מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

פרקים ברפואה פליאטיבית - עירוי תת-עורי - Hypodermoclysis

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־07:50, 15 באפריל 2020 מאת Motyk (שיחה | תרומות) (←‏חסרונות עירוי תת-עורי)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

RedCrossNursen.jpg

פרקים ברפואה פליאטיבית
מאת פרופסור פסח שוורצמן
היחידה לשיכוך כאב וטיפול פליאטיבי, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםטיפול פליאטיבי

עירוי תת-עורי של נוזלים, הנקרא בלטינית היפודרמוקליזיס, הוא שיטה מקובלת למתן נוזלים לקשישים וחולים סופניים במצב של איבוד נוזלים קל עד בינוני.

התוייה

מתן נוזלים למטופלים שאינם יכולים לשתות עקב מצבם ו/או מקיאים ו/או משלשלים ונמצאים במצב של איבוד נוזלים קל עד בינוני. השיטה מתאימה למתן נוזלים בבית המטופל. אין הוכחה שמתן נוזלים לחולים סופניים משפרת את מצבם או מאריכה את חייהם. העירוי מתבצע לעיתים להרגעת משפחת המטופל, שעשויה להיות מתוסכלת בשל חוסר תזונה ושתייה של המטופל.

התוויות נגד

אנאסרקה, טרומבוציטופניה קשה.

יתרונות עירוי תת-עורי

  1. עלות נמוכה
  2. סיכון קטן יותר לבצקת ריאות או לעודף נוזלים
  3. קל יותר לביצוע מעירוי תוך-ורידי
  4. נדרשת פחות השגחה ולפיכך מתאים יותר לבית
  5. אינו גורם לטרומבופלביטיס ואין סכנה להיווצרות קרישי דם
  6. אפשר להפסיק זמנית ולסיים ללא צורך בהתערבות צוות רפואי

חסרונות עירוי תת-עורי

  1. לא ניתן לתת במיקום אחד יותר מליטר וחצי ביממה
  2. לא ניתן לתת אלקטרוליטים אחרים כמו אשלגן וחומרי תזונה
  3. בצקת במקום העירוי שכיחה
  4. תגובה מקומית במקום ההזרקה

טכניקה למתן עירוי תת-עורי

מיקום

מיקום החדרת מחט תת-עורית יכול להיות בקיר הבטן, בית חזה עליון - מעל לשדיים ומעל המרווח הבין צלעי, ובאזור השכמות. ניתן להחדיר גם בירכיים ובחלק החיצוני של הזרועות.

כשהיקף הגפיים קטן, קיימת אפשרות להצטברות גדולה יותר של נוזל. הזמן הממוצע להשארת המחט במקום אחד ביחידה פליאטיבית הוא 4.7 ימים בממוצע. אם אין תגובה במקום ההזרקה והמחט איננה זזה, ניתן להשאיר את המחט באותו המקום לתקופה ממושכת יותר.

נפח וקצב מתן העירוי

במשך 24 שעות ניתן לתת נפח של כ-1.5 ליטר במקום אחד, או שלושה ליטרים בשני מקומות. הקצב הוא של כ-1 סמ"ק לדקה. ניתן לתת עירוי בחלק מהיממה, לדוגמה רק בלילה, לצורך נוחות המטופל.

מחקרים ברפואה פליאטיבית הראו שחולי סרטן סופניים נזקקים לנפח קטן יותר של נוזלים לרהידרציה ולפיכך משתמשים פעמים רבות בנפח של 500 סמ"ק ליממה.

ביחד עם הנוזל ניתן גם לתת תרופות המקובלות ברפואה פליאטיבית במתן תת-עורי, כגון מורפין, פרמין, דקסמטזון או דורמיקום. ניתן לתת תערובת של יותר מתרופה אחת בהתאם האפשרויות של ערבוב תרופות שונות בעירוי תת-עורי אחד.

צורת מתן

  • צינור עירוי רגיל מחובר לשקית סליין ומצידו השני למחט פרפר 21 או 23. יש להשתמש בשקית עירוי של סליין רגיל 0.9%, עימו יש יותר ניסיון בקרב הקהילה הרפואית והוא בעל פחות תופעות לוואי
  • לאחר חיטוי העור יש להחדיר את המחט מתחת לעור בזווית של 45°-60° ביחס לשטח העור. לאחר פתיחת גלגלת העירוי יש לוודא שהעירוי זורם, ושהמחט מקובעת לעור
  • יש לתדרך את המשפחה לגבי קצב מתן העירוי ולבקש מהם להשגיח על העירוי מכיוון ששינוי תנוחת המטופל עלול לגרום לשינוי בקצב העירוי.

תופעות לוואי

בדרך כלל קלות ואינן משמעותיות. בצקת מקומית במקום ההזרקה היא תופעת הלוואי השכיחה ביותר. על מנת להקל על המטופל, אפשר לבצע עיסוי ידני במקום הבצקת. תגובה מקומית, אי נוחות או כאב במקום החדרת המחט אפשריים אך אינם שכיחים. במקרים נדירים עלולה להיות אי ספיקת לב, בצקת ריאות, צלוליטיס במקום העירוי, שטפי דם מקומיים. לעיתים נדירות עלול להתרחש ניקוב במקום החדרת המחט התת-עורית לעירוי.

ביבליוגרפיה

  1. Menahem S, Shvartzaman P. Hypodermoclysis: An alternative infusion technique. American Family Physician, 2001; 64(9): 1575-78.
  2. Frisoli Junior A, de Paula AP, Feldman D, Nasri F. Subcutaneous hydra¬tion by hypodermoclysis. A practical and low cost treatment for elderly patients. Drugs and Aging, 2000; 16(4): 313-19.
  3. Lipscitz S, Campbell AJ, Roberts MS. Subcutaneous fluid administration elderly subjects: validation fo and under-used technique. Journal of American geriatric society, 1991; 39(1): 6-9.
  4. Remington R, Hultman T. Hypodermoclysis to treat dehydration: a review of the evidence. Journal of American geriatric society, 2007; 55(12): 2051-5.
  5. Cerchietti L, Navigante A, Sauri A, Palazzo F. Hypodermoclysis for control of dehydration in terminal-stage cancer. International journal of palliative nursing, 2000; 6(8): 370-4.
  6. Mongardon N, Le Manach Y, Tresallet C, Lescot T, Langeron O. Subcuta-neous hydration: a potentially hazardous route. European journal of anaes-thesiology, 2008; 25(9): 771-2.