wang S, Ruan S, Yang C, Mei C, Wang Y, Ding D, Wu F, Tang X, Ye X, Ye Y, Liu B, Yang J, Yin W, Wang A, Fan G, Zhou F, Liu Z, Gu X, Xu J, Shang L, Zhang Y, Cao L, Guo T, Wan Y, Qin H, Jiang Y, Jaki T, Hayden FG, Horby PW, Cao B, Wang C. Remdesivir in adults with severe COVID-19: a randomised, double-blind, placebo-controlled, multicentre trial. Lancet. 2020;395(10236):1569. Epub 2020 Apr 29.
- ↑ US Food and Drug Administration. Emergency use authorization for convalescent plasma. August 23, 2020 https://www.fda.gov/media/141477/download (Accessed on August 24, 2020).
- ↑ Stone JH, Frigault MJ, Serling-Boyd NJ, Fernandes AD, Harvey L, Foulkes AS, Horick NK, Healy BC, Shah R, Bensaci AM, Woolley AE, Nikiforow S, Lin N, Sagar M, Schrager H, Huckins DS, Axelrod M, Pincus MD, Fleisher J, Sacks CA, Dougan M, North CM, Halvorsen YD, Thurber TK, Dagher Z, Scherer A, Wallwork RS, Kim AY, Schoenfeld S, Sen P, Neilan TG, Perugino CA, Unizony SH, Collier DS, Matza MA, Yinh JM, Bowman KA, Meyerowitz E, Zafar A, Drobni ZD, Bolster MB, Kohler M, D'Silva KM, Dau J, Lockwood MM, Cubbison C, Weber BN, Mansour MK, BACC Bay Tocilizumab Trial Investigators. Efficacy of Tocilizumab in Patients Hospitalized with Covid-19. N Engl J Med. 2020;
- ↑ US FDA. Coronavirus (COVID-19) Update: FDA Revokes Emergency Use Authorization for Chloroquine and Hydroxychloroquine. June 15, 2020. https://www.fda.gov/news-events/press-announcements/coronavirus-covid-19-update-fda-revokes-emergency-use-authorization-chloroquine-and (Accessed on June 16, 2020).
- ↑ Centers for Disease Control and Prevention. Considerations for Wearing Masks: Help Slow the Spread of COVID-19 https://www-cdc-gov.kaplan-ez.medlcp.tau.ac.il/coronavirus/2019-ncov/prevent-getting-sick/cloth-face-cover.html (Accessed on August 12, 2020).
- ↑ https://www.who.int/publications/m/item/draft-landscape-of-covid-19-candidate-vaccines
- ↑ https://www.hopkinsmedicine.org/health/conditions-and-diseases/coronavirus/first-and-second-waves-of-coronavirus
- ↑ https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/התפרצות-הקורונה-עדכונים-אחרונים
- ↑ Zhao H, Shen D, Zhou H, Liu J, Chen S Guillain-Barrésyndrome associated with SARS-CoV-2 infection: causality or coincidence? Lancet Neurol. 2020;19(5):383. Epub 2020 Apr 1.
- ↑ Mao L, Jin H, Wang M, Hu Y, Chen S, He Q, Chang J, Hong C, Zhou Y, Wang D, Miao X, Li Y, Hu B. Neurologic Manifestations of Hospitalized Patients With Coronavirus Disease 2019 in Wuhan, China. JAMA Neurol. 2020;77(6):683.
- ↑ Helms J, Kremer S, Merdji H, Clere-Jehl R, Schenck M, Kummerlen C, Collange O, Boulay C, Fafi-Kremer S, Ohana M, Anheim M, Meziani F. Neurologic Features in Severe SARS-CoV-2 Infection. N Engl J Med. 2020;382(23):2268. Epub 2020 Apr 15.
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ליאור זורניצקי