כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק רפואת המשפחה בישראל - נספח 1 - רופא המשפחה - The family physician
הופניתם מהדף רפואת המשפחה בישראל - נספח 1 - רופא המשפחה לדף הנוכחי.
רפואת המשפחה בישראל - Family Medicine in Israel
מאת פרופסור חיים דורון, פרופסור שפרה שורץ, פרופסור שלמה וינקר
| רופא המשפחה | ||
|---|---|---|
| יוצר הערך | פרופסור חיים דורון | |
שירותי הרפואה שמקיימת קופת חולים הכללית בקרב מעל לשבעים אחוז של אוכלוסיית ישראל, בנויים כך, שבקו הראשון, ביחידה החברתית הבסיסית, יפגשו האדם ובעיית בריאותו את רופא המשפחה.
לעובדה זו משמעות מרחיקת לכת מבחינה מהותית וכמותית כאחת; מהותית, כיוון שבעידן המדעי והטכנולוגי של ימינו, המפרק את האדם למערכותיו, איבריו, רקמותיו, ותאיו היסודיים, עמדת התצפית של רופא המשפחה מחייבת, תוך שמירה על רמה רפואית נאותה, כושר ראיית האדם כולו, על הגורמים הגופניים והנפשיים, המשפיעים ומרכיבים את מצב בריאותו. ובחינת אדם זה, תבוצע לא בבדידותו אלא במסגרת היחידות החברתיות שבהן הוא פועל ומהן הוא מושפע: יחידת המשפחה, יחידת העבודה ויחידת הקהילה. כמותית, אנו עוסקים בעבודתם הרפואית והרפואית חברתית של כמחצית רופאי המוסד, וכשליש מרופאי ישראל.
שני גורמים יסודיים קובעים את דמותה, תוכנה ובעיותיה של רפואת המשפחה:
- דפוסיה הארגוניים
- החינוך הרפואי על כל שלביו: בתי ספר לרפואה, תוכניות ההתמחות, ההשתלמות הרפואית בעל פה ובכתב
אין הגורמים הנזכרים למעלה מבודדים האחד מהשני, וביניהם קשר הדוק והשפעת גומלין. רצויה הביקורת החיובית המתמדת, תוך חיפושי דרך קבועים לשינויים, שיפורים ותמורות ברפואת המשפחה בביטוייה הארגוניים והחינוכיים כאחד. חשוב הניסיון להעלאת רמתה, לפתור בעיותיה הקשות, בתקווה שתוכל לחדש כושרה למשוך לשורותיה את הרופא הצעיר.
אנו יודעים היטב שאין זו משימה קלה.
בשטח הדפוסים הארגוניים רבה ההטפה, ההמלצות, ההכרזות והתוכניות שבתיאוריה, בחלקן ללא כיסוי מספיק באשר לאפשרויות להגשימן בדורנו. עם זאת, אין לשכוח מספר שינויים משמעותיים שהושגו בשטח זה, הלכה למעשה.
קרוב לארבע מאות אלף נפש מקבלים עזרה הרפואית במרפאות קופת חולים, לפי שיטת עבודת הצוות רופא-אחות. על ידי שינוי ארגוני זה, הגישה לרופא המשפחה היא באמצעות האחות, כשהמגמה היא להפכה לחלק אינטגרלי ביחידת מטפלים רפואיים ורפואיים חברתיים. בשיטה זו האפשרות של העמקת יתר בידיעת האדם והרקע לסיטואציה הבריאותית הגורמת לפנייתו. כאן גם הסיכוי להרחבת שדה הראייה של הצוות הפועל ברפואת המשפחה, לשטח הרפואה המונעת, הרפואה החברתית, החינוך לבריאות ואחרים, החיוניים למילוי תפקידו בקרב הקהילה.
חלה תמורה מרחיקת לכת בשטח תנאי ההשתלמות של רופאי מרפאות קופת חולים בכלל, ושל רופאי המשפחה בפרט. הענקת הזכות של עשרים וארבעה ימי עבודה כימי השתלמות בשנה לרופאים אלה, וארגון המפעל בצורה סדירה בעשרים ושלושה בתי חולים ציבוריים בכל הארץ, במסגרת המכון האוניברסיטאי להשתלמות רפואית; המשותף לבית ספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ולקופת חולים.
למעלה מארבעים אחוז מרופאי המשפחה בקופת חולים השתלבו בצורה מאורגנת וקבועה במחלקות פנימיות ומחלקות ילדים של בתי החולים, בצורה של יום השתלמות בשבוע. בצירוף צורות השתלמות אחרות במסגרת תוכנית המכון, מספר המשתלמים בקרב רופאי המשפחה בקופת חולים, הוא קרוב לשבעים אחוז.
אחת הבעיות היסודיות במישור הארגוני ברפואת המשפחה, היא מידת בדידותו של הרופא, ובעיקר ניתוקו מבית החולים. בשטח זה רעיונות שילוב בעבודה בקרב הקהילה ובבית החולים, קשים בהרבה להגשמתם המעשית ברפואה הראשונית מאשר ברפואה המקצועית. וזאת מסיבות הקשורות למרפאה ולבית החולים גם יחד.
באשר למרפאה, גמישות יתר בהסדרי עבודה שבמרפאות כפריות אפשרה במספר מקרים לשלב הלכה למעשה עבודתם של רופאים ברפואה משפחתית בכפר ובבית החולים האזורי. לאלה יש להוסיף את הקמת בית החולים יוספטל באילת, כמרכז רפואי, אשר שילב את עבודתם של רופאי המשפחה בעיר זו עם תפקידם במחלקות בית החולים, בתנאים ספציפיים ומיוחדים של המקום. עם זאת נשארים גילויים יפים ומעודדים אלה, בגדר צעדים ראשוניים, ואין להסתיר שבמציאות של הרפואה המשפחתית בישראל, ובשלב זה, נראית עדיין רחוק מאוד הדרך להעמקת השילוב.
בעצם ימים אלה נעשים צעדים ראשוניים על ידי קופת חולים על מנת להכין התנאים למתמחים הראשונים בקרב הצעירים ברפואה משפחתית, בהתאם לתוכנית ההתמחות שאושרה על ידי המועצה המדעית ומשרד הבריאות.
עם זאת, ראשיתה של הדרך לתמורות, בחינוך הרפואי הניתן בבתי ספר לרפואה, ולנושא זה, והשפעתו על דמותו של הרופא הצעיר דרכו וגישתו, עוד נחזור.
לשורת הצעדים שהוזכרו בכיוון העלאת רמתה ותכנה של רפואת המשפחה בתוכנו, נוסף היום ניסיון צנוע זה, עם הופעת החוברת "רופא המשפחה", בה יגיעו לידי ביטוי פרקים שבשטח עבודתו הרפואית של רופא המשפחה במישור האורגני, הנפשי, הרפואי חברתי ורפואי ציבורי.
עבודת המחקר בשדה, בפרקטיקה של רופא המשפחה, בשטח האפידמיולוגי, הרפואי ציבורי, הערכה טיפולית, הערכת שיטות ארגון העזרה הרפואית ונושאים אחרים, ראויים וזוכים לעידוד כמיטב יכולתנו. נשמח במיוחד אם ימצאו מאמצים אלה ב"רופא המשפחה" ביטוי נאות.
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר חיים דורון, יו"ר המחלקה הרפואית, מרכז קופת חולים, תל-אביב יוני 1970