האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "סרטן השחלה - טיפול - Ovarian cancer - treatment"

מתוך ויקירפואה

 
שורה 51: שורה 51:
 
===מעכבי PARP===
 
===מעכבי PARP===
  
בשנים האחרונות בוצעו מספר מחקרים בתחום עיכוב האנזים PARP {{כ}} [Poly (ADP-Ribose) polymerase]. לאנזים זה תפקיד מרכזי בתיקון נזק חד גדילי ב-DNA. תאי סרטן נעזרים ביכולת זו על מנת לתקן נזקי DNA שנוצרים במהלך טיפול כימותרפי וכך מפתחים עמידות לטיפולים. תאים סרטניים עם מוטציה בגן [[BRCA]], ללא עותק תקין של הגן בעקבות אובדן של הטרוזיגוטיות (Loss of heterozygosity), שורדים בזכות פעילות אנזים PARP. עיכוב של אנזים זה גורם לחסר ביכולת התא הסרטני לתקן את עצמו ולמוות תאי (Apoptosis) של תאי הגידול.{{הערה|שם=הערה22|Liu JF, Konstantinopoulos PA, Matulonis UA. PARP inhiaitors in ovarian cancer: current status and future promise. Gynecol Oncol. 2014 May;133{2):362-9.}}
+
בתחילת המאה ה-21 בוצעו מספר מחקרים בתחום עיכוב האנזים PARP {{כ}} [Poly (ADP-Ribose) polymerase]. לאנזים זה תפקיד מרכזי בתיקון נזק חד גדילי ב-DNA. תאי סרטן נעזרים ביכולת זו על מנת לתקן נזקי DNA שנוצרים במהלך טיפול כימותרפי וכך מפתחים עמידות לטיפולים. תאים סרטניים עם מוטציה בגן [[BRCA]], ללא עותק תקין של הגן בעקבות אובדן של הטרוזיגוטיות (Loss of heterozygosity), שורדים בזכות פעילות אנזים PARP. עיכוב של אנזים זה גורם לחסר ביכולת התא הסרטני לתקן את עצמו ולמוות תאי (Apoptosis) של תאי הגידול.{{הערה|שם=הערה22|Liu JF, Konstantinopoulos PA, Matulonis UA. PARP inhiaitors in ovarian cancer: current status and future promise. Gynecol Oncol. 2014 May;133{2):362-9.}}
  
התכשיר [[Olaparib]] הוא מעכב PARP הניתן פומית. Olaparib עדיין אינו בשימוש מסחרי אך תוצאות המחקרים לגביו מבטיחות. מחקר פאזה II, אקראי, כפול־סמיות, העריך את יעילות התרופה Olaparib {{כ}}(400 מ"ג, פעמיים ביום) בטיפול אחזקה משמר בחולות עם הישנות רגישה לפלטינום ושטופלו בלפחות שני קווי טיפול כימותרפי המבוסס על פלטינום קודם לכן{{הערה|שם=הערה23|Ledermann J, Harter P, Gourley C, Friedlander M, Vergote I, Rustin G, Scott C, Meier W, Shapira-Frommer R, Safra T, Matei D, Macpherson E, Watkins C, Carmichael J, Matulonis U. Olaparib maintenance therapy in platinum-sensitive relapsed ovarian cancer. N Engl J Med 2012;366:1382-92.}},{{הערה|שם=הערה24|Ledermann J, Harter P, Gourley C, Friedlander M, Vergote I, Rustin G, Scott CL, Meier W, Shapira-Frommer R, Safra T, Matei D, Fielding A, Spencer S, Dougherty B, Orr M, Hodgson D, Barrett JC, Matulonis U.
+
התכשיר [[Olaparib]] מעכב PARP הניתן פומית. Olaparib נרשם בישראל בשנת 2015 ונמצא בשימוש מסחרי. מחקר פאזה II, אקראי, כפול־סמיות, העריך את יעילות התרופה Olaparib {{כ}}(400 מ"ג, פעמיים ביום) בטיפול אחזקה משמר בחולות עם הישנות רגישה לפלטינום ושטופלו בלפחות שני קווי טיפול כימותרפי המבוסס על פלטינום קודם לכן{{הערה|שם=הערה23|Ledermann J, Harter P, Gourley C, Friedlander M, Vergote I, Rustin G, Scott C, Meier W, Shapira-Frommer R, Safra T, Matei D, Macpherson E, Watkins C, Carmichael J, Matulonis U. Olaparib maintenance therapy in platinum-sensitive relapsed ovarian cancer. N Engl J Med 2012;366:1382-92.}},{{הערה|שם=הערה24|Ledermann J, Harter P, Gourley C, Friedlander M, Vergote I, Rustin G, Scott CL, Meier W, Shapira-Frommer R, Safra T, Matei D, Fielding A, Spencer S, Dougherty B, Orr M, Hodgson D, Barrett JC, Matulonis U.
 
Olaparib maintenance therapy in patients with platinum-sensitive relapsed serous ovarian cancer: a preplanned retrospective analysis of outcomes by BRCA status in a randomised phase 2 trial. Lancet Oncol. 2014 Jul;15(8):852-61.}}. במחקר נכללו 265 נשים. 136 נשים קיבלו Olaparib{{כ}}, 129 קיבלו אינבו. הזמן עד להתקדמות המחלה היה כמעט כפול בקבוצת החולות שטופלו ב-Olaparib בהשוואה לקבוצת החולות שטופלו באינבו - 8.4 חודשים לעומת 4.8 חודשים, בהתאמה (0.35-P<0.00001 ;HR). תוצאות טובות יותר נצפו בתת אוכלוסיה של חולות הנושאות מוטציה בגן BRCA, שטופלו ב-Olaparib בהשוואה לאינבו, שם כמעט שולש הזמן עד להתקדמות המחלה - 11.2 חודשים לעומת 4.3 חודשים, בהתאמה (0.18-HR; {{כ}}0.00001>P). גם פרק הזמן עד לטיפולים הבאים לאחר הטיפול היה ארוך באופן משמעותי בקבוצה החולות שטופלו ב-Olaparib בהשוואה לקבוצה החולות שטופלו באינבו - 15.6 חודשים לעומת 6.2 חודשים (0.00001>P), בהתאמה, עד לטיפול הראשון ו-23.8 חודשים לעומת 15.3 חודשים (0.00001>P), בהתאמה, עד לטיפול השני. זהו למעשה המחקר הראשון המראה יתרון כה ברור לטיפול אחזקה משמר בחולות עם סרטן שחלה ובמיוחד בחולות נשאיות מוטציה ב-BRCA.
 
Olaparib maintenance therapy in patients with platinum-sensitive relapsed serous ovarian cancer: a preplanned retrospective analysis of outcomes by BRCA status in a randomised phase 2 trial. Lancet Oncol. 2014 Jul;15(8):852-61.}}. במחקר נכללו 265 נשים. 136 נשים קיבלו Olaparib{{כ}}, 129 קיבלו אינבו. הזמן עד להתקדמות המחלה היה כמעט כפול בקבוצת החולות שטופלו ב-Olaparib בהשוואה לקבוצת החולות שטופלו באינבו - 8.4 חודשים לעומת 4.8 חודשים, בהתאמה (0.35-P<0.00001 ;HR). תוצאות טובות יותר נצפו בתת אוכלוסיה של חולות הנושאות מוטציה בגן BRCA, שטופלו ב-Olaparib בהשוואה לאינבו, שם כמעט שולש הזמן עד להתקדמות המחלה - 11.2 חודשים לעומת 4.3 חודשים, בהתאמה (0.18-HR; {{כ}}0.00001>P). גם פרק הזמן עד לטיפולים הבאים לאחר הטיפול היה ארוך באופן משמעותי בקבוצה החולות שטופלו ב-Olaparib בהשוואה לקבוצה החולות שטופלו באינבו - 15.6 חודשים לעומת 6.2 חודשים (0.00001>P), בהתאמה, עד לטיפול הראשון ו-23.8 חודשים לעומת 15.3 חודשים (0.00001>P), בהתאמה, עד לטיפול השני. זהו למעשה המחקר הראשון המראה יתרון כה ברור לטיפול אחזקה משמר בחולות עם סרטן שחלה ובמיוחד בחולות נשאיות מוטציה ב-BRCA.
 
יתרון נוסף ל-Olaparib הוא המתן הפומי ללא צורך באשפוז ועם מינימום תופעות לוואי. בעקבות תוצאות מבטיחות אלו מתקיימים כיום 2 מחקרי פאזה III של טיפול ב-Olaparib בחולות סרטן שחלה אפיתליאלי שהן גם נשאיות מוטציה ב-BRCA - {{כ}}SOLO 1 - טיפול אחזקה ב-Olaparib לעומת אינבו לאחר קו טיפול ראשון ו-2 SOLO, טיפול אחזקה ב-Olaparib לעומת אינבו בחולות עם הישנות רגישה לפלטינום לאחר תגובה חלקית ו/או מלאה לטיפול קו שני.  
 
יתרון נוסף ל-Olaparib הוא המתן הפומי ללא צורך באשפוז ועם מינימום תופעות לוואי. בעקבות תוצאות מבטיחות אלו מתקיימים כיום 2 מחקרי פאזה III של טיפול ב-Olaparib בחולות סרטן שחלה אפיתליאלי שהן גם נשאיות מוטציה ב-BRCA - {{כ}}SOLO 1 - טיפול אחזקה ב-Olaparib לעומת אינבו לאחר קו טיפול ראשון ו-2 SOLO, טיפול אחזקה ב-Olaparib לעומת אינבו בחולות עם הישנות רגישה לפלטינום לאחר תגובה חלקית ו/או מלאה לטיפול קו שני.  
  
בנוסף ל-Olaparib, נחקרים בעולם מעכבי PARP נוספים בהקשר של סרטן שחלה אפיתליאלי - 673 Veliparib, Niraparib, Rucaparib, BMN{{כ}}{{הערה|שם=הערה22}}. תכשירים אלו נמצאים בשלבים שונים של מחקרי פאזה II ו- III. בדומה ל-Olaparib, עיקר תופעות הלוואי של מעכבי PARP השונים הן [[דיכוי מח עצם]] והפרעות גסטרואינטסטינליות (Gastrointestinal) בדרגה קלה.
+
בנוסף ל-Olaparib, ישנם מספר מעכבי PARP נוספים שנכנסו לשימוש; Veliparib{{כ}}, Niraparib{{כ}}, Rucaparib ו-Talazoparib{{כ}}{{הערה|שם=הערה22}}. תכשירים אלו נמצאים בשלבים שונים של מחקרי פאזה II ו- III. בדומה ל-Olaparib, עיקר תופעות הלוואי של מעכבי PARP השונים הן [[דיכוי מח עצם]] והפרעות גסטרואינטסטינליות (Gastrointestinal) בדרגה קלה.
  
 
==הטיפול בישראל==
 
==הטיפול בישראל==
  
הטיפול בסרטן השחלה, כמו בשאר הממאירויות, מכוון היום יותר כנגד מנגנונים ביולוגיים ומולקולאריים בתאי הסרטן. ה-Avastin, המונע ייצור כלי דם בסביבת הגידול ובכך מונע התפתחות ושליחת גרורות, נכנס כטיפול שגרתי בסרטן שחלה מתקדם והוא מאושר בסל הבריאות כטיפול ראשוני בנשים שלא עברו כריתת גידול מירבית. Avastin הוא גם טיפול מקובל בעולם למחלה חוזרת הן רגישה והן עמידה לפלטינום. בהרחבת סל הבריאות בשנת 2015 הוכנס Avastin לטיפול בסרטן אפיתליאלי חוזר, עמיד לפלטינום, בחולות שלא קיבלו Avastin כטיפול למחלתן. תכשיר ה-Olaparib, מעכב האנזים PARP, עדיין אינו נמצא בשימוש מסחרי. ההארכה המשמעותית בזמן עד להתקדמות המחלה בטיפול אחזקה, במיוחד בנשאיות מוטציה ב-BRCA, מראה על חשיבות הטיפול ב-Olaparib במיוחד במדינת ישראל, שבה שיעור המוטציה ב-BRCA הוא מהגבוהים בעולם.
+
הטיפול בסרטן השחלה, כמו בשאר הממאירויות, מכוון היום יותר כנגד מנגנונים ביולוגיים ומולקולאריים בתאי הסרטן. ה-Avastin, המונע ייצור כלי דם בסביבת הגידול ובכך מונע התפתחות ושליחת גרורות, נכנס כטיפול שגרתי בסרטן שחלה מתקדם והוא מאושר בסל הבריאות כטיפול ראשוני בנשים שלא עברו כריתת גידול מירבית. Avastin הוא גם טיפול מקובל בעולם למחלה חוזרת הן רגישה והן עמידה לפלטינום. בהרחבת סל הבריאות בשנת 2015 הוכנס Avastin לטיפול בסרטן אפיתליאלי חוזר, עמיד לפלטינום, בחולות שלא קיבלו Avastin כטיפול למחלתן.  
 +
 
 +
טיפול מכוון כנגד מנגנונים ביולוגיים ומולקולאריים בתאי הסרטן כמעכבי האנזים PARP{{כ}}: Olaparib{{כ}}, Veliparib{{כ}}, Niraparib{{כ}}, Rucaparib שהחלו להירשם בישראל ב-2015 ונמצאים בשימוש מסחרי ומיועדים לטיפול בהישנות סרטן השחלה הרגיש לפלטינום בנשים עם מוטצית BRCA.  
  
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==
שורה 81: שורה 83:
  
 
<center>'''פורסם בכתב העת "MEDICAL", יולי-אוגוסט 2014, גיליון מס' 47, TheMEDICAL'''</center>
 
<center>'''פורסם בכתב העת "MEDICAL", יולי-אוגוסט 2014, גיליון מס' 47, TheMEDICAL'''</center>
 
  
 
[[קטגוריה: Themedical]]
 
[[קטגוריה: Themedical]]
 
[[קטגוריה: אונקולוגיה]]
 
[[קטגוריה: אונקולוגיה]]
 
[[קטגוריה: נשים]]
 
[[קטגוריה: נשים]]

גרסה אחרונה מ־16:45, 17 בפברואר 2021


סרטן השחלה - טיפול
Ovarian cancer - treatment
שמות נוספים סרטן השחלה: הטיפולים המוצעים כיום למטופלות
ICD-10 Chapter C 56.
ICD-9 183

, 220

MeSH D010051
יוצר הערך פרופ׳ טליה לוי
Themedical.png
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםסרטן השחלות

סרטן שחלה אפיתליאלי הוא הסרטן הרביעי בשכיחותו בנשים אולם מהווה את גורם התמותה הראשון בקרב גידולי מערכת המין הנשית[1]. הסיבה לשיעור התמותה הגבוה קשורה לעובדה שסרטן שחלה אפיתליאלי מתגלה בשלבים מאוחרים כאשר יש פיזור מחלה נרחב בבטן. היות שלמחלה זו אין סימנים מקדימים או בדיקות סקר, לא ניתן לאתרה בשלבים מוקדמים בהם שיעורי ההישרדות גבוהים יותר[2].

טיפול כימותרפי

הטיפול המקובל בסרטן שחלה הוא שילוב של כירורגיה וכימותרפיה. הכירורגיה כוללת כריתת רחם, שחלות, חצוצרות, ופדר (Omentum) והסרת גידול מירבית על מנת להגיע למצב של Optimal debulking, דהיינו השארת המטופלת בתום הניתוח ללא עדות מאקרוסקופית לשארית מחלה. עבודות רטרוספקטיביות מראות כי כריתה נרחבת שכזו מאריכה משמעותית את ההישרדות[3]. אולם, היות ולא בכל חולות סרטן השחלה האפיתליאלי ניתן להגיע למצב של כריתת גידול אופטימאלית, בשנים האחרונות יש נטייה לבצע את הניתוח לאחר מתן טיפול כימותרפי קדם ניתוחי (Neoadjuvant) שמטרתו הקטנת עומס הגידול וביצוע כריתת גידול מירבית לאחר 3-4 מחזורי טיפול. לאחר הניתוח מקבלות המטופלות 3-4 מחזורי טיפול כימותרפי נוספים. גישה זו נתמכת על ידי עבודה אירופאית רב מרכזית פרוספקטיבית רבת משתתפות שהראתה שהישרדות מטופלות לאחר טיפול כימותרפי קדם ניתוחי וניתוח אינטרוולי בין הטיפולים הייתה זהה להישרדות של מטופלות שעברו ניתוח ראשוני וטיפול כימותרפי לאחר מכן. יתרה מכך, הנשים שטופלו בכימותרפיה קדם ניתוחית עברו ניתוחים קלים יותר עם החלמה קצרה יותר[4].

הטיפול הכימותרפי שניתן בסרטן שחלה אפיתליאלי הוא שילוב של Paclitaxel ו-Carboplatin אחת ל-3 שבועות למשך 6 מחזורי טיפול[1]. סרטן שחלה נחשב כממאירות רגישה לכימותרפיה ואכן, כ-80% מגיבות היטב לטיפול זה. אולם, שיעורי חזרת המחלה גבוהים מאד וגורמים לכך שההישרדות החציונית היא 15-23 חודשים בלבד וההישרדות ל-5 שנים היא כ-30%‏[5]. הישנות מחלה מטופלת בדרך כלל בעזרת כימותרפיה שנבחרה לפי משך הזמן שחלף מסיום הטיפול הכימותרפי הראשוני:

  • הישנות המופיעה לאחר יותר מ-6 חודשים מוגדרת כרגישה לפלטינום (Platinum) או לכימותרפיה באופן כללי[6] והטיפול המקובל הוא שילוב תרופות המכילות פלטינום כגון: Carboplatin ו-Paclitaxel, ‏ Carboplatin ו-Doxorubicin או Carboplatin ו-Gemcitabine. במחקרים פרוספקטיביים פאזה III כל אחד משילובים אלו הוכיח יעילות גבוהה משמעותית בתגובה לטיפול בהשוואה לטיפול ב-Carboplatin בלבד[7],[8],[9].
  • הישנות המופעה פחות מ-6 חודשים מסיום הטיפול הכימותרפי האחרון, מוגדרת כעמידה לפלטינום ולמעשה במצב זה קיימת עמידות כמעט לכל טיפול כימותרפי עם שיעורי תגובה של כ-20% בלבד[10]. מטרת הטיפול במצב זה היא לרוב פליאטיבית ונהוג לטפל בנשים אלו בעזרת תכשירים בודדים כגון Doxorubicin, ‏Topotecan, ‏Paclitaxel שבועי, Gemcitabine ו-Etoposide.

בשנים האחרונות נעשים ניסיונות רבים לשפר את תוצאות ההישרדות על ידי שינוי אופן מתן התרופה והוספת תרופות חדשות.

מתן Paclitaxel ו-Abiplatin ‏(Cisplatin) לתוך חלל הצפק בשילוב עם טיפול תוך ורידי הראה תוצאות מבטיחות כטיפול ראשוני בנשים לאחר כריתת גידול מירבית[11]. בהשוואה לטיפול תוך ורידי בלבד, הטיפול התוך ציפקי השיג‏ זמן עד להתקדמות המחלה (Progression free survival) ארוך משמעותית של 23.8 חודשים לעומת 18.3 תודשים (0.05=P) ומשך הישרדות כללי (Overall survival) ארוך משמעותית של 65.6 חודשים לעומת 49.7 חודשים (0.03=P). למרות תוצאות מרשימות אלו, טיפול זה לא זכה להצלחה בשל היותו מסורבל, וכרוך בתופעות לוואי קשות הקשורות הן לצנתר התוך ציפקי והן לטיפול ב-Abiplatin.

תוצאות מבטיחות התקבלו גם משינוי תדירות הטיפול הכימותרפי הראשוני. עבודה יפנית רב מרכזית פרוספקטיבית רבת משתתפות (637 נשים) השוותה בין מתן שבועי של Paclitaxel בשילוב של Carboplatin אחת ל-3 שבועות (טיפול Dose dense), לטיפול הרגיל של Paclitaxel ו-Carboplatin אחת ל-3 שבועות[12]. טיפול ה-Dose dense שיפר משמעותית את הזמן עד להתקדמות המחלה - 28.2 חודשים לעומת 17.5 חודשים (0.76=P=0.0037, HR). מעקב ארוך טווח גם הראה שיפור משמעותי בהישרדות הכללית - 100.5 חודשים לעומת 62.2 חודשים (0.79=HR ‏,P=0.039).

טיפול ביולוגי

Avastin

Avastin ‏ (Bevacizumab) הוא נוגדן חד שבטי (Monoclonal) הנקשר באופן ספציפי לגורם הגדילה של כלי הדם (Vascular Endothelial Growth Factor ,‏VEGF‏) ומונע את העברת האות ליצירת כלי דם חדשים. צמצום יצירת כלי הדם מפחית את אספקת הדם לגידול ומעכב את התפתחותו[1]. מחקרים של ה-GOG ‏(Gynecologic Oncology Group) של מתן Avastin לבד הראו יעילות של 16-21%‏[13],[14] בנשים שרובן היו עם מחלה עמידה ולאחר קווי טיפול רבים. שילוב Avastin עם Paclitaxel שבועי במחלה נשנית, הראה יעילות משמעותית של 63% לעומת 48% בנשים שטופלו ב-Paclitaxel שבועי בלבד עם זמן עד להתקדמות המחלה של 13.2 לעומת 6.2 חודשים לטובת הטיפול המשולב[15]. בדומה, מתן Avastin עם Endoxan ‏(Cyclophosphamide) הראה גם הוא יעילות גבוהה עם תגובה של 44% בנשים עם מחלה עמידה לפלטינום לאחר קווי טיפול רבים[16].

תוצאות טובות אלו הביאו לביצוע שני מחקרי פאזה III גדולים שבדקו את יעילות שילוב Avastin עם Paclitaxel ו-Carboplatin בטיפול ראשוני בסרטן שחלה אפיתליאלי.

מחקר 0218-GOG[17] כלל 1,837 נשים עם סרטן שחלה אפיתליאלי שאובחן בשלב מתקדם לאחר ניתוח ראשוני. בקבוצת הביקורת קיבלו המטופלות Paclitaxel ,Carboplatin ואינבו (Placebo) אחת ל-3 שבועות. שאר המטופלות חולקו לקבוצה שקיבלה Paclitaxel ,Carboplatin ו-Avastin אחת ל-3 שבועות למשך תקופת מתן הכימותרפיה ולאחר מכן ניתן אינבו אחת ל-3 שבועות במשך שנה. קבוצה נוספת קיבלה Paclitaxel ,Carboplatin ו-Avastin ובתום 6 מחזורי הכימותרפיה נמשך הטיפול ב-Avastin אחת ל-3 שבועות עד לתקופה מקסימלית של 15 חודשים. תוצאות ההישרדות הטובות ביותר הושגו בקבוצה של טיפול אחזקה ממושך עם Avastin במינון של 15 מיליגרם לקילוגרם (מ"ג/ק"ג), עם זמן עד להתקדמות המחלה של 14.1 חודשים לעומת 10.3 חודשים בקבוצת האינבו (0.001>P).

מחקר דומה שנערך באירופה (ICON 7) כלל 1,528 נשים עם סרטן שחלה אפיתליאלי לאחר ניתוח ראשוני. קבוצת הביקורת קיבלה Paclitaxel ו-Carboplatin ואילו קבוצת המחקר קיבלה Paclitaxel ,Carboplatin ו-Avastin במינון של 7.5 מ"ג/ק"ג במשך 6 מחזורי טיפול אחת ל-3 שבועות והמשך טיפול ב-Avastin בלבד לתקופה מירבית של 12 חודשים[18]. גם מחקר זה הראה זמן עד להתקדמות המחלה ארוך משמעותית בקרב הנשים שקיבלו טיפול אחזקה ממושך ב-Avastin - ‏19.8 חודשים לעומת 17.4 חודשים (0.04=P). שני המחקרים לא הראו הבדל במשך ההישרדות הכללית בין זרועות הטיפול השונות, אולם במחקר ה-7 ICON, בתת קבוצה של חולות שנחשבו כבעלות סיכון גבוה להישנות בשל מחלה מפושטת שלא ניתנה להסרה מירבית, טיפול אחזקה ב-Avastin שיפר משמעותית הן את הזמן עד להתקדמות המחלה‏ (18.1 חודשים לעומת 14.5 חודשים, 0.73-P=0.002 ;HR) והן את ההישרדות הכללית (36.6 חודשים לעומה 28.8 חודשים, 0.64-P=0.002, HR). תוצאות משמעותיות אלו של שיפור בהישרדות הכללית הביאו לכך ש-Avastin הוכנס כחלק מהטיפול הראשוני בסרטן שחלה אפיתליאלי מפושט בנשים שלא ניתן היה להשיג בהן כריתת גידול מירבית.

Avastin גם הוכיח יעילות כטיפול במחלה חוזרת. מחקר OCEANS הינו מחקר השוואתי פאזה III של טיפול בחולות סרטן שחלה עם הישנות רגישה לפלטינום - השוואה בין טיפול ב-Carboplatin ו-Gemcitabine ל-Carboplatin ‏,Gemcitabine ו-Avastin[19]. במחקר נכללו 484 נשים שחולקו בשווה בין הקבוצות. שיעורי התגובה לטיפול היו משמעותיים בקבוצת החולות שטופלה בתוספת של ה-Avastin ‏(78.5% לעומת 57.4%, 0.0001<P) עם זמן עד להתקדמות המחלה ארוך משמעותית של 12.4 חודשים לעומת 8.4 חודשים (0.484-P<0.0001 ;HR). מבחינת תופעות לוואי נצפה שיעור גבוה יותר משמעותית של יתר לחץ דם וחלבון בשתן ‏(Proteinuria) בקבוצה שטופלה ב-Avastin. לא נצפה הבדל משמעותי בהישרדות הכללית (33.4 ו־33.7 חודשים). אולם, מסתבר שלאחר סיום המחקר, 89.3% מהנשים בזרוע של Carboplatin ו-Gemcitabine טופלו בכימותרפיה נוספת ו-39.4% מהן קיבלו טיפול ב-Avastin. כמו כן בקבוצת המחקר שקיבלה Carboplatin ‏,Gemcitabine ו-Avastin ‏- 85.5% מהן קיבלו קווי כימותרפיה נוספים וב-22.2% מהן ניתן Avastin בשנית. אין ספק שמתן התרופות בהמשך ובעיקר מתן Avastin בקבוצה שלא קיבלה אותו במהלך המחקר השפיע על תוצאות ההישרדות שאינן אמינות מבחינת השוואה סטטיסטית.

מחקר AURELIA הוא מחקר רב מרכזי, פאזה III, אקראי בחולות עם הישנות סרטן שחלה עמיד לפלטינום[20].‏ 182 חולות קיבלו טיפול כימותרפי ב-Paclitaxel שבועי, או Topotecan שבועי או Doxorubicin אחת ל-4 שבועות והושוו ל-179 חולות שקיבלו את אחד מהטיפולים הכימותרפיים שהוזכרו בשילוב עם Avastin במינון של 15 מ"ג/ק"ג אחת ל-3 שבועות. תוצאות המחקר הראו שיפור משמעותי בתגובה לטיפול בנשים שקיבלו שילוב של כימותרפיה עם Avastin‏ - 30.9% לעומת 12.6% (0.001>P). הזמן עד להתקדמות המחלה היה משמעותית ארוך יותר בקבוצה שקיבלה את השילוב עם ה-Avastin‏ - 6.7 חודשים לעומת 3.4 חודשים בקבוצת הנשים שטופלה בכימותרפיה בלבד (0.001>HR-0.48; P). לא נצפה אומנם יתרון הישרדותי בעל משמעות סטטיסטית (16.6 חודשים לעומת 13.3 חודשים, 0.174=HR-0.85; P) אולם שוב כ-40% מקבוצת הנשים שטופלה בכימותרפיה בלבד, טופלה לאחר סיום המחקר ב-Avastin, מה שמקשה על ביצוע השוואה מהימנה בהישרדות הכללית.

בבדיקה של תתי קבוצות במחקר נמצא כי ההשפעה הטובה ביותר של שילוב ה-Avastin נמצאה עם Paclitaxel שבועי - משך ההישרדות הכללי היה 22.4 חודשים לעומת 13.2 חודשים בקבוצה שקיבלה Paclitaxel שבועי בלבד. בנוסף בחולות עם מיימת נצפה גם הבדל משמעותי בזמן עד להתקדמות המחלה - 5.6 לעומת 2.5 חודשים (0.001>P ‏HR-0.4), בהישרדות הכללית - 11.7 לעומת 7.9 חודשים והפחתה משמעותית בכמות הדיקורים לניקוז מיימת בנשים שטופלו בשילוב כימותרפיה עם Avastin.

מספר מחקרי פאזה II ו- III נוספים בודקים את היעילות של תכשירים אחרים הנוגדים היווצרות של כלי דם חדשים:[21]‏ Afilibercept, Nintedanib ,Cediranib, Pazopanib, Sorafenib, Sunitinib ו- AMG 486) Terabanib) אך תכשירים אלה עדיין אינם בשימוש מסחרי בטיפול בסרטן שחלה.

מעכבי PARP

בתחילת המאה ה-21 בוצעו מספר מחקרים בתחום עיכוב האנזים PARP ‏ [Poly (ADP-Ribose) polymerase]. לאנזים זה תפקיד מרכזי בתיקון נזק חד גדילי ב-DNA. תאי סרטן נעזרים ביכולת זו על מנת לתקן נזקי DNA שנוצרים במהלך טיפול כימותרפי וכך מפתחים עמידות לטיפולים. תאים סרטניים עם מוטציה בגן BRCA, ללא עותק תקין של הגן בעקבות אובדן של הטרוזיגוטיות (Loss of heterozygosity), שורדים בזכות פעילות אנזים PARP. עיכוב של אנזים זה גורם לחסר ביכולת התא הסרטני לתקן את עצמו ולמוות תאי (Apoptosis) של תאי הגידול.[22]

התכשיר Olaparib מעכב PARP הניתן פומית. Olaparib נרשם בישראל בשנת 2015 ונמצא בשימוש מסחרי. מחקר פאזה II, אקראי, כפול־סמיות, העריך את יעילות התרופה Olaparib ‏(400 מ"ג, פעמיים ביום) בטיפול אחזקה משמר בחולות עם הישנות רגישה לפלטינום ושטופלו בלפחות שני קווי טיפול כימותרפי המבוסס על פלטינום קודם לכן[23],[24]. במחקר נכללו 265 נשים. 136 נשים קיבלו Olaparib‏, 129 קיבלו אינבו. הזמן עד להתקדמות המחלה היה כמעט כפול בקבוצת החולות שטופלו ב-Olaparib בהשוואה לקבוצת החולות שטופלו באינבו - 8.4 חודשים לעומת 4.8 חודשים, בהתאמה (0.35-P<0.00001 ;HR). תוצאות טובות יותר נצפו בתת אוכלוסיה של חולות הנושאות מוטציה בגן BRCA, שטופלו ב-Olaparib בהשוואה לאינבו, שם כמעט שולש הזמן עד להתקדמות המחלה - 11.2 חודשים לעומת 4.3 חודשים, בהתאמה (0.18-HR; ‏0.00001>P). גם פרק הזמן עד לטיפולים הבאים לאחר הטיפול היה ארוך באופן משמעותי בקבוצה החולות שטופלו ב-Olaparib בהשוואה לקבוצה החולות שטופלו באינבו - 15.6 חודשים לעומת 6.2 חודשים (0.00001>P), בהתאמה, עד לטיפול הראשון ו-23.8 חודשים לעומת 15.3 חודשים (0.00001>P), בהתאמה, עד לטיפול השני. זהו למעשה המחקר הראשון המראה יתרון כה ברור לטיפול אחזקה משמר בחולות עם סרטן שחלה ובמיוחד בחולות נשאיות מוטציה ב-BRCA. יתרון נוסף ל-Olaparib הוא המתן הפומי ללא צורך באשפוז ועם מינימום תופעות לוואי. בעקבות תוצאות מבטיחות אלו מתקיימים כיום 2 מחקרי פאזה III של טיפול ב-Olaparib בחולות סרטן שחלה אפיתליאלי שהן גם נשאיות מוטציה ב-BRCA - ‏SOLO 1 - טיפול אחזקה ב-Olaparib לעומת אינבו לאחר קו טיפול ראשון ו-2 SOLO, טיפול אחזקה ב-Olaparib לעומת אינבו בחולות עם הישנות רגישה לפלטינום לאחר תגובה חלקית ו/או מלאה לטיפול קו שני.

בנוסף ל-Olaparib, ישנם מספר מעכבי PARP נוספים שנכנסו לשימוש; Veliparib‏, Niraparib‏, Rucaparib ו-Talazoparib‏[22]. תכשירים אלו נמצאים בשלבים שונים של מחקרי פאזה II ו- III. בדומה ל-Olaparib, עיקר תופעות הלוואי של מעכבי PARP השונים הן דיכוי מח עצם והפרעות גסטרואינטסטינליות (Gastrointestinal) בדרגה קלה.

הטיפול בישראל

הטיפול בסרטן השחלה, כמו בשאר הממאירויות, מכוון היום יותר כנגד מנגנונים ביולוגיים ומולקולאריים בתאי הסרטן. ה-Avastin, המונע ייצור כלי דם בסביבת הגידול ובכך מונע התפתחות ושליחת גרורות, נכנס כטיפול שגרתי בסרטן שחלה מתקדם והוא מאושר בסל הבריאות כטיפול ראשוני בנשים שלא עברו כריתת גידול מירבית. Avastin הוא גם טיפול מקובל בעולם למחלה חוזרת הן רגישה והן עמידה לפלטינום. בהרחבת סל הבריאות בשנת 2015 הוכנס Avastin לטיפול בסרטן אפיתליאלי חוזר, עמיד לפלטינום, בחולות שלא קיבלו Avastin כטיפול למחלתן.

טיפול מכוון כנגד מנגנונים ביולוגיים ומולקולאריים בתאי הסרטן כמעכבי האנזים PARP‏: Olaparib‏, Veliparib‏, Niraparib‏, Rucaparib שהחלו להירשם בישראל ב-2015 ונמצאים בשימוש מסחרי ומיועדים לטיפול בהישנות סרטן השחלה הרגיש לפלטינום בנשים עם מוטצית BRCA.

ביבליוגרפיה

  1. 1.0 1.1 1.2 Jayson GC, Kohn EC, Kitchener HC, LedermannJA. Ovarian Cancer. Lancet. 2014 Apr 17.
  2. Cragun JM. Screening for ovarian cancer. Cancer Control 2011;18:16-21.
  3. du Bois A, Reuss A, Pujade-Lauraine E, Harter P, Ray-Coquard I, Pfi sterer J. Role of surgical outcome as prognostic factor in advanced epithelial ovarian cancer; a combined exploratory analysis of 3 prospectively randomized phase 3 multicenter trials: by the Arbeitsgemeinschaft Gynaekologische Onkologie Studiengruppe Ovarialkarzinom (AGO-OVAR) and the Groupe d'lnvestigateurs Nationaux Pour les Etudes des Cancers de I'Ovaire (GINECO). Cancer 2009; 115: 1234-44.
  4. 4. Vergote I, Trope CG, Amant F, Kristensen GB, Ehlen T, Johnson N, Verheijen RH, van der Burg ME, Laeave AJ, Panici PB, Kenter GG, Casado A, Mendiola C, Coens C, Verleye L, Stuart GC, Pecorelli S, Reed NS; European Organization for Research and Treatment of Cancer-Gynaecological Cancer Group; NCIC Clinical Trials Group. Neoadjuvant chemotherapy or primary surgery in stage IMC or IV ovarian cancer. N Engl J Med 2010; 363(10):943-53.
  5. American Cancer Society. Cancer facts and figures 2011. Atlanta GA: American Cancer Society; 2011.
  6. Thipgen T. A rational approach to the management of recurrent or persistent ovarian carcinoma. Clin Obsts Gynecol 2012; 55(1): 114-130
  7. Parmar MK, Ledermann JA, Colombo N, du Bois A, Delaloye JF, Kristensen GB, Wheeler S, Swart AM, Qian W, Torri V, Floriani I, Jayson G, Lamont A, Trope C; ICON and AGO Collaborators. Paclitaxel plus platinum-based chemotherapy versus conventional platinum-based chemotherapy in women with relapsed ovarian cancer: the ICON4 AGO-OVAR-2.2 trial. Lancet. 2003;361:2099-2106.
  8. Pfisterer J, Plante M, Vergote I, du Bois A, Hirte H, Lacave AJ, Wagner U, Stahle A, Stuart G, Kimmig R, Olbricht S, LeT, Emerich J, Kuhn W, Bentley J, Jackisch C, Luck HJ, Rochon J, Zimmermann AH, Eisenhauer E; AGO-OVAR; NCIC CTG; EORTC GCG. Gemcitabine plus carboplatin compared with carboplatin in patients with platinum-sensitive recurrent ovarian cancer: an intergroup trial of the AGO-OVAR,the NCIC CTG, and the EORTC GCG. J Clin Oncol. 2006;24:4699-4707.
  9. 9. Ferrero JM, Weber B, Geay JF, Lepille D, Orfeuvre H, Combe M, Mayer F, Leduc B, Bourgeois H, Paraiso D, Pujade-Lauraine E. Second line chemotherapy with pegylated liposomal doxorubicin and carboplatin is highly effective in patients with advanced ovarian cancer in late relapse. Ann Oncol. 2007;18:263-268.
  10. Pinato DJ, Graham J, Gabra H, Sharma R. Evolving concepts in the management of drug resistant ovarian cancer: Dose dense chemotherapy and the reversal of clinical platinum resistance. Cancer Treatment Reviews, 2013; 39(2):153-160.
  11. Armstrong DK, Bundy B, Wenzel L, Huang HQ, Baergen R, Lele S, Copeland LJ, Walker JL, Burger R A; Gynecologic Oncology Group. Intraperitoneal cisplatin and paclitaxel in ovarian cancer. N Engl J Med. 2006; 354(11:34-43.
  12. Katsumata N, Vasuda M, Isonishi S, Takahashi F, Michimae H, Kimura E, Aoki D, Jobo T, Kodama S, Terauchi F, Sugiyama T, Ochiai K; Japanese Gynecologic Oncology Group. Long-term results of dose-dense paclitaxel and carboplatin versus conventional paclitaxel and carboplatin for treatment of advanced epithelial ovarian, fallopian tube, or primary
  13. Burger RA, Sill MW, Monk BJ, Greer BE, Sorosky Jl. Phase II trial of bevacizumab in persistent or recurrent epithelial ovarian cancer or primary peritoneal cancer: a Gynecologic Oncology Group study. J Clin Oncol. 2007;25:5165-5171.
  14. Cannistra SA, Matulonis UA, Penson RT, Hambleton J, Dupont J, Mackey H, Douglas J, Burger RA, Armstrong D, Wenham R, McGuire W. Phase II study of bevacizumab in patients with platinum-resistant ovarian cancer or peritoneal serous cancer. J Clin Oncol. 2007;25:5180-5186.
  15. O'Malley DM, Richardson DL, Rheaume PS, Salani R, Eisenhauer EL, McCann GA, Fowler JM, Copeland LJ, Cohn DE, Backes FJ. Addition of bevacizumab to weekly paclitaxel significantly improves progression-free survival in heavily pretreated recurrent epithelial ovarian cancer. Gynecol Oncol, 121 (2011), pp. 269-272
  16. Barber EL, Zsiros E, Lurain JR, Rademaker A, Schink JC, Neubauer NL. The combination of intravenous bevacizumab and metronomic oral cyclophosphamide is an effective regimen for platinum-resistant recurrent ovarian cancer. J Gynecol Oncol. 2013 Jul;24(3):258-64.
  17. Burger RA, Brady MF, Bookman MA, Fleming GF, Monk 3J, Huang H, Mannel RS, Homesley HD, Fowler J, Greer BE, Boente M, Birrer MJ, Liang SX; Gynecologic Oncology Group. Incorporation of bevacizumab in the primary treatment of ovarian cancer. N Engl J Med. 2011;365:2473-2483.
  18. Perren TJ, Swart AM, Pfisterer J, Ledermann JA, Pujade-Lauraine E, Kristensen G, Carey MS, Beale P, Cervantes A, Kurzeder C, du Bois A, Sehouli J, Kimmig R, Stahle A, Collinson F, Essapen S, Gourley C, Lortholary A, Selle F, Mirza MR, Leminen A, Plante M, Stark D, Qian W, Parmar MK, Oza AM; ICON7 Investigators. A phase 3 trial of bevacizumab in ovarian cancer. N Engl J Med 2011; 365: 2484-96.
  19. Aghajanian C, Blank SV, Goff BA, Judson PL, Teneriello MG, Husain A, Sovak MA, Yi J, Nycum LR. OCEANS: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Phase III Trial of Chemotherapy With or Without Bevacizumab in Patients With Platinum-Sensitive Recurrent Epithelial Ovarian, Primary Peritoneal, or Fallopian Tube Cancer. J Clin Oncol 2012; 30: 2039-2045.
  20. Pujade-Lauraine E, Hilpert F, Weber B, Reuss A, Poveda A, Kristensen G, Sorio R, Vergote I, Witteveen P, Bamias A, Pereira D, Wimberger P, Oaknin A, Mirza MR, Follana P, Bollag D, Ray-Coquard I. Bevacizumab combined with chemotherapy for platinum-resistant recurrent ovarian cancer: The AURELIA open-label randomized phase III trial. JCIinOncol.2014 May 1;32(13):1302-8.
  21. Aravantinos G and Pectasides D. Bevacizumab in combination with chemotherapy for the treatment of advanced ovarian can;er: a systematic review. J Ovarian Res 2014; 7:57-70.
  22. 22.0 22.1 Liu JF, Konstantinopoulos PA, Matulonis UA. PARP inhiaitors in ovarian cancer: current status and future promise. Gynecol Oncol. 2014 May;133{2):362-9.
  23. Ledermann J, Harter P, Gourley C, Friedlander M, Vergote I, Rustin G, Scott C, Meier W, Shapira-Frommer R, Safra T, Matei D, Macpherson E, Watkins C, Carmichael J, Matulonis U. Olaparib maintenance therapy in platinum-sensitive relapsed ovarian cancer. N Engl J Med 2012;366:1382-92.
  24. Ledermann J, Harter P, Gourley C, Friedlander M, Vergote I, Rustin G, Scott CL, Meier W, Shapira-Frommer R, Safra T, Matei D, Fielding A, Spencer S, Dougherty B, Orr M, Hodgson D, Barrett JC, Matulonis U. Olaparib maintenance therapy in patients with platinum-sensitive relapsed serous ovarian cancer: a preplanned retrospective analysis of outcomes by BRCA status in a randomised phase 2 trial. Lancet Oncol. 2014 Jul;15(8):852-61.

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ׳ טליה לוי, מנהלת היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית, אגף נשים ויולדות, המרכז הרפואי וולפסון, חולון ויו״ר החברה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית



פורסם בכתב העת "MEDICAL", יולי-אוגוסט 2014, גיליון מס' 47, TheMEDICAL