הצגת המקור של הדף "תפקיד רופא המשפחה בטיפול בחולה עם מחלות מעי דלקתיות"

{{ערך בבדיקה}}
{{מחלה
|תמונה=Cryptitis high mag.jpg
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=תפקיד רופא המשפחה במחלות מעי דלקתיות
|שם לועזי=
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=ד"ר גליה מאירי
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|מחלות מעי דלקתיות}}
מטופלים עם מחלת מעי דלקתית (Inflammatory Bowel Disease, IBD) מתמודדים עם אתגרים רבים. רופאי המשפחה יכולים וצריכים לקחת חלק מרכזי באבחון ובטיפול במחלה, במקביל לרופאי הגסטרו ואנשי צוות אחרים, ובכך לסייע מאד למטופלי IBD במרפאה.

מחקרים מראים כי קיים עיכוב ב'''אבחון''' של מחלות מעי דלקתיות. רופא המשפחה צריך חושים קליניים מחודדים כדי להעלות חשד למחלת מעי דלקתית ולהניע תהליך בירור אפקטיבי. לאחר אנמנזה מקיפה ובדיקה גופנית יסודית (כולל חיפוש ביטויי IBD שאינם במעי, כמו [[דלקות פרקים]] או פריחות אופייניות) יש לבצע בדיקות מעבדה מקיפות ובכלל זה [[בדיקת קלפרוטקטין]], אשר מודדת פעילות דלקתית בצואה. אם החשד הקליני נותר גבוה, יש להפנות את המטופל ל[[קולונוסוקפיה]] בהקדם. בנוסף, מומלץ להפנות כל מטופל עם חשד ל-IBD גם לבדיקת הדמיה על ידי CTE או MRE, כדי להעריך את היקף המחלה שלו.

לאחר קבלת אבחנה של IBD המטופל, ולפעמים גם המשפחה שלו, נמצאים בשלב של "קבלת בשורה מרה". רופא המשפחה נמצא שם כדי לסייע להם להתקדם בשלבים של מודל קובלר-רוס ולהגיע לשלב ההשלמה.

קיים מגוון גדול מאד של '''תרופות''' למחלות מעי דלקתיות ויש שיקולים רבים בבחירת התרופה המתאימה למטופל. לרופא המשפחה אין את ההכשרה המתאימה לבחירת טיפול, אך חשוב שיכיר את התרופות המרכזיות ובפרט את 3 התרופות הביולוגיות העיקריות –[[רמיקייד]] ו[[הומירה]], אשר פועלות במנגנון anti TNFα, ו[[אנטיביו]] אשר אושרה לשימוש בשנת 2015 והיא משפיעה על נדידת לימפוציטים במעי ולא גורמת דיכוי חיסוני סיסטמי.

החלטה על '''ניתוח''' במחלות מעי דלקתיות היא מורכבת והניתוחים משתנים בין [[קרוהן]] לבין [[קוליטיס]], אך במקרים הנכונים ניתוח הוא התחלה חדשה עבור המטופל ויכול להביא לשיפור משמעותי באיכות החיים שלו.

ההחלטות לגבי טיפול מכוון-מחלה מתקבלות לרב על ידי רופאי גסטרו, ובפרט מומחי IBD, אך ישנם תחומים רבים וחשובים בהם דווקא רופאי המשפחה יכולים לתרום הרבה בניהול במקרה של מטופלי IBD.

רופא המשפחה זמין למטופל לצורך '''מענה למצבים דחופים''' כמו חום גבוה או כאבי בטן חזקים במיוחד. הרופא יודע לעשות הערכה קלינית ולפעמים גם מעבדתית ולהבחין בין מצב חירום מסוכן, כמו [[חסימת מעי]] או [[פרפורציה]], לבין מצב ביניים כמו [[פנאומוניה]] במטופל מדוכא חיסון או לחלופין "סתם" וירוס. בהקשר של איזון כאבים, תרופות ממשפחת NSAIDs עלולות לעורר התלקחות בחולי IBD ויש להימנע מהן.

מטופלי IBD רבים סובלים מ[[אנמיה]] משמעותית על רקע של חסר [[ברזל]] ו/או חסר [[B12]], והם זקוקים לתיקון חיצוני של החסרים הללו. במקרים רבים החסר עמוק מאד והספיגה פגועה ולכן אין מנוס מתיקון פרנטרלי.

מטופלי IBD נמצאים בסיכון זיהומי מוגבר אך רק מיעוט מהמטופלים מקבלים חיסונים כנדרש. חשוב שרופא המשפחה יהיה ערני לנושא וידאג להשלמת ה'''חיסונים''' המומלצים כבר עם האבחנה ולפני תחילת טיפול אימונוסופרסיבי. במדוכאי חיסון אסור לתת חיסונים מוחלשים ובפרט [[MMR]] (חצבת) וחלק מחיסוני המטיילים.

מטופלי IBD נמצאים בסיכון מוגבר מאד גם ל[[אוסטאופורוזיס]], אך ישנה בעיה של תת-אבחון ותת-טיפול. מומלץ לבצע בדיקת צפיפות עצם כ-baseline ולחזור עליה אחת למספר שנים וכן להקפיד על צריכת סידן, תיקון חסרי [[ויטמין D]] ו[[פעילות גופנית]] ככל הניתן. בחלק מהמקרים יש מקום גם לטיפול ייעודי עם [[ביספוספונטים]].

לחולי IBD יכולות להיות גם "מחלות של אנשים רגילים" ואסור לשכוח נושאים של '''רפואת שגרה''' כמו [[ייעוץ להפסקת עישון]] וטיפול בגורמי סיכון לבביים ולעודד את המטופלים לבצע בדיקות '''רפואה מונעת'''. הסיכון של CRC בחולי IBD הוא גבוה במיוחד ולכן מומלץ מעקב קולונוסוקפי מוגבר, אך חשוב להמליץ גם על בדיקת PAP וממוגרפיה.

;תמיכה בהתמודדות עם מחלה כרונית:
מחלות מעי דלקתיות מתפרצות בדר"כ בעשור השני והשלישי לחיים, תקופה מלאת אתגרים (לימודים, בניית קריירה, הקמת משפחה, זוגיות, הורות, פרנסה). המשבר סביב האבחנה הוא גדול, וגם בהמשך הדרך עלולות להיות התלקחויות שמקשות על ניהול שגרת חיים. מחקרים מראים כי 20–50 אחוזים מהצעירים עם IBD מפתחים תסמיני [[דיכאון]] ו[[חרדה]]. יתר על כן, המחלה משפיעה לא רק על המטופל, אלא גם על המשפחה – בני הזוג, הילדים, ההורים.

לרופאי המשפחה יש הכשרה וניסיון ייחודיים בליווי של מטופלים עם מחלה כרונית, הם מיומנים בביצוע הערכה ביו-פסיכו-סוציאלית וגיוס צוות-רב מקצועי כדי לסייע למטופל ולמשפחה בהתמודדות. ניתן להיעזר בגורמים נוספים כדוגמת "העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית". מטופלים בני דור ה-Y עשויים להיתרם יותר ממקורות מידע ותמיכה אמינים ברשת האינטרנט.

רופאי משפחה פועלים באופן יומיומי לפי המוטו "'''לרפא לפעמים. לעזור בדרך כלל. לנחם תמיד'''". בכתבה זו ניסיתי להראות כיצד המוטו הזה נכון גם במטופלי מעי דלקתי, ועד כמה רופאי משפחה יכולים לתרום למטופלים הללו וכיצד העשייה שלהם משלימה את זו של רופאי הגסטרו.


{{ייחוס|ד"ר גליה מאירי, מומחית ברפואת משפחה, מכבי שירותי בריאות}}

[[קטגוריה:משפחה]]
[[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]]