האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "רפואת המשפחה בישראל - נספח 20 - סילבוס להתמחות ברפואה המשפחה 2010"

מתוך ויקירפואה

שורה 120: שורה 120:
 
==עיף ו' - רשימת קורסי חובה==
 
==עיף ו' - רשימת קורסי חובה==
 
קורס אוניברסיטאי ברפואת המשפחה.
 
קורס אוניברסיטאי ברפואת המשפחה.
==סעיף ז' רשימת ספרות מקצועית==
+
==סעיף ז' - רשימת ספרות מקצועית==
 
המתמחה ברפואת המשפחה ילמד ויתעדכן מספרי היסוד, מהעיתונות המדעית ויכיר את קווי ההנחיה הקליניים המפורסמים מעת לעת על ידי גופים ישראליים (הר"י ואיגודים מקצועיים) וגופים בינלאומיים מרכזיים.
 
המתמחה ברפואת המשפחה ילמד ויתעדכן מספרי היסוד, מהעיתונות המדעית ויכיר את קווי ההנחיה הקליניים המפורסמים מעת לעת על ידי גופים ישראליים (הר"י ואיגודים מקצועיים) וגופים בינלאומיים מרכזיים.
 
#ספרי יסוד ברפואת המשפחה כגון: ראקל, מקוויני, גורול.
 
#ספרי יסוד ברפואת המשפחה כגון: ראקל, מקוויני, גורול.

גרסה מ־06:41, 21 במאי 2020

Shutterstock 539711368.jpg

רפואת המשפחה בישראל - Family Medicine in Israel
מאת פרופסור חיים דורון, פרופסור שפרה שורץ, פרופסור שלמה וינקר

כריכת ספר רפואת המשפחה.png

שלמה וינקר, יו"ר וועדת הסילבוס של איגוד רופאי המשפחה והעורך הראשי של הסילבוס לשנת 2008, ההסתדרות הרפואית בישראל, המועצה המדעית ואיגוד רופאי המשפחה בישראל.

General practice is the easiest job in the world to do badly, but the most difficult to do well.

Professor Sir Denis Pereira Gray

סעיף א': הגדרת המקצוע רפואת המשפחה

רפואת המשפחה היא מקצוע ייחודי בעל חשיבות מרכזית בשרשרת הארגונית של שירותי הבריאות בכל המדינות המתקדמות. עקב מיקומו בקו הראשון במגע עם המטופלים, מהווה רופא המשפחה מפתח להבטחת מתן שירות רפואי אופטימלי, שהיא דרישה בסיסית בכל מערכת בריאות מתוקנת. מצד המטופלים, בהיותו הרופא האישי, הוא מהווה דמות מוכרת הנותנת יחס וטיפול ממוקדי אדם תוך התייחסות להקשר הבריאותי, המשפחתי והסביבתי של הפונה.

עקרונות היסוד של רפואת המשפחה הם זמינות, כוללניות והמשכיות הטיפול. רופא המשפחה המומחה הוא בעל מסוגלות:

  1. לנהל טיפול ראשוני בכל המצבים כולל אבחון, הכוונה, טיפול ו/או הפנייה, מעקב ושיקום זאת תוך שימוש מושכל בכל שירותי הרפואה
  2. לרכז את הטיפול הממוקד במטופל תוך התייחסות למכלול בעיותיו ובניית מערכת מבוססת על אמון, כבוד, שותפות בהחלטות והמשכיות
  3. לאבחן, להעמיק בבירור ולבחור בהתערבות המתאימה למצב הקליני הספציפי בהתייחס לשכיחות ו/או לדחיפות שלו, תוך הפעלת שיקול דעת קליני, שימוש נכון בזמן והכלת אי ודאות
  4. לנהל מקרה מורכב עם ריבוי תלונות חריפות וכרוניות, בו זמנית עם מתן הדרכה לקידום בריאות והפעלת אסטרטגיות של רפואה מונעת
  5. לטפל בצרכים של המטופל היחידני תוך שמירה על איזון עם הצרכים הבריאותיים והמשאבים של הקהילה
  6. לפעול תוך יישום המודל הביו־פסיכו־סוציאלי, בהקשר התרבותי והחברתי הרחב

מבוסס על:

Heyman, J. (ed.), EURACTEducational Agenda, European 2005 Academy of Teachers in General Practice, Leuven

סעיף ב': מטרות ההתמחות ברפואת המשפחה

על ההתמחות ברפואת המשפחה לתת את החשיפה הלימודית והקלינית המתאימות על מנת להביא את המתמחים לעצמאות ומצוינות בידע, מיומנויות ועמדות הייחודיים למקצוע.

בסיום התכנית על המתמחים להדגים:

  1. מיומנות ויעילות באבחון, בדיקות וטיפולים לבעיה הרפואית תוך מתן אמפתיה וקידום בריאות
  2. ידע מעודכן ויכולת התעדכנות מתמדת בתחום הביולוגי והפסיכו־סוציאלי, תוך יכולת יישום ידע זה לטיפול בפרט
  3. למידה ושיפור מיומנויות תוך כדי העבודה דרך העמקת בירור והערכת המטופל, ויישום מידע מבוסס למען שיפור מצבו הקליני.
  4. מיומנויות תקשורת לצורך חילופי מידע ושיתוף פעולה עם המטופלים ומשפחותיהם ועם עמיתים במקצועות הבריאות
  5. מקצוענות הבאה לידי ביטוי במסירות, מעורבות ואחראיות, והיצמדות לעקרונות האתיקה
  6. גישה למצבי חולי ספציפיים מנקודת מבט של רופא המשפחה תוך הפעלה נכונה של תהליכי אבחנה, הערכה, טיפול, מעקב והפניה וייעוץ
  7. צורת עבודה מושרשת במערכת הבריאות הספציפית תוך הבנה והתחשבות במשאבים בהקשר הרחב שלהם והפעלתם באופן היעיל והאיכותי ביותר

מבוסס על:

ACGME(Accreditation Council for graduated medical education) Outcome Project - General Competencies, 2007.Feb

סעיף ג': תחומי הידע

היבטים כלליים

  1. עקרונות יסוד ברפואת המשפחה: מערכת הבריאות בארץ ובעולם, אתיקה, רפואה ומשפט (כולל חוק בריאות ממלכתי, חוק זכויות החולה), ניהול סיכונים, תקשורת רופא - מטופל/משפחה/קהילה, יחסי רופא-רופא, רופא-צוות, כלכלת בריאות
  2. היבטים של בריאות וחולי: התנהגות בריאות, רפואה מונעת ובדיקות סקירה לבריא, קידום וחינוך בריאות, ייעוץ להפסקת עישון, רפואה רב־תרבותית, אמונות בריאות, טיפול בבעיות פסיכוסוציאליות, הטיפול בחולה בנוטה למות והחולה הסופני, היענות לטיפול
  3. המשפחה ברפואת המשפחה: אילן משפחתי, מעגל חיי הפרט והמשפחה, תפקוד ודינמיקה משפחתית, הילד המוכה והזנוח, אלימות והתעמרות בבני זוג, אלימות והתעמרות כלפי קשישים
  4. אפידמיולוגיה ומחקר: קריאה ביקורתית, אפידמיולוגיה בסיסית, EBM, הכנת תוכנית התערבות
  5. ארגון הפרקטיקה: ניהול זמן, שימוש מושכל במשאבים, עבודה בצוות רב־מקצועי, הפניה וייעוץ, ניהול רשומות רפואיות, רישום לפי בעיות (POMR), רשימת חולים כרוניים (Morbidity Register), ביקורי בית וטיפולי בית, ייעוץ טלפוני

רפואה קלינית

  1. תקשורת והתנהגות האדם: תהליכי גדילה והתפתחות לאורך מעגל החיים, תהליכי הגומלין בין גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים, הבנת יחסי הגומלין בין המטופל למשפחתו ולאחרים, הבנת השפעת מחלות אקוטיות וכרוניות על מטופלים ומשפחותיהם, גורמים המשפיעים על היצמדות לתוכנית טיפולית, גישות להתייחסות למשפחה, תהליכי אבל והשפעתם על הפרט והמשפחה, מודעות לעמדות וערכים של הרופא עצמו והשפעתם על הטיפול, מודעות למערכות היחסים המקצועיות שהרופא הוא חלק מהן, ללחצים הפועלים על הרופא ולדרכים להתמודד עמם, מודעות לשיקולים אתיים בנושא הסכמה מדעת, אוטונומיה של המטופל, סודיות רפואית ואיכות חיים
  2. הגישה לבעיות סיסטמיות: עייפות כרונית, כאבים כרוניים, המטופל עם בעיות רבות לא מוסברות, ירידה במשקל, עלייה במשקל והשמנה, חום ממושך, לימפאדנופטיה, הפרעות שינה, צהבת, בצקת, איבוד הכרה, פיברומיאלגיה
  3. הגישה לבעיות אנדוקריניות: סוכרת, הפרעות בבלוטת התריס, בירור גוש בבלוטת התריס, היפרליפידמיה, היפראוריצמיה וגאוט, השמנת יתר, שיעור יתר, אוסטאופורוזיס, היפרפראתירואידיזם, היפופראתירואידיסם, היפרפרולקטינמיה
  4. הגישה לבעיות קרדיו־ואסקולריות: כאבי חזה, דפיקות לב, מחלת לב אסכמית, אי ספיקת לב, מחלות מסתמיות, יתר לחץ דם, מאורע מוחי חולף (TIA ), מחלת כלי דם היקפיים ( Thrombophlebitis ,(PVD, מיוקרדיטיס, פריקרדיטיס, הפרעות קצב, טיפול פרופילקטי למניעת אנדוקרדיטיס. מניעה משנית של מחלת לב, שיקום לב, המלצות לפעילות גופנית
  5. הגישה לבעיות במערכת הנשימה: שיעול אקוטי וכרוני, קוצר נשימה, דלקת ריאות, אסתמה, COPD, ברונכיטיס, סינוסיטיס, ממאירות
  6. הגישה לבעיות במערכת העיכול: שלשול אקוטי וכרוני, עצירות, ירידה בתיאבון, בחילה והקאה, צרבת, Flatulence, כאבי בטן, הפרעות בבליעה, דיספפסיה, כיב פפטי, זיהום בהליקובקטר, Diverticulosis, בקע סרעפתי, מחלות דרכי המרה וכיס המרה, תסמונת המעי הרגיז, דימומים במערכת העיכול, מחלות מעי דלקתיות, ממאירות במערכת העיכול
  7. הגישה לבעיות נוירולוגיות: כאבי ראש ופנים, סחרחורת (,Dizziness Vertigo), רעד, הפרעה בתחושה, הפרעה בדיבור, איבוד הכרה, אפילפסיה, אירוע מוחי, גידולים ראשוניים וגרורות, טרשת נפוצה, דמנציה לסוגיה, פרקינסון, מחלות זיהומיות, חבלות ראש, Bells' palsy, מיגרנה
  8. הגישה לבעיות המטולוגיות: בירור אנמיה, אנמיות שכיחות, בירור קרישיות יתר, DVT, תסחיף ריאתי, טיפול נוגד קרישה, ממאירות המטולוגית
  9. הגישה לבעיות גניטואורינריות: מחלות זיהומיות במערכת הגניטואורינרית, המטוריה, פרוטאינוריה, אבנים בדרכי השתן, גידולים שפירים (BPH) וממאירים, אי ספיקת כליות חריפה וכרונית, Incontinence, הפרעות בתפקוד המיני
  10. הגישה לבעיות ריאומטולוגיות: מונוארטריטיס, פוליארטריטיס, ראומטואיד ארטריטיס, תופעת רינו, פולימיאלגיה ראומטיקה, טמפורל ארטריטיס, מחלת פאג'ט, תסמונת התשישות הכרונית
  11. הגישה לבריאות האישה: האישה הבריאה, הנקה, בעיות שד שכיחות, שימוש בתרופות בהיריון והנקה, תכנון המשפחה כולל ייעוץ ורישום אמצעי מניעה, גלולות, הפרעות במחזור הוסת, Premenstrual =) PMS Syndrome), הפרעות מנופאוזליות והטיפול בהן, גרד נרתיקי, הפרשות נרתיקיות, פיקוח על היריון תקין, מחלות מין, סוכרת בהיריון, התעללות מינית, סיבוכי היריון, PID, הפלות, הפרעות בפריון, אמנוריאה - ראשונית ומישנית, בעיות במיניות, כולל כאב בזמן יחסי מין, היריון חוץ רחמי, ממאירות, לידה תקינה, משכב לידה, צניחת רחם, הפלה, טיפול הורמונאלי תחליפי
  12. הגישה לבעיות שריר שלד: כאבי גב תחתון, מחלות ניווניות של עמוד השדרה, אוסטיאופורוזיס, כאבים בצוואר, תסמונת צליפת השוט, טורטיקוליס, carpal Tunnel Synd, פלנטאר פסצאיטיס, אפיקונדיליטיס, דלקות גידים ובורסיטיס, כאבים בכפות הידיים והרגליים, ,Hammer Toe ,Hallux Valgus ,Trigger Finger ,De Quervain Tenosynovitis, כף רגל שטוחה, דלקות הפיקה, בעיות ברכיים ניווניות, ספונדילוליזיס וספונדילוליסטזיס, חבלות: שברים, נקעים וחבלות לקרסול, חבלות וקרעים בפיגמנטים ומנסקים בברך, פגיעות בחגורת הכתפיים, פגיעות בגיד אכילס, שברי מאמץ
  13. הגישה לבעיות מתחום בריאות הנפש: דליריום והפרעות קוגניטיביות, שיטיון, התמכרויות, סכיזופרניה ומצבים פסיכוטים אחרים,
    הפרעות במצב הרוח: דיכאון, מחלה ביפולארית, דיסתימיה,
    הפרעות חרדה: הפרעת חרדה כללית, התקפי חרדה, OCD, פוביות, PTSD, הפרעות דיסוציאציה, הפרעות אישיות, הפרעות הסתגלות, הפרעות סומטיפורמיות, הפרעות התחזות (Factitious Disorders and Malingering), הפרעות פסיכו־סקסואליות, הפרעות אכילה, הפרעות שינה, הפרעות בשליטה על דחפים, היבטים המשפטיים של הפסיכיאטריה
  14. הגישה לחולה הקשיש: תזונה בקשיש, הפרעות שינה בקשיש, מחלות מרובות, ריבוי תרופות (Polypharmacy), יחסי גומלין (Interaction), היענות לטיפול, רפואה מונעת בגיל הזקנה (מחלות ותאונות), הקשיש המרותק, שינויים עוריים בזיקנה, מחלות זיהומיות בזקנה, תאונות בית ומניעתן, אוסטאופורוזיס ומניעת שברים, תת-חום, Incontinence (שתן וצואה), דמנציה
  15. הגישה לתינוק, לילד ולמתבגר:
  16. הגישה לבעיות אף אוזן גרון: זיהומים בדרכי נשימה עליונות וסיבוכיהם; דלקות אוזניים לסוגיהן; הפרעות בשמיעה; בירור ואבחנה מבדלת של סחרחורת; סוגי ריניטיס; דימום מהאף; נחירות ודום נשימה בשינה; צרידות; שיעול; מחלות בלוטות הרוק; גוף זר; וטראומה
  17. הגישה לבעיות עור: הגדרה ואבחנה מבדלת של פריחה בעור; זיהומי עור: חיידקים, טפילים ופטרת; תגובות אלרגיות; אקנה; גרד; התקרחות; גידולי עור; הפרעות בעור במחלות סיסטמיות; כיבים; קשקשת
  18. הגישה לבעיות עיניים: עין אדומה; ירידה בראיה; עיוורון; קטרקט; גלאוקומה; ראייה כפולה ופזילה; נזקי סוכרת ויתר לחץ דם בעין; מצבים דחופים ברפואת עיניים (היפרדות רשתית, גוף זר, פגיעה כימית), AMD (= Age Related Macular Degeneration), דלקת לחמיות, "שעורה" (Stye).
  19. הגישה לבעיות כירורגיות: מצבים כירורגים דחופים: אבחנה מבדלת של בטן חריפה; אבצס; טראומה זעירה (פצעים; חתכים; תפירות; נשיכות; כוויות; חבלות ראש); אבחנה מבדלת של כאבים באשך, מחלות שד; ברור תהליך תופס מקום, בעיות אנורקטאליות שכיחות, בעיות אורולוגיות שכיחות, בעיות כלי דם שכיחות
  20. הגישה לחולה האונקולוגי: השתתפות בטיפול ומעקב של חולה אונקולוגי, טיפול בתופעות לוואי של התרופות הכימותרפיות, ת"ל של הקרנות, טיפול ואיזון כאב, טיפול במחלות אחרות בנוכחות סרטן ובנוכחות דיכוי חיסוני
  21. הגישה לחולה הנוטה למות: הכרת הנושא על היבטיו האתיים, חוקיים ומעשיים

סעיף ד': הגדרת מטרת כל תקופה בהתמחות

מחלקה לרפואת המשפחה - עיצוב המתמחה כרופא משפחה כוללני בהתאם לעקרונות המקצוע ותוך היעזרות במדריך האישי, במדריכי המחלקה ובמנהל המחלקה ובכל האמצעים, העזרים ואנשי הצוות במחלקה והיועצים החיצוניים למחלקה כחלק מתהליך הלימוד ורכישת המיומנויות הנדרשות מרופא משפחה מומחה.

רוטציות במחלקות מחוץ למחלקת האם ברפואת המשפחה:

  • כללי - החשיפה הקלינית, הלימוד ורכישת המיומנויות יתמקדו בתחומים רלוונטיים לרופא המשפחה, תוך דגש על נושאים בהם יעסוק רופא המשפחה בעבודתו בקהילה ויחסי הגומלין בין היועץ בתחומו לבין רופא המשפחה
  • מחלקה פנימית - גישה לבעיות מתחום הרפואה הפנימית ורכישת מיומנויות בתחום רפואת המבוגרים והקשישים
  • מחלקת ילדים - גישה לבעיות מתחום רפואת התינוק, הילד והמתבגר ורכישת מיומנויות בתחום רפואת הילדים כולל רפואה דחופה
  • מחלקה לרפואה דחופה - גישה לבעיות ברפואה דחופה ורכישת מיומנויות ברפואה דחופה
  • רוטציית בחירה - העשרה והתמקדות בתחום בו מרגיש המתמחה שהוא זקוק לתגבור או שהוא מגלה בו עניין ייחודי.

סעיף ה': מיומנות קלינית

מיומנויות אבחון ותקשורת

כישורי ראיון ותקשורת תוך מודעות למגבלת משך המפגש, יכולת התייחסות לקונטקס של המטופל במהלך המפגש, כישורי תקשורת עם זוג ומשפחה, כישורי תקשורת חוצי תרבויות, יצירת קשר רופא-מטופל מתוך גישה מבוססת על אינטראקציה (Interaction centered) ויחסים (Relationship Centered), כישורי טיפול המדגיש קשב ומודעות (Mindful Practice).

קבלת אנמנזה מלאה רלוונטית כולל אנמנזה תעסוקתית ומשפחתית.

כישורי הסבר והדרכה למטופל ולמשפחתו.

בדיקת סטאטוס מנטאלי והערכה פסיכיאטרית, בדיקה גופנית כולל בדיקה רקטלית ווגינאלית, בדיקת שד שגרתית, בדיקה נוירולוגית מלאה, בדיקת העור לגילוי שומות ממאירות, בדיקת התפתחות, הערכה גריאטרית/ תפקודית/ פסיכו־גריאטרית,

ביצוע ופרוש אק"ג ובדיקת שתן כללית.

בדיקה אוטוסקופית, בדיקת שמיעה, מבחני וובר ורנה.

שימוש באופטלמוסקופ; בדיקת חדות ושדה ראייה בקונפרונטציה. זיהוי מצבים הדורשים התערבות דחופה, כולל אשפוז או בדיקה פסיכיאטרית כפויים.

פענוח צילום חזה PA + צדדי, צילום בטן ריק, צילום בחשד לשברים, פענוח תוצאות בדיקות מעבדה ובדיקות דימות, מבחן מאמץ, מיפוי לב, תפקודי ריאות.

מיומנויות טיפול

טיפול באספקטים רגשיים של חולי, טיפול ראשוני במצבי חירום פסיכיאטרים (אובדנות, פסיכוזה), התערבות בזמן משבר, טיפול פסיכיאטרי תומך, הכרת שיטות טיפול התנהגותי ומשפחתי ושימוש בהן לפי מיומנות נרכשת של הרופא.

שימוש במערכת משפחתית תומכת, שימוש במוסדות קהילתיים לרשות הקשיש והפעלתם. יכולת לנהל מפגש משפחתי: דיון, בירור עמדות, גיבוש משותף של דרכי פעולה והעצמה.

שימוש נכון בטיפול תרופתי: אינדיקציות, התוויות נגד, אינטראקציות, שילובים, מינונים, ניטור תגובה, תופעות לוואי, הגברת היצמדות לטיפול, משך טיפול, הפסקת טיפול. הוצאת גוף זר מהאוזן, הפיכת עפעף והוצאת גוף זר, תפירת חתכים, פתיחת אבצסים, טיפול בציפורן חודרנית, חבישות, קיבוע נקעים, קיבוע ראשוני של שבר, הזרקה תוך פרקית,

שימוש במכשיר אינהלציה, הזרקה (IV, IM ,SC), הרכבת עירוי, הכנסת זונדה ושטיפת קיבה, צנתור שלפוחית השתן, החייאת לב ריאות כולל שימוש בתרופות ומכשירים וכולל החייאה בילדים.

קבלת לידה רגילה.

מיומנויות הדרכה למטופל ומשפחתו

הדרכה לאורח חיים בריא בגלאים שונים לשני המינים, הדרכה למניעת מחלות מין, לשימוש באמצעי מניעה, הדרכה במניעת סרטן עור, הדרכה להנקה.

עיף ו' - רשימת קורסי חובה

קורס אוניברסיטאי ברפואת המשפחה.

סעיף ז' - רשימת ספרות מקצועית

המתמחה ברפואת המשפחה ילמד ויתעדכן מספרי היסוד, מהעיתונות המדעית ויכיר את קווי ההנחיה הקליניים המפורסמים מעת לעת על ידי גופים ישראליים (הר"י ואיגודים מקצועיים) וגופים בינלאומיים מרכזיים.

  1. ספרי יסוד ברפואת המשפחה כגון: ראקל, מקוויני, גורול.
  2. ספרים בנושא ניהול המפגש הרפואי והטיפול במשפחות, כגון: Mc Daniel, Campbell et al., Family oriented primary care Asen et al - Ten minutes for the Family - Systemic Interventions in Primary Care.
  3. פרקים רלוונטיים לרפואת המשפחה מתוך ספרי היסוד של הרוטציות העיקריות כגון: הריסון או ססיל (רפואה פנימית) ונלסון (רפואת ילדים)
  4. קריאה שוטפת של כתבי עת כלליים עיקריים כגון: New England J.Med, Lancet, Annals Intern Med, BMJ, IMAJ, HarefUah
  5. קריאה שוטפת של כתבי עת ברפואת המשפחה ועיתוני עדכון כגון: American Family Physician, Israel J of Fam Practice, Postgraduate
  6. קווי הנחיה קליניים רלוונטיים.

ועדת סילבוס לרפואת משפחה

ד"ר שלמה וינקר - יו"ר וועדת הסילבוס של איגוד רופאי המשפחה והעורך הראשי של הסילבוס לשנת 2008

חברי וועדת הסילבוס של האיגוד שטרחו ועמלו על חיבור המסמך (לפי סדר הא-ב):

  • ד"ר מאירה ברגר
  • ד"ר ענת גבר
  • ד"ר מרטין גרנק-קטריבס
  • "ר דוד דביר
  • ד"ר הווארד טנדטר
  • ד"ר הדר מרום
  • ד"ר דלית נבות-מינצר
  • ד"ר סילביה נוסבאום
  • ד"ר ששון נקר
  • ד"ר יוסי פסברג
  • ד"ר יעקב פשטיצקי
  • ד"ר שלמה צביאלי
  • ד"ר מיכאל קאופמן