מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

אלדולאזה - Aldolase

מתוך ויקירפואה

     מדריך בדיקות מעבדה      
אלדולאזה
Aldolase
מעבדה כימיה בדם
תחום הערכת מפגעי שריר ומחלות שריר כרוניות
Covers bdikot.jpg
יחידות מדידה יח' פעולה לליטר; U/L
 
טווח ערכים תקין מבוגרים-1.0 עד 7.5 יחידות לליטר; ביילודים ותינוקות עד גיל 7 ימים ערכים הגבהים פי-4 מערכי הנורמה במבוגרים; בילדים בגיל 10 חודשים עד שנתיים-3.4 עד 11.8 יחידות לליטר; בילדים מגיל שנתיים עד גיל 16 שנה-1.2 עד 8.8 יחידות לליטר
יוצר הערך פרופ' בן-עמי סלע

מטרת הבדיקה

בחינה של מפגע ראשוני בתא שריר שאינו על רקע פגיעה עצבית הגורמת לנזק משני לרקמת השריר.

בסיס פיזיולוגי

אלדולאזה הוא אחד מאנזימי הביניים במהלך הגליקוליזה, והוא מפרק את המצע fructose-1,6-diphosphate ליצירת דיהידרוקסי-אצטון פוספאט וכן גליצראלדהיד 3-פוספאט. בשנות ה-70 וה-80 היה אנזים זה מקובל כמדד לפגיעה בשריר, המביאה לעלייה ברמתו בדם. יתרה מכך, המחשבה המקורית הייתה שאם הפגיעה בשריר היא משנית למפגע של מערכת העצבים, לא תהיה לכאורה עלייה ברמת אלדולאזה. אך במרוצת השנים פחת העניין במדד זה עד כדי המלצה של מספר גופי בריאות לחדול מביצוע בדיקה זו מסיבות אחדות: האנזים נפוץ לא רק בשרירי שלד ולב, אלא גם מופיע בכליה ובמוח וכן בתאי כבד. הניסיון שנרכש עם אנזימים מקבילים כמו CPK, טרנסאמינאזות (SGOT ו-SGPT) ואף LDH (לקטאט דהידרוגנאזה), מייתר את הצורך למדוד רמות אלדולאזה. סקר גדול שהתפרסם ב-Clinical Chemistry כבר ב-1985, העלה ספק בנחיצות של מדידת אלדולאזה במצבים של Polymyositis, או מחלות דלקתיות ומפגעים אחרים של רקמת שריר בעידן של שימוש רווח ב-CPK.

פענוח תוצאות הבדיקה

תוצאות מאוד גבוהות של אלדולאזה תתקבלנה במחלת ניוון שרירים ע"ש Duchenne, ב-Limb-girdle dystrophy, בדרמאטוציוזיטיס, בפולימיוזיטיס, ברבדומיוליזה, מיוגלובינוריה וכן בנגיעות בטפיל טריכינלה (Trichinosis). רמות מוגברות של אלדולאזה נמצא גם בהפאטיטיס (במקביל לעלייה דומה ברמת האנזים SGPT), אך גם במצבים מגוונים כאוטם שריר הלב, פנקראטיטיס חריפה, נמק רקמתי, ובממאירויות שונות עם גרורות לכבד, וכן במלאנומה, בגידולים מוחיים, בממאירות של מערכת העיכול, בלויקמיה גרנונולוציטית, באנמיה מגאלובלסטית או המוליטית, ב-60 עד 80% ממטופלים במצבים חריפים של סכיזופרניה או מצבי פסיכוזה, בצפדת (טטאנוס), במחלת MaCArdle, וב-Infectious mononucleosis.

במחלות עם פגיעה משנית בתפקוד שרירים כמו טרשת נפוצה או במיאסטניה גרביס רמות אלדולאזה בדם תקינות. כאשר מסת השריר קטֵנה, כך תפחת גם רמת אלדולאזה בדם.

הוראות לביצוע הבדיקה

אין צורך בצום. יש לקחת דם במבחנה כימית (פקק אדום או צהוב) או במבחנת הפארין (פקק ירוק), ולסרכז אותו בהקדם. נסיוב או מפלזמה המוליטיים אינם ראויים למדידת אלדולאזה.

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' בן-עמי סלע (יוצר\י הערך)