מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

הבדלים בין גרסאות בדף "נוהל טיפול באישה הרה בתחנות טיפת חלב - חוזר משרד הבריאות"

מתוך ויקירפואה

שורה 1: שורה 1:
 +
{{ערך בבדיקה}}
 
{{חוזר משרד הבריאות
 
{{חוזר משרד הבריאות
 
|שם החוזר=נוהל טיפול באישה הרה בתחנות טיפת חלב
 
|שם החוזר=נוהל טיפול באישה הרה בתחנות טיפת חלב
 
|תחום=[[:קטגוריה:בריאות הציבור|בריאות הציבור]], [[:קטגוריה:גינקולוגיה|גינקולוגיה]], [[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]]
 
|תחום=[[:קטגוריה:בריאות הציבור|בריאות הציבור]], [[:קטגוריה:גינקולוגיה|גינקולוגיה]], [[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]]
 +
|תמונה=Baby belly.jpg
 
|מספר החוזר=24/2014
 
|מספר החוזר=24/2014
 
|סימוכין=85628814, נוהל זה מחליף נוהל קודם מתאריך דצמבר 1993 וכן נוהל 1/2001 מ-21 ינואר 2001
 
|סימוכין=85628814, נוהל זה מחליף נוהל קודם מתאריך דצמבר 1993 וכן נוהל 1/2001 מ-21 ינואר 2001
שורה 8: שורה 10:
 
}}  
 
}}  
 
{{הרחבה|היריון}}
 
{{הרחבה|היריון}}
 +
 
==יעוד==
 
==יעוד==
 
נוהל זה מחליף את נוהל הטיפול באישה הרה מספר 1/2001. הנוהל מסדיר את המעקב אחר אישה בהיריון שאינו בר-סיכון, מתחילת ההיריון ועד 6 שבועות לאחר הלידה ומפנה לחוזרים אחרים המתייחסים לטיפול באישה ההרה.
 
נוהל זה מחליף את נוהל הטיפול באישה הרה מספר 1/2001. הנוהל מסדיר את המעקב אחר אישה בהיריון שאינו בר-סיכון, מתחילת ההיריון ועד 6 שבועות לאחר הלידה ומפנה לחוזרים אחרים המתייחסים לטיפול באישה ההרה.

גרסה מ־10:34, 15 באוגוסט 2019

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה,
וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
נוהל טיפול באישה הרה בתחנות טיפת חלב
Baby belly.jpg
תחום בריאות הציבור, גינקולוגיה, מיילדות
מספר החוזר 24/2014
סימוכין 85628814, נוהל זה מחליף נוהל קודם מתאריך דצמבר 1993 וכן נוהל 1/2001 מ-21 ינואר 2001
קישור באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום 20 בנובמבר 2014
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהיריון


יעוד

נוהל זה מחליף את נוהל הטיפול באישה הרה מספר 1/2001. הנוהל מסדיר את המעקב אחר אישה בהיריון שאינו בר-סיכון, מתחילת ההיריון ועד 6 שבועות לאחר הלידה ומפנה לחוזרים אחרים המתייחסים לטיפול באישה ההרה.

מועד תחולה

1 בדצמבר 2014.

קישור לחוזרים

3.2. חוזר ראש שירותי בריאות הציבור מס׳ 01/2013 בנושא: "מעקב אישה הרה לנשים ללא מעמד או ביטוח רפואי" http://www.health.gov.il/hozer/bz01 2013.pdf 3.3. חוזר ראש שירותי בריאות הציבור מס׳ 24/2013 בנושא: "ייעוץ גנטי לשם אבחון מחלות או מומים בעובר לקראת היריון או במהלכו" http://www.health.gov.il/hozer/BZ24 2013.pdf 3.4. חוזר ראש שירותי בריאות הציבור מס׳ 4/2010 בנושא: "חסינות נגד אדמת באישה בגיל הפוריות" http://www.health.gov.il/hozer/bz04 2010.pdf 3.5. חוזר ראש שירותי בריאות הציבור מס׳ 05/2011 בנושא: "הערכת מצב התזונה לנשים הרות" http://www.health.gov.il/hozer/BZ05 2011.pdf 3.6. חוזר ראש שירותי בריאות הציבור מס׳ 03/2014 בנושא: "נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה" http://www.health.gov.il/hozer/bz03 2014.pdf

3.7. חוזר ראש שירותי בריאות הציבור מס׳ 06/2013 בנושא: "טיפול בחומצה פולית למניעת מומים מולדים בתעלה העצבית" http://www.health.gov.il/hozer/bz06 2013.pdf 3.8. חוזר ראש שירותי בריאות הציבור מס' 1/2007 בנושא: "אבחון מוקדם של האישה בגיל הפוריות הנושאת http://www.health.gov.il/hozer/bz01 2007.pdf "HIV 3.9. חוזר מנכ"ל מס' 25/2011 בנושא: "בדיקות לאיתור זיהום בנגיף ציטומגלו (CMV) בנשים הרות" http://www.health.gov.il/hozer/mk25 2011.pdf 3.10. חוזר ראש שירותי בריאות הציבור מס׳ 7/2013 בנושא: "בדיקות סקר באוכלוסייה לשם גילוי זוגות בסיכון ללידת ילדים עם מחלות תורשתיות חמורות" http://www.health.gov.il/hozer/BZ07 2013.pdf 3.11. חוזר מינהל רפואה 25/2013 בנושא: "בדיקות סקר לנשים בסיכון לנשיאות עובר עם תסמונת דאון" http://www.health.gov.il/hozer/mr25 2013.pdf 3.12. חוזר מינהל רפואה מס׳ 4/2013 בנושא: "בדיקות על שמע בהיריון" http://www.health.gov.il/hozer/mr04 2013.pdf 3.13. חוזר מנהל רפואה מס׳ 22/2005 בנושא: "בדיקת GBS בנשים הרות" http://www.health.gov.il/hozer/mr11 2009.pdf 3.14. חוזר המנהל הכללי מס׳ 23/2003 בנושא:" איתור וטיפול נשים נפגעות אלימות במשפחה ע"י מטפלים" http://www.health.gov.il/hozer/mk23 2003.pdf 3.15. נוהל זה מבטל "תדריך לסקירת נשים הרות לביתא- תלסמיה" 8.2002. 4. רקע 4.1. נשים בתקופת ההיריון, מהוות קבוצת אוכלוסייה מיוחדת הדורשת מעקב בריאותי מיוחד עקב השינויים האנטומיים, הפיסיולוגיים והרגשיים החלים אצלן. 4.2. הנוהל מפרט את ההמלצות לטיפול רפואי וסיעודי שיגרתי באישה הרה. 4.3. הנוהל מבטא עמדות מקצועיות הנמצאות בהסכמה, ועולה בקנה אחד עם נייר עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה של ההסתדרות הרפואית בישראל (נייר עמדה מס׳ 6 : "ניהול מעקב אישה הרה בהיריון בסיכון נמוך", אוקטובר, 2011). 4.4. המעקב אחר אישה הרה בטיפות חלב מיועד לנשים בהיריון שאינו בר-סיכון. 4.5. בהתאם לחוזר מנכ"ל מס׳ 15/2011 בנושא "מעקב קדם לידתי אחר היריון בר-סיכון", נשים עם היריון בר-סיכון תופנינה למעקב ולטיפול רפואי וסיעודי בקופה המבטחת. יש לציין שבכל שלב של ההיריון בו ההיריון הופך להיריון בר סיכון המשך המעקב יבוצע בקופת חולים. http://www.health.gov.il/hozer/mk15 2011.pdf 4.6. נשים חסרות מעמד או חסרות ביטוח רפואי, תתקבלנה למעקב היריון בתחנות טיפת חלב, הן בהיריון שאינו בר-סיכון והן בהיריון בר-סיכון, בהתאם לחוזר ראש שירותי בריאות הציבור מס׳ 1/13 בנושא: ”מעקב אישה הרה לנשים ללא מעמד ו/או ביטוח רפואי".

מטרות

  1. לאפשר לכל אשה הרה, להישאר במצב בריאות תקין, להגיע ללידה תקינה, ללדת תינוק בריא עד כמה שאפשר, וללמוד את אומנות הטיפול בתינוק.
  2. לזהות נשים הרות בסיכון מוגבר ולאבחן את סיבוכי ההיריון מוקדם ככל האפשר על מנת להפנותן לטיפול ומעקב במרפאות למעקב הריונות בסיכון גבוה .
  3. לאפשר לכל אשה בגיל הפוריות לתכנן את מספר הילדים הרצויים לה ולמשפחתה ולהביאם לעולם במועדים שהמשפחה מעדיפה .

עקרונות

  1. גילוי מוקדם של נשים בסיכון בריאותי, חברתי ומשפחתי והפנייתן למסגרות טיפול מתאימות.
  2. זיהוי צרכים בריאותיים של האישה ומשפחתה בתקופת ההיריון.
  3. פיתוח מודעות וידע המכוונים לתקופת ההיריון, הלידה, התקופה שלאחר הלידה והטיפול בתינוק.
  4. זיהוי צרכים בריאותיים של האישה שילדה וצרכי משפחתה לאחר הלידה.

משתמשים

רופאים ואחיות העוסקים במעקב אחר נשים הרות.

חלות הנוהל (אוכלוסיית היעד)

נשים הרות.

ביסוס משפטי

השרות המונע לאשה הרה, ניתן על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי 1994.

הנוהל מבטא עמדות מקצועיות הנמצאות בהסכמה ועולה בקנה אחד עם ניר עמדה של האגוד הישראלי למילדות וגינקולוגיה של ההסתדרות הרפואית בישראל. (ניהול מעקב היריון בעל סיכון נמוך. פברואר 2000).הנוהל אושר ע"י המועצה הלאומית למיילדות, נאונטולוגיה וגנטיקה.

השיטה

  1. מעקב שיטתי ורצוף של מהלך ההיריון.
  2. מעקב שיטתי ורצוף של מצב בריאות האישה על ידי אנמנזה בריאותית ובדיקות תקופתיות כלליות ומיילדותיות .
  3. בדיקות בסיסיות לגילוי מוקדם ככל האפשר של סטיות ומומים של העובר.
  4. יעוץ והדרכה לאשה ובני משפחתה ולקבוצות נשים ובני זוגן בנושאי רפואה ובריאות הנוגעים בייחוד לתקופת ההיריון, הלידה, התארגנות המשפחה, קבלת תפקיד ההורות והטיפול בתינוק.
  5. הערכת מצב בריאות האישה לאחר שילדה, ויעוץ בתכנון משפחה.
  6. הדרכה ניתנת בעיקרה על ידי האחות בטיפת חלב ברמה פרטנית וברמה קבוצתית, לנשים ובני זוגן. ההדרכה מכוונת לשלושת הטרימסטרים וכוללת התייחסות לשינויים האנטומיים והפיזיולוגיים במהלך ההיריון, השינויים הריגשיים, התפתחות העובר, הכנה לקראת לידה והורות, משכב לידה ותכנון משפחה וטיפול ראשוני בתינוק. דגש רב ניתן על עידוד התנהגויות מקדמות בריאות (מניעת עישון ושתיית אלכוהול, תזונה נבונה, כולל נטילת תכשירי ברזל וחומצה פולית ופעילות גופנית). ההדרכה מכוונת גם לפתוח עמדה חיובית כלפי ההנקה וכוללת הקניית מיומנויות של ההנקה. ההדרכה תינתן ליולדת גם בביקוריה בתחנה בשבועות הראשונים שלאחר הלידה.
  7. ניהול רשומות בריאות בכרטיס בריאות המשפחה, או ברשומה הממוחשבת או בתיק הרפואי ובכרטיס אישה הרה .

נספחים

  1. פירוט הפעולות המומלצות לביצוע, בהתאם לגיל ההיריון.
  2. לוח המפרט את הבדיקות המומלצות לבצוע, בהתאם לגיל ההיריון.

נספח 1 - לוח פירוט הפעילויות המומלצות לפי גיל ההיריון בשבועות

הבדיקות

  1. סוג דם ו - Rh: הבדיקה תתבצע בהיריון ראשון, ובהריונות הבאים רק בהעדר מידע. לנשים הרות עם Rh שלילי תעשנה שתי בדיקות ע"ש COOMBS בכל היריון: מיד עם הרשמן בתחנה והשנייה בשבוע ה - 24 להריונן. אשה הרה עם Rh שלילי, אשר לא פיתחה נוגדנים לגורם ה - Rh, תקבל חיסון 300 מיקרוגרם ANTI D לאחר ביצוע בדיקת סיסי שליה, אמניוצנטזיס, קורדוצנטזיס, אחרי הפלה, אחרי היריון חוץ רחמי, בשבוע ה28- להריונה, ולאחר חבלה ביטנית .
  2. ספירת דם כללית: מומלץ לבצע הבדיקה בשבועות הראשונים להיריון, בשבועות 28-24, וכן 6 שבועות לאחר הלידה .
  3. סוכר בדם בצום: מומלץ לבצע הבדיקה בשבועות הראשונים להיריון. רמת סוכר > 105 מג% מחייבת בדיקה חוזרת. רמת סוכר > 105 מג% ב-2 בדיקות, אבחנתית לסוכרת הריונית.
  4. נוגדנים לאדמת: תבוצע רק במקרה של חשד קליני או בעת פעילות מוגברת של אדמת בארץ, בהעדר תיעוד מעבדתי לכייל מחסן או עדות לקבלת שתי מנות חיסון. ע"פ חוזר ראש שירות: נוהל לביצוע מדיניות לאדמת מולדת מס' 4-95.
  5. VDRL: מומלץ לבצע בשבועות הראשונים להיריון.
  6. שתן לכללית ולתרבית: מומלץ לבצע בשבועות הראשונים להיריון.
  7. HbsAg: יבוצע בקבוצת סיכון ועל פי התוויה רפואית ברורה.
  8. HIV: יבוצע בקבוצת סיכון לפי הנחיות חוזר ראש שרות מס' 4-98.
  9. טיי זקס: הבדיקה מומלצת באוכלוסיות בסיכון גבוה, רק אם לא נערכה כבר בעבר, הבדיקה תיערך במקומות ובמועדים המתפרסמים על פי תוכנית שנתית מעודכנת של משרד הבריאות .
  10. תלסמיה: על פי תוצאות ספירת דם כללית ישלחו בני זוג לבדיקות נוספות לאישור נשאות המחלה באוכלוסיות מיועדות שנקבעו .
  11. בדיקות גנטיות: בגלל שינויים ועדכונים מתמידים בבדיקות הגנטיות השונות, יש לעיין בתדריכים המעודכנים.
  12. בדיקות טרום לידתיות:
    1. יש להפנות כל אישה הרה אשר הגיעה לגיל 35 שנה ומעלה בתחילת ההיריון לייעוץ גנטי.
    2. נשים הרות בגיל של פחות מ- 35 שנה, תופננה לבדיקה לפי המלצה של גנטיקאי. נשים אלו, תופנינה לבדיקת סיסי שליה ומי שפיר במידת הצורך במרכזים רפואיים שנקבעו.
  13. תבחין משולש: הבדיקה נערכת על פי תוכנית משרד הבריאות במעבדות המאושרות לביצוע הבדיקה. מומלץ להפנות כל אשה הרה לביצוע הבדיקה בשבוע 20-16 להיריון.
  14. בדיקה על קולית (אולטרא-סאונד) של העובר: בהתאם להמלצות של המועצה הלאומית למיילדות, נאונטולוגיה וגנטיקה, מומלץ לעשות שתי בדיקות אולטרא-סאונד בזמן ההיריון, האחת בטרימסטר ראשון, והשנייה בטרימסטר שני . הבדיקות יעשו כמפורט בנייר העמדה של האגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה של היריון בר סיכון נמוך. בדיקות אולטרא-סאונד נוספות יעשו על פי התוויות רפואיות או שיקול קליני .
    מומלץ לבצע את הבדיקה הראשונה בשבוע 12-9 לשם קביעת גיל ההיריון, מספר העוברים ונוכחות דופק עוברי, וכן על מנת לשלול היריון מחוץ לרחם. בשבועות 23-18 תבוצע בדיקה בכדי לקבוע את גודל העובר מיקום השיליה וכמות מי השפיר וכן מבנה גוף העובר על פי נספח א' לניר עמדה 6 של האגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה מפברואר 2000 וחוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות בנושא אולטראסאונד במיילדות מ 24.5.95. הבדיקה תיערך במכונים ובתנאים שנקבעו על ידי משרד הבריאות. אין בכוח בדיקה זו להבטיח שכל המערכות תקינות ולמנוע הופעת מומים מולדים . בשליש הראשון להיריון יש לידע את ההרה על קיום בדיקת אולטראסאונד במימון עצמי לשקיפות עורפית בשבועות 14-11 כבדיקת סינון אפשרית .
  15. GCT - העמסת סוכר (50 גר) : הבדיקה תיערך לאשה הרה שלא בצום בשבועות 28-24

להריונה. רמת גלוקוז > 200 מ"ג% נחשבת כאבחנתית לסוכרת הריונית. רמת גלוקוז > 140 מ"ג% מחייבת בדיקת העמסת 100 גר' סוכר.

מדידות ובדיקות

  1. גובה: ימדד גובהה של כל אישה בביקורה הראשון בתחנה להערכת המשקל הרצוי.
  2. משקל: בכל ביקור שגרה, תשקל האישה להערכת תוספת המשקל על-פי עקומות טווח תוספת משקל בהיריון .
  3. לחץ דם: בכל ביקור שיגרה תתבצע בדיקת לחץ דם. את תוצאות המדידה יש להעריך על פי על פי ערכי הנורמה בשלבים השונים של ההיריון ולהשוות למדידות הקודמות.
  4. שתן לחלבון וסוכר: בכל ביקור שיגרה תעשה בתחנה, בדיקה לנוכחות חלבון וסוכר בשתן.
  5. בצקות: בכל בדיקת שיגרה, תיבדק האישה על ידי האחות או הרופא לנוכחות בצקות בעיקר בגפיים התחתונות.
  6. בדיקות על ידי רופא: בבדיקה המיילדותית הראשונה, תעשה הערכת מצב בריאותה של האישה לגבי כל מערכות הגוף. יושם דגש על ההיסטוריה המיילדותית של ההרה, ובבדיקה למבנה האגן לתהליכים דלקתיים או גידולים. במהלך ההיריון יתייחס הרופא במיוחד להתפתחות ההיריון ולשלום העובר, וירשום תוצאות בדיקות כגון: גובה הרחם, פעימות לב עובר .
    בפגישה שלאחר הלידה יתייחס הרופא לנושא תכנון המשפחה .
  7. אמצעי מניעה ותכנון משפחה: לאחר הלידה, האשה (רצוי גם בן זוגה), תקבל הסבר על חשיבות ואפשרות השימוש באמצעי מניעה .
    יושם דגש על יתרונות התכנון - קבלתו למשפחה של ילד רצוי, מירווח מתאים בין לידה ללידה, המאפשר מתן תשומת לב אופטימלית לצורכי הילד והוריו. יושם דגש על הצורך באמצעים הולמים למניעת העברת מחלות מין .
    בטיפות החלב, ניתן לקבל שרות להחדרת התקן תוך רחמי, מרשם לרכישת ההתקן (I.U.D) וכן מרשמים לגלולות ולאמצעי מניעה אחרים .
  8. בדיקה לאישור ההיריון: ניתן לבצע בדיקת שתן להיריון בתחנה לבריאות המשפחה על פי פנית האישה .

רישום ודיווח

  1. לכל אישה תנוהל רשומה במשך כל תקופת היותה בטיפול התחנה לבריאות המשפחה. הרשומה תכלול: אנמנזה, תוצאות הבדיקות, הפעולות שנערכו על ידי האחות והרופא וקשר עם גורמים אחרים בקהילה.
  2. לכל הרה יינתן כרטיס אישי ( כרטיס אישה הרה).
    הכרטיס יכלול פרטים אישיים, פרטים מילדותיים ותוצאות בדיקות שנערכו במהלך ההיריון. הכרטיס יהיה בידי האישה לשימושה בכל פניה לתחנה לרופא ולבית היולדות .
  3. תנוהל רשומה ובה יופיעו ריכוז הנתונים על כל הנשים ההרות בתחנה.
  4. תוכן הרשומה הוא של המטופלת. הרשומה עצמה היא רכוש ספק השירות. יש להקפיד על רישום ברור וקריא, על חתימה מלאה של צוותי הבריאות, ועל החזקתה במצב תקין, ובהתאם לחוק זכויות החולה, חוק הארכיונים ונוהלי שירותי בריאות הציבור.
  5. לכל אישה הרה, תחולק בביקור הראשון חוברת מידע לגבי ההיריון והבדיקות השונות אשר צריך וניתן לבצע במהלכו .
  6. בכרטיס המעקב יירשם מתן חוברת מידע להרה.