כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תסמונת על שם מלורי-וייס - Mallory–Weiss syndrome"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כותרתושט.jpg|מרכז]] | [[קובץ:כותרתושט.jpg|מרכז]] | ||
| + | {{Sub Chapter | ||
| + | |Book=עקרונות בכירורגיה | ||
| + | |Chapter number=1 | ||
| + | |Sub Chapter number=9 | ||
| + | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | |שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | ||
| שורה 10: | שורה 15: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | |||
==חבלות בוושט עקב הקאות== | ==חבלות בוושט עקב הקאות== | ||
| − | |||
סדקים בוושט (קרע ברירית ובתת-רירית) הנגרמים עקב [[הקאות]] תוארו על-ידי Mallory- ו- Weiss ב-1926 ונקראים על שמם: תסמונת Mallory-Weiss. תסמונת זו מאופיינת ב[[הקאה דמית]], הנובעת מסדקים אורכיים ברירית הקרדיה והוושט. הסדקים נובעים מלחץ מוגבר הנוצר בקיבה בזמן ההקאה, כאשר תוכן הקיבה נדחף לוושט בעוצמה רבה. לא תמיד יש סיפור של הקאות, לפעמים די ברפלקס עצמו לגרום לסדקים. | סדקים בוושט (קרע ברירית ובתת-רירית) הנגרמים עקב [[הקאות]] תוארו על-ידי Mallory- ו- Weiss ב-1926 ונקראים על שמם: תסמונת Mallory-Weiss. תסמונת זו מאופיינת ב[[הקאה דמית]], הנובעת מסדקים אורכיים ברירית הקרדיה והוושט. הסדקים נובעים מלחץ מוגבר הנוצר בקיבה בזמן ההקאה, כאשר תוכן הקיבה נדחף לוושט בעוצמה רבה. לא תמיד יש סיפור של הקאות, לפעמים די ברפלקס עצמו לגרום לסדקים. | ||
==תסמינים קליניים== | ==תסמינים קליניים== | ||
| − | |||
התמונה הקלינית מתבטאת בהקאה דמית (המטמזיס) החולפת עצמונית בתוך שעות. מקצת החולים יש צורך לנתח כדי להפסיק את הדימום הנמשך בצורה מסיבית. | התמונה הקלינית מתבטאת בהקאה דמית (המטמזיס) החולפת עצמונית בתוך שעות. מקצת החולים יש צורך לנתח כדי להפסיק את הדימום הנמשך בצורה מסיבית. | ||
| שורה 24: | שורה 26: | ||
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| − | |||
הטיפול בחולים אלה הוא שמרני. [[מתן נוזלים|החזרת נפח הנוזלים]] והדם ושמירה על ערכים המודינמיים יציבים. ברוב החולים הדימום פוסק עצמונית בתוך כמה שעות. חולים שאינם יציבים מבחינה המודינמית וממשיכים לדמם יש לנתח. בניתוח, המתבצע בגישה בטנית דרך חתך אמצעי, פותחים את הקיבה בסמוך לקרדיה ומגלים את הסדקים. תופרים את הסדקים וסוגרים את הקיבה ואת הבטן. אין צורך בפעולות כירורגיות נוספות בחולים אלה (קרעים בוושט הגורמים להתנקבותו והנגרמים על-ידי הקאות יידונו בהמשך פרק זה). | הטיפול בחולים אלה הוא שמרני. [[מתן נוזלים|החזרת נפח הנוזלים]] והדם ושמירה על ערכים המודינמיים יציבים. ברוב החולים הדימום פוסק עצמונית בתוך כמה שעות. חולים שאינם יציבים מבחינה המודינמית וממשיכים לדמם יש לנתח. בניתוח, המתבצע בגישה בטנית דרך חתך אמצעי, פותחים את הקיבה בסמוך לקרדיה ומגלים את הסדקים. תופרים את הסדקים וסוגרים את הקיבה ואת הבטן. אין צורך בפעולות כירורגיות נוספות בחולים אלה (קרעים בוושט הגורמים להתנקבותו והנגרמים על-ידי הקאות יידונו בהמשך פרק זה). | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | |||
* [[תסמונת על שם פלאמר-וינסון - Plummer-Vinson syndrome|לנושא הקודם: תסמונת על שם Plummer-Vinson]] | * [[תסמונת על שם פלאמר-וינסון - Plummer-Vinson syndrome|לנושא הקודם: תסמונת על שם Plummer-Vinson]] | ||
* [[התנקבות הוושט - Esophageal perforation|לנושא הבא: התנקבות הוושט]] | * [[התנקבות הוושט - Esophageal perforation|לנושא הבא: התנקבות הוושט]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:19, 28 ביולי 2021
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של הוושט | |
חבלות בוושט עקב הקאות
סדקים בוושט (קרע ברירית ובתת-רירית) הנגרמים עקב הקאות תוארו על-ידי Mallory- ו- Weiss ב-1926 ונקראים על שמם: תסמונת Mallory-Weiss. תסמונת זו מאופיינת בהקאה דמית, הנובעת מסדקים אורכיים ברירית הקרדיה והוושט. הסדקים נובעים מלחץ מוגבר הנוצר בקיבה בזמן ההקאה, כאשר תוכן הקיבה נדחף לוושט בעוצמה רבה. לא תמיד יש סיפור של הקאות, לפעמים די ברפלקס עצמו לגרום לסדקים.
תסמינים קליניים
התמונה הקלינית מתבטאת בהקאה דמית (המטמזיס) החולפת עצמונית בתוך שעות. מקצת החולים יש צורך לנתח כדי להפסיק את הדימום הנמשך בצורה מסיבית.
אבחנה
האבחנה מתבצעת על-ידי גסטרוסקופיה (תצפית קיבה), שבה אפשר לראות את הקרעים ברירית הוושט הרחיקנית והקרדיה. הגסטרוסקופיה תבוצע בדחיפות, מכיוון שסדקים אלו נעלמים במרבית החולים כעבור 12-24 שעות.
טיפול
הטיפול בחולים אלה הוא שמרני. החזרת נפח הנוזלים והדם ושמירה על ערכים המודינמיים יציבים. ברוב החולים הדימום פוסק עצמונית בתוך כמה שעות. חולים שאינם יציבים מבחינה המודינמית וממשיכים לדמם יש לנתח. בניתוח, המתבצע בגישה בטנית דרך חתך אמצעי, פותחים את הקיבה בסמוך לקרדיה ומגלים את הסדקים. תופרים את הסדקים וסוגרים את הקיבה ואת הבטן. אין צורך בפעולות כירורגיות נוספות בחולים אלה (קרעים בוושט הגורמים להתנקבותו והנגרמים על-ידי הקאות יידונו בהמשך פרק זה).
ראו גם
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד מרכז רפואי מאיר, כפר סבא