האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "עישון - גורמים לעישון במתבגרים - Smoking - causes of smoking among teenagers"

מתוך ויקירפואה

שורה 25: שורה 25:
 
# עישון בסרטים מתואר כהתנהגות של בוגר.
 
# עישון בסרטים מתואר כהתנהגות של בוגר.
 
# יש תגובה תלוית מינון בהתחלות עישון במתבגרים לגבי צפייה בסרטים עם עישון.
 
# יש תגובה תלוית מינון בהתחלות עישון במתבגרים לגבי צפייה בסרטים עם עישון.
# הגבלת צפייה בקרב מתבגרים לסרטים המותאמים לגילם בלבד (G{{כ}}, PG{{כ}}, PG-13{{כ}}) הוכחה יעילה בהפחתת התחלות עישון במתבגרים, באופן משמעותי ומובהק מספר נדרשים לטיפול (Numbers needed to treat - NNT){{כ}} 8-14, תלוי בהפחתה בצפייה או במניעה של סרטים בעלי דירוג R.
+
# הגבלת צפייה בקרב מתבגרים לסרטים המותאמים לגילם בלבד (G{{כ}}, PG{{כ}}, PG-13{{כ}}) הוכחה יעילה בהפחתת התחלות עישון במתבגרים, באופן משמעותי ומובהק מספר נדרש לטיפול (Numbers needed to treat - NNT){{כ}} 8-14, תלוי בהפחתה בצפייה או במניעה של סרטים בעלי דירוג R.
  
 
== הנושאים השכיחים בפרסומות/בסרטים שהופכים לנורמות/אמונות של מעשנים==
 
== הנושאים השכיחים בפרסומות/בסרטים שהופכים לנורמות/אמונות של מעשנים==

גרסה מ־06:20, 28 ביולי 2013


עישון - גורמים לעישון במתבגרים
Smoking - causes of smoking among teenagers
Close-up photograph of human hand holding cigarette butt - DRSACJ0A0114.jpg
סיגריה
יוצר הערך ד"ר ישי לב וד"ר שני אפק
TopLogoR.jpg
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםעישון

דוח שר הבריאות שפורסם במאי 2009 מדווח על קיום עישון בקרב נוער בישראל ואף בגיל צעיר יותר מאשר בשנים שעברו. גיל התחלת העישון בישראל יורד ועומד על 11.8 שנים בבנים ו- 12.5 שנים בבנות. בתחילת התיכון קרוב למחצית הבנים ושליש מהבנות ינסו לעשן, ובסופו של התיכון לקראת הגיוס לצה"ל נמצאה עלייה ניכרת בשיעור העישון. על פי דיווחי צה"ל, ב- 20 השנים בין 1988 ועד 2008 עלה אחוז העישון בקרב המתגייסים לצה"ל מ- 20% ל- 28% בקרב בנות ומ- 25% ל- 31% בקרב המתגייסים, על פי דיווח המתגייסים. ידוע שעישון קשור במצב סוציו-אקונומי, מצב העישון בקרב הורים ואף בנטייה גנטית וכי נושא ההתמכרות בנוער קשור לתהליך ההתבגרות עצמו.

סיבות מוכחות בספרות להתחלת עישון

  1. פרסום וקידום מוצרי טבק מגדיל את הסיכוי להתחלת עישון בקרב מתבגרים (34% מהתחלות העישון מיוחסות לפרסום שלא באמצעות קולנוע וטלוויזיה).
  2. חשיפה לעישון בסרטים קשורה בעלייה בסיכון לניסיון לעשן ולעישון במתבגרים (מספר נדרש לגרימת נזק (Numbers needed to harm - NNH) ‏7 - על כל 7 ילדים הצופים בדרך קבע בסרטים שבהם יש עישון, ילד אחד ינסה לעשן יותר מאשר בקבוצה של ילדים שלא ראו סרטים כאלו, 52% מהתחלות העישון קשורות להצגת עישון בסרטים).

עישון בסרטים

  1. עישון בסרטים ירד באופן משמעותי מאז 1950 ועד 1989, אך מאז 1990 העישון בסרטים התגבר שוב וב- 2002 היה זהה לכמות העישון בסרטים משנות ה- 50'. בסקר שבוצע בגרמניה לגבי סרטים שוברי קופות ש- 80% מהם יובאו מארה"ב, נמצא עישון ב- 73% מהסרטים. בסקרים דומים בארה"ב שיעור העישון בסרטים מגיע ל- 87%.
  2. בסרטים מקפידים לא להדגיש את הצד השלילי של העישון מבחינת בריאות ונזקי עישון.
  3. עישון בסרטים מתואר כהתנהגות של בוגר.
  4. יש תגובה תלוית מינון בהתחלות עישון במתבגרים לגבי צפייה בסרטים עם עישון.
  5. הגבלת צפייה בקרב מתבגרים לסרטים המותאמים לגילם בלבד (G‏, PG‏, PG-13‏) הוכחה יעילה בהפחתת התחלות עישון במתבגרים, באופן משמעותי ומובהק מספר נדרש לטיפול (Numbers needed to treat - NNT)‏ 8-14, תלוי בהפחתה בצפייה או במניעה של סרטים בעלי דירוג R.

הנושאים השכיחים בפרסומות/בסרטים שהופכים לנורמות/אמונות של מעשנים

  1. העישון נקשר בדימויים הבאים:
    • הוד והדר
    • עצמאות
    • מרדנות
    • כמשמש להרגעה או להפחתת חרדה
    • בסיטואציות רומנטיות
    • קשור לחברתיות
    • בקרב אנשים עם חשיבה רפלקטיבית מעמיקה ובכאלה הנוהגים להתייעץ באחרים
  2. הבדל מגדרי בעישון:
    1. עישון בגברים: התנהגויות "מצ'ואיות", כגון: התנהגות אלימה, מסוכנת שבה מרכיב של הימור ונונשלנטיות.
    2. עישון נשי: קשור לרומנים מיניים, מעשים לא חוקיים ונהיגה חסרת אחריות. נשים מעשנות לצורך שליטה ברגשות, טיפול עצמי בחרדה, להצגת תכונות של עוצמה ומשיכה מינית, להגברת נוכחות העצמיות ודימוי הגוף, שליטה במשקל או לצורך נעימות ולמניעת בדידות כשהן לבד. עישון בנשים מתקיים בקרב 40% מהדמויות הראשיות בסרטים והשיעור כמעט זהה בדמויות ראשיות של גברים. שחקניות צעירות עישנו בסרטים פי 3.6 מאשר שחקניות מבוגרות.
  3. עישון ובריאות: רק ב- 3% מהמקרים של הצגת עישון בסרטים המובילים ביותר ב- 30 השנה האחרונות, יש הקשר שלילי לעישון בתחום הבריאותי, חברתי, חוקתי או הקשור להתמכרות לעישון סיגריות וטבק. רק ב- 6% מהיארעויות העישון בסרטים הוצג יחס שלילי כלפי העישון והמעשן (באופן מילולי או בהתנהגות כלפיו).
  4. מתבגרים כמעט לא מעשנים בסרטים (3.7%). המעשנים הם בעיקר מבוגרים צעירים.
  5. הצגת תכנים ודמויות בוגרות בסרטים מאפשרת למתבגרים לתפוס את הצגת העישון כמציאותית וליצור סטראוטיפ של התנהגות הבוגר כמעשן (הרי בקרב חבריהם הוא עדיין נדיר באותו גיל). אי קבלה או שיפוטיות לגבי עישון הדמויות בסרטים נחשב ילדותי.

לסיכום, המתבגר למעשה מעשן כדי לדמות לסטראוטיפ הבוגר ולא לבני גילו המתבגרים. המתבגרים לא חשים מושפעים לרעה בסרטים, ואף מאמצים עם השנים אמונות שונות לגבי יתרונות העישון כחלק מאסטרטגיית שיווק של חברות הטבק בפרסומות ובסרטים. המתבגרים בעצמם מזהירים כי ילדים צעירים מהם יושפעו לרעה מסרטים לגבי עישון.

מאפייני המתבגרים המתחילים לעשן

I am not my Mother’s Child / Phillip Morris

מתבגרים הנמשכים לתפישת הבגרות הזו ולמרדנות המתבטאת בה:

  1. באים מרקע המעודד עישון
    • עישון הורים, משפחה וחברים
    • שכונות מקופחות יחסית
    • בתי ספר שבהם עישון נפוץ
  2. פחות מוצלחים לפי ההגדרה בקבוצת הייחוס שלהם, למשל:
    • ביטחון עצמי ירוד
    • פגיעה מסוימת בבריאות הנפשית
    • עודף משקל
    • הישגים נמוכים בבית הספר

השפעת הניקוטין

קצת אחרי שהתחילו לעשן, בגיל 20 שנה, 80% כבר התייאשו מגמילה מעישון. מה הגורמים לכך?

רמת הניקוטין מסיגריה מתאפיינת בהגעה מהירה מאוד מכל שאיפה ישר למוח (10-15 שניות. יותר מהיר מזריקה לווריד), זמן מחצית חיים (Half life) של כ- 15 דקות והיעלמות מוחלטת מהדם בתוך כשעתיים.

עישון07.jpg

דפוס העישון הוא ממוצע, ולמעשה הכמות הכוללת ורמות השיא של הניקוטין תלויות במספר השאיפות אשר יילקחו מהסיגריה, מהעומק ומהמשך של כל שאיפה וממאפיינים אישיים נוספים.

המעשן שולט בכמות הניקוטין שהוא מקבל וברמות השיא המבוקשות לו בכל רגע. העלייה והירידה המהירים ברמת הניקוטין במוח והיכולת לווסת את הכמות הכוללת של הניקוטין וריכוזו מעודדים התמכרות בעיקר בשל הופעת תסמיני הגמילה מניקוטין בתוך דקות עד שעות, והיכולת לדכא אותם בקלות ובמהירות ואף למנוע אותם על ידי אספקה קבועה של ניקוטין.


עישון08.jpg

התערבויות

מניעת התחלת עישון היא מטרה למחקר איכותי ומקיף המסוכם אף במספר סקירות קוכרן. נמצא כי רוב ההתערבויות הציבוריות אינן יעילות, כולל התערבויות להקטנת מכירת סיגריות לנוער ותוכניות מבוססות קהילה ובתי ספר. תוכניות לימוד אינטנסיביות (מיסודי ועד תיכון). מעורבות תלמידים ו/או דמויות סמכות בדרך כלל לא הייתה יעילה גם כאשר הושם דגש על הטמעת ידע לגבי נזקי העישון והתמכרויות בשל עישון ועל פיתוח כלים חברתיים לקבלת החלטות.

בכל זאת נמצאו מספר כלים יעילים אשר ניתן להמליץ עליהם
  1. מניעת חשיפה של ילדים ומתבגרים לעישון בבית, בעבודה, במקומות ציבור, בבתי ספר ומניעת צפייה בסרטים הכוללים עישון - כל אלו במשולב מקטינים את שיעור התחלות העישון בקרב מתבגרים.
  2. שיחה עם רופא המשפחה נמצאה יעילה במניעת התחלות עישון בקרב מתבגרים. המפגש עם רופא המשפחה ארך שניות ועד 10 דקות, לפי הצורך, ועד מפגשים מובנים הכוללים ערכת הדרכה מקוונת (NNT = 11 אחרי שנה ואחרי שנתיים).
  3. תוכניות התערבות משפחתיות ובעיקר תוכניות התערבות במשפחות שבהן יש הורים מעשנים. בישראל נמצא כי שני הורים מעשנים לעומת שני הורים לא מעשנים מעלים את הסיכון לעישון במתבגר עד פי 5. למשפחות דומות בארה"ב הוצעה ערכת הדרכה אשר כללה כלים לעידוד דיון וחשיפה הדדית למרכיב הבריאותי ולנושא ההתמכרות לניקוטין ולעישון סיגריות וכדומה, כפי שמתואר ב-‏ Smokefreekids ‏ (NNT = 51, אחרי 3 שנים).

ביבליוגרפיה

  1. דוח שר הבריאות על העישון בישראל 2008. המרכז הלאומי לבקרת מחלות. משרד הבריאות
  2. Jarvis MJ. ABC of smoking cessation: Why People Smoke. BMJ 2004;328:277-279
  3. EBM Summary Accessed through the Clalit Health Services
  4. Charlesworth A, Glantz SA. Smoking in the movies increases adolescent smoking: a review. Pediatrics 2005;116(6):1516-28
  5. Jackson C, Dickinson D. Enabling Parents Who Smoke to Prevent Their Children From Initiating Smoking Results From a 3-Year Intervention Evaluation. Arch Pediatr Adolesc Med 2006;160:56-62
  6. Hollis JF, Polen MR, Whitlock EP, et al. Teen reach: outcomes from a randomized, controlled trial of a tobacco reduction program for teens seen in primary medical care. Pediatrics 2005;115(4):981-989
  7. Sally Mann. Picture of Girl with Cigarette

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ישי לב מומחה ברפואת המשפחה ויועץ גמילה מעישון, שירותי בריאות כללית, ועד העמותה הרפואית למניעה וגמילה מעישון , ד"ר שני אפק מומחה ברפואת המשפחה ויועץ גמילה מעישון, שירותי בריאות כללית, יו"ר ועד העמותה הרפואית למניעה וגמילה מעישון


פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, ספטמבר 2009, גיליון מס' 149, מדיקל מדיה