האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

רפואה שלמה - הפיוט והפרוזה שבעבודת הרופא - The poetry and prose within the physician’s work

מתוך ויקירפואה

MedComplete-120.png

רפואה שלמה
מאת ד"ר אלון מרגלית, ד"ר אביבה אלעד
המאמרים מבוססים על גישת 'שפת עם' שפותחה על ידי ד"ר אלון מרגלית והפסיכולוג הרפואי יששכר עשת ופורסמה בספר שנכתב על ידם: "האדם שברופא, הרופא שבאדם" שיצא לאור בהוצאת יוזמות הייליגר בשנת 1997.

המפגש שבין הפונה לרופא, הוא עולם שלם של דקויות ביחסים בין-אישיים. מכלול של פיוט ופרוזה: מבט ראשון של עין בעין, הכימיה הנוצרת, מגע זהיר ומקצועי בגוף הזולת, סינרגיה משלימה של ידע נרחב - המטופל היודע את עצמו והרופא המצויד בידע רפואי מעודכן. נוכחות קשובה המלווה בניסיון יצירתי וייחודי, הבנות והשלמות לקראת פתרון בעיות יעיל.

מפגש עשוי להיות התנסות חדשה ומעניינת, ויכול להיות המשכי - אחד מתוך רצף של פגישות. עם זאת, הוא עלול תמיד להיות המפגש האחרון, אם לא נהיה קשובים לצורכי הפונה אלינו, או לצרכים של עצמנו. אם לא תיווצר "הכימיה", או אם נפגע מבלי משים בנקודה כואבת.

ממש כשם שהגוף, הנפש והמשפחה שזורים בכל אבחנה ובכל טיפול, כך שזורים פיוט ופרוזה בטיפול הרפואי. הפיוט מתבטא בצורך להתייצב לצד המטופלים ברגעים קשים ולסייע ממעמקי אהבת האדם. פיוט טמון גם, כמשיכות מכחול עדינות בהתאמות מתמשכות לשפת המטופל ולציפיותיו. ניתנה לנו הזכות להיות מעורבים ברגעים עוצמתיים: שמחת היולדת למראה עוללה, ועצירת נשימתה הרגעית לפני אישור הרופא לכך שהוא שלם ובריא. סלחנות וסובלנות הרופא כלפי התמרדותו של המתבגר וההתפעמות הכרוכה בהופעתו יום בהיר אחד כעלם צעיר בעל תפישת עולם משלו. הפיוט מתנגן בחדוות נישואיו, בקשיי הורותו, בגאון ימיו, ולבסוף כאשר נעצמות עיניו של הנפרד מאיתנו לעולמים.

הפרוזה מתבטאת מחד, ביומיום הקשה, המייגע והמתיש לעיתים, ומאידך, הסיפוק שבטיפול מוצלח. שגרת הפעולות שבין לידה להחייאה, ביקור בוקר במחלקה, ניתוח אמבולטורי, הזרקה במפרק כאוב, רישום בדיקות, תהליכי קבלת החלטות, מרשמים, ניסוח הפניות, שיחות טלפון להתייעצות ועוד.

חווית הפיוט במפגש היומיומי השגרתי, מחברת את הרופא לתחושת הגשמת הייעוד שבחר. היא גם מחדדת את חושיו ויכולתו להיות מועיל ותכליתי בפתרון פרוזאי של הבעיות המוצגות בפניו. הפיוט שבפגישה בודדת יכול למלאו בסיפוק ליום שלם. הוא נובע מהחוויה האנושית על הכאב והיופי שבה.

אמנות הרפואה באה לידי ביטוי במושג "הרופא כתרופה", מושג אותו טבע ד"ר Balint‏[1]. הגברת יעילות תרופה זו והפחתת תופעות הלוואי שלה או הסיכון שבהתמכרות אליה, אפשריות על ידי העשרת הרופא בגישות מתחומי התקשורת הטיפולית ומדעי ההתנהגות, כמו גם במיומנויות של יכולות טיפוליות, מודעות עצמית ויכולתו לטפל בעצמו במקביל לטיפול בזולת.

ביבליוגרפיה והערות שוליים

  1. Balint M.: "The Doctor, his Patient and the Illness". International Universities Press,inc. Madison, 1964.



המידע שבדף זה נכתב על ידי :

  • ד"ר אלון מרגלית MD PhD, מומחה ברפואת המשפחה, פסיכולוגיה רפואית ומוסמך בטיפול משפחתי ובהיפנוזה. מנהל מרפאה רב-תחומית למצבים מורכבים מנהל ויזם של שרות המומחים המקוון talk2doc
  • ד"ר אביבה אלעד MD, מומחית ברפואת המשפחה, מנהלת מכון אופק להדרכת רפואה שלמה לצוותי רפואה, רכזת פיתוח סגל במחלקה הצפונית לרפואת משפחה קופת חולים מאוחדת ומנהלת מרפאה רב-תחומית למצבים מורכבים בקופת החולים מאוחדת

(יוצרי הערך)