האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

סרטן השד בנשים בישראל - אפידמיולוגיה - Breast cancer in Israeli women - epidemiology

מתוך ויקירפואה

The printable version is no longer supported and may have rendering errors. Please update your browser bookmarks and please use the default browser print function instead.


סרטן השד בנשים בישראל - אפידמיולוגיה
Breast cancer in Israeli women – epidemiology
Pink ribbon.svg
יוצר הערך ד"ר ליטל קינן-בוקר, האגודה למלחמה בסרטן - Israel cancer association
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםסרטן השד

סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים בעולם, במדינות מפותחות ומתפתחות כאחד. מדי שנה מאובחנים כמיליון וחצי מקרים חדשים (50 אחוז מהם במדינות מתפתחות), וכחצי מיליון נשים (58 אחוז מהן במדינות מתפתחות) נפטרות מהמחלה[1]. סרטן השד תוקף גם גברים והיחס בין גברים חולים לנשים חולות הוא כ-1 ל-100. ערך זה יתמקד בנשים חולות סרטן השד.

נכון לתחילת העשור השני של שנות ה-2000, ידועים מספר גורמי סיכון למחלה, ביניהם גיל מתקדם, היסטוריה משפחתית, קיום מוטציות ייחודיות (Specific mutations)‏ [p53, ‏1/2‏BRCA‏ (Breast Cancer 1/2)], תחלואת רקע (מחלת שד שפירה), וכן מאפיינים הורמונליים שונים כגון: הופעת ווסת ראשונה בגיל מוקדם, גיל מאוחר בחידלון הווסת (Menopause), היריון ראשון (מלא) בגיל מאוחר, אי פוריות, אי ילודה או ילודה נמוכה, אי הנקה, חשיפה להורמונים חיצוניים (גלולות למניעת הריון, טיפול הורמונלי חלופי), השמנה, צריכה מוגברת של אלכוהול והימנעות מפעילות גופנית. עם זאת, אצל מרבית הנשים החולות קשה להצביע על גורמי סיכון מסויימים[1].

גם בישראל, סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים מכל קבוצות האוכלוסייה. הסיכון המצטבר לנשים בישראל לחלות בסרטן השד במהלך חייהן (עד גיל 90) הוא כ-12.8 אחוז בקרב יהודיות וכ-7 אחוזים בקרב ערביות.

היארעות סרטן השד בישראל

המונח "היארעות" (Incidence) מתאר את מספר החולים בתקופת זמן מסויימת באוכלוסייה מוגדרת. שיעורי ההיארעות (Incidence rates) מבטאים את הסיכון לחלות במחלה עבור פרטים באותה אוכלוסייה ובאותה תקופת זמן.

בשנת 2010 אובחנו בישראל 4,487 נשים כחולות בסרטן השד, כאשר רובן (4,036) אובחנו עם גידול חודרני (Invasive), דהיינו, גידול שחרג מעבר לרקמה המקורית בה נוצר והתפשט לרקמות הסמוכות; מיעוטן (451) אובחנו עם גידול לא חודרני, כלומר, גידול המוגבל לרקמה ממנה צמח. נתונים אלה יציבים למדי בישראל בשנים האחרונות; מדי שנה מאובחנות כ-4,500 נשים עם סרטן השד, כאשר היחס בין הגידולים החודרניים והגידולים הלא חודרניים נותר קבוע.

היארעות סרטן שד חודרני בישראל

בקרב 4,036 החולות שאובחנו עם סרטן שד חודרני בשנת 2010 בישראל, 3,540 הן נשים יהודיות (88 אחוז), 307 הן ערביות (8 אחוזים) ו-189 "אחרות" (נוצריות שאינן ערביות ונשים שאינן מסווגות על פי דתן) (4 אחוזים).

סרטן השד היווה 31 אחוז מכלל הגידולים החודרניים בנשים בישראל בשנת 2011. בסך הכל אובחנו בשנה זו 4,106 חולות חדשות עם סרטן שד חודרני, מהן 3,574 יהודיות (87 אחוז), 331 ערביות (8 אחוזים) ו-201 "אחרות" (5 אחוזים). לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (Central bureau of statistics), ההתפלגות הכללית של קבוצות האוכלוסייה האלה בישראל בשנת 2011, הייתה 75.5 אחוז יהודים, 20.0 אחוז ערבים ו-4.5 אחוזים "אחרים", מה שמצביע על ייצוג-יתר של נשים יהודיות ועל תת ייצוג של נשים ערביות בקרב החולות בסרטן השד.

מכיוון שהתפלגות הגיל בקרב האוכלוסייה היהודית והערבית בישראל שונה, וסרטן השד הנה מחלה תלוית גיל (אופיינית לקבוצת הגיל המבוגר יותר), יש צורך לנטרל את השפעת הגיל באמצעות תיקנון (Standardisation) מתאים, על מנת שאפשר יהיה להשוות בין שיעורי התחלואה של קבוצות האוכלוסייה השונות בישראל.

שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל (לפי אוכלוסיית העולם) ל-100,000 של סרטן שד חודרני, מוצגים עבור יהודיות וערביות בלבד, בשל המספר הנמוך של ה"אחרות". בשנים 2011-2006, שיעורי ההיארעות נשארו יציבים הן ביהודיות והן בערביות; שיעורם בשנת 2006 היה 90.9 ו-56.4 ל-100,000 נשים יהודיות וערביות, בהתאמה, וב-2011 היו השיעורים המקבילים 90.1 ו-57.1 לכל 100,000 נשים, בהתאמה.

המגמות העיתיות (Time trends) במהלך 32 השנים 2011-1980 מורות על עלייה בשיעורים בקרב יהודיות בשנות ה-90 של המאה ה-20, עם השקתה של התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד על ידי האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות. מאז תחילת שנות ה-2000 ניכרת ירידה והתייצבות בשיעורים. בקרב הנשים הערביות נצפית עלייה חד-גונית בשיעורים לאורך השנים, עם רושם של התייצבות בסוף העשור הראשון ותחילת העשור השני של שנות ה-2000 (תרשים 1).


תרשים 1: היארעות סרטן שד חודרני, לפי קבוצת אוכלוסייה, ישראל, 2011-1980

היארעות סרטן שד לא חודרני בישראל

גילוי סרטן לא חודרני בשד נחשב לגילוי מוקדם של המחלה. ידוע כי חלק נכבד מגידולים מוקדמים אלה לא יתפתחו לכלל מחלה קלינית ומסכנת חיים. לאחרונה אף הוצע שסרטן שד לא חודרני לא יכונה גידול סרטני, כי ראוי שהמונח "סרטן" ייוחד לגידולים העלולים לסכן את החיים[2]. למרות זאת, אין עדיין דרך יעילה להבחין בין גידול שדורש התערבות בשל היכולת שלו להפוך לגידול חודרני העלול לסכן חיים, לבין גידול שאינו בעל יכולת כזו. משום כך, סרטן שד לא חודרני מטופל כמקובל, למרות שבחלק מהמקרים הטיפול, ככל הנראה, אינו נחוץ.

בשנת 2010 אובחנו בישראל 451 חולות חדשות עם סרטן שד לא חודרני, מהן 406 יהודיות (90 אחוז), 26 ערביות (6 אחוזים) ו-19 "אחרות" (4 אחוזים).

בשנת 2011 אובחנו 520 חולות חדשות עם סרטן ממוקד של השד, מהן 470 יהודיות (90 אחוז), 33 ערביות (6 אחוזים) ו-17 "אחרות" (3 אחוזים). בשנת 2011 היוו גידולים ממוקדים של השד כ-11 אחוז מכלל האבחנות של סרטן השד בנשים.

שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל של סרטן שד לא חודרני, מוצגים עבור יהודיות וערביות בלבד בשל המספר הקטן של חולות "אחרות". בחמש השנים 2011-2006, שיעורי ההיארעות נמצאים במגמת עלייה הן ביהודיות והן בערביות, אם כי בשנים האחרונות יש התמתנות בקרב נשים ערביות; השיעור ב-2007 היה 12.5 ו-5.5 ל-100,000 ביהודיות ובערביות, בהתאמה, וב-2011 היו השיעורים המקבילים 13.0 ו-5.7 ל-100,000, בהתאמה.

המגמות העיתיות במהלך 32 השנים 2011-1980 מורות על עלייה בשיעורים (פי 6.4) בקרב יהודיות, שבולטת יותר בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, עם השקתה של התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד. גם בקרב ערביות נצפית עלייה בשיעורים לאורך השנים (פי 12), עם האצה מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 והתמתנות בתחילת העשור השני של שנות ה-2000 (תרשים 2).


תרשים 2: היארעות סרטן ממוקד של השד בנשים, לפי קבוצת אוכלוסייה, ישראל, 1980-2011

שלב המחלה בעת האבחנה

גילוי מוקדם של סרטן השד באמצעות תכניות סריקה (Screening) הוכח כמפחית את התמותה מסרטן השד ומאפשר לשנות את מהלך המחלה. התכנית הקיימת בישראל הוקמה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 על בסיס ראיות מניסויים קליניים וקווים מנחים של גופים מקצועיים, ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ובשיתוף משרד הבריאות. היא כוללת בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים בנשים בנות 74-50 בסיכון ממוצע למחלה, ובדיקה שנתית מגיל 40 לנשים בסיכון מוגבר למחלה. אחד מהמדדים ליעילותה של תכנית כזאת הוא עלייה בשיעור הנשים שמאובחנות בשלב מחלה מוקדם, מה שיכול לספק הסבר חלקי לירידה בשיעורי התמותה ולעלייה בהישרדות היחסית (כפי שיפורט בהמשך), בנוסף לשיפור הטיפול. נתונים לגבי שלב המחלה בעת האבחנה קיימים ברישום הלאומי לסרטן עבור כ-74 אחוז מכלל המאובחנות עם המחלה.

בקרב החולות עבורן קיים המידע, עלה בשנים האחרונות אחוז הנשים שמאובחנות כחולות סרטן השד בשלב מוקדם [מחלה לא חודרנית או מחלה חודרנית עם התפשטות מקומית, מזערית (Minimal)]: בשנים 2010-2009, 62 אחוז מכלל החולות החדשות אובחנו עם מחלה בשלבים אלה. בשנת 2011, 64 אחוז מכלל החולות החדשות אובחנו עם מחלה בשלב זה, לעומת 58 אחוז מהחולות שאובחנו בשנים 2005-2004 ו-59 אחוז מהחולות שאובחנו בשנים 2007-2006.

בשנים 2010-2009 כשליש (35 אחוז) ובשנת 2011 34 אחוז מהחולות החדשות אובחנו עם מחלה מפושטת אזורית [גידול שחדר לרקמות סמוכות ו/או לקשריות הלימפה (Lymph nodes) האזוריות], זאת לעומת 37 אחוז בשנים 2005-2004 וגם בשנים 2007-2006. שיעור החולות שאובחנו עם מחלה גרורתית (Metastatic disease) בשנים 2010-2009 נמוך ועומד על 3 אחוזים בלבד וב-2011 2.3 אחוזים. גם בשנים הקודמות היה שיעור זה נמוך, כ-4 אחוזים, ועם זאת, עדיין מדובר בירידה של כ-25 אחוז בשיעור החולות המאובחנות עם מחלה גרורתית.

שיעורי התחלואה בסרטן שד חודרני לפי מקום הלידה (יהודיות בלבד)

בשנים 2010 ו-2011, ההבדלים בשיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל של סרטן שד חודרני, בין קבוצות המוצא השונות בקרב יהודיות, היו קטנים למעט ביוצאות אפריקה, שהציגו את השיעור הנמוך ביותר. השיעור הגבוה ביותר נצפה בילידות ישראל: 94.6 ל-100,000 ב-2010 ו-99.5 ל-100,000 ב-2011, ולאחר מכן בילידות אירופה-אמריקה: 94.2 ל-100,000 ב-2010 ו-96.8 ל-100,000 ב-2011, ובילידות אסיה: 93.1 ל-100,000 ב-2010 ו-94.2 ל-100,000 ב-2011. השיעור הנמוך ביותר היה, כאמור, בילידות אפריקה: 69.8 ל-100,000 ב-2010 ו-70.3 ל-100,000 ב-2011.

שיעורי התחלואה בסרטן שד חודרני לפי גיל

על פי נתוני 2011, עיקר התחלואה בסרטן ממוקד של השד הוא בנשים מעל גיל 50; בקרב יהודיות, 78 אחוז מהחולות החדשות שאובחנו בשנת 2011 היו מעל גיל 50 ו-40 אחוז מהחולות היו מעל גיל 65. בערביות, 57 אחוז מהחולות החדשות שאובחנו ב-2011 היו מעל גיל 50 ו-22 אחוז היו מעל גיל 65. נתונים אלה זהים לנתונים קודמים.

בהשוואה ליהודיות, שיעורי ההיארעות של הערביות דומים לאלה של היהודיות בקבוצות הגיל הצעירות מאוד (עד גיל 34), אבל נמוכים יותר משל היהודיות בכל שאר קבוצות הגיל. מאחר ושיעור ההיארעות מסמל את הסיכון לחלות במחלה, פירוש הדבר הוא שלנשים ערביות סיכון נמוך יותר ללקות בסרטן השד מזה של נשים יהודיות באותה קבוצת גיל (תרשים 3), דבר המסביר, במידה מסוימת, את תת-הייצוג של נשים ערביות בקרב החולות במחלה בישראל, בנוסף לעובדה שהתפלגות הגיל בקרב נשים ערביות שונה, שכן מדובר באוכלוסייה צעירה יותר מאוכלוסיית הנשים היהודיות (תרשים 4).

הגיל הממוצע בעת האבחנה בנשים יהודיות היה 59.0 [גיל חציוני (Median age)‏: 59.0]. בנשים ערביות היה הגיל הממוצע בעת האבחנה 53.6 (גיל חציוני: 52.5).

טבלה 1: שיעור היארעות סגולי לגיל (Age-specific incidence rate) של סרטן השד בנשים בנות 44-20 בישראל,
לפי שנה וקבוצת אוכלוסייה
יהודיות ערביות
מספר שיעור היארעות ל-100,000 מספר שיעור היארעות ל-100,000
2000 374 44.1 48 31.6
2001 367 42.7 53 33.4
2002 408 47.0 61 27.9
2003 403 45.9 63 28.0
2004 398 44.7 67 29.0
2005 419 46.5 78 33.0
2006 377 41.3 72 39.0
2007 440 47.5 93 37.7
2008 436 46.4 69 36.2
2009 432 44.5 94 46.2
2010 441 44.9 88 32.5


תרשים 3: היארעות (=סיכון) סרטן שד חודרני בנשים, לפי קבוצת אוכלוסיה וקבוצת גיל, ישראל, 2011

סרטן השד בנשים צעירות

מתרבות הטענות כי שכיחות סרטן השד בנשים צעירות בישראל הולכת ועולה, במיוחד בהתייחס לנשים ערביות.

הנתונים בטבלה 1, בה מוצגים שיעורי ההיארעות של סרטן שד חודרני בקבוצת הגיל 44-20, בשנים 2010-2000, בנשים יהודיות וערביות בישראל, מעידים כי מספר החולות נמצא בעלייה בשל גידול האוכלוסייה, אולם שיעורי המחלה בקבוצת גיל זו, המתארים את הסיכון לפרט, יציבים בשתי קבוצות האוכלוסייה וגבוהים יותר בנשים יהודיות בהשוואה לנשים ערביות.

תרשים 4 מציג את המגמות בשיעור ההיארעות של סרטן שד חודרני בנשים צעירות בשנים 2010-2000, לפי קבוצות גיל צרות יותר: 24-20, 29-25, 34-30, 39-35, ביהודיות (תרשים 4א) ובערביות (תרשים 4ב). מנתונים אלה עולה כי שיעורי התחלואה נמוכים בקבוצות הגיל הצעירות יותר.

תרשים 4: מגמות בשיעורי ההיארעות של סרטן שד חודרני בנשים, לפי קבוצות גיל, בשנים 2010-2000
תרשים 4א (ימין): נשים יהודיות; תרשים 4ב (שמאל): נשים ערביות


בכל קבוצות הגיל אין עדות למגמת עלייה בהיארעות המחלה. הדבר נכון הן בנשים יהודיות והן בנשים ערביות.

הנתון לפיו הגיל הממוצע בעת אבחנת המחלה גבוה יותר בנשים יהודיות (61 שנים) לעומת נשים ערביות (53 שנים), נכון. עם זאת, יש לזכור כי פירמידת הגיל של נשים ערביות שונה מזו של נשים יהודיות: החלק היחסי של הנשים המבוגרות (בגיל 65 שנים ומעלה) באוכלוסייה הערבית נמוך בהרבה מזה שבאוכלוסייה היהודית (4 אחוזים לעומת 13 אחוז, בהתאמה), בעוד שהחלק היחסי של הנשים הצעירות (בטווח הגילאים 39-0 שנים) גבוה יותר (76 אחוז לעומת 60 אחוז, בהתאמה). שוני זה בהתפלגות הגיל מסביר את השוני בממוצע הגיל בעת האבחנה בין שתי קבוצות האוכלוסייה. בנוסף, בנשים ערביות נצפית עלייה בממוצע הגיל בעת האבחנה עם השנים, במקביל להארכת תוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה. תופעה זו דווחה בעבר באוכלוסיות שהיו נתונות בעיצומו של "שינוי אפידמיולוגי" (Epidemiological transition), דהיינו, שינויים בתמונת התחלואה והתמותה שנובעים משינויים חברתיים, דמוגרפיים (Demographic), כלכליים, סביבתיים ואחרים[3].

הימצאות סרטן השד בישראל

המונח "הימצאות" (Prevalence) מתאר את מספר החולים, חדשים וותיקים, הקיימים באוכלוסייה מוגדרת במועד נתון.

נכון לשנת 2011, חיות בישראל 20,362 נשים שאובחנו עם סרטן השד בשנים 2011-2007 ושהחלימו או שעדיין מתמודדות עם המחלה, מהן 18,058 נשים שאובחנו עם מחלה חודרנית ו-2,304 נשים שאובחנו עם מחלה ממוקדת.

שיעורי ההישרדות מסרטן השד בישראל

ההישרדות (Survival) היחסית ל-5 שנים, מבטאת את הישרדות החולים שאובחנו עם מחלה מסוימת ביחס להישרדותה של קבוצת האוכלוסייה התואמת להם במין ובגיל, באותה תקופת זמן. כלומר, מדובר במדד שלוקח בחשבון כי גם באוכלוסייה הכללית, ההישרדות ל-5 שנים איננה 100 אחוז מאחר שקיימת תמותת רקע, ומתאר את ההישרדות בקבוצת החולים ביחס להישרדותה של קבוצת השוואה באוכלוסייה הכללית. ההישרדות היחסית מסרטן השד ל-5 שנים בקרב נשים יהודיות שאובחנו בשנים 2006-2001, הייתה 87.2 אחוז. זאת בהשוואה לשיעור של 78.1 אחוז בקרב מי שאובחנו בשנים 1995-1991 ולשיעור של 84.1 אחוז בקרב מי שאובחנו בשנים 2000-1996.

ההישרדות ל-5 שנים של נשים ערביות שאובחנו בשנים 2006-2001 הייתה 78.9 אחוז, בהשוואה ל-67.0 אחוז אצל אלו שאובחנו בשנים 1995-1991, ו-73.6 אחוז בקרב אלו שאובחנו בשנים 2000-1996. מכאן שקיימת מגמה עיתית של עלייה בשיעור ההישרדות היחסי מסרטן השד, ובשנת 2011 שיעור ההישרדות היחסי ל-5 שנים היה מעל 87 אחוז בנשים יהודיות וכמעט 79 אחוז בנשים ערביות (תרשים 5).


תרשים 5: הישרדות יחסית מסרטן השד לחמש שנים (אחוז), לפי קבוצות אוכלוסייה ותקופת זמן האבחון


טבלה 2 מתארת את שיעור ההישרדות היחסי מסרטן שד חודרני ל-5 שנים בקרב נשים יהודיות וערביות שאובחנו בשנים 2006-2001, לפי הגיל בעת האבחנה.

טבלה 2 : שיעור הישרדות יחסי (%) ל-5 שנים בנשים שאובחנו עם סרטן שד חודרני בשנים 2001-2006, לפי גיל
כלל הנשים +65 50-64 20-49
יהודיות 87.2 84.8 89.3 87.9
ערביות 78.4 77.0 80.7 77.5

שיעור ההישרדות מושפע משלב המחלה בעת האבחנה. נשים שמאובחנות עם גידול ממוקד (In situ), שורדות חמש שנים מהאבחנה בשיעור של 100 אחוז. עבור נשים שמאובחנות עם גידול חודרני, ההישרדות היא ביחס הפוך לשלב המחלה בעת האבחנה. תרשים 5 מתאר את ההישרדות היחסית לחמש שנים בנשים יהודיות שאובחנו עם המחלה בשנים 2001-2006, לפי שלב המחלה בעת האבחנה:

  • שלב 1 = גידול חודרני מקומי (שיעור הישרדות קרוב ל-100 אחוז)
  • שלבים 2-5 = גידול חודרני עם התפשטות אזורית לרקמות סמוכות ו/או לקשריות לימפה סמוכות (הישרדות של 85 אחוז)
  • שלב 7 = גידול עם גרורות מרוחקות (הישרדות של 21 אחוז)


תרשים 5: הישרדות יחסית ל-5 שנים מסרטן השד לפי השלב בעת האבחנה - נשים יהודיות

תמותה מסרטן השד בישראל

תמותה ממחלה מסוימת יכולה להיבחן באמצעות שיעור התמותה הסגולי (Specific mortality rate), דהיינו, מספר הנפטרים מהמחלה ל-100,000 איש באוכלוסייה, וגם באמצעות שיעור הקטלניות (Case fatality rate), קרי, החלק היחסי של הנפטרים מהמחלה מתוך כלל החולים בה. המדד הראשון, שיעור התמותה הסגולי, מושפע משכיחות המחלה באוכלוסייה; ככל שהמחלה שכיחה יותר, שיעורי התמותה ממנה לכל 100,000 איש גבוהים יותר, משום שקיימים באוכלוסייה חולים רבים יותר. שיעור הקטלניות לא מושפע משכיחות המחלה, אבל משקף גורמים פרוגנוסטיים (Prognostic factors) כמו שלב המחלה בעת האבחנה ואיכות הטיפול בה. הנתונים הזמינים בישראל הם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר מקדדת את סיבות הפטירה ומחשבת שיעורי תמותה סגוליים. להלן שיעורי התמותה הסגוליים של סרטן השד בישראל.

סרטן השד הוא הסרטן הראשון בשכיחותו כגורם תמותה בנשים מכל קבוצות האוכלוסייה בישראל. נתון זה לא מפתיע, שכן קיים קשר ישיר בין שיעורי ההיארעות לשיעורי התמותה.

בשנת 2010 נפטרו בישראל 963 נשים מסרטן שד חודרני, מהן 867 (90 אחוז) יהודיות, 63 (6.5 אחוזים) ערביות ו-33 (3.5 אחוזים) "אחרות".

בשנת 2011 היוותה התמותה מסרטן השד כחמישית (19.8 אחוז) מכלל התמותה מסרטן בקרב נשים יהודיות וכרבע (23.2 אחוז) בקרב נשים ערביות. בשנת 2011 בישראל, נפטרו מסרטן שד חודרני 1,016 נשים, מהן 898 (88 אחוז) יהודיות, 78 (8 אחוזים) ערביות ו-40 (4 אחוזים) "אחרות".

שיעורי התמותה המתוקננים לגיל של סרטן שד חודרני, מוצגים עבור יהודיות וערביות בלבד, בשל המספר הנמוך של ה"אחרות". בשנים 2010-2001, שיעורי התמותה מסרטן השד היו במגמת ירידה הן ביהודיות והן בערביות: שיעור התמותה ב-1990 היה 23.4 ו-14.7 ל-100,000 ביהודיות ובערביות, בהתאמה; שיעור התמותה ב-2001 היה 21.1 ו-20.6 ל-100,000 ביהודיות ובערביות, בהתאמה; ב-2010 היו השיעורים המקבילים 18.1 ו-11.8 ל-100,000, בהתאמה; וב-2011 היו השיעורים המקבילים 18.3 ו-13.6 ל-100,000, בהתאמה.

המגמות העיתיות במהלך 31 השנים 2010-1980 מורות על יציבות בשיעורי התמותה בקרב יהודיות עד אמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, ולאחר מכן נצפית ירידה בשיעורי התמותה. בקרב ערביות נצפית עלייה בשיעורים אלה עד שנת 2000, לאחר מכן יציבות בשיעורי התמותה, ובין השנים 2011-2009 נצפית ירידה בשיעורי התמותה (תרשים 6).


סרטן שד6.png


שיעורי תמותה מסרטן שד חודרני לפי גיל

בשנת 2011, עיקר התמותה מסרטן השד נצפית בגיל המבוגר (גיל חציוני: 69.3); כ-12.5 אחוז מכלל הנפטרות היו צעירות מגיל 50. בקרב יהודיות, 10 אחוז מהנפטרות היו צעירות מגיל 50 ו-63 אחוז מהנפטרות היו בנות 65 ומעלה, בעת פטירתן. בקרב ערביות, 36 אחוז מהנפטרות היו צעירות מגיל 50 ו-36 אחוז מהנפטרות היו בנות 65 ומעלה בעת פטירתן.

שיעורי התמותה מסרטן שד חודרני עולים עם הגיל, וגבוהים יותר ביהודיות בהשוואה לערביות, בכל קבוצות הגיל. בשנת 2011, שיעור התמותה הנמוך ביותר מסרטן השד נצפה בנשים בנות 34-30 (לפני גיל זה נפטרה רק אישה אחת מהמחלה): 2.5 ל-100,000 ביהודיות ו-1.8 ל-100,000 בנשים ערביות. בגיל המבוגר השיעורים גבוהים עשרות מונים, והם בשיאם בקבוצת הגיל 75 ומעלה, הן ביהודיות (187.2 ל-100,000) והן בערביות (112.9 ל-100,000).

השוואה בינלאומית

השוואת שיעורי ההיארעות של סרטן השד בישראל לשיעורים המדווחים ממדינות ה-OECD‏ (The Organisation for Economic Co-operation and Development) (לשנת 2009) מורה, כי ישראל ממוקמת מעל ממוצע מדינות ה-OECD, במקום הרביעי מלמעלה, מתחת לבלגיה, צרפת והולנד (שמציגות שיעורים גבוהים יותר) (תרשים 7א).

בשנת 2013 פורסמו נתוני OECD מעודכנים לגבי התמותה מסרטן השד (בשנים 2001 ו-2011). גם בתחום זה ממוקמת ישראל מעל ממוצע מדינות ה-OECD, במקום השביעי מלמעלה, מתחת לדנמרק, בלגיה, הולנד, הונגריה, אירלנד וסלובניה (שמציגות שיעורים גבוהים יותר), וביחד עם לוקסמבורג (תרשים 7ב). יש לזכור כי שיעורי התמותה הסגוליים קשורים קשר הדוק לשיעורי ההיארעות - כאשר מחלה שכיחה יותר באוכלוסייה, גם שיעורי התמותה ממנה גבוהים יותר. בישראל, בדומה למדינות ה-OECD האחרות, כאשר מושווים שיעורי התמותה מסרטן השד בין 2001 ל-2011, ניכרת ירידה ברורה בתמותה (תרשים 7ב).


תרשים 7א: שיעור היארעות מתוקנן לגיל (ל-100,000) של סרטן השד בנשים במדינות ה-OECD, ‏ 2009


תרשים 7ב: שיעור תמותה מתוקנן לגיל (ל-100,000) מסרטן השד בנשים במדינות ה-OECD, ‏ 2011,2001


המגמות העיתיות של סרטן שד חודרני במדינות מתועשות רבות (כמו ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, צרפת, ספרד) מורות על ירידה בהיארעות החל מתחילת או מחצית העשור הראשון של המאה ה-21, בדומה למגמה הנצפית בישראל (תרשים 8). באשר לתמותה, כמעט בכל המדינות המתועשות ניכרת ירידה משמעותית בתמותה מהמחלה החל מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, בדומה למצב בישראל (תרשים 9).

תרשים 8 : מגמות עיתיות בהיארעות סרטן שד חודרני בנשים, במדינות נבחרות (2012 Globocan)
100.000 Estimated age-standardised rates (World) per
GLOBOCAN 2012 (IARCIׁ) Section of Cancer Surveillance 16/9/2014


תרשים 9 : מגמות עיתיות בתמותה מסרטן שד חודרני בנשים, במדינות נבחרות (Globocan 2012)
Estimated age-standardised rates (World) per 100.000

ביבליוגרפיה

  • הנתונים נלקחו מהרישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות
  1. 1.0 1.1 World Health Organization )WHO). Breast cancer: Prevention and control. [Internet]. Geneva: WHO; 2014. Avaiable from: http://www.who.int/cancer/ detection/breastcancer/en/index.html
  2. Esserman LJ, Thompson IM, Reid B. Overdiagnosis and overtreatment in cancer. an opportunity for improvement. JAMA 2013; 310)8):797-8.
  3. Fan L, Zheng Y, Yu KD, Liu GY, Wu J, Lu JS et al. Breast cancer in a transitional society over 18 years: trends and present status in Shanghai, China. Breast Cancer Res Treat 2009; 1170:409-416.

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ליטל קינן-בוקר, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות; בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה