מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

התקן תוך רחמי - נייר עמדה

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־15:20, 7 בפברואר 2022 מאת Motyk (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
התקן תוך רחמי - נייר עמדה

Pregnancy.png

ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום גינקולוגיה
האיגוד המפרסם
מיילדות.png
קישור באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תאריך פרסום 2005, עודכן בינואר 2020
יוצר הערך צוות הכנת נייר העמדה
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםאמצעי מניעה

דברי הסבר

התקן תוך-רחמי הוא אמצעי מניעה ארוך טווח, יעיל ובטוח.

חשוב להבהיר לנשים את תופעות הלוואי והסיכונים הקשורים בהתקנה ושימוש בהתקן ולהדגיש בנוסף גם את היתרונות.

יש לספק מידע על סוגי ההתקנים השונים, תוך שימת דגש על השוני בין התקן נחושת להתקן מפריש לבונורגסטרל.

התקן נחושת מומלץ בדרך כלל ל-5 שנים, אך ניתן להשאירו בבטחה גם תקופות ארוכות הרבה יותר. התקן מפריש לבונורגסטרל מיועד ל-3 או 5 שנים, לפי הסוג.

הוריות לשימוש בהתקן

מומלץ, שהתקנת ההתקן התוך-רחמי תבוצע על- ידי רופא/ת נשים מומחה או על-ידי רופא שקיבל אישור מהמנהל/ת הממונה בתחום המיילדות והגינקולוגיה.

ניתן להמליץ על שימוש בהתקן (נחושת או מפריש לבונורגסטרל) לאישה ללא תלות בגילה ובוולדנותה.

ההתקן הוא אמצעי בטוח ויעיל גם למתבגרות ונשים בגיל העשרה שטרם ילדו ולרוב זקוקות להגנה ארוכת טווח.

הוריות נגד לשימוש בהתקן תוך רחמי

מצבים אחרים, כולל מצבים שנחשבו בעבר להוריות נגד, כדוגמת סוכרת עם או ללא תלות באינסולין, היריון חוץ-רחמי בעבר, והיסטוריה של PID, אינן הוריות נגד.

הוריות כלליות

  • ניתן להתקין התקן במהלך כל החודש, כל עוד נשללה האפשרות שהאישה בהיריון
  • ניתן להכניס התקן עד 48 שעות לאחר הלידה לנשים לא מניקות. אך יש לדעת, כי שיעור הפליטה העצמונית והתנקבות הרחם גבוהים יותר ב-4 השבועות לאחר הלידה ולכן, לא מומלצת הכנסת התקנים בתקופה זו
  • אין צורך להמתין לדמם וסתי לאחר הלידה לצורך החדרת ההתקן, אם נשללה האפשרות שהאישה בהיריון
  • לאחר הפלה כירורגית בשליש הראשון והשני ניתן להתקין התקן מיידית בסיום הפעולה, אם כי, חייבים ליידע את האישה על האפשרות המוגברת לפליטת ההתקן, בעיקר לאחר הפסקת היריון בשליש השני.
  • אין צורך במתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני או אחרי הכנסת התקן.
  • נשים עם סיכון ידוע לאנדוקרדיטיס חיידקי צריכות לקבל טיפול אנטיביוטי מונע בעת החדרה והוצאת ההתקן
  • התקן תוך-רחמי עם נחושת הוא האמצעי היעיל ביותר במצבי חרום, כלומר, השגת הגנה נגד היריון לאחר חשיפה ליחסי מין לא מוגנים - בתנאי שהוא מוחדר תוך 5 ימים. אין להשתמש בהתקן מפריש לבונורגסטרל למטרה זו

היריון והתקן תוך רחמי

ההתקן התוך-רחמי אינו פוגע בפריון, וניתן להרות מיד לאחר הוצאתו, ללא קשר למשך השימוש בהתקן.

ההתקן התוך-רחמי מקטין את הסיכון להיריונות מחוץ לרחם בהשוואה לנשים ללא אמצעי מניעה. באישה המתעברת בנוכחות התקן תוך-רחמי, ייתכן היריון מחוץ לרחם.

היריון בנוכחות התקן הוא אירוע נדיר, אך עלול להעלות את הסיכון להפלה, לידה מוקדמת, הפלה אלוחה (Septic abortion) וכוריואמניוניטיס. הסיכון לתופעות אלו עולה אם ההתקן נותר ברחם. אם הוחלט להמשיך בהיריון בנוכחות התקן, יש לנסות להוציאו, אם הדבר ניתן לביצוע. חשוב לזכור, שגם לאחר הוצאת ההתקן קיים סיכון מוגבר ללידה מוקדמת. אם ההתקן נותר במקומו במהלך ההיריון אין עליה בסיכון למומים בעובר, אם כי, אין מספיק מידע על ההשפעה על העובר במקרה של התקן מפריש לבונורגסטרל.

בישראל, היריון בנוכחות התקן, אם הוצא ואם לאו, מהווה עילה לאישור הוועדה להפסקת היריון.

נקודות לייעוץ לאישה

  • הגנה מפני היריון מתחילה מיד לאחר החדרת ההתקן
  • קיים סיכון קטן לניקוב הרחם בעת החדרת ההתקן
  • יש עליה קלה בסיכון לזיהום אגני, בעיקר בחודש הראשון לאחר החדרת ההתקן
  • באישה עם התקן נחושת הדמם הוסתי עלול, לעיתים, להיות ממושך, כבד וכואב יותר
  • יש ליידע נשים עם התקן לבונורגסטרל על אפשרות של הכתמות בחודשים שלאחר הכנסתו וכי צפויה ירידה משמעותית בכמויות הווסת עד לאפשרות של אל-ווסת
  • אין מניעה להתקנת התקן נחושת או התקן הורמונלי לנשים עם טרומבופיליה ידועה
  • לנשים עם דמם וסתי כבד ו/או כאבי ווסת, מומלץ להשתמש בהתקנים מפרישי לבונורגסטרל. עבור נשים עם דמם וסתי כבד מעל גיל 45, התקן זה נמצא בסל הבריאות
  • לנשים עם חשד לאנדומטריוזיס או אדנומיוזיס, ולנשים עם שרירנים שאינם מעוותים את חלל הרחם, יש עדיפות לשימוש בהתקן מפריש לבונורגסטרל
  • ההתקן אינו מגן מפני מחלות המועברות ביחסי מין

צוות הכנת נייר העמדה

המסמך הוכן על ידי החברה הישראלית לאמצעי מניעה.

צוות עדכון 2017-2019

  • פרופ' דניאל זיידמן (יו"ר)
  • פרופ' ראול אורבייטו
  • ד"ר אידה אמודאי
  • ד"ר עמוס בר
  • פרופ' מוטי גולדנברג
  • פרופ' יגאל וולמן
  • ד"ר דגנית סמואל-אביטל
  • ד"ר נגה פורת
  • ד"ר יצחק פיינשטיין
  • פרופ' אשר שושן

צוות הכנת נייר העמדה 2006

  • ד"ר אריה ישעיה, בית החולים לילדים שניידר
  • ד"ר נפתלי שני, מכבי שרותי בריאות, תל אביב
  • פרופ' מוטי חלק, המרכז רפואי סורוקה, באר-שבע
  • ד"ר דגנית סמואל-אביטל, בית היולדות ליס, תל אביב
  • ד"ר נגה פורת, מכבי שרותי בריאות, ראשון לציון
  • ד"ר ראול אורבייטו, בי"ח בלינסון, פתח-תקווה
  • ד"ר אידה אמודאי, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר
  • ד"ר ירדנה דנציגר, בית החולים לילדים שניידר, פתח-תקווה
  • פרופ' יעקב בורנשטיין, בית החולים לגליל המערבי, נהריה

המידע שבדף זה נכתב על ידי צוות הכנת נייר העמדה