מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

עין עצלה - טיפול במבוגרים - Treatment of amblyopia in adults

מתוך ויקירפואה

עין עצלה - טיפול במבוגרים
Treatment of amblyopia in adults
שמות נוספים האם קיים טיפול באמבליופיה גם במבוגרים?
יוצר הערך ד"ר יונינה רון-קלע ופרופ' משה שניר
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםעין עצלה

עין עצלה (Amblyopia) מוגדרת כליקוי בחדות ראייה בעין אחת או שתיים עקב הפרעה בגירוי הראייתי המועבר מהעין לקליפת המוח (Cortex). בבדיקת העיניים, כל עין בנפרד מבחינה אנטומית תיראה תקינה, אך קיימת הפרעה תפקודית והסיבה תהיה בדרך כלל פזילה ו/או בעיות השתברות (Refraction) אשר החלו בילדות.

מבחינה קלינית, עין עצלה מוגדרת כהבדל של שורה אחת או יותר בחדות ראייה, אך יש תפקודים נוספים אשר מושפעים מכך כמו ראיית עומק, מזיגה וניגודיות (Contrast). לעומת זאת, יש להדגיש כי עין עצלה איננה כוללת הפרעה בראיית צבעים ובתנועת עצמים במרחב. היא יכולה לגרום לירידה בחדות הראייה עד כדי 6/60 וגרוע מכך (ירידה אשר תהיה מוגדרת כעיוורון מבחינה חוקית), אך לעולם לא תגרום עיוורון מוחלט.

במחקרים היסטופתולוגיים (Histopathology) נמצא כי קיימת ירידה משמעותית בעובי שכבות תאי העצב (Neuronal) ברמת גרעין הברך (Geniculate body/nucleus). מבחינה תפקודית הוכח כי במצב זה מרכזים שונים במוח מראים תפקוד לקוי, עד לרמת קליפת המוח.

שכיחות עין עצלה בקרב אוכלוסית הילדים נעה בין 1% ל-4% (בממוצע 2%), ומהווה את הגורם השכיח ביותר לירידה חד-עינית בחדות ראייה מילדות ועד גיל העמידה. באופן קלאסי, יש חלון זמן קצר בילדות בין גיל 7 ל-10 שנים אשר מאפשר טיפול בעין עצלה. ככל שהעין העצלה מאובחנת מוקדם יותר, הסיכוי לשיקום התפקודים הראייתיים הוא גבוה יותר.

טיפול בעין עצלה

טיפול בעין עצלה כולל טיפול בגורם הראשוני, דהיינו, תיקון ההשתברות בעזרת משקפיים/עדשות מגע, תיקון הפזילה או טיפול בשני הגורמים יחדיו. הטיפול היחיד אשר הוכח מעל לכל ספק כיעיל הוא סגירות או טשטוש זמני של הראייה בעין החזקה יותר, על מנת לאלץ את המערכת הראייתית להשתמש בעין החלשה יותר, לשחזר ולחזק את הקשר בין העין למוח. הטיפול כולל סגירות של העין החזקה לשעתיים עד שש שעות ביום (תלוי בחומרת העין העצלה ובגיל המטופל) או לחילופין, מתן טיפות Atropine לעין החזקה פעם ביום או יומיים.

הגיל שבו ניתן לטפל בעין עצלה הוא נושא נוסף אשר לא הוכח באופן חד משמעי. מקובל לחשוב כי התקופה שבה ניתן לשפר את חדות הראייה בעזרת סגירות של העין החזקה היא עד גיל 10. לאחרונה הראו כי ניתן לנסות לטפל בעין עצלה בילדים עד גיל 12 שנים, ואף בקבוצת הגיל שבין 13 ל-17 שנים הודגם שיפור בחדות ראייה לאחר טיפול, בייחוד בקרב המטופלים אשר לא טופלו בעברם.

מאמר אשר פורסם ב-1998‏[1] וסיכם 23 מאמרים אשר דנו בטיפול בעין עצלה, מצא שאחד הגורמים המשמעותיים בהצלחת טיפול בעין עצלה הוא הגיל שבו החל הטיפול, יחד עם סוג וחומרת העין העצלה (חדות הראייה הראשונית).

למרות התפיסה הקלאסית, אשר מתבססת על העובדה כי המוח מאבד את יכולת הלמידה שלו בגילאי 8 עד 10 שנים, יש חוקרים שמאמינים כי ניתן לטפל בעין עצלה גם בגילאים מאוחרים ובאמצעים אחרים. המחקרים השונים הדנים בנושא מציגים את הלימוד התפיסתי כבסיס ליכולת למידה מאוחרת. במאמר סקירה שפורסם על ידי גילברט וסיגמן[2] נאמר כי לימוד תפיסתי הוא תהליך המתקיים לאורך כל החיים. הליך הלימוד מתחיל בצורות בסיסיות ומתקדם לצורות מורכבות יותר. ההליך מערב אזורים רבים בקליפת המוח.

מטרת גאבור לטיפול בעין עצלה

מושג נוסף שיש להגדיר בטיפולי עין עצלה הוא מטרת ראייה על שם גאבור (Gabor patch). מטרת גאבור (דוגמה בתמונה מספר 1) פותחה על ידי ד"ר דניס גאבור, פיזיקאי, חתן פרס נובל, שמצא כי ניתן ליצור גירוי ראייה חזותי מֵיטָבִי (Optimal) התואם באופן מדויק את שדות הקלט (Receptive fields) בקליפת המוח הראייתית. עיבוד התמונה מתאפשר בעזרת מַסְנֵן מיוחד אשר פותח על ידי גאבור. זהו מסנן קַוִּי (Linear filter) אשר התדירות והמיקום של התמונה בו זהים לאלה שבתאי המערכת הראייתית. השימוש במסננים אלה נמצא כמתאים להערכה של ייצוג המרכיבים השונים של התמונה האופטית והבחנה ביניהם. התפקודים אשר נמדדים בעין עצלה הם חדות ראייה אך גם ניגודיות. הטיפול בעין עצלה בשיטה הזו מתבסס על לימוד תפיסתי תוך שימוש באימון של ראיית הניגודיות בעזרת מטרת גאבור, על מנת לשפר הן את התפקוד הזה והן את חדות הראייה.

תמונה 1. מטרת גאבור

עבודה אשר בוצעה בקרב קבוצת ילדים[3], בגילאים שבהם ניתן עדיין לטפל בעין עצלה בעזרת סגירות, הראתה כי שימוש באמצעים אלה מטפל בעין עצלה בצורה טובה. בעבודה זו טופלה קבוצה של חמישה ילדים בגילאים 7 עד 10 שנים. הטיפול כלל אימון מול מחשב, שבו על הנבדק לציין קו שאיננו ישר (תמונה מספר 2). ארבעה מתוך חמשת הנבדקים הראו שיפור ניכר בחדות הראייה. בעבודה נוספת אשר פורסמה ב-2008 ב-IOVS ‏(Investigative Ophthalmology & Visual Science)[4] וכללה תיאור בשני ילדים בלבד, הראו החוקרים כי שימוש במטרת גאבור, באותו אופן אשר תואר בעבודה הקודמת, הביא לשיפור בחדות ראייה בילדים בני 9 ו-12 שנים. טיפול ממושך יותר הביא אפילו לתוצאות טובות יותר מאשר טיפול בסגירות.

תמונה 2. שימוש במטרת גאבור לטיפול בעין עצלה. הילד המטופל התבקש לציין איזה קו איננו ישר

במקביל לבדיקת שיטת טיפול זו בילדים, נעשו מחקרים גם במבוגרים אשר אובחנו עם עין עצלה. ב-2004 פרסמה קבוצתו של ד"ר אורי פולת מבית החולים שיבא-תל השומר, מאמר[5] אשר הדגים טיפול במבוגרים עם עין עצלה בעזרת השיטות הללו. התוצאות הראו שיפור בחדות ראייה בממוצע של 2.5 שורות.

ב-2008 פורסם מחקר נוסף[6] אשר הדגים שימוש במטרת גאבור במבוגרים. עבודה זו הראתה כי שימוש בטכנולוגיה זו יכול להביא לשיפור בחדות ראייה, אך עדיין סגירות של עין הביאו לתוצאות טובות יותר. טווח הגילאים של הנבדקים היה בין 4 שנים ליותר מ-18 שנים, ולא ברור ההבדל בין הקבוצות הצעירות לבוגרות יותר.

מאמר אשר הראה שימוש באימון של ראיית ניגודיות[7] הדגים שיפור בחדות ראייה ובראיית ניגודיות. אימון העין העצלה נעשה בעזרת מסך, אשר הקרין גירוי המתבסס על עוצמות ניגודיות שונות, ובו צריך הנבדק לסמן בכל פעם את הלוח הנכון. לדברי החוקרים, השיפור נשמר גם אחרי סיום הטיפול.

בישראל, נכון לשנת 2013, ניתן לפנות לטיפול בעזרת שיטה זו אשר תוארה במחקרים השונים. הטיפולים אינם כלולים בסל הבריאות וניתנים באופן פרטי. למרות כל העבודות בתחום, יעילות שיטה זו עדיין לא הוכחה במלואה ולפיכך הטיפול בסגירות מהווה עדיין את הטיפול המומלץ לעין עצלה בילדים.

אין ספק כי הטכנולוגיה הממוחשבת מציגה בפני אוכלוסיית המטפלים והמטופלים הצעירים והמבוגרים אפשרויות טיפול בעין עצלה, ההולכות ומתרחבות בהיקפן ויעילותן. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים בתחום כדי לדעת עד כמה שיטות אלו יעילות.

ביבליוגרפיה

  1. J T Flynn, J Schiffman, W Feuer, and A Corona, The therapy of amblyopia: an analysis of the results of amblyopia therapy utilizing the pooled data of published studiesTrans Am Ophthalmol Soc. 1998; 96: 431–453.
  2. Charles D. Gilbert,1 Mariano Sigman, The Neural Basis of Perceptual Learning, Neuron, Vol. 31, 681–697, September 13, 2001
  3. Roger W. Li,Allison Provost, Dennis M. Levi. Extended Perceptual Learning Results in Substantial Recovery of Positional Acuity and Visual Acuity in Juvenile Amblyopia. November 2007 vol. 48 no. 11 5046-5051
  4. Roger W. Li,Karen G. Young, Pia Hoenig, Dennis M. Levi. Perceptual Learning Improves Visual Performance in Juvenile Amblyopia. Invest. Ophthalmol. Vis. Sci. September 2005 vol. 46 no. 9 3161-3168
  5. Uri Polat, Tova Ma-Naim, Michael Belkin, Dov Sagi. Improving vision in adult amblyopia by perceptual learning. PNAS April 27, 2004 vol. 101 no. 17 6692-6697
  6. Po-Liang Chen, Jiann-Torng Chen, Joa-Jing Fu, Ke-Hung Chien, Da-Wen Lu. A pilot study of anisometropic amblyopia improved in adults and children by perceptual learning: an alternative treatment to patching. Ophthalmic and Physiological Optics Volume 28, Issue 5, pages 422–428, September 2008
  7. Yifeng Zhoua,Changbing Huanga, Pengjing Xua, Liming Taod, Zhuping Qiua, Xiangrui Lia, Zhong-Lin Lub,Perceptual learning improves contrast sensitivity and visual acuity in adults with anisometropic amblyopia. Vision Research Volume 46, Issue 5, March 2006, Pages 739–750

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר יונינה רון-קלע ופרופ' משה שניר - יחידת עיניים ילדים, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, מערך עיניים, המרכז הרפואי רבין. (יוצר\י הערך)


פורסם ב Eye Digital מבית Medic, אוקטובר 2013