מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

אפילפסיה הנגרמת מרגישות לאור - Photosensitive epilepsy

מתוך ויקירפואה

סינדרום מעורב עם התפרצויות חלקיות וכלליות - אפילפסיה הנגרמת מרגישות לאור
Photosensitive Epilepsy
StarWarsPinballEpilepsyWarning.jpg
התראה אזהרה לאפילפסיה על מכונת פינבול עם וידאו
יוצר הערך ד"ר מיקי דובלין
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםאפילפסיה

אפילפסיה (Epilepsy) שמקורה רגישות לאור היא תסמונת די נדירה. מקור הפרכוסים הוא גירוי אור ממקור חיצוני. הן אור טבעי והן אור מלאכותי יוצרים אפקט זהה, למרות זאת ברור כיום כי הגירוי החזק ביותר הקיים כיום הוא מסך הטלוויזיה.

אפידמיולוגיה

ההנחה שרווחה תקופה ארוכה כי לכל חולה אפילפטי רגישות מסוימת לאור, התבררה בשנים האחרונות כמוטעית. ברור היום כי רק אצל 5-3 אחוזים מכלל החולים האפילפטיים ישנה רגישות לאור. שיעור ההארעות הוא כאחד ל-4000 אנשים באוכלוסיית הצעירים (מתחת לגיל 20). הפרכוסים מופיעים בדרך כלל בטווח הגיל 15-9 שנים, ביחס של 1:1.8 בין בנות לבנים. קיימת משפחתיות חזקה בתסמונת זו.

תגובה של רגישות לאור (Photosensitivity) מופיעה ב-7.6 אחוזים מכלל הילדים הבריאים בין גילאי 16-1 שנים. רק 3 אחוזים מכלל הילדים הסובלים מתסמונת זאת יפתחו פרכוסים אפילפטיים. התסמונת אינה מופיעה לאחר גיל 20 שנה.

אטיולוגיה

המידע הקיים על התסמונת מצביע כי מדובר בגן אוטוזומלי דומיננטי (Autosomal-dominant gene) האחראי על התורשה של רגישות לאור. הטרוגניות גנטית (Genetic heterogeneity) ניכרת חייבת על פי המידע העדכני האחרון להילקח בחשבון. נראה כי מדובר בספקטרום (Spectrum) של מצבים שנמצא בקשר רופף לפרכוסים אבל נמצא בקשר הדוק עם תסמינים הכוללים אי יציבות נפשית התקפית.

אפילפסיה הנגרמת מטלוויזיה ומשחקי מחשב - התיאור הראשון של פרכוס, בזמן צפייה בטלוויזיה תואר בשנת 1952. על פי התיאור שתועד על ידי בני המשפחה. הפרכוס החל בזמן התקרבות למסך הטלוויזיה, לתיקון תמונת מסך קופצת בצורה אופקית. אין ספק כי פרכוסים יכולים להתרחש גם מצפייה בטלוויזיה הפועלת כשורה ללא כל קפיצות מסך וזאת על ידי ריצוד נקודתי.

ריצוד נקודתי - השפופרת הקתודית (Cathodic), ממרכזת אלקטרונים על מסך מקום בו הם יוצרים בנקודת הפגיעה אור בוהק נקודתי. נקודת האור מוסטת במהירות רבה בצורת זיג-זג משמאל לימין על פני המסך ביוצרה קווים רוחביים. עוצמת האור הנקודתית משתנה בזמן התנועה על פני המסך לשם יצירת התמונה. כל מסך נסרק על ידי האלקטרונים כ-50 פעם בשניה וכל קו מצוייר על פני המסך בתדירות של 25 פעם בשנייה. כאשר העין במרחק שבו היא מסוגלת להבחין בקווים היא מקבלת הבזקים בתדר של 25 קווים לדקה, ובמרחק שהוא גדול פי 3 מרוחב המסך העין נחשפת לריצוד של 50 קווים לדקה.

תפקוד העין ביצירת פרכוס - הגורם החשוב ביותר בגירוי אור הוא בשטח הרשתית (Retina) הנחשפת בו זמנית לגירוי האור. ככל שהאדם נמצא קרוב יותר למסך הטלוויזיה הרי שיותר חלקים מהרשתית יחשפו לגירוי. ככל שיותר נוירונים (Neurons) ברשתית יגורו בו זמנית, הסיכוי לתגובה אפילפטית תהיה גבוהה יותר. גירוי האור המשמעותי ביותר הוא בין 25-12‏ Hz‏ (Hertz)‏. 70 אחוזים מהנבדקים מגיבים אליו בתגובת רגישות לאור. בגירוי אור של 50 Hz רק ל-50 אחוזים תהייה תגובה וב-100 Hz לא נצפו, כמעט, תגובות של רגישות לאור.

קליניקה

ניתן לצפות בסוגים שונים של פרכוסים אבל, ברוב המקרים מדובר בהכללה משנית כללית טונית קלונית (Tonic-clonic) של פרכוסים מיוקלוניים (Myoclonic) קלים (בעיקר בגפיים עליונות).

אבחנה

טיפול

הנחיות לחולים הסובלים מרגעשות לאור

  1. אין לשבת מול מסך טלוויזיה מקולקל
  2. רצוי לרכוש מכשיר טלוויזיה חדיש בעל תדר ריצוד של 100 Hz
  3. רצוי שגודל המסך לא יעלה על 14 Inch
  4. רצוי שלטלוויזיה יהיה שלט רחוק לשם הימנעות מקירבה לטלוויזיה
  5. בזמן התקרבות לטלוויזיה יש לסגור עין אחת - להורדת שטח הרשתית הנחשף
  6. אין להפוך מסכי טלוויזיה רגילים למסך מחשב
  7. משחקי מחשב וטלוויזיה יש לשחק אך ורק בחדר מואר היטב
  8. יש לנוח מידי חצי שעה בזמן משחקי טלוויזיה
  9. אין לשחק משחקי טלוויזיה כשעייפים או מנומנמים
  10. יש להוריד את בהירות המסך למינימום האפשרי לשם הורדת Contrast
  11. ההורים חייבים להיות ערניים. כשהילד נראה ישנוני או מטושטש ליד מסך הטלוויזיה או משחק המחשב יש להפסיקו מייד
  12. לבני נוער - כניסה למועדונים עלולה להיות מסוכנת בשל ריצוד האורות. לכן ניתן להרכיב משקפיים עם עדשת Polaroid כהה אחת או לחלופין לחסום עין אחת עם כף היד בהתחלת ריצוד האורות

טיפול תרופתי

במידה וכל האמור בפסקה הקודמת אינו מספיק, ולמרות כל אמצעי הזהירות עדיין מופיעים פרכוסים, מקובל להתחיל במתן Valproic acid. ברוב המקרים טיפול זה מספיק לשם עצירת הפרכוסים. יש לקחת בחשבון כי הפרכוסים יורדים בתכיפותם עם הגיל ואחרי גיל 20 ניתן, לרוב, לנסות ולהפסיק טיפול תרופתי.

פרוגנוזה

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מיכאל דובלין MD מומחה ברפואת ילדים, ד"ר יהודית מנליס ואושרית דובלין RN MA (יוצר\י הערך)