מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

פרקים ברפואה פליאטיבית - תשישות - Fatigue

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־06:46, 12 באפריל 2020 מאת Motyk (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

RedCrossNursen.jpg

פרקים ברפואה פליאטיבית
מאת פרופסור פסח שוורצמן
היחידה לשיכוך כאב וטיפול פליאטיבי, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםטיפול פליאטיבי

רקע

תחושה סובייקטיבית מתמשכת של עייפות וחולשה, על אף מנוחה מתאימה, המפריעות לתפקוד היומיומי. תשישות מתאפיינת במגוון תסמינים כגון עייפות משמעותית, ירידה באנרגיה, צורך מוגבר במנוחה ללא קשר לרמת הפעילות, חולשה כללית וכבדות, ירידה ברמת הריכוז ותשומת הלב (לא מסוגל לקרוא ספר או לצפות בטלוויזיה), בעיות בזיכרון לטווח קצר, ירידה במוטיבציה, הפרעה בשינה, תפיסת השינה כלא מרעננת, קושי להתגבר על הפגיעה בפעילות, עצבות, תסכול ורגישות יתר, קושי בהשלמת פעולות יומיומיות.

העייפות והחולשה קשורות למחלה הבסיסית או לטיפול בה. התופעה גורמת למצוקה משמעותית ופוגעת בפעילות חברתית, תעסוקתית ובכל תחומי התפקוד המשמעותיים.

סיבות לתשישות

תשישות1.png

אבחון

מאחר שמדובר בתחושה סובייקטיבית, הרי שבדומה לכאב אנו משתמשים בחולה להערכת חומרת התשישות. קיימים כלים שונים להערכת התשישות, למשל סולם ה-VAS:

Worst Possible Fatigue ‏10|--------------------|No Fatigue 0

קיימים כלים נוספים אך רובם בשימוש מחקרי:

  • Multidimensional Fatigue Inventory
  • Multidimensional Fatigue Symptom Inventory
  • Revised Piper Fatigue Scale
  • Revised Schwartz Cancer Fatigue Scale o Brief Fatigue Inventory
  • Cancer Fatigue Scale
  • Fatigue Symptom Inventory
  • Functional Assessment of Chronic Illness Therapy-Fatigue (FACIT-F)

עקרונות כלליים

  • חפש את הגורם לתשישות וטפל בו (אם אפשרי). חפש סיבות הפיכות וטפל בהן
  • זכור שלרוב החולים התשישות נובעת ממספר סיבות, ומרביתם יצטרכו טיפול תרופתי משולב
  • הערך פרוגנוזה
  • הערך העדפות החולה ומשפחתו
  • הערך את מצבו הנפשי, החברתי, והרגשי של החולה ושל בני משפחתו
  • בחר בהתערבות אבחנתית וטיפולית הפחות פולשנית בהתאם להערכתך את תוחלת החיים המוערכת של החולה כך שהחולה יוכל ליהנות מטיפול זה
  • שקול האם תוצאות הבדיקה ישנו את הגישה הטיפולית, ועד כמה ביצוע הבדיקה תקשה על החולה ומשפחתו

טיפול

\נדודי שינה||היגיינת שינה
סיבה טיפול
אנמיה עירויי דם ואריטרופויטין
ירידה בתפקוד פעילות גופנית
דיכאון נוגדי דיכאון
זיהום אנטיביוטיקה
התייבשות נוזלים
היפוקסיה חמצן
לקויים מטבוליים ואנדוקריניים תיקון
כאב אופיואידים
היפוגונדיזם טסטוסטרון

טיפול לא תרופתי

  • הערך גורמים אטיולוגיים וטפל בהתאם
  • המלץ על שימור אנרגיה ופעילות מבוקרת - קביעת סדרי עדיפויות, העברת פעילויות לאדם אחר, ביצוע פעילות בשלבים, חלוקת הזמן בין מנוחה וביצוע פעילויות
  • דאג לאמצעים לשיפור איכות השינה
  • ספק מידע והדרכה למטופל ולמשפחתו
  • דאג להתערבות מותאמת אישית - תיקון/אנמיה, תיקון הפרעות אלקטוליטאריות וכדומה

טיפול תרופתי

בספרות לא קיימות עבודות מבוקרות אשר הוכיחו את יעילות הטיפולים השונים. עם זאת, להלן מספר המלצות לטיפול בתשישות בחולים פליאטיביים, המבוססות על מעט דיווחים בספרות וניסיון קליני של מחברי ספר זה:

  • סטרואידים: Dexamethazone להתחיל עם 6–8 מ"ג ליממה, יש לתת את כל המנה בבוקר (מעורר ויכול להפריע לשינה אם נלקח אחר הצהריים). אם אין הוראת נגד ניתן לתת מינון גבוה של דקסמטאזון של עד 60 מ"ג בבוקר. אם מתקבלת תגובה רצויה, ניתן לרדת בהדרגה למינון המשמר את התוצאה הרצוייה
  • אם אין תגובה ניתן להפסיק טיפול לאחר 3–5 ימים. יש להדגיש שלעיתים התגובה לסטרואידים נמשכת כשבועיים בלבד
  • ריטאלין (Methylphenidate (Ritalin - מומלץ להתחיל עם 5 מ"ג (חצי כדור של 10 מ"ג) ולעלות לפי צורך. ניתן לעלות עד למינון של 40–60 מ"ג ליום
  • Modafinil במינון של 200 מ"ג ביום או (Paroxetine (Seroxat), Venlafaxine (Effexor), Escitalopram (Cipralex
  • במקרים בהם החולה סובל גם מכאב ומדיכאון רצוי לשלב תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SNRI

ביבליוגרפיה

  1. בן עמי, ש. (2007). עובדות ותוצאות מרעיון למעשה, ביטאון הסיעוד האונקולוג׳ בישראל. ט"ז, 3: 6-9.
  2. גולן, ר., יפה, ע. (2007). תשישות ועייפות בקרב חולי סרטן, התערבות מבוססת על עובדות. ביטאון הסיעוד האונקולוגי בישראל. ט"ז, 3: 12-23.
  1. Barsevick AM, Whitmer K, Walker LIn their own words: Using the Common Sense Model to analyze patients' description of Cancer-Related Fatigue. Oncol Nurs Forum 2001; 28: 1363-1369.
  2. Cella D, Peterman S, Passik P, Jacobsen P, Breitbart W. Progress Toward Guidelines for the Management of Fatigue, Oncology 1998; 12(11A): 374.
  3. Cella D, Davis K, Breitbart W, et al. Cancer-Related Fatigue: Prevalence of proposed diagnostic criteria in a United States sample of cancer survivors. J Clin Oncol 2001; 19: 3385-3391.
  4. Cella D, Deborez D, Glaspy JA. Control of cancer-related anemia with erythropoietic agents: A review of evidence for improved quality of life and clinical outcomes. Annals of Oncology 2003; 14, 511-519.
  5. Ferrell BR, Grant M, Dean GE, et al., “Bone Tired”: The experience of fatigue and its impact on quality of life. Oncol Nurs Forum 1996; 23: 1539-1547.
  6. Mendoza T, Wang XS, Cleeland CS, Morrissey M, Johnson BA, Wendt JK, Huber SL. The Rapid Assessment of Fatigue Severity in Cancer Patients: Use of the Brief Fatigue Inventory. Cancer 1999; 85: 1186-96.
  7. Mitchell SA, Beck SL, Edwards HL., Moore K, Tanner EL. Clinical Journal of Oncology Nursing 2007; 11 (1) 89-113.
  8. Mitchell SA, Beck SL. Fatigue in: Eaton, L.H. & Tipton, J.M. (eds) Putting Evidence into Practice, Improving Oncology Patient Outcomes. Oncology Nursing Society, Pittsburgh, Pennsylvania 2010: 149-174.
  9. Mitchell S.A. Cancer Related Fatigue in: Brown, C.G. (eds) A Guide to Oncology Symptom Management, Oncology Nursing Society, Pittsburgh, Pennsylvania, 2010: 271-297.
  10. National Comprehensive Cancer Network (2010) Cancer-related fatigue. Available from http://www.nccn.org/professionals/physician_gls/PDF/fatigue.pdf
  11. Pearce S, Richardson A. Fatigue in cancer: A phenomenological perspective. Eur J Cancer Care 1996; 5: 111-115.