הצגת המקור של הדף "תסמונת המוות הפתאומי אצל תינוקות - Sudden infant death syndrome"

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי= תסמונת המוות הפתאומי אצל תינוקות
|שם לועזי= Sudden Infant Death Syndrome
|שמות נוספים= מוות בעריסה
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך= פרופ' יונה אמיתי {{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]]
|אחראי הערך=
}}

'''תסמונת המוות בעריסה (SIDS - Sudden infant death syndrome)''' היא מצב נדיר של מוות פתאומי ובלתי מוסבר של תינוק צעיר מגיל שנה. הסיכון למקרים אלה הוא בעיקר בגיל 2-4 חודשים, וכ-85% מהפטירות בתסמונת זו הן עד גיל חצי שנה, עם שיעור היארעות גבוה יותר בחורף. 

התסמונת נקראת כיום "מוות פתאומי בלתי צפוי בתינוק" (SUID - Sudden unexpected infant death), והאבחנה נעשית על דרך השלילה, לאחר שלא נמצאו סיבות מוות אחרות בתינוק שמת באופן פתאומי. 

== אפידמיולוגיה ==

התופעה של מוות בעריסה בתינוק בריא היא נדירה ביותר. הסיכון למקרים אלה הוא בעיקר בגיל 2-4 חודשים, וכ-85% מהפטירות בתסמונת זו הן עד גיל חצי שנה. שיעור ההיארעות גבוה יותר בחורף. 

בשנת 2005 אירעו בישראל 52 מקרים של מוות בעריסה, מתוך כ-144,000 לידות חי - שיעור של 0.36 ל-1,000 לידות חי, או כ-1:2,800 לידות בכלל האוכלוסייה. שיעור המקרים של מוות בעריסה היה גבוה פי ארבע במגזר הערבי מאשר במגזר היהודי. 
נתונים על שיעור התופעה באוכלוסייה מופיע בתרשים 1. 

[[קובץ: Death8.JPG |350px|center|]]

== אטיולוגיה ==

יש מספר רב של השערות ומנגנונים שהוצעו להסביר את התופעה של מוות בעריסה, וביניהם: 
*הפסקת נשימה על רקע חסימת דרכי האוויר
*[[הפסקת נשימה מרכזית]]
*[[הפרעות בקצב הלב]]
*חימום יתר
*שאיפה חוזרת של אוויר הננשף מהתינוק (Re-breathing), בעיקר במצב שבו התינוק שוכב על הבטן ופניו צמודות למזרן.
*גזים רעילים המצטברים בסביבת המיטה, המזרן ומצעי המיטה של עריסת התינוק. 

;גורמי סיכון
לא נמצא הסבר חד-משמעי לתופעה של מוות בעריסה, אך ידועים גורמי סיכון למצב זה, שרבים מהם ניתנים למניעה:
* מצב סוציו-אקונומי ירוד 
* אמהות חד-הוריות
* אמהות בגיל צעיר מ-20 שנים 
* עונת חורף 
* [[פגות]] ו[[משקל לידה נמוך מאוד]] 
* סדר לידה עולה (הסיכון קטן יותר בילד הראשון, ועולה בהדרגה בילדים הבאים) 
* חימום יתר או קור 
* שכיבה על הבטן או על הצד 
* [[עישון]] בקרבת הילד (בבית, במכונית או בסביבת התינוק) 
* תינוק שאינו יונק 
* תינוק הישן עם הוריו במיטה (Bed sharing) 
* מזרן ומצעי מיטה רכים 
* כימיקלים רעילים בסביבת התינוק

==אבחנה==

האבחנה נעשית על דרך השלילה, לאחר שלא נמצאו סיבות מוות אחרות בתינוק שמת באופן פתאומי.

בארצות הברית מתבצע תהליך שיטתי של חקירת מקרי מוות בלתי צפוי בתינוקות, הכולל חקירה מפורטת של זירת האירוע וגורמי הסיכון הידועים, ובהמשך דיון על ידי צוות חקירה רב מקצועי (Child death review team). בארץ מבצעות אחיות טיפות חלב חקירה של נסיבות האירוע, ובמשרד הבריאות נעשה בירור נוסף עם בדיקת התיעוד הרפואי הרלוונטי, אך התהליך של דיון בצוות רב מקצועי מתבצע רק באופן חלקי. 

בישראל מתבצעת נתיחה לאחר המוות רק במקרים בודדים, כאשר קיים חשד מבוסס להזנחה או לחבלה בתינוק. עם זאת, ברוב המכריע של המקרים של פטירת תינוק, מדובר במצבי מחלה מוגדרים, כגון: פגות וסיבוכיה, מומים מולדים או מחלות ידועות. 

==המלצות להקטנת הסיכון למוות בעריסה{{הערה|שם=הערה1| מתוך אתר משרד הבריאות, המחלקה לאם לילד ולמתבגר }}==

* הטמפרטורה המיטבית של החדר שבו נמצא התינוק היא 21-23 מעלות 
* יש להימנע לחלוטין מעישון בסביבת התינוק 
* [[הנקה]] מקטינה את הסיכון למוות בעריסה 
* מומלץ למנוע שינה של התינוק עם הוריו באותה מיטה 
* מומלץ להשתמש במזרן קשה עם תו תקן 
* אין להשתמש במצעי מיטה רכים ובכריות רכות 
* יש להימנע מהנחת כריות ובובות רכות בסמוך לתינוק 
* מומלץ להדק את השמיכה למרגלות המיטה ובצדדים 
* יש להימנע משימוש בחומרי ריסוס, דאודורנטים, וחומרים נדיפים בסביבת התינוק 
* בפגים נדרשת השגחה נוספת 

===תנוחת השינה של התינוק===

מומלץ להשכיב את התינוק הבריא לשינה על הגב: מחקרים רבים הראו כי שכיבה על הגב מקטינה באופן משמעותי את הסיכון למוות בעריסה בהשוואה להשכבה על הבטן או על הצד. לכן, מומלץ להשכיב את התינוק על הגב בעת השינה, אלא אם כן יש סיבה רפואית מיוחדת שבגללה ממליץ הרופא אחרת. 

לעומת זאת, מומלץ להשכיב את התינוק בשעות שהוא ער על הבטן, כדי לאפשר לו לפתח את התפקודים הקשורים בשכיבה על הבטן מבחינת חוזק השרירים והתנועה. 

במצב של שכיבה מתמדת על הגב, חלק קטן מהתינוקות יפתחו מצב של השטחת הגולגולת, בעיקר בחלקה האחורי - [[השטחה תנוחתית אחורית של הגולגולת]] ([[Plagiocephaly]]). מצב זה חולף בדרך כלל לקראת גיל שנה. השכבת התינוק על הבטן כשהוא ער מקטינה את ההיארעות של מצב זה. 

===שימוש במוצץ בזמן השינה===

מספר מחקרים הראו שהסיכון למוות בעריסה קטן יותר בתינוקות שהשתמשו במוצץ. הסיכון למוות בעריסה היה נמוך ב-29% בתינוקות שהשתמשו במוצץ בדרך כלל, אך בהשוואה בין תינוקות שנפטרו במוות בעריסה לבין קבוצת ביקורת נמצא כי שיעור השימוש במוצץ בלילה האחרון לפני הפטירה היה נמוך ביותר ממחצית, בהשוואה לקבוצת הביקורת{{הערה|שם=הערה2| Hauck FR, Omojokum OO, Siadaty MS. Do pacifiers reduce the risk of sudden infant death syndrome? A meta-analysis. Pediatrics 2005;116:716-723 }}. 

מצד שני, השימוש במוצץ מגדיל את הסיכון ל[[דלקת האוזן התיכונה]], ושימוש ממושך במוצץ לאחר גיל שנה עלול ליצור ליקויים במבנה השיניים. כמו כן, השימוש במוצץ בתינוק כבר בימים הראשונים לאחר הלידה עלול להקטין את הסיכוי לינוק. לכן, מומלץ לתת לתינוקות מוצץ בזמן השינה, רק לאחר שהתינוק כבר יונק בצורה סדירה והחל מגיל חודש. מומלץ לא להשתמש במוצץ לאחר גיל שנה. 

===אוורור חדר השינה של התינוק===
{{הפניה לערך מורחב|סביבת שינה בטוחה לתינוק - Safe sleeping environment for infants}}
מספר מחקרים הציעו כי בסביבת התינוק עלולים להימצא חומרים כימיים נדיפים שמקורם בבית, כולל רהיטים, שטיחים, דיאודורנטים, חומרי הדברה, חומרים המשתחררים ממזרנים ישנים, ובעיקר עשן סיגריות. לאור זאת, נעשה מחקר בקליפורניה שפורסם לאחרונה, שהראה כי אוורור חדר השינה של התינוק על ידי מאוורר הקטין את הסיכון למוות בעריסה ב-72%{{כ}}{{הערה|שם=הערה3| Coleman-Phox K, Odouli R, Li DK. Use of fan during sleep and the risk of sudden death syndrome. Arch Paediatr Adolesc Med 2008;162:963-968 }}.

===התאמת סביבת השינה של התינוק===

במחקר מ-2009 המסכם נתונים של תמותת תינוקות בארצות הברית, נמצא כי במשך 20 שנה חלה עלייה של פי ארבע בשיעור המקרים של מוות פתאומי של תינוקות בשל חנק בלתי מכוון במיטה (עד ל-513 מקרים ב-2004, שיעור של 0.12 ל-1,000 לידות חי). זאת אף על פי שכלל המקרים של מוות בעריסה הלכו ופחתו בשנים אלה{{הערה|שם=הערה4| Shapiro-Mendoza CK, Kimball M, Tomashek KM, et al. US infant mortality trends attributable to accidental suffocation and strangulation in bed from 1984 through 2004: Are rates increasing? Pediatrics 2009;123:533-539 }}. אירוע זה היה שכיח בעיקר בחודש הראשון לחיים, ומרבית המקרים אירעו עד גיל 3 חודשים. 

המצבים השכיחים ביותר בהם נמצאו התינוקות שנפטרו מחנק בלתי מכוון במיטה היו: תינוקות שנמצאו מכוסים (34%), חנק מכלי המיטה (14%) ומצב שבו התינוק נתקע או נכלא בין המיטה לבין הקיר או חפצים שונים (14%). נמצא שיעור גבוה של היארעות המוות במיטה של מבוגרים (פי ארבע בהשוואה לעריסת התינוק). ב-53% מהמקרים דווח על שינה משותפת עם ההורים. הלקחים העיקריים ממחקר זה הם: הימנעות משינה משותפת של התינוק עם הוריו, הימנעות ממצעי מיטה רכים ושיפור ההשגחה. 

===השימוש במכשירי ניטור===

ככלל, השימוש במכשיר ניטור אינו מומלץ לתינוק הבריא, פרט למקרים מיוחדים של תינוקות עם אירועים של [[הפסקות נשימה]] או תינוקות עם חשד לאי יציבות בתפקוד הלב והנשימה. מומלץ להפנות תינוקות אלה לצורך אבחון והדרכת הורים בשימוש במכשיר ניטור, לפי הצורך, לאחד מהמרכזים הרפואיים המתמחים בתחום זה (מרבית בתי החולים בארץ). 

==ביבליוגרפיה==

<blockquote> 
<div style="text-align: left; direction: ltr">

{{הערות שוליים}}

</div>
</blockquote>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=3515&sheetid=230  מוות בעריסה: אפידמיולוגיה, גורמי סיכון והמלצות להקטנת הסיכון], מדיקל מדיה


{{ייחוס|פרופ' יונה אמיתי }}

<center>'''פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, ספטמבר 2010, גיליון מס' 73, מדיקל מדיה'''</center>


 [[קטגוריה: ילדים]]
[[קטגוריה:מדיקל מדיה]]