האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "תסמונת על שם מלורי-וייס - Mallory–Weiss syndrome"

מתוך ויקירפואה

שורה 13: שורה 13:
 
==חבלות בוושט עקב הקאות==
 
==חבלות בוושט עקב הקאות==
  
סדקים בוושט (קרע ברירית ובתת־רירית) הנגרמים עקב [[הקאות]] תוארו על-ידי Mallory- ו- Weiss ב-1926 ונקראים על שמם: תסמונת Mallory-Weiss. תסמונת זו מאופיינת ב[[הקאה דמית]], הנובעת מסדקים אורכיים ברירית הקרדיה והוושט. הסדקים נובעים מלחץ מוגבר הנוצר בקיבה בזמן ההקאה, כאשר תוכן הקיבה נדחף לוושט בעוצמה רבה. לא תמיד יש סיפור של הקאות, לפעמים די ברפלקס עצמו לגרום לסדקים.
+
סדקים בוושט (קרע ברירית ובתת-רירית) הנגרמים עקב [[הקאות]] תוארו על-ידי Mallory- ו- Weiss ב-1926 ונקראים על שמם: תסמונת Mallory-Weiss. תסמונת זו מאופיינת ב[[הקאה דמית]], הנובעת מסדקים אורכיים ברירית הקרדיה והוושט. הסדקים נובעים מלחץ מוגבר הנוצר בקיבה בזמן ההקאה, כאשר תוכן הקיבה נדחף לוושט בעוצמה רבה. לא תמיד יש סיפור של הקאות, לפעמים די ברפלקס עצמו לגרום לסדקים.
 
 
 
==תסמינים קליניים==
 
==תסמינים קליניים==
שורה 21: שורה 21:
 
==אבחנה==
 
==אבחנה==
  
האבחנה מתבצעת על־ידי [[גסטרוסקופיה]] (תצפית קיבה), שבה אפשר לראות את הקרעים ברירית הוושט הרחיקנית והקרדיה. הגסטרוסקופיה תבוצע בדחיפות, מכיוון שסדקים אלו נעלמים במרבית החולים כעבור 12-24 שעות.
+
האבחנה מתבצעת על-ידי [[גסטרוסקופיה]] (תצפית קיבה), שבה אפשר לראות את הקרעים ברירית הוושט הרחיקנית והקרדיה. הגסטרוסקופיה תבוצע בדחיפות, מכיוון שסדקים אלו נעלמים במרבית החולים כעבור 12-24 שעות.
  
 
==טיפול==
 
==טיפול==
  
הטיפול בחולים אלה הוא שמרני. [[מתן נוזלים|החזרת נפח הנוזלים]] והדם ושמירה על ערכים המודינמיים יציבים. ברוב החולים הדימום פוסק עצמונית בתוך כמה שעות. חולים שאינם יציבים מבחינה המודינמית וממשיכים לדמם יש לנתח. בניתוח, המתבצע בגישה בטנית דרך חתך אמצעי, פותחים את הקיבה בסמוך לקרדיה ומגלים את הסדקים. תופרים את הסדקים וסוגרים את הקיבה ואת הבטן. אין צורך בפעולות כירורגיות נוספות בחולים אלה (קרעים בוושט הגורמים להתנקבותו והנגרמים על־ידי הקאות יידונו בהמשך פרק זה).
+
הטיפול בחולים אלה הוא שמרני. [[מתן נוזלים|החזרת נפח הנוזלים]] והדם ושמירה על ערכים המודינמיים יציבים. ברוב החולים הדימום פוסק עצמונית בתוך כמה שעות. חולים שאינם יציבים מבחינה המודינמית וממשיכים לדמם יש לנתח. בניתוח, המתבצע בגישה בטנית דרך חתך אמצעי, פותחים את הקיבה בסמוך לקרדיה ומגלים את הסדקים. תופרים את הסדקים וסוגרים את הקיבה ואת הבטן. אין צורך בפעולות כירורגיות נוספות בחולים אלה (קרעים בוושט הגורמים להתנקבותו והנגרמים על-ידי הקאות יידונו בהמשך פרק זה).
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==

גרסה מ־13:20, 13 במאי 2012

כותרתושט.jpg
עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק כירורגיה של הוושט
 


חבלות בוושט עקב הקאות

סדקים בוושט (קרע ברירית ובתת-רירית) הנגרמים עקב הקאות תוארו על-ידי Mallory- ו- Weiss ב-1926 ונקראים על שמם: תסמונת Mallory-Weiss. תסמונת זו מאופיינת בהקאה דמית, הנובעת מסדקים אורכיים ברירית הקרדיה והוושט. הסדקים נובעים מלחץ מוגבר הנוצר בקיבה בזמן ההקאה, כאשר תוכן הקיבה נדחף לוושט בעוצמה רבה. לא תמיד יש סיפור של הקאות, לפעמים די ברפלקס עצמו לגרום לסדקים.

תסמינים קליניים

התמונה הקלינית מתבטאת בהקאה דמית (המטמזיס) החולפת עצמונית בתוך שעות. מקצת החולים יש צורך לנתח כדי להפסיק את הדימום הנמשך בצורה מסיבית.

אבחנה

האבחנה מתבצעת על-ידי גסטרוסקופיה (תצפית קיבה), שבה אפשר לראות את הקרעים ברירית הוושט הרחיקנית והקרדיה. הגסטרוסקופיה תבוצע בדחיפות, מכיוון שסדקים אלו נעלמים במרבית החולים כעבור 12-24 שעות.

טיפול

הטיפול בחולים אלה הוא שמרני. החזרת נפח הנוזלים והדם ושמירה על ערכים המודינמיים יציבים. ברוב החולים הדימום פוסק עצמונית בתוך כמה שעות. חולים שאינם יציבים מבחינה המודינמית וממשיכים לדמם יש לנתח. בניתוח, המתבצע בגישה בטנית דרך חתך אמצעי, פותחים את הקיבה בסמוך לקרדיה ומגלים את הסדקים. תופרים את הסדקים וסוגרים את הקיבה ואת הבטן. אין צורך בפעולות כירורגיות נוספות בחולים אלה (קרעים בוושט הגורמים להתנקבותו והנגרמים על-ידי הקאות יידונו בהמשך פרק זה).

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד מרכז רפואי מאיר, כפר סבא