האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "סוכרת בקרב עדות בישראל - Diabetes among different ethnic groups in Israel"

מתוך ויקירפואה

שורה 2: שורה 2:
 
{{ספר|
 
{{ספר|
 
|שם הספר= [[המדריך לטיפול בסוכרת]]  
 
|שם הספר= [[המדריך לטיפול בסוכרת]]  
|תמונה=[[קובץ:Blue circle for diabetes.svg|120px]]
+
|תמונה=[[קובץ:מדריךסוכרת.jpg|100px]]
 
|valign="top"|שם המחבר= ד"ר ענת יפה
 
|valign="top"|שם המחבר= ד"ר ענת יפה
 
|שם הפרק= '''סוכרת בקרב עדות בישראל'''
 
|שם הפרק= '''סוכרת בקרב עדות בישראל'''

גרסה מ־16:08, 13 בפברואר 2013

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

המדריך לטיפול בסוכרת
מדריךסוכרת.jpg
שם המחבר ד"ר ענת יפה
שם הפרק סוכרת בקרב עדות בישראל
מוציא לאור המועצה הלאומית לסוכרת,
משרד הבריאות
מועד הוצאה 2013
מספר עמודים 354
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםסוכרת


ראו גם – מחלת הסוכרת בעדות ומיעוטים בישראל – Diabetes in minority groups in Israel


התפתחות הסוכרת, כמו גם האיזון המטבולי, נמצאו תלויים ביחס הפוך למצב סוציו-אקונומי וגורמים כהשכלה ומצבי דחק ממושכים. שיעור הסוכרת בארץ גדול פי 4.7 בקרב עניים יחסית לאלה שאינם עניים[1]. הרכב האוכלוסיות העניות בארץ כולל קבוצות מיעוט שונות כערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה. לא ידוע עד כמה מכתיבים משתנים אלה את השכיחות השונה של המחלה בקבוצות האתניות השונות ומה חלקם של התבנית הגנטית, הסביבה התרבותית ומנגנוני הטיפול הפנים-קהילתיים. המידע הקיים בארץ על סוכרת בעדות ומגזרים שונים הוא מצומצם ובעיקר מוגבל עקב ההסתייגות שצוינה לעיל. סקירה אפידמיולוגית על שכיחות סוכרת מסוג 1 ומסוג 2 בוצעה ע"י מוסנזון והרשקוביץ[2]. קיימות מעט עבודות של גופים מערכתיים כמשרד הבריאות או מבטחים רפואיים - קופות החולים, שהם בעלי היכולת לבצע השוואה רוחבית אמינה בין המגזרים השונים בפרמטרים מדידים כגון נתוני תחלואה, שיעור סיבוכים, צריכת שירותים ותמותה. העדר מידע על מגזר, מוצא ונתונים סוציו-אקונומים כהשכלה ברישומי המבטחים, מהווה מכשול מהותי לקבלת מידע איכותי על קבוצות מיעוט. עם זאת, אני צופה שבעתיד הקרוב יצטבר מידע איכותי יותר, היות שבמשרד הבריאות חלה עלייה במודעות לפערים הקיימים בבריאות בין המגזרים השונים בארץ. כתוצאה מכך יש שינוי במדיניות המדגיש את מחויבות המערכת לצמצם פערים אלה, בין היתר באמצעות שיפור בהנגשת שרותי הבריאות. שינוי מדיניות זה בא לידי ביטוי בתוכנית המשרד "עמודי האש" וחוזר המנכ"ל מפברואר 2011.

מדוע זה בכלל מעניין?

פתוגנזה שונה

מחלת הסוכרת נגרמת על ידי לקות במנגנונים פיזיולוגים רבים. המשותף לכולם הוא התוצאה המטבולית הסופית שביטויה אי-תקינות באיזון מערכת הפחמימות. קבוצות אוכלוסייה אשר חולקות מתאם גנטי גדול מחד וגורמים סביבתיים והתנהגותיים משותפים מאידך, צפויות ללקות בסוגי סוכרת דומים. לכן, חקר פרטים באוכלוסייה אחידה יאפשר לימוד על המנגנונים אשר אחראים להתפתחות סוכרת. בארץ ניתן לראות בקרב חולי סוכרת סוג 1 מקבוצות אתניות מוגדרות, שונות בתדירות אללים מגינים או חושפים לסוכרת סוג 1 באזור Human Leukocyte) HLA class II Antigen), ופולימורפיזם בגן לאינסולין[3]. בתוך פלח מהאוכלוסייה ערבית נמצא וארינט לגן TCF7L2-7 המלווה בשיעור גבוה של סוכרת סוג 2 וסכיזופרניה[4]. גוזלן וחבריה חפשו אלל מוטנטי משותף בחולי סוכרת עם תמונה קלינית חשודה ?-Maturity-onset diabetes of the young) MODY) בקרב קבוצות אתניות ישראליות: ערבים, יהודים; אשכנזים, ספרדים, תימנים או אתיופים. רוב המוטציות שנמצאו היו תלויות משפחה למעט שכיחות מוגברת של אלל מוטנטי לגלוקוקינאז GCK) p. T206P), הגורם למחלת MODY2 בקרב אוכלוסיה אשכנזית בלבד[5]. קנובלר וחבריה הראו בחולי סוכרת תימנים שיעור נמוך של תסמונת מטבולית ((Mets‏[6], מאידך, ב-85% מחולי סוכרת אתיופים נמצא Mets.‏[7]

מהלך מחלה ותחלואה נלוות שונה

התגובה של הגוף להפרעה המטבולית מושפעת מעמידות או נטייה של אברי הגוף לפגיעה המטבולית. לדוגמא; חולי סוכרת נשאי הפלוטיפ להפטוגלובין מסוג 2-2 Hp נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולרית ונפרופטיה[8]. המידע שקיים לגבי סיבוכים מאוחרים של סוכרת בעדות בישראל אינו כולל התייחסות לתבנית גנטית ואינו מתוקנן לגורמי הסיכון הרלוונטיים. שיעור רטינופתיה נבדק בקרב בדווים בדרום בהשוואה ליהודים באותו אזור ונמצא גבוה יותר-22% מול 13.4% בהתאמה[9]. בקרב נשים ערביות בירושלים, חרף שיעור מופחת של עישון, נצפתה תחלואה כלילית קשה, המופיעה בגיל צעיר יותר, במופע קליני לא-טיפוסי, אך עם שיעור השמנה גבוה יחסית לנשים יהודיות[10]. בהשוואה לחולי סוכרת אחרים, החולים התימנים פחות נוטים לפתח מחלות של כלי הדם, כולל מחלת לב איסכמית[11], [12].

אתגרים באבחנה

גם המדדים לאבחנה של סוכרת כגון ערך גלוקוז בצום (FPG), ערך גלוקוז לאחר העמסת סוכר (PPG) והמוגלובין מסוכרר (HbAic) מראים רגישות שונה לאבחון המחלה בקבוצות האתניות השונות[13]. אין מידע השוואתי על רגישות השיטות השונות לאבחון סוכרת בעדות השונות בארץ. עבדול גאני בעבודתו על אוכלוסייה ערבית הראה שתי

תת-קבוצות באוכלוסייה שבדק. אלה עם FPG מוגבר הם בעלי תנגודת מוגברת לאינסולין ובאלה עם ערך PPG מוגבר יש תת תפקוד של תאי ביטה[14]. המדד HbAic אינו יכול לשמש לאבחון סוכרת באוכלוסיות הסובלות משיעור גבוה של נשאות להמוגלובין פתולוגי כגון בדווים בצפון הארץ ותושבי הכפר גיסר-א-זרקא[15].

אתגרים טיפולים שונים

חקר סוכרת במגזרים מאפשר, בנוסף לשיפור האיזון המטבולי, זיהוי של פערים בתוך החברה הישראלית ואף יכול לשמש ככר לניסוי דרכים הולמות להתמודד עם האתגרים שפערים אלו מציבים לחברה. טיפול מוצלח בחולה הסוכרתי דורש תזמון מדויק של אמצעים מתחומים שונים: פיזיולוגיים, פסיכולוגיים, כלכליים, חברתיים-תרבותיים.

תגובה פיזיולוגית שונה לתרופות

בתחום זה רב הנסתר על הידוע. סקירה בנושא פורסמה ע"י סמיט וחבריו[16]. לדוגמא בחולי MODY2 ניתן לעיתים קרובות להסתפק במעקב ללא צורך בטיפול תרופתי MODY3-SI מודגמת רגישות גבוהה לסולפנילאוראה. נכון הדבר גם בסוכרת הילודים שנגרמת על ידי מוטציה בגן 7-KCNJH המקודד Kir6.2-7. הטיפול העדיף בסוכרת זו שתמונתה הקלינית היא סוכרת סוג 1 הוא פומי-סולפניאוראה ולא אינסולין[17]. בלום וחבריו הראו שבחולי סוכרת עם הפלוטיפ להפטוגלובין מסוג 2-2 Hp, טיפול בויטמין E צמצם את פגיעה הקרדיווסקולרית[18]. בעוד שרפואה מותאמת אישית (Personalized medicine) מהווה אתגר כלכלי גדול עם פוטנציאל להרחבת פערים, שימוש בכלים אלה ללימוד מערכתי של מאפיינים קליניים ומעבדתיים במטבוליזם פחמימות של קבוצות אתניות מוגדרות יאפשר להתאים טיפול נכון עבור הפרטים בקהילה. לדוגמא, טיפול באינסולין בחלק ניכר מחולי סוכרת במגזר ערבי עם אקנטוזיס ניגריקנס ותנגודת מוגברת לאינסולין על רקע השמנה, הביא להחמרת ההשמנה ללא שיפור באיזון מטבולי.

קלטר-ליבוביץ וזידן-יונס הראו שהשקעה רחבה ומותאמת-תרבותית בחינוך והנגשה של פעילות גופנית ותזונה נכונה יכולים לשפר את האיזון[19].

אתגרים בהיענות לטיפול

התמודדות יעילה עם דרישות הטיפול במחלת הסוכרת נשענת על הבנת המטופל את משמעות המחלה, רכישה של מיומנויות טיפול (כמדידת גלוקוז עצמית, זיהוי מצבי קיצון כהיפרגליקמיה או היפוגליקמיה, ידע בתזונה, התאמת ארוחות ולעיתים יכולת הזרקה עצמית), אמצעים כלכליים, ארגון וחוזקה נפשית יחד עם תחושת מסוגלות עצמית. למרות שמדובר בהתמודדות פרטנית, להשתייכות הקהילתית השפעה מכרעת על יכולת הפרט שבה לעמוד במטלות אלו. בישראל, לכל אזרח יש סל בריאות אחיד. לכן, לכאורה, מכשלות נגישות כהעדר ביטוח רפואי, המתוארות במדינות אחרות בעולם - בטלות. עם זאת, בבדיקת השטח בולטים הפערים בין מגזרים. וילף-מירון וחבריה, כחלק מפעולת המחלקה לצמצום פערים במכבי שירותי בריאות, בחנו את שיעור הסוכרת, מדדי הביצוע ואיכות האיזון של חולי הסוכרת המבוטחים בקופה. המדדים הנ"ל נבחנו על פי פילוח כלכלי-חברתי-אתני. נבדקו עולים מברה"מ לשעבר, יהודים-וותיקים וערבים. בעבודתם נמצא שחולים עניים סובלים בשיעור גבוה יותר מסוכרת, שיעור נמוך יותר של מבצעי "מעקב סוכרת מומלץ", שיעור נמוך יותר של מאוזנים (HbAic נמוך מ-7%) ושיעור גבוה יותר של לא-מאוזנים (HbAic מעל 9%). בעבודתם מתועד הפער בפיזור העוני בין הקבוצה היהודית והערבית. רוב האוכלוסייה הערבית נמצאה בתת-הקבוצה הענייה. לאחר תיקון משתנה העוני הפער לרעת נשים ערביות מול נשים יהודיות צומצם ל-49% אך לא נעלם[20]. טולדנו וחבריו בדקו את היכולת של חולי סוכרת יוצאי אתיופיה לנצל שירותי סל בריאות בהשוואה לחולי סוכרת תואמי גיל ומין בחמש מרפאות קהילתיות פריפריות של שירותי בריאות כללית. יוצאי אתיופיה עשו תת-שימוש במגוון שירותים; כביצוע בדיקות דם בסיסיות לחולה עם סוכרת, בדיקות משקל, גובה, לחץ דם, בדיקת כפות רגליים ובדיקות עיניים. תועדו קשיים בתקשורת עם הצוות המטפל (רפואי, סיעודי, דיאטניות ורוקחים) עד לכדי הגבלה בקבלת מידע על משמעות מחלת הסוכרת, מעט מפגשי הדרכה עם אחיות, הבנה מוגבלת של המלצות הדיאטניות והעדר שיח על סיבוכי המחלה כגון הפרעה בתפקוד מיני. המדד המטבולי - HbAic הממוצע היה 9.5% בקרב יוצאי אתיופיה ו-8.1% בנבדקי הביקורת ((0.05<P‏[21]. היכולת של הצוות המטפל לתקשר בשפה ובעולם מושגים התואם לעולמם של המטופלים יכול להשפיע על מידת ההיענות של המטופלים (לדוגמא- באוכלוסייה החרדית התייחסות לחגים ומועדים-ימיי צום ארוחות שבת, ארוחה שלשית ו"מלווה מלכה" או באוכלוסייה הערבית - חודש הרמדאן).

תגובה חברתית שונה למחלה והשלכותיה

משמעות המחלה בתפיסתה החברתית-תרבותית משפיעה על מידת התמיכה והעזרה שבה יזכה הפרט החולה. מחלת סוכרת נתפסת באופן שונה בקבוצות אתניות שונות. היא מחלה חדשה אצל יוצאי אתיופיה ולכן הידע על המחלה מצומצם ומוגבל. כך יוצא שתפיסות הלקוחות מעולם החולי החריף כגון הציפייה מחולה לנוח ולא לעבוד מושלכות על חולי כרוני באופן אשר יוצר דיסוננס בין מטופל וההנחיה הרפואית (יפה-פנימי מידע שלא פורסם) . היחס להשמנה כמו גם לצורך בהגבלה תזונתית מתוך מטרה של ירידה במשקל הגוף אינם קבילים ובמקרים מסוימים אף מנוגדים לתפיסת הבריאות (יפה-פנימי מידע שלא פורסם). סוכרת סוג 1 היא מחלה המעוררת סטיגמה בקרב אוכלוסיית החרדים ובקרב אוכלוסייה ערבית. חולי סוכרת מהקהילה החרדית מבקשים לקבל דואר מוסווה, הם מעלימים את קיום המחלה לעיתים אף מבני משפחה קרובים. מעבר לנטל נפשי של ההסתרה יש כאן לעיתים ויתור על איזון הדוק . ניתן למצוא את ההסתרה במתבגרים אבל גם בקרב משפחות לילדים צעירים. הסיבות לכך מגוונות, פחד מהאשמה של ההורה במחלת הילד וגם פגיעה עתידית ביכולת החיתון (יפה-פנימי מידע שלא פורסם). לעומת זאת בשתי קהילות אלו ההתייחסות שונה לגבי סוכרת סוג 2.

פניה למערכות טיפול חלופיות

מערכות טיפול חלופיות כמערכת רפואה משלימה, רפואה אלטרנטיבית או רפואה מסורתית הן לרוב מערכות מקבילות אשר אינן מקיימות ביניהן דיאלוג ולכן יתכן מצב של התנגשות בהמלצות טיפול. היקף הפנייה למערכות חלופיות ואופיין מושפע מרקע אתני, מגדר, השכלה ורקע כלכלי. בסקר שנערך על שימוש ברפואה מסורתית אמרו יותר ממחצית מהנשאלים יוצאי אתיופיה שיפנו את הקרוב חולה הסוכרת לרפואה מסורתית[22]. דנינו ועמר מתעדים את הרפואה המסורתית ביוצאי אתיופיה ומדווחים שיש פריחה ושגשוג של חנויות צמחי המרפא המיובאים מאתיופיה[23]. שימוש בצמחי מרפא הגדלים בארץ נפוץ בקרב אוכלוסייה ערבית [24] וכן בקרב האוכלוסייה החרדית [25].

יכולת להיעזר בארגוני סולידריות וסיוע – חברתיים

ארגוני חולים ומגזר שלישי נוטלים תפקיד גדול באספקת מידע נגיש ושימושי מחד ותמיכה הדדית ועזרה במימוש זכויות-בריאות מאידך. בארגוני הסיוע הגדולים בתחום סוכרת נעורים וסוכרת מבוגרים יש תת ייצוג של המגזר הערבי וקבוצות מיעוט אחרות. בשנים האחרונות החלו לפעול ארגונים ייעודים. עמותת האמיצים לסוכרת נעורים מכוונת לילדים ונוער ממגזר ערבי, עמותת הגליל מכוונת למחקר וקידום בריאות אוכלוסייה ערבית, עמותת טנא בריאות-לקידום בריאות יוצאי אתיופיה. בחברה החרדית יש לארגוני סיוע גמ"ח תפקיד מפתח בטיוב ניצול שירותי הבריאות.

חשוב לזכור - סוכרת בקרב עדות בישראל

  1. חקר מדוקדק של מחלת הסוכרת וההתמודדות עמה במגזרים השונים בארץ יכול להוות כלי ללימוד הפתולוגיות השונות הגורמות לסוכרת והפגיעה הייחודית שנגזרת מכך
  2. סוכרת הינה מחלה החושפת בצורה אמינה את הקשר שבין תרבות, קהילה, משפחה ויחסי מטופל-מטפל.
  3. לחוקר את הנושא יש מדדים רבים להערכה ולמעקב, הטמעה, ביצוע, ותוצאות.
  4. לכן, בנוסף לשיפור האיזון המטבולי, החשוב מאד כשלעצמו, חקר סוכרת במגזרים מאפשר זיהוי של

פערים בתוך החברה הישראלית ואף יכול לשמש ככר לניסוי דרכים הולמות להתמודד עם האתגרים.

ביבליוגרפיה

  1. המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות, מדיניות הבריאות ומועצת הבריאות - דו"ח תוכנית מדדים 2007-2009 .
  2. מחלת הסוכרת בעדות ומיעוטים בישראל – Diabetes in minority groups in Israel
  3. Benedek G, Brautbar C, Vardi P, et al. Effect of polymorphism in insulin locus and HLA on type 1 diabetes in four ethnic groups in Israel. Tissue Antigens. 2009 Jan;73(1):33-8
  4. Alkelai A, Greenbaum L, Lupoli S, Kohn Y, Sarner-Kanyas K, et al. Association of the Type 2 Diabetes Mellitus Susceptibility Gene, TCF7L2, with Schizophrenia in an Arab-Israeli Family Sample. PLoS ONE (2012) 7(1): e29228. doi:10.1371/journal. pone.0029228
  5. Gozlan Y, Tenenbaum A, Shalitin S, et al. The glucokinase mutation p.T206P is common among MODY patients of Jewish Ashkenazi descent. Pediatr Diabetes. 2011 Oct 7. doi: 10.1111/j.1399-5448.2011.00822.x. (Epub ahead of print)
  6. Magnazi, MB , Reshet, N , Zornitzki, T et al. The prevalence and severity of hypertension in patients with type 2 diabetes of Yemenite origin is lower than in non-Yemenite diabetics. Diabetologia.( 2010) 53 Abstract: 1293
  7. Sumner AM, Knight MG, Jaffe A. Metabolic Syndrome with Fasting Hyperglycemia Is More Common in Ethiopian Israelis Than West Africans or African Americans. ADA- Abs (2011)
  8. Farbsteina D, and Levy AP. The Genetics of Vascular Complications in Diabetes Mellitus Cardiol Clin. 2010 August ; 28(3): 477-496.
  9. Chorny A, Lifshits T, Kratz A, el al. Prevalence and risk factors for diabetic retinopathy in type 2 diabetes patients in Jewish and Bedouin populations in southern Israel. Harefuah. 2011 Dec;150(12):906-10, 935. Hebrew.
  10. Tirosh A, Calderon-Margalit R, Mazar M, Stern Z. Differences in quality of diabetes care between Jews and Arabs in Jerusalem. Am J Med Qual. 2008 Jan-Feb;23(1):60-5[
  11. Weingarten MA, Katzir I, Sprecher E, et al: Diabetes and Ischemic heart disease among Yemenite immigrants in Israel. IMAJ, 2000;2:207-210
  12. Brunner D, Altman S, Meshulam N, et al: Low prevalence or absence of vascular disease in diabetic Yemenite Jews. Isr J Med Sci, 1972;8:775-77
  13. Heath, Ashleigh E., "Comparison of Screening Methods for Pre-diabetes and Type 2 Diabetes Mellitus by Race/Ethnicity and Gender" (2012). Public Health Theses. Paper 202.
  14. Abdul-Ghani MA, Sabbah M, Kher J, et al. Different contributions of insulin resistance and beta-cell dysfunction in overweight Israeli Arabs with IFG and IGT. Diabetes Metab Res Rev. 2006 22(2):126-30.
  15. Koren A, Zalman L, Palmor H. Sickle Cell Anemia in Northern Israel: Screening and Prevention. IMAJ, 2009, 11
  16. Smith RJ, Nathan DM, Arslanian SA, et al. Individualizing Therapies in Type 2 Diabetes Mellitus Based on Patient Characteristics: What We Know and What We Need to Know. J Clin Endocrinol Metab, 2010 95, 4 1566-1574 Zung A, Glaser B, Nimri R, el al. Glibenclamide treatment in permanent neonatal diabetes mellitus due to an activating mutation in Kir6.2. J Clin Endocrinol Metab. 2004 ;89(11):5504-7
  17. Blum S, Vardi M, Brown JB et al. Vitamin E reduces cardiovascular disease in individuals with diabetes mellitus and the haptoglobin 2-2 genotype. Pharmacogenomics. 2010, 11(5): 675-684. Kalter-Leibovici O, Younis-Zeidan N, Atamna A et al, Lifestyle Intervention in Obese Arab WomenA Randomized Controlled Trial. Arch Intern Med. 2010;170(11):970-976
  18. Wilf-Miron R, Peled R, Yaari E, et al, Disparities in diabetes care: role of the patient's socio-demographic characteristics. BMC Public Health. 2010, 25;10:729.
  19. יואל טולדנו, שמואל גבעון, ארנסטו קהאן, אייצק ספפה, נורית גוטמן, ענת יפה. האם יוצאי אתיופיה זוכים לשירות רפואי כשאר חולי הסוכרת? . השימוש בשירותי הבריאות על ידי חולי סוכרת יוצאי אתיופיה ואיכות הטיפול בהם בהשוואה לחולי סוכרת שאינם עולי אתיופיה. "עשור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי 1995-2005" 511-534, 2006
  20. Guttman N, Jaffe A: "We didn't have it in Ethiopia!" Preliminary Findings on Attitudes and Beliefs of Ethiopian Immigrants to Israel Regarding Diabetes. Israel society of diabetes mellitus 2001 (ABS-or).
  21. .דקלה דנינו וזהר עמר. אתיופיה בישראל - מחקר אתנופרמקולוגי של קהילת יוצאי אתיופיה. "הרפואה" - כרך 147, חוב' ז', יולי 2008
  22. Said O, Fulder S, Khalil K, Azaizeh H, Kassis E, Saad B. Maintaining a physiological blood glucose level with 'glucolevel', a combination of four anti-diabetes plants used in the traditional arab herbal medicine. Evidence Based Complement Alternat Med. 2008 Dec;5(4):421-8.
  23. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה23
  24. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה24
  25. ידע אישי-מוסנזון

ראו גם

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ענת יפה, יחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, מרכז רפואי הלל יפה


מו"ל - The Medical Group Themedical.png עורכים מדעיים - דר' עופרי מוסנזון, פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני