מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

העברת מידע בין מוסדות רפואיים לאיתור וזיהוי קטינים וחסרי ישע נפגעי אלימות במשפחה 1 - חוזר משרד הבריאות

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־11:53, 22 באוגוסט 2021 מאת Motyk (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה,
וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
העברת מידע בין מוסדות רפואיים לאיתור וזיהוי קטינים וחסרי ישע נפגעי אלימות במשפחה
Domestic violence memorial monument in Ashdod.jpg
אנדרטה לזכר קורבנות האלימות במשפחה באשדוד
תחום ילדים
מספר החוזר mk20_2003
סימוכין חוזר מינהל הרפואה קטינים נפגעי התעללות מספר 62/2002 מיום 6.12.02
קישור באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום 23 בספטמבר 2003
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהיבטים רפואיים של אלימות

רקע

תופעת האלימות מאופיינת בהישנות ובהחמרה לאורך זמן וכן בניסיון להסתירה מהסביבה הקרובה - המשפחתית, החברתית והמקצועית.

לעיתים נפגעי אלימות במשפחה מגיעים או מובאים לחדרי המיון או למחלקות האשפוז לקבלת טיפול רפואי.

פניה לקבלת טיפול רפואי במסגרות בריאות שונות לסירוגין, על מנת להסתיר את אופייה החוזר של הפגיעה ולמנוע חשיפתה ע״י גורמי הבריאות המטפלים, היא דפוס שכיח במקרי□ אלה. לאור מקרים קשים, בהם נפגעי אלימות ביקרו במספר בתי חולים ולא אותרו (חוזר מינהל הרפואה קטינים נפגעי התעללות מספר 62/2002 מיום 6.12.02) ועל מנת להגביר את האיתור והזיהוי מוקדם בכל הניתן. יש לפעול על פי ההנחיות הבאות:

דרכי פעולה

  1. בכל מקרה בו מתעורר חשד כל שהוא, לאפשרות שמקור הפגיעה בקטין או חסר ישע הוא אלימות במשפחה, התעללות פיזית, מינית או הזנחה, יש לבדוק היסטוריה של פניות למיון/אשפוז בבתי החולים אחרים באזור
  2. פקיד הקבלה של בית החולים, על פי בקשת העובד הסוציאלי המטפל במקרה (חוזר מנכ"ל מסי 20/90 מיום 28.8.90), יפנה לאחראי על קבלת חולים בבית החולים באזור הרלוונטי, לקבלת תדפיס פניות קודמות למיון/אשפוז כולל סיבת הפניה
  3. הפניה תעשה לבתי חולים על פי חלוקה גאוגרפית, ולבתי חולים נוספים, אם הם נגישים באופן יחסי למקום מגורי המטופל/ת
  4. בתי החולים יעבירו מידע זה לפי דרישה כאמור, בהסתמך על הוראות סעיף 20(א)(3) לחוק זכויות החולה תשנ"ו־1996, המתיר למטפל למסור מידע למטפל אחר לצורך טיפול במטופל כחריג לכלל חובת הסודיות
  5. העובד הסוציאלי אחראי לריכוז המידע והעברתו לידיעת הצוות הרפואי והסיעודי המטפל במקרה, כחלק מתהליך ביצוע האבחנה המבדלת והערכת המסוכנות.
    על פי הצורך יפנה לעובד הסוציאלי במוסד המעביר את המידע כדי לקבל פרטים אודות נסיבות האשפוז או הפניה למחלקה לרפואה דחופה
  6. במקרים בהם היו אשפוזים קודמים ובמיוחד על רקע טראומה, או סיבת אשפוז אחרת הרלוונטית לביסוס החשד, יש לערוך בדיקה מעמיקה: קלינית-רפואית ופסיכו-סוציאלית, ולשקול השהיית הנפגע בבית החולים ל־ 24 שעות, לצורך הבירור
  7. יש לגלות ערנות למקרי טראומה ו/או הזנחה המובאים לקבלת טיפול בבית החולים מאזור המרוחק מבית החולים, ללא הסבר מניח את הדעת
  8. בדיקה זו היא חלק בלתי נפרד מאיסוף מידע רפואי וסוציאלי על מטופל לצורך קביעת האבחנה והטיפול הנדרש בהתקיים האינדיקציות המפורטות לעיל, ואין צורך ליידע באופן מיוחד את המטופל/אפוטרופוס על עריכתה

ניתן על פי שיקול דעת לערוך את הבדיקה לנפגעי אלימות במשפחה שאינם קטינים או חסרי ישע (כגון: נשים, קשישים).

יש לערוך את ההסדרים הנדרשים ליישום הנחיות אלה.