האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

פקקת ורידי בית שחי-תת בריחי - Axillary-Subclavian Venous Thrombosis

מתוך ויקירפואה
כותרתורידית.jpg
עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק כירורגיה של המערכת הוורידית
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםפקקת ורידים

פקקת ורידי בית שחי-תת בריחי הוא מצב המתבטא בנפיחות של הגף העליון, כאשר הנפיחות גוברת בזמן מאמץ. מערכת הוורידים השטחית בולטת. ההוכחה לחסימה של המערכת מתקבלת על ידי דופלקס.

שכיחות

חסימות אלה הן נדירות, הסיבה לכך היא: נפח הדם, הקטן יחסית, הזורם ביד והתנועה המתמדת של הגף. שני שלישים מכלל הדלקות העמוקות מקורם בפקקת של הווריד האקסילרי או ה-Subclavian vein. הסיבות השכיחות לחסימה הן:

  • צנתרים המוחדרים לוורידים העמוקים
  • חבלות חיצוניות. המקום הפגוע ביותר מחבלות חיצוניות הוא האזור בין הקלויקולה לבין הצלע הראשונה
  • שאתות ראשוניות וגרורתיות
  • אי-ספיקת לב קשה
  • יתר-קרישת הדם


תסמינים קליניים התמונה הקלינית כוללת:

  • כאבים המופיעים תוך 24 שעות ומתפשטים בכל היד. הכאב החריף ביותר הוא בבית-השחי
  • נפיחות של כל היד (Non-pitting edema)
  • מעל הכתף ובבית החזה ניתן לראות הבלטה של הוורידים השטחיים
  • היד יכולה להיות כחולה עקב וזוקונסטריקציה היקפית
  • ב-1/3 מהחולים ניתן למשש מיתר (Cord) בבית-השחי

אבחנה

התמונה הקלינית היא בדרך כלל אבחנתית. חיזוק לאבחנה אפשר לקבל על ידי פלבוגרפיה. בדופלקס של הווריד האקסילרי אפשר לראות חסימה של הווריד או לחץ חיצוני על הווריד. הדופלקס היא בדיקת הבחירה. החסימות הן בעיקר בגובה הצלע הראשונה.

סיבוכים

טיפול

  • רוב החולים מחלימים מהתסמונת הקלינית די מהר, על ידי הרמת היד בלבד
  • הטיפול באנטיקואגולנטים מטרתו למנוע תסחיפים ריאתיים
  • כאשר יש וזוקונסטריקציה היקפית נלווית, יש לבצע חסימה של גנגליון Stellated
  • תרומבקטומיה ורידית מתבצעת לעיתים רחוקות מכיוון ששיעור הכישלונות בניתוחים אלה גבוה. שיעור ההצלחות גבוה יותר בחולים בעלי חסימה עקב לחץ חיצוני, לאחר הסרת הגורם לחסימה

פרוגנוזה

ב-85%-60% מהחולים המטופלים שמרנית נשארים שרידים בידיים למשך תקופה ארוכה. למרות זאת הנפיחות והכאבים חולפים כעבור מספר ימים או שבועות. נפיחות חוזרת, נימול, חולשה ודלקות ורידיות חוזרות - שכיחות. התסמינים מוחמרים בתנועה. יש הטוענים שהתסמונות המאוחרות פחותות בחולים שעברו תרומבקטומיה.

ראו גם



המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד מרכז רפואי מאיר, כפר סבא