מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

אפילפסיה - Epilepsy

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה,
וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


אפילפסיה (כפיון)
Epilepsy
Attaque; Periode Epileptoide. Planche XVII. Wellcome L0074938.jpg
ICD-10 Chapter G 40.-Chapter G 41.
ICD-9 345
MeSH D004827
יוצר הערך ד"ר מיכאל דובלין וד"ר יהודית מנליס
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםאפילפסיה

תוכן עניינים

אפילפסיה - הקדמה היסטוריית

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבאפילפסיה בראי ההיסטוריה


אפילפסיה - הקדמה כללית

אפידמיולוגיה - מדדי תחלואה עולמיים

שיעורי הארעות והמצאות המחלה מדווחים ממדינות רבות בעולם. בכל זאת קשה לאמוד את מדדי התחלואה העולמית, בשל שימוש בהגדרות מחלה שונות ושימוש במדדי תחלואה שונים.

שיעור ההארעות הגולמי העולמי, (מספר מקרים חדשים בעולם בזמן נתון חלקי סך האוכלוסייה שבסיכון, כפול פקטור עשרוני) נע בין 20–70 מקרים חדשים לכל מאה אלף תושבים לשנה, כאשר הטווח העולמי נע בין 11–134 למאה אלף תושבים לשנה. מנתונים שהגיעו מארצות הברית (1996) עולה כי חלה ירידה מסוימת בשיעורי ההארעות השנתיים בילדים ולעומת זאת חלה עלייה בשיעורי ההארעות בגיל מבוגר - מעל גיל 65 שנים. שיעורי ההארעות שנמדדו בארצות הברית ב-2004 עומדים על 44 מקרים חדשים לכל 100,000 תושבים לשנה.

שיעורי ההמצאות העולמים הגולמיים, (מספר מקרי מחלה ידועים בנקודת זמן חלקי האוכלוסייה שבסיכון כפול פקטור עשרוני) נעים בין 4–10 חולים ידועים לכל אלף תושבים, והטווח העולמי נע בין 1.5-30 מקרים לאלף תושבים. רוב המחקרים האפידמיולוגיים הגדולים שבוצעו בעולם מצביאים על שכיחות יתר אצל גברים לעומת נשים.

שיעורי הארעות המחלה תלויים ומשתנים עם הגיל. השיעור הגבוה ביותר נמצא עד גיל שלוש שנים ויורד בצורה די תלולה עד גיל 50. מגיל זה שוב מתחילה עלייה חדה, כאשר שיא ההארעות נמדד בגיל 65. מחקרים רבים מצביעים על העובדה, כי מספר החולים המבוגרים עלה על מספר החולים הצעירים.

אין מדובר על התמשכות של אפילפסיות כרוניות מגיל הילדות אלא התפרצויות חדשות המופיעות בגיל המבוגר. לשליש ממקרי האפילפסיה בגיל זה אחראיים מצבים הקשורים לפגיעה מוחית - בעיקר אירועים וסקולריים מוחיים, דמנציה, מחלות מטבוליות הגורמות לאנצפלופתיות כרוניות ומחלת אלצהיימר. בעבר, רוב החולים האלה היו נפטרים במהירות, אולם, בשל שיפור הטיפול התרופתי והסיעודי והארכת חיי החולים אנו נתקלים באפילפסיות המתפתחות בקבוצת גיל זו. בשני שלישים מהחולים אנו מוצאים התפרצויות של פרכוסים ללא אטיולוגיה ברורה כאשר 60% מהם פרכוסים חלקיים. נמצאה נטייה להתפרצות של פרכוסים כלליים כסימפטום ראשון אצל חולים מבוגרים הסובלים מפרכוסים אפילפטיים ללא פגיעה מוחית קודמת.

שיעור המצאות המחלה בזמן חיים (מספר האנשים באוכלוסייה נתונה אשר יחלו במחלה בזמן זה או אחר של חייהם) נע על פי דיווחי ה W.H.O האמריקני (ארגון הבריאות העולמי) בין 2-5% מהאוכלוסייה העולמית. דיווח מארצות הברית משנת 1996 הצביע כי שיעור המצאות המחלה בזמן חיים עד גיל 75 שנים הוא 4.1% מכלל התושבים החיים בארצות הברית.

באופן גס ניתן לומר כי לאדם אחד מכל 20 אנשים באכלוסיה יהיה במשך חייו הטבעיים התקף אפילפטי אחד, ולאחד מכל 200 תושבים יפתח מחלה אפילפטית. הערכה של ה-W.H.O האמריקני משנת 1995 קבעה כי בארצות הברית מטופלים כ-2.5 מיליון אפילפטים וכ-150,000 חולים חדשים מצטרפים אליהם כל שנה.

ניתן לראות כי שיעור המצאות המחלות האפילפטיות הוא הגבוה ביותר מכלל המחלות הנוירולוגיות המוכרות. שכיחותן גבוהה פי 10 מטרשת נפוצה ופי 100 ממחלות הנוירון המוטורי. (בשיעורי ההארעות שהובאו כאן לא כלולים פרכוסי חום אשר שכיחותם באכלוסיה הכללית הוא כ-8% מכלל הילדים בעולם).

בדיווחים מארצות הברית ניתן לראות כי ישנה שכיחות מוגברת מעט של המחלה בשכבות סוציואקונומיות נמוכות יותר, ודווח על שיעור המצאות גבוה במיוחד אצל אוכלוסיית כהי העור האמריקניים.

מבחינת שיעורי ההארעות הכלל עולמיים - לא נמצא שינוי משמעותי כתלות במיקום גאוגרפי, פרט לאזורים מסוימים באמריקה הלטינית, ושם כנראה משקף הדבר המצאות גן למחלה מטבולית הגורמת לפרכוסים.

מאפייני האפילפסיה באוכלוסייה

החוקרים מתקשים לאמוד את סוגי האפילפסיה השונים הנפוצים באכלוסיה וזאת בשל קשיי האבחון, הקשיים בהגדרת המחלה המדויקת ובשל המטען הרגשי הרב המלווה מחלה זו וגורם להסתרת פרטים אנמנסטים.

גורם נוסף חשוב הוא גילם הצעיר של רוב החולים המונע קבלת פרטים אנמנסטים מדויקים. רוב המחקרים עד סוף המאה ה-20 הצביעו כי פרכוסים כלליים הם הנפוצים ביותר באכלוסיה הכללית. כל המחקרים הנ"ל נשענו על מדגמי חתך שנעשו באוכלוסיית המאושפזים בבתי חולים. מחקרים שבדקו קבוצות אכלוסייה לאורך זמן קצוב, הצביעו כי פרכוסים חלקיים וכלליים משניים מהווים כ 60% מכלל ההתקפים האפילפטים. שיעור הארעות של פרכוסים טונים- קלונים הוא רק כ-30% מסך ההתקפים. שיעורי ההארעות של פרכוסים כלליים מסוג אבסנס (PETIT MAL) הוא נמוך יותר - פחות מ-5%.

היות שהאטיולוגיה להתפתחות אפילפסיות היא מולטיפקטוריאלית, הרי שמציאת גורם אטיולוגי ברור להתפתחות המחלה בחולה ספציפי היא כמעט בלתי אפשרית.

התפלגות אטיולוגית

1 אידיופתי - קריפטוגני 70%
2 אירוע מוחי וסקולרי 15%
3 גידולים מוחיים 6%
4 נזק אלכוהולי לא הפיך 6%
5 לאחר טראומה גולגולתית 2%
6 אחרות 1%

התרומה של נזק פרינטלי הוערכה בעבר כמשמעותית ביותר בהתפתחות מחלה פרכוסית. בעקבות מחקרים פרוגרסיבים ארוכי טווח, ניתן לראות כי אין לנזק פרינטלי תרומה משמעותית בהתפתחות מחלות פרכוסיות.

הערכת חומרת המחלה באוכלוסייה

למרות שמידת חומרת המחלה באוכלוסייה ככלל אינה ידועה, הרי שהערכה שביצעו מקורות ממלכתים אמריקנים מצביעים כי כשליש מכלל הסובלים מהמחלה יפתחו התקף אחד בשנה. כשליש נוסף יפתחו בין 1–12 התקפים בשנה, היתר, יפתחו יותר מהתקף אחד בחודש. כ-20% מחולים אלה יסבלו מיותר מהתקף אחד בשבוע.

בצורה די גסה ניתן לומר כי 40% מהחולים יסבלו מהתקפי פרכוסים בלבד. יתר החולים, יסבלו פרט להתקפים גם מהפרעות התנהגותיות, הפרעות נוירולוגיות או הפרעות אינטלקטואליות.

למרות התפוצה הגדולה של התרופות האנטיאפילפטיות הרי נמצא כי לפחות 40% מהחולים אינם מקבלים או נוטלים את התרופות שקבלו. בארצות מתפתחות כמו פקיסטן או הפיליפינים רק 6% מהחולים טופלו ובאקוודור רק כ-20%.

סיווג האפילפסיות

ניתן לסווג את האפילפסיות לפי מפתחות שונים כגון צורת האירוע הקליני, ההפרעה ב EEG, אטיולוגיה, פתולוגיה, פגיעה אנטומית וגיל התחלת המחלה.

בשל ריבוי המפתחות וההכרה כי מחלה זו היא אוסף של סימפטומים ולא מצב סטטי נתון, נוצר הצורך לסווג את האפילפסיות לפי מפתחות קבועים ואחידים.

ב 1969 נוצר הסיווג הראשון על ידי ה International League Against Epilepsy‏ (ILAE). סיווג זה עבר ארגון מחודש בשנת 1981 ללא שינויים משמעותיים בחלוקה זו.

סיווג האפילפסיות לקבוצות - (1981 חלוקה ישנה)

בשנה זו, חולקו האפילפסיות ל 3 קבוצות עיקריות.

  1. אפילפסיות חלקיות (PARTIAL SEZIURES):
    1. התקף חלקי פשוט (SIMPLE):
      • עם סימפטומים מוטורים
      • עם הזיות סנסוריות או סומטוסנסוריות
      • עם סימפטומים אוטונומים
      • עם סימפטומים פסיכיאטרים
    2. התקף חלקי מורכב (COMPLEX):
      • התחלה כמו בפשוט עם התפתחות הפרעה במצב ההכרה
      • הפרעה מוקדמת במצב ההכרה
    3. התקף חלקי ההופך לכללי משני:
      • התקף חלקי פשוט ההופך לכללי משני
      • התקף חלקי מורכב ההופך לכללי משני
      • התקף חלקי פשוט ההופך למוקדי מורכב ההופך לכללי משני
  2. התקפים כלליים ראשונים:
    1. התקפי אבסנס ( PETIT MAL)
      • התקפי אבסנס פשוטים
      • התקפי אבסנס אטיפים
    2. התקפים מיוקלונים
    3. התקפים קלונים
    4. התקפים טונים
    5. התקפים טונים-קלונים
    6. התקפים אטונים
  3. התקפים אפילפטים שלא ניתנים לסיווג

התקפים חלקיים מוגדרים ככל ההתפרצויות האפילפטיות הממוקדות באזור מסוים של המוח היכולות להישאר ממוקמות באותו אזור או להתרחב ולערב את המוח כולו, דהיינו, התפשטות כללית משנית.

התקפים כלליים הם כל ההתקפים המערבים התפרצות חשמלית כללית, מהירה וספונטנית, בשתי ההמיספרות באופן סימולטני.

ב 1989 הושלם על ידי ה ILAE סיווג חדש של התסמונות האפילפטיות. חלוקה זו הוסיפה לקודמת נתונים שלא הוכנסו קודם כגון פרוגנוזה, פתופיזיולוגיה ואטיולוגיה. שתי קטגוריות חדשות הוכנסו כמפתחות עיקריים והן:

  1. סינדרומים אפילפטים שאינם מאובחנים ומוגדרים
  2. סינדרומים אפילפטים מאובחנים ומוגדרים

חלוקה זו מסובכת מקודמתה אך הייתה מחויבת במציאות נוכח ההתקדמות שחלה בעולם באבחון וטיפול במחלה.

סיווג האפילפסיות לקבוצות - 1989

  1. התקפים חלקיים (LOCAL, FOCAL, PARTIAL ):
    1. אידיופתי - התחלת המחלה תלויה בגיל:
    2. סימפטומטית - אפילפסיה פרוגרסיבית כרונית עם סימפטומים התלויים במיקום ההתפרצויות:
    3. אפילפסיה קריפטוגנית
  2. אפילפסיה כללית:
    1. אידיופתית - תלויה בגיל:
    2. סינדרומים אפילפטיים עם אטיולוגיה לא ברורה (קריפטוגנית):
    3. סינדרומים אפילפטיים עם אטיולוגיה ברורה (סימפטומטיות):
      1. ללא אטיולוגיה ספציפית:
      2. אטיולוגיה ספציפית המערבת מחלות אחרות
  3. מצבים אפילפטיים שלא הוגדרו עדיין ככלליים או מוקדים (התקפים חלקיים וכלליים משולבים):
    1. פרכוסים של הילוד
    2. התקף מיוקלוני קשה של הילוד
    3. אפילפסיה ממושכת בזמן שינה עמוקה
    4. אפזיה אפילפטית נרכשת
    5. אפילפסיות אחרות לא מסווגות
  4. מצבים וסינדרומים מיוחדים:
    1. פרכוסי חום
    2. פרכוסים מבודדים או סטטוס אפילפטי מבודד (Isolated)
    3. פרכוסים המתרחשים במצבים מטבולים או טוקסים ידועים וספציפים

ההתפתחות הטבעית של המחלה

מבוא

ההתפתחות הטבעית של המחלה כמעט ואינה מוכרת. זאת בשל מציאת טיפול כימי יעיל לפני שנים רבות.

כבר בשנת 1857 הוצג לראשונה הטיפול בברומייד. הטיפול ב-Phenobarbital הוחל כבר בשנת 1912 וב-Phenytoin בשנת 1938, עוד לפני התפתחות השיטות והמדדים האפידמיולוגים המודרניים.

עד אמצע שנות השבעים, של המאה ה-20, היה מקובל כי הפרוגנוזה של המחלות האפילפטיות, למרות הטיפול, אינה טובה. רוב המחקרים באותה תקופה הצביעו כי כ 80% מכלל החולים יהפכו לכרוניים וימשיכו לסבול מהתקפים.

נראה כי מקורם של נתונים אילו היה בבתי חולים למחלות כרוניות שם בוצעו המחקרים. מחקרים אילו מסוג חתך אוכלוסייה חולה ברגע נתון, מחטיאה כנראה את המהלך האמיתי של המחלה.

מחקרים חדשים ארוכי טווח לגבי קבוצות חולים מראים כי 45-50% מכלל חולי האפילפסיה נכנסים למצב של רמיסיה, ( רמיסיה = 5 שנים ללא התקף). רק 30% מכלל החולים ממשיכים לסבול מהתקפים. רוב החולים שנכנסו למצב של רמיסיה, עשו זאת כבר בשלב מוקדם מאוד של המחלה ללא כניסה למצב הכרוני של המחלה. כ 45% מהחולים המטופלים נכנסים לרמיסיה בתקופה של שנה מאז האבחון. ככל שמשך המחלה עולה, כך יורדים הסיכויים לרמיסיה, באופן פרוגרסיבי.

בסקר הגדול שערך Tonbridge, נמצא כי 65 אחוזים מכלל החולים נכנסו לרמיסיה (שנתיים ללא התקף על פי הגדרת מחקר זה). ל 13% הייתה רמיסיה ואחר כך חזרה מחודשת של המחלה. אצל 22% המחלה לא פסקה.

התקפים חוזרים

שכיחותו של התקף חוזר לאחר ההתקף הראשון גבוהה מזו שהוכרה בספרות. ממחקרם של Berg ו Shinnar שפורסם ב-1991, עולה כי הסיכוי לפרכוס נוסף לאחר פרכוס ראשון נע בין 23-71%. כאשר הסיכויים הנמוכים ביותר הם לאחר פרכוס כללי ראשון בילדים, ללא גורמי סיכון משפחתיים, ללא מחלות רקע ו- EEG תקין. הסיכוי לפרכוס חוזר עולה כאשר מדובר בפרכוסים חלקיים במבוגרים, וכאשר ב- EEG נראית הפרעה פרוכסיסמלית.

קבוצה זו בראשותו של Hauser פרסמה סקר נוסף ב 1991, שכלל קבוצה של 238 ילדים שפרכסו פרכוס אפילפטי ראשון, ללא מחלות רקע נוספות. נמצא כי ממצאי ה EEG היו החשובים ביותר בהערכת הסיכויים לפרכוס חוזר. בקבוצה אצלה נמצאה הפרעה ב EEG הסיכוי לפרכוס נוסף היה כ 50% בטווח של 36 חודשים לאחר הפרכוס הראשון. לעומת כ 22% בטווח של 36 חודשים מהאירוע הראשון, בקבוצה בה נמצא EEG תקין.

בקבוצת המחקר טופלו רק 84% מכלל הילדים לאחר הפרכוס הראשון. על פי מחקר זה ניתן להעריך כי טיפול מוקדם אינו משנה את מהלכה הטבעי של המחלה. גם ללא טיפול, רוב הילדים הסובלים מפרכוס אידיופתי ראשון לא יסבלו מפרכוסים נוספים. ב-1991 פורסם על ידי Shorvon וקבוצתו סקר גדול על הסיכון לפרכוס נוסף לאחר הפרכוס הראשון. מהסקירה עולה כי אצל 67% מכלל החולים היה אירוע נוסף בטווח של 12 חודשים מהאירוע הראשון ל 78% היה התקף נוסף בטווח של 3 שנים.

הגורמים שהשפיעו על הסיכון לפרכוס נוסף היו מחלת רקע מולדת הגורמת לפרכוסים כחלק מפגיעה רב מערכתית, פגיעה חודרת תוך גולגולתית וגיל החולה המהווה גורם חשוב כאשר הסיכויים הגדולים ביותר לפרכוס חוזר, הם באוכלוסייה הצעירה מגיל 16 שנים או מעל גיל 59 שנים ( 83%). צורת הפרכוס מהווה גם כאן גורם חשוב לגבי הסיכוי לפרכוס נוסף. הסיכוי הגבוה ביותר הוא בקבוצת החולים הסובלים מהתקף ראשון של פרכוסים חלקיים, פשוטים או מורכבים (94% ב-3 שנים) ובקבוצת החולים הסובלים מפרכוס טוני- קלוני ראשון (72% ב-3 שנים). בקבוצת המחקר, לא הופרדו ילדים ממבוגרים והסיכויים לפרכוס חוזר מורכבים למעשה מכל קבוצת החולים שפרכסו.

מקובל השימוש במונח פרה-אפילפסיה לפרכוסים בודדים ראשונים המצביעים על מחלה אקוטית שבדרך כלל חולפת מבלי להיכנס לפאזה הכרונית.

פקטורים פרוגנוסטים

אפילפסיה אינה מחלה אחת אלא סל של מחלות. היות שכך, ישנם גורמים רבים המשפיעים על הפרוגנוזה.

פרוגנוזה טובה

  • פרכוסים סימפטומטים שמקורם במצבי הרעלה - אלכוהול, סמים
  • פרכוסים סימפטומטים על רקע מצבים מטבולים שונים
  • סינדרומים בניגנים - כמו אפילפסיה רולנדית
  • תרשים EEG תקין + פרכוס כללי טוני קלוני בודד

פרוגנוזה גרועה

  • הפרעה כללית קשה או האטה בתרשים ה EEG
  • הפרעות אישיות, הפרעות פסיכיאטריות
  • אפילפסיה שהחלה בגיל צעיר ועברה לשלב כרוני
  • אפילפסיה חלקית או מעורבת
  • פגיעה אנטומית - גידולים מוחיים
  • סינדרום אפילפטי קשה - לנוקס-גסטו, וסט
  • התקפים ממושכים בתדירות גבוהה בטווח זמן ממושך למרות התחלת טיפול
  • היסטוריה משפחתית של פרכוסים

טיפול מוקדם ופרוגנוזה

  • מודל הטיפול המוקדם:
הוצע כי טיפול מוקדם באפילפסיה יכול לשנות את המהלך הטבעי של המחלה ולמנוע את הפיכתה מאקוטית לכרונית. המודל הוצע בעקבות עבודות שבוצעו על אפילפסיות טמפורליות.
מעבודות אילו הוכח כי ללא טיפול מוקדם כ 70%- 50% מהחולים ימשיכו לסבול מהתקפים חוזרים. כאשר הוחל בטיפול מוקדם, ל 80% - 60% מהחולים הייתה רמיסיה ממושכת. הופעה מחודשת של המחלה לאחר רמיסיה הייתה נדירה - ב 20% מהחולים בלבד.
  • המודל הגנטי:
הטוענים נגד המודל האקוטי טוענים כי סינדרומים אפילפטים אלו הם אקוטים מטבעם ורוב החולים מבריאים באופן ספונטני גם ללא טיפול. החולים אשר מגיעים לטיפול רפואי, הם כל החולים שנשארו במצב הכרוני ונזקקו לטיפול תרופתי.
נראה כי הוויכוח בין מצדדי הטיפול המוקדם לשולליו יישאר בעינו ושאלה זו תאלץ לעמוד בביקורת מחקרים נוספים.

אבחון המחלות האפילפטיות

מבוא

התקף אפילפטי הוא הפרעה קצרה ופתאומית המאופיינת בשינויי התנהגות, שינויים אמוציונליים והפרעות מוטוריות וסנסוריות, אשר מקורן בהתפרצויות חשמליות מוחיות.

אבחנה של אפילפסיה יכולה להיעשות אך ורק כאשר ההתקף מופיע באופן פתאומי, ללא כל סטימולציה אחרת (לעיתים נדירות יכולה להופיע לאחר סטימולציה ויזואלית). האבחנה של אפילפסיה היא אבחנה קלינית אשר מבוססת על רצף המאורעות שהחולה חווה לפני ההתקף, בזמן ההתקף ואחריו. ישנה חשיבות מרובה לאנמנזה מעדי ראיה שנכחו במקום האירוע בזמן ההתקף.

בשל המשמעות החברתית-סוציאלית של המחלה, אין לאבחן אפילפסיות על סמך ניחוש קליני בלבד אלא על סמך נתונים קליניים מבוססים.

בכל מקרה של ספק באבחנה יש לחכות ולצפות באירוע הבא. אם וכאשר יופיע אירוע נוסף ניתן אז לנסות ולקבוע אבחנה. הדחייה שבאבחנה אינה גורמת לכל נזק (ברובם הגדול של המקרים). הנזק היכול להיגרם מאבחנה חיובית שאינה נכונה, יכול להיות גדול בהרבה.

בקביעת האבחנה יש לקחת בחשבון מספר גורמים :

  • האם לחולה אנצפלופתיה חריפה
  • האם ניתן לשייך את כלל הסימפטומים לסינדרום קליני ידוע
  • האם ניתן למצוא אטיולוגיה ספציפית למחלה

אבחון קליני

הסימפטומים הקליניים, המופיעים בתחילת ההתקף, בעלי חשיבות גדולה באבחון. יש לברר האם ההתקפים החלו באופן פתאומי או שקדמו להם תחושות של אאורה או הרגשת חולשה ועילפון.

הדבר חשוב בעיקר בהתקפים המלווים בתנועות טוניות לא רצוניות או תנועות קלוניות הממוקמות בפלג גוף אחד. הזיות של טעם, ריח ושינויים בתפיסת המרחב בתחילת ההתקף, קשורים לפרכוסים שמקורם באונה הטמפורלית.

קשה לחולים לתאר הרגשות אלה משום שאין הם נתקלים בתופעות דומות בחיי היום יום. הסימפטומים לאחר חזרתם להכרה חשובים גם הם.

קל יותר לקבוע אבחנה של פרכוס אפילפטי כאשר החולה יתאר כי כאשר התעורר מצא את עצמו רטוב, עם נשיכות בלשון, סובל מכאבי שרירים קשים וכאבי ראש.

רוב עדי הראיה יוכלו לתאר באופן די ברור התקף כללי גדול (GRAND MAL) אך קשה לקבל תיאור מספיק מהימן בפרכוסים קטנים יותר.

חשוב לקבל בפרכוסים קטנים אנמנזה מפורטת ומכוונת בשאלות בקשר לקיבוע מבט, אוטומטיזם של תנועות - תנועות לעיסה, תנועות בליעה, תנועות ראש ותנועות גפיים. תיעוד של בלבול פוסט איקטלי על ידי עדי ראיה חשוב אף הוא באבחון.

האם זו אפילפסיה

מבוא

כאשר בידי הרופא המטפל כל הסימפטומים הקליניים שהיה ניתן להשיג, צריך הוא לענות על השאלה - האם זו אפילפסיה ?

האבחנה המבדלת החשובה ביותר היא האבחנה בין התקף אפילפטי, עלפון ובין התקף פרכוסי שאינו אפילפסיה (הפש"א).

כאשר בוצעה האבחנה המבדלת והתברר כי אכן מדובר בהתקף אפילפטי, יש צורך בקביעה האם מדובר בהתקף סימפטומטי. דהינו, בעל אטיולוגיה ברורה, או התקף ספונטני ללא אטיולוגיה ידועה.

עלפון (Syncope) - אבחנה מבדלת

  • רפלקס סינקופה
  • תנוחתי
  • פסיכוגני
  • עילפון לאחר התרוקנות מהירה של שלפוחית השתן
  • עילפון לאחר שיעול
  • עילפון לאחר פעולת וולסלוה
  • מקור קרדיאלי
  • הפרעות קצב (חסם פרוזדורי - חדרי, טכיקרדיות)
  • מחלות מסתמיות
  • קרדיומיופתיות
  • דלפים (SHUNTS)
  • כישלון פרפוזיה
  • תת-נפח (היפוולמיה)
  • כישלון המערכת האוטונומית
  • התקפים ממקור נפשי - רגשי
  • התקפי פרכוסים שאינם אפילפסיה (הפש"א)
  • התקפי פאניקה
  • היפר ונטילציה
  • התקפי איסכמיה חולפים (TIA)
  • מיגרנה
  • נרקולפסיה
  • היפוגליקמיה

התקפי פרכוסים שאינם ממקור אפילפטי

פרכוס שאינו אפילפסיה הוא פרכוס לכל דבר. השם המתאים ביותר לאירוע זה הוא הפרעה פרכוסית שאינה אפילפסיה - הפש"א (DISORDER NON EPILEPTIC ATTACK = N.E.A.D ). במשך שנים רבות מנסים להבדיל בין פרכוסים אפילפטים ומצבים המחקים אותם. הקשר בין רגשות בעלי עוצמה חזקה והתקף הפש"א ידוע מזה שנים רבות. לעיתים די תכופות כשנתקלים בחולים אילו קשה לנו מאוד להציע להם טיפול ולא תמיד ניתן למצוא פתרון לבעיה זו. התופעה שכיחה הרבה יותר ממה שהוערך עד לפני מספר שנים. כ 20% מכלל החולים הסובלים מסטטוס פרכוסי שאינו ניתן לשליטה תרופתית סובלים מתסמונת זו.

סיווג מצבי ההפש"א

מקור אורגני

  • נוירולוגי.
  • קטפלקסיה
  • ציסטה בחדר הIII של המוח
  • התקפי TIA
  • מיגרנה בזילרית
  • התקפי נפילה בניגנים
  • קרדיו וסקולרי
  • התעלפות
  • התקף סטוקס אדמס
  • צניחת המסתם המיטרלי
  • מיקסומה של הפרוזדורים
  • הצרות המסתם האורטלי
  • אורגניות אחרות
  • אינסולינומה
  • פאוכרומוציטומה

מחלה פסיכיאטרית

  • התקפי היפרונטילציה
  • התקפי פאניקה
  • חרדה ודריאליזציה - דפרסונליזציה

מקור רגשי

  • התקפי ניתוק מהמציאות (SWOONS)
  • התנהגות והפגנת רגשות לא בוגרת (TANTRUM)
  • סימולציה מכוונת של התקף
  • התקף סימבולי או תגובת יתר (ABREACTION)

התקפים ממקור רגשי

  • SWOONS - מדובר בחולה המנתק את עצמו מסביבתו במצבי דחק או מצבים לא נעימים. בסיטואציה שאינו יכול לעמוד מולה שוקע לכיוון הרצפה תוך כדי עצימת עיניים. נשכב על הרצפה באיטיות עם הראש מופנה כלפי מעלה. ניכרות גם תנועות עפעפיים מהירות ומוזרות
  • TANTRUM- מאפיין חולים שאינם מפותחים מבחינה רגשית או מפגרים המביעים את עצמם וצורכיהם בצורה פרימיטיבית מבחינה פילוגנטית. התופעה מאופיינת בהתקפי זעם. החולים משליכים עצמם לרצפה, נושכים ובועטים בכול המתקרב אליהם. באם מנסים לרסנו או לעצור בעדו החולה הופך אלים בצורה ניכרת. ניכרות גם פגיעות עצמיות של נשיכות הגפים העליונות
  • סימולציה מכוונת - בעיקר מדובר בחולי אפילפסיה ידועים הלומדים לחקות התקף אפילפטי למטרות של רווח משני
  • ABREACTION = התקף סימבולי - התקפים המאפיינים בעיקר קורבנות של התעללות מינית או קורבנות אונס. ההתקף מאופיין בעצירת נשימה ונפילה תוך כדי עיוות עמוד השדרה והאגן. במקרים רבים ישנה נטייה לפגיעה עצמית על ידי חבטת הידיים ברצפה ונשיכות עצמיות. רוב הסובלים מתופעה זו הן נשים

אבחנה בין אפילפסיה למצבים המחקים אפילפסיה

האבחנה בין הפש"א ובין התקף אפילפטי, קשה מאוד. היות שאבחון אפילפסיה נעשה לרוב על ידי אנמנזה, הרי שתסמונת זו מחקה באופן כמעט מושלם התקפים אפילפטיים, ובכלל זה את כל הסימפטומים המלווים התקף אפילפטי. כאשר ישנה אטיולוגיה ספציפית הבעיה קלה הרבה יותר המצב מסתבך כאשר מדובר על הפש"א ממקור רגשי.

הדבר החשוב ביותר לאבחנה הוא הכרות מעמיקה עם החולה - אין למהר ולקבוע אבחנה אם קיים ספק, ולו קל, שמדובר בתסמונת זו ולא באפילפסיה. יש גם לקחת בחשבון כי ייתכן מצב שהחולה סובל משתי המחלות גם יחד.

האבחנה נקבעת על ידי שתי בדיקות פשוטות
  1. EEG ממושך - חשוב לבצע בזמן התקף, באם בזמן התקף לא יראה כל שינוי בתרשים הסיכוי שמדובר בהתקף אפילפטי קטן מאוד
  2. יש לקחת רמה בסיסית של פרולקטין בדם ולאשפז את החולה, ובשעת התקף לקחת שוב רמת פרולקטין. רמת הפרולקטין עולה בצורה ניכרת אחרי פרכוס כללי גדול ובצורה מתונה יותר אחרי התקף חלקי

רמת הפרולקטין אינה עולה בעקבות התקף הפש"א.

הטיפול בתסמונת זו, כאשר מקורה בהפרעה אמוציונלית, ניתן על ידי פסיכולוגים או על ידי פסיכיאטר ולא על ידי נוירולוג.

פרכוסים סימפטומטיים

אחת האפשרויות לחלוקת הפרכוסים כוללת את חלוקתם לפרכוסים אידיופתיים, ראשוניים ולפרכוסים ממקור אטיולוגי ברור וידוע. הסיבות העיקריות להתקפים סימפטומטיים כוללות:

  • אלכוהול, סמים ותרופות
  • חום - בילדים עד גיל 5 שנים
  • הפרעות מטבוליות שונות
  • פגיעות גנטיות \ מחלות ניווניות הגורמות לפרכוסים

המשותף לשלוש הסיבות הראשונות היא אנצפלופתיה חריפה הגורמת לבלבול קשה ולפרכוסים, הנעלמים בחלוף המצב הטוקסי. אם מדובר באטיולוגיה של מחלה ניוונית כרונית הפרוגנוזה היא כתלות בגורם הפגיעה. במצבים אלה יש לטפל במחלה הבסיסית המלווה בהתקפי פרכוסים.

אפילפסיה סימפטומטית כוללת את הפגיעות המוחיות בעלות אטיולוגיה ברורה הגורמות לפרכוסים. ניתן לחלק קבוצה זו לאפילפסיות כלליות וחלקיות.

  • אפילפסיות כלליות - הן בדרך כלל מחלות קשות מאוד לשליטה. הפרכוסים כוללים אבסנסים אטיפיים, פרכוסים טוניים, פרכוסים אטוניים, פרכוסים טוניים קלוניים ופרכוסים מיוקלוניים.
ברוב הילדים קיימת פגיעה מוחית \ התפתחותית בעת הופעת הפרכוסים. לחלק מהילדים חסרים נוירולוגיים מוקדיים. ברוב המקרים, ב EEG ניתן לראות התפרקויות איטיות של גל וזיז עם פעילות רקע לא תקינה. הטיפול בילדים אלו מאכזב והפרוגנוזה קשה. בקטגוריה זו נכללים הסינדרום ע"ש לנוקס-גסטו ואפילפסיות מיוקלוניות של גיל הילדות המוקדמת (ראו פרק מתאים).
  • אפילפסיות חלקיות - בקבוצה זו נכללים כל הסינדרומים האפילפטיים מלבד אלו המתאימים לקריטריונים של סינדרום חלקי בניגני (ראה פרק 14). בדרך כלל, קל יותר לטפל בפרכוסים סימפטומטיים חלקיים מאשר בקבוצה הקודמת.

הפרוגנוזה אינה טובה, כתלות בגורם הראשוני.

קביעת סוג האפילפסיה - שיטות עבודה

מבוא

כדי לאבחן בצורה נכונה את סוג האפילפסיה יש קודם כל לדאוג לאנמנזה טובה ומכוונת. ביצוע EEG בזמן התקף או לאחריו יכול להיות לעזר רב בקביעת סוג הפרכוס ומיקום המוקד, אם אכן נמצא כזה.

ניתן להצביע על סינדרומים קליניים בעזרת הקליניקה בלבד.

לדוגמה: אפילפסיה רולנדית המופיעה בילדים מתחת לגיל 12 שנה. הסינדרום כולל התקפים ליליים של פרכוסים המערבים פנים וגפים עליונות. דוגמה שנייה, אפילפסיה מיוקלונית של בני הנעורים המערבת התכווצויות מיוקלוניות בזמן התעוררות והתקפים מיוקלוניים המתרחשים בבוקר.

בדיקות עזר לאבחון אפילפסיה

EEG

מהו הערך שבבדיקות EEG ?

  • ביצוע התרשים מאושש את האבחנה הקלינית
  • עוזר בסיווג האפילפסיה לקבוצות
  • יכול להדגים שינויים המתאימים לפגיעה מבנית המסתתרת מאחורי הפרכוסים

EEG ככלי אבחנתי - ביצוע רוטיני של תרשים EEG שלא בזמן פרכוס, היא אחת הבדיקות המבוזבזות והפחות יעילות. בשל חוסר הדיוק שבשיטה זו יכול להיגרם סבל לאוכלוסייה גדולה בשל ריבוי המקרים החיוביים - כוזבים (FALSE-POSITIVE). מקומה של בדיקה זו אינו מובן לרופאים רבים.

אבחון של אפילפסיה בעזרת כלי זה בלבד ללא קליניקה כמעט ואינו אפשרי.

10-15% מהאוכלוסייה סובלים באופן טבעי מ EEG מופרע ללא כל ביטוי קליני של פרכוסים. אצל 1% מהאוכלוסייה ניתן לראות מוקד אפילפטי ברור ב EEG, ללא כל התקפי פרכוסים.

ממחקרים רבים עולה כי דפוסי ה EEG עוברים בתורשה - בכמה מקרים אף הוכחה תורשה אוטוזומלית רצסיבית עם חדירות משתנה של הגן. לא נמצאה קורולציה קבועה בין ממצאי ה EEG לממצאים הקליניים.

ה EEG הוא כלי חשוב במיוחד בסיווג סוגים שונים של סינדרומים אפילפטיים כאשר קשה להבחין מבחינה קלינית באיזה סוג פרכוס מדובר.

דוגמאות לאבחנה בין הנעשית באמצעות ה EEG :

  • בניסיון לאבחן בין חולים הסובלים מהתקפי אבסנס קצרים ללא אאורה עם או בלי אוטומטיזם, לבין חולים הסובלים מפרכוס חלקי מורכב. מציאת מוקד אפילפטי או מציאת הפרעה כללית יכולה להבדיל בקלות בין השניים. האבחנה חשובה לצורך הטיפול השונה והפרוגנוזה השונה
  • בניסיון לאבחן בין חולים הסובלים מפירכוסים טונים קלונים המתרחשים בזמן שינה לבין אפילפסיה חלקית עם התפשטות כללית משנית

אבחון פגיעות מבניות בעזרת EEG - רישום EEG הוא כלי יעיל בהדגמת מוקד בעל גלים איטיים מסוג דלתה אשר יכולים להחשיד, בהמצאות מבנה הגורם, לשינויים החשמליים ולהתקפים אפילפטיים. ביצוע CT יכול לאשר חשד זה.

ניטור ממושך של EEG - ניתן לבצע רישומים ממושכים של EEG, אם ההתפרצויות החשמליות במוח ספורדיות והאבחנה של אפילפסיה מוטלת בספק. מקובל להמשיך בניטור בין 8–10 שעות ליום עד השגת כמות מספקת של מידע לקביעת אבחנה מלאה.

ניתן לחבר את החולה למכשור קבוע במעבדה - בה ישהה החולה מספר שעות ביום \ לילה מחובר בכבלים מוליכים למכשור, וניתן לחבר את החולה למכשור נייד המשדר מקסדה המורכבת על ראשו של החולה למחשב נייד, הקולט את שידור ה EEG ב 16 ,32, 64 ערוצים לפי בחירת המעבדה. בחלק מהמקרים, כאשר ישנו קושי בקביעת אבחנה בשל מיעוט סימפטומים, יש מקום לביצוע CC.TV.EEG - שהוא מכשור EEG ( מקובל 32 ערוצים) אשר מבצע רישום EEG בסנכרון לצילום החולה במצלמת טלוויזיה במעגל סגור. מקובל לבצע הדמיה זו למשך 4–6 שעות.

EEG ממוחשב - הEEG המסורתי עבר מהפכה שהחלה עם התפתחות אמצעי רישום ושמירה דיגיטליים של הגלים הנרשמים מעל פני קליפת המוח. מכשירים דיגיטליים מחליפים את המכשור האנלוגי המיושן הפחות מדויק. למכשור הדיגיטלי יתרונות רבים על המכשור האנלוגי הכוללים: מחיר זול, שמירה נוחה על דיסק אופטי, ניתן לצפייה חוזרת בקלות רבה, ניתן להשוות בקלות עם תרשים קודם, הרגישות של המכשור החדש גבוהה הרבה יותר, מכיל הרבה יותר ערוצים (בדרך כלל 32 ערוצים), ניתן להעביר את התרשים ברשת למקומות אחרים בעולם לפענוח וניתן להשתמש בפענוח אוטומטי המציין כל נקודה של התפרצות אפילפטית.

אין צורך בהדרכה ממושכת ומסובכת במעבר ממכשור אנלוגי לדיגיטלי - רוב התוכנות המקובלות מבוססות על 98WINDOWS כשהן אינטואיטיביות לחלוטין ופועלות בסביבה גרפית מהירה. לא חל שינוי בזמן ביצוע התרשים אך האוטומטיות של תהליך הרישום מונעת טעויות טכניות פשוטות וחוסכת בזמן בדיקה.

הדיוק הרב המושג בבדיקות EEG ממוחשב הופכות כלי זה להרבה יותר יעיל באבחון של מוקדים אפילפטיים.

הדמיה של מערכת העצבים המרכזית

  • CT - מבחינה מעשית, הדמיית מערכת העצבים מבוצעת על ידי טומוגרפיה ממוחשבת - CT. שכיחות מציאת פגיעות מבניות על ידי CT בחולים כרוניים מאושפזים הסובלים מאפילפסיה, נעה בין 60-80%. רוב הפגיעות מקורן באטרופיה מוחית זו או אחרת. גידולים, ניתן לזהות ב 10% מהחולים המאושפזים בבתי חולים. ניתן לזהות ב 20% מהחולים לאחר פרכוס ראשון או בתחילת המחלה, פתולוגיות ב CT.. רוב הפגיעות הן אטרופיות מוחיות. הסיכוי למציאת CT פתולוגי עולה בצורה פרוגרסיבית כאשר מדובר בפרכוס מוקדי. כאשר ישנם סימפטומים מוקדיים ספציפיים ונמצא תרשים EEG פתולוגי המצביע על מוקד אפילפטי, הסיכוי למצוא CT פתולוגי נע בין 70-80% .
בדיקה זו רוטינית ומבוצעת לכל חולה אפילפטי בבירור ראשוני.
  • M.R.I - (תהודה מגנטית גרעינית) - הוא כלי נוסף המאפשר לצפות בדיוק רב יותר באזורי המוח השונים - בעיקר יעיל ה M.R.I לבדיקת החומר הלבן וכלי דם. קיימות שתי תצורות הדמיה ב M.R.I - הראשונה 1T אשר מספקת מבט מפורט על האנטומיה של חלקי המוח ותצורה שנייה 2T אשר מספקת מידע חזותי על רקמות המוח.
בדיקה זו עדיפה על בדיקת CT לשם זיהוי פגיעות מבניות קטנות כגון גידולים, ציסטות, אטרופיה ופגיעות וסקולריות, לעומת הCT המצטיין בהדגמת מבנים מסוידים או סקלרוזיס של אונות במוח. אם קיים חשד סביר להמצאות תהליך תופס מקום שלא הודגם ב CT, יש לבצע בדיקת M.R.I בניסיון להדגימו. משום שבדיקת הM.R.I משלימה את בדיקת ה CT, יש לבצע את שתיהן עם תחילת הפרכוסים בכדי לשלול תהליכים תוך מוחיים.
  • P.E.T - Positron Emission Tomography - זוהי בדיקת הדמיה תלת ממדית תפקודית של המוח. לכלי זה כושר הפרדה של כ-4 מ"מ ויכולת הדגמה של אברי מוח המעניינים אותנו במיוחד כגון, אמיגדלה, היפוקמפוס וסבסטנציה ניגרה.
ניתן לבדוק תפקודים שונים של המוח בהתאם לחומר הניגוד בו משתמשים. הסמנים המקובלים ביותר הם: פלורודאוקסיגלוקוז המשמש למדידת מטבוליזם הגלוקוז במוח, חמצן רדיואקטיבי למדידת מטבוליזם החמצן, תרכובות של פחמן דו-חמצני- (15) 2CO ומים מסומנים - O(15)2 H למדידת זרימת הדם במוח.
אזורים הנפגעים בזמן התקף אפילפטי, סובלים מזרימת דם מועטת וממטבוליזם נמוך ונצפים כאזורים עם אינטנסיביות מועטת בתרשים. אזורים המעורבים בפרכוס מקבלים זרימת דם מוגברת \ מואטת לסירוגין ונצפים בהתאם בתרשים. אזורים הנצפים בתרשים אינטראיקטלי כבעלי צפיפות נמוכה יאובחנו בקורולציה טובה כאזורים אפילפטוגניים. תרשימים איקטליים אינם מהימנים לקביעת אזורים אפילפטוגניים. ניתן למצוא אצל כ 70% מכלל החולים הסובלים מפרכוסים חלקיים מורכבים פגיעות מבניות מוקדיות לעומת כ 20% בלבד ב M.R.I .
בדיקה זו חשובה במקרי אפילפסיה מליגנית בה יש לנסות ולמצוא את סוג הפגיעה.
  • S.P.E.C.T - Single Photon Emission Computed Tomography - בדיקה זו משתמשת בדומה ל ,P.E.T בסמנים בכדי ליצור הדמיה תלת ממדית של מערכת העצבים המרכזית. היתרון היחסי שיש ל S.P.E.C.T על ה P.E.T הוא זמן מחצית החיים הארוך יחסית של האיזוטופים הנמצאים בשימוש המאפשרים בדיקות נוחות יותר.
המכשור הנמצא בשימוש זול יותר ממחיר מכשיר ה P.E.T.
החיסרון העיקרי של מכשור זה נובע מרזולוציה נמוכה יחסית המתקבלת מחומרים אלו, דבר המחייב חשיפה ממושכת יותר ועוצמה רבה יותר של קרינה. ה-S.P.E.C.T משמש למדידת זרימת דם במוח, למדידת מחסום דם-מוח ונפח דם מוחי.
בדומה ל P.E.T משמש ה S.P.E.C.T לאבחון שינויים בזרימת דם במוח בזמן פרכוסים, בכדי לנסות ולהגדיר אזורים פגועים או אפילפטוגניים בטרם ביצוע כריתה כירורגית.

התקפים אפילפטיים - התבטאות קלינית

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבהתקפים אפילפטיים - התבטאות קלינית


מכניזם של התקף אפילפטי

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבמכניזם של התקף אפילפטי


סטטוס אפילפטי

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבסטטוס אפילפטי


סינדרומים אפילפטיים

מבוא לסינדרומים אפילפטיים

סינדרום אפילפטי מוגדר כהפרעה פרכוסית המאופיינת באוסף סימנים וסימפטומים המופיעים יחדיו.

בסינדרום אפילפטי נכללים המרכיבים הבאים: קליניקה ספציפית, אטיולוגיה, אנטומיה, גיל הופעת הסימפטומים, חומרת המחלה, משך המחלה, הביטוי ב EEG והפרוגנוזה.

הסיווג לסינדרומים אפילפטיים ספציפיים הוכנס כחלק אינטגרלי בסיווג האפילפסיות רק בשנת 1989. מטרת החוקרים הייתה להגדיר מחלות ספציפיות בעלות פרוגנוזה וטיפול ידועים (אשר לא הוגדרו עד אז כמחלות בפני עצמן) וזאת על מנת לגרום לאחידות באבחון ובטיפול.

חלוקה זו חשובה הן למטפל והן למטופל ולמשפחתו, כי ניתן להצביע על פרוגנוזה ברורה במחלות ספציפיות, ולא להשאיר את החולה בחוסר ידיעה לגבי עתידו.

סיווג הסינדרומים האפילפטיים

  • סינדרומים אפילפטיים עם פרכוסים חלקיים:
אידיופתי:
  • אפילפסיה עם פרכוסים חלקיים ממקור צנטרו טמפורלי (אפילפסיה רולנדית)
  • אפילפסיה עם פרכוסים חלקיים ממקור אוקסיפיטלי
  • סינדרומים כלליים:
  • אידיופתי:
  • אבסנסים של הילדות (Pyknoleptic petit mal)
  • אבסנסים של בני הנעורים
  • קריפטוגנית (סימפטומטית).
  • Infantile Spasms‏ (תסמונת וסט - West Syndrome)
  • אפילפסיה מיוקלונית אסתטית (הסינדרום ע"ש לנוקס -גסטו)
  • אפילפסיה עם אבסנסים מיוקלוניים
  • סינדרומים מעורבים - פוקליים כלליים:
  • פרכוסי הילוד
  • אפילפסיה עם פעילות זיזית-גלית ממושכת בשינה (בתרשים EEG)

אטיולוגיה של סינדרומים אפילפטיים

הסינדרומים סווגו לפי שלוש קבוצות אטיולוגיה שונות:

  1. סימפטומטית - ניתן להראות בבירור פגיעה נוירולוגית במערכת העצבים המרכזית
  2. אידיופתי - לא ניתן להראות כל פגיעה נוירולוגית אך קיימת אפשרות לפרדיספוזיציה תורשתית
  3. קריפטוגנית - אפילפסיה המתנהגת כסימפטומטית אך ללא כל אטיולוגיה ידועה

החלוקה לסינדרומים אינה קבועה ונמצאת כל הזמן בהתפתחות כתוצאה מהצטברות הולכת וגדלה של ידע על המחלות הנ"ל.

אפשר לראות מהחלוקה כי לא תמיד ניתן להפריד סימפטומים למחלות וסינדרומים ספציפיים, וכי קיימת חפיפה מסוימת בין הסינדרומים השונים.

לעיתים, לא ניתן לקבוע באופן ברור כי מדובר בסינדרום זה או אחר בשל מגוון סימפטומים. במקרים אלו קובעים כי מדובר בהופעה אטיפית של סינדרום ידוע.

במקרים אחרים בהם לא ניתן לתת אבחנה ברורה, ניתן להציע מספר אבחנות אפשריות.

פרכוסים שפירים של גיל הילדות וההתבגרות

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבפרכוסים שפירים של גיל הילדות וההתבגרות - Benign seizures of childhood and adolescence


פרכוסים מליגניים של גיל הילדות והנעורים

השכיחות הגבוהה ביותר להתפתחות מחלות אפילפטיות הוא מגיל הינקות ועד גיל הנעורים. גיל זה מאופיין בגדילה והבשלה מוחית. היות שמחלות אפילפטיות רבות בגיל זה מאופיינות בעצירת ההתפתחות, בהופעת פיגור פסיכומוטורי ובפגיעה נוירולוגית קשה, ניתן לקבוצה זו הכותרת השם אפילפסיות מליגניות. כל קבוצת המחלות האפילפטיות, שיוגדרו בהמשך, מתבטאות מתחת לגיל 6 שנים ופגיעתן קשה.

הקבוצה כוללת:

סינדרומים אפילפטיים ריאקטיבים

מבוא

הגדרה: אנשים הלוקים בפרכוסים כתוצאה ישירה למצב סטרס חולף או מפציעה ישירה של המוח ובעקבות כך מפתחים פרכוסים.

חולים אלה אינם חולים במחלה אפילפטית. הסימפטומים בדרך כלל שונים מאוד בין החולים בקבוצה זו בשל הפגיעות השונות הנגרמות למוח. הטיפול שמרני מיסודו ומכוון כנגד הגורמים המסייעים להתפתחות הפרכוסים.

היריון ולידה בנשים אפילפטיות

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבהיריון ולידה בנשים אפילפטיות


הפרעות התקפיות של הילדות המחקות אפילפסיה

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבהפרעות התקפיות של הילדות המחקות אפילפסיה - Conditions similar to epilepsy in children


אפילפסיה בגיל המבוגר

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבאפילפסיה בגיל המבוגר - Epilepsy in adults


טיפול תרופתי באפילפסיה

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבטיפול תרופתי באפילפסיה


אפילפסיות העמידות לטיפול תרופתי

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבאפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי - Drug resistant epilepsy


השפעת מחלות אפילפטיות על התנהגות והתפתחות אמוציונלית

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבהשפעת המחלות האפילפטיות על התנהגות והתפתחות אמוציונלית


הערכת איכות החיים אצל חולים אפילפטיים

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבהערכת איכות החיים אצל חולים אפילפטיים


לחיות עם אפילפסיה

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבלחיות עם אפילפסיה


אפילפסיה וגנטיקה

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבגנטיקה באפילפסיה - Genetics of epilepsy


טיפולים אלטרנטיביים באפילפסיה

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבטיפולים אלטרנטיביים באפילפסיה - Alternative treatments for epilepsy


ביבליוגרפיה

Aird-RB; Gordon-NS Some excitatory and inhibitory factors involved in the epileptic state. Brain-Dev. 1993 Jul-Aug; 15(4): 299-304

Aldenkamp-AP; Gutter-T; Beun-AM The effect of seizure activity and paroxysmal electroencephalographic discharges on cognition. Acta-Neurol-Scand-Suppl. 1992; 140: 111-21

Aliberti-V; Grunewald-RA; Panayiotopoulos-CP; Chroni-E Focal electroencephalographic abnormalities in juvenile myoclonic epilepsy. Epilepsia. 1994 Mar-Apr; 35(2): 297-301

Almeida-OP; Forstl-H Epilepsy in the elderly. Rev-Paul-Med. 1992 Mar-Apr; 110(2): 83-8

Andersen-EB; Philbert-A; Klee-JG Carbamazepine monotherapy in epileptic out-patients. Acta-Neurol-Scand-Suppl. 1983; 94: 29-34

Annegers JF,et al.Epilepsy,antiepileptic drugs and the risk of spontaneous abortion. Epilepsia 1988;29:451-458.

Annegers-JF Epidemiology and genetics of epilepsy. Neurol-Clin. 1994 Feb; 12(1): 15-29

Bye-A; Lamont-P; Healy-L Commencement of a paediatric EEG-video telemetry service. Clin-Exp-Neurol. 1990; 27: 83-8

Bossi L. Et. Al. Plasma levels and clinical effects of antiepilptic drugs in pregnant epileptic patients and in their newborns. In : Antiepileptic therapy pp. 9-18 1980 . Raven Press. N.Y.

Blum-D; Fisher-RS Advances in epilepsy.Curr-Opin-Neurol.1994 Apr; 7(2): 96-101

Butau-T; Piachaud-J Knowledge and beliefs about epilepsy in mothers of children with epilepsy: a view from a developing country. Cent-Afr-J-Med. 1993 Sep; 39(9): 183-8

Baker-GA; Jacoby-A; Smith-DF; Dewey-ME; Chadwick-DW Development of a novel scale to assess life fulfillment as part of the further refinement of a quality-of-life model for epilepsy.Epilepsia. 1994 May-Jun; 35(3): 591-6

Bjerkedal T. Et. Al.The course and outcome of pregnancy in women with epilepsy.Acta. Obstet. Gynecol. Scan. 1973; 52: 245-248 Boulet-L; Karpati-G; Shoubridge-EA Distribution and threshold expression of the tRNA(Lys) mutation in skeletal muscle of patients with myoclonic epilepsy and ragged-red fibers (MERRF). Am-J-Hum-Genet. 1992 Dec; 51(6): 1187-200

Battino D. et al.Malformations in offspring of 305 epileptic women:a prospective study.Acta-Neurolog-Scand. 1992 85(3):204-7.

Battino-D; Granata-T; Binelli-S; Caccamo-ML; Canevini-MP; Canger-R; Croci-D; Fumarola-C; Mai-R; Molteni-F; et-al Intrauterine growth in the offspring of epileptic mothers.Acta-Neurol-Scand. 1992 Dec; 86(6): 555-7

Baker-GA; Jacoby-A; Smith-DF; Dewey-ME; Chadwick-DW Development of a novel scale to assess life fulfillment as part of the further refinement of a quality-of-life model for epilepsy. Epilepsia. 1994 May-Jun; 35(3): 591-6

Berkovic-SF; Cochius-J; Andermann-E; Andermann-F Progressive myoclonus epilepsies: clinical and genetic aspects. Epilepsia. 1993; 34 Suppl 3: S19-30

Cook-MJ; Kilpatrick-C Imaging in epilepsy. Curr-Opin-Neurol. 1994 Apr; 7(2): 123-30

Cramer-JA Quality of life for people with epilepsy. Neurol-Clin. 1994 Feb; 12(1): 1-13

Cramer-JA A clinimetric approach to assessing quality of life in epilepsy. Epilepsia. 1993; 34 Suppl 4: S8-13

Cornaggia-CM; Canevini-MP; Christe-W; Giuccioli-D; Facheris-MA; Sabbadini-M; Canger-R Epidemiologic survey of epilepsy among Army draftees in Lombardy, Italy. Epilepsia. 1990 Jan-Feb; 31(1): 27-32

Canger-R; dalla-Bernardina-B; Avanzini-G; Vigevano-F; Tassinari-CA Genetic research in epilepsy: the Italian League against Epilepsy contribution Acta-Neurol-Scand-Suppl. 1992; 140: 47-50

Canevini-MP; Mai-R; Di-Marco-C; Bertin-C; Minotti-L; Pontrelli-V; Saltarelli-A; Canger-R Juvenile myoclonic epilepsy of Janz: clinical observations in 60 patients. Seizure. 1992 Dec; 1(4): 291-8

Cochius-JI; Figlewicz-DA; Kalviainen-R; Nousiainen-U; Farrell-K; Patry-G; Soderfeldt-B; Frydman-M; Lerman-P; Andermann-F; et-al Unverricht-Lundborg disease: absence of nonallelic genetic heterogeneity. Ann-Neurol. 1993 Nov; 34(5): 739-41

Connolly-MB; Wong-PK; Karim-Y; Smith-S; Farrell-K Outpatient video-EEG monitoring in children. Epilepsia. 1994 May-Jun; 35(3): 477-81 Chadwick-D Standard approach to antiepileptic drug treatment in the United Kingdom.Epilepsia. 1994; 35 Suppl 4: S3-10

Chadwick-D Epilepsy.J-Neurol-Neurosurg-Psychiatry.1994 Mar; 57(3): 264-77

Chadwick-D Diagnosis of epilepsy.Lancet.1990 Aug 4; 336(8710): 291-5

Czochanska-J; Langner-Tyszka-B; Losiowski-Z; Schmidt-Sidor-B Children who develop epilepsy in the first year of life: a prospective study. Dev-Med-Child-Neurol. 1994 Apr; 36(4): 345-50

Covanis-A; Skiadas-K; Loli-N; Lada-C; Theodorou-V Absence epilepsy: early prognostic signs. Seizure. 1992 Dec; 1(4): 281-9

Dublin M.,Greif Z., Shihab S.,Manelis J. Epilepsy pregnancy and offsprings of women with epilepsy in Israel Presented to the International conffarens of epillepsy Malta 1992.

Dublin M. Manelis J. Benign epilepsies of childhood. In epilepsy in children and adolescents, Aldenkamp A.P.,Dreifuss F.E editors., CRC press 1995, 59-81.

Dravet C. et al. Epilepsy , aniepileptic drugs and malformations in children of women with epilepsy : a French prospective cohort study. Neurology 1992 42(4 suppl5) 75-82.

Dravet-C; Bureau-M; Genton-P Benign myoclonic epilepsy of infancy: electroclinical symptomatology and differential diagnosis from the other types of generalized epilepsy of infancy. Epilepsy-Res-Suppl. 1992; 6: 131-5

Dieterich-E; Doose-H; Baier-WK; Fichsel-H Longterm follow-up of childhood epilepsy with absences. II. Absence-epilepsy with initial grand mal. Neuropediatrics. 1985 Aug; 16(3): 155-8

Dulac-O Epilepsy in children. Curr-Opin-Neurol. 1994 Apr; 7(2): 102-6

Dulac-O; Feingold-J; Plouin-P; Chiron-C; Pajot-N; Ponsot-G Genetic predisposition to West syndrome. Epilepsia. 1993 Jul-Aug; 34(4): 732-7

Dulac-O; Plouin-P; Chiron-C Benign" form of myoclonic epilepsy in children Neurophysiol-Clin. 1990 May; 20(2): 115-29

Dulac-O; Plouin-P; Jambaque-I Predicting favorable outcome in idiopathic West syndrome. Epilepsia. 1993 Jul-Aug; 34(4): 747-56

Dulac-O; N'Guyen-T The Lennox-Gastaut syndrome. Epilepsia. 1993; 34 Suppl 7: S7-17 Dulac-O; Pinard-JM Epilepsy surgery: non-invasive versus invasive focus localization. What is needed from the child neurologist point of view? Acta-Neurol-Scand-Suppl. 1994; 152: 195-7

Dulac-O Epilepsy in children. Curr-Opin-Neurol. 1994 Apr; 7(2): 102-6Dreifuss-FE Juvenile myoclonic epilepsy: characteristics of a primary generalized epilepsy. Epilepsia. 1989; 30 Suppl 4: S1-7; discussion S24-7

Degen-R; Degen-HE; Roth-C Some genetic aspects of idiopathic and symptomatic absence seizures: waking and sleep EEGs in siblings. Epilepsia. 1990 Nov-Dec; 31(6): 784-94

Degen-R; Degen-HE Contribution to the genetics of rolandic epilepsy: waking and sleep EEGs in siblings. Epilepsy-Res-Suppl. 1992; 6: 49-52

Degen-R; Degen-HE Some genetic aspects of rolandic epilepsy: waking and sleep EEGs in siblings. Epilepsia. 1990 Nov-Dec; 31(6): 795-801

Degen-R; Degen-HE Genetic aspects of symptomatic epilepsy based on waking and sleep EEG recordings in siblings Nervenarzt. 1993 Aug; 64(8): 504-10

Dreifuss-FE The epilepsies: clinical implications of the international classification. Epilepsia. 1990; 31 Suppl 3: S3-10

Dreifuss-FE Prognosis of childhood seizure disorders: present and future. Epilepsia. 1994; 35 Suppl 2: S30-4

Dreifuss-FE; Ogunyemi-AO Classification of epileptic seizures and the epilepsies: an overview. Epilepsy-Res-Suppl. 1992; 6: 3-11

Dreifuss-FE; Henriksen-O Classification of epileptic seizures and the epilepsies. Acta-Neurol-Scand-Suppl. 1992; 140: 8-17 Doppelbauer-A; Zeitlhofer-J; Zifko-U; Baumgartner-C; Mayr-N; Deecke-L Occurrence of epileptiform activity in the routine EEG of epileptic patients.Acta-Neurol-Scand. 1993 May; 87(5): 345-52

Dodson-WE Felbamate in the treatment of Lennox-Gastaut syndrome: results of a 12-month open-label study following a randomized clinical trial. Epilepsia. 1993; 34 Suppl 7: S18-24

Dichter-MA Deciding to discontinue antiepileptic medication. Hosp-Pract-Off-Ed. 1992 Oct 30; 27(10A): 16, 21-2

Devinsky-O Clinical uses of the quality-of-life in epilepsy inventory. Epilepsia. 1993; 34 Suppl 4: S39-44

Devinsky-O; Yerby-MS Women with epilepsy. Reproduction and effects of pregnancy on epilepsy Neurol-Clin. 1994 Aug; 12(3): 479-95

Dansky-LV; Rosenblatt-DS; Andermann-E Mechanisms of teratogenesis: folic acid and antiepileptic therapy. Neurology. 1992 Apr; 42(4 Suppl 5): 32-42

Dansky-LV; Finnell-RH Parental epilepsy, anticonvulsant drugs, and reproductive outcome: epidemiologic and experimental findings spanning three decades; 2: Human studies.Reprod-Toxicol. 1991; 5(4): 301-35

de-Bittencourt-PR; Mazer-S; Marcourakis-T; Bigarella-MM; Ferreira-ZS; Mumford-JP Vigabatrin: clinical evidence supporting rational polytherapy in management of uncontrolled seizures.Epilepsia. 1994 Mar-Apr; 35(2): 373-80

de-Boer-HM; Aldenkamp-AP; Overweg-J Epilepsy care in The Netherlands. Acta-Neurol-Scand-Suppl. 1992; 140: 101-5

Dwyer-E Stigma and epilepsy.Trans-Stud-Coll-Physicians-Phila. 1991 Dec; 13(4): 387-410

Doose-H Myoclonic-astatic epilepsy. Epilepsy-Res-Suppl. 1992; 6: 163-8

Doose-H Absence epilepsy of early childhood--genetic aspects. Eur-J-Pediatr. 1994 May; 153(5): 372-7

Delgado-Escueta-AV; Serratosa-JM; Liu-A; Weissbecker-K; Medina-MT; Gee-M; Treiman-LJ; Sparkes-RS Progress in mapping human epilepsy genes. Epilepsia. 1994; 35 Suppl 1: S29-40

Delgado -Escueta AV. Janz D. Consensus guidlines: preconception counseling , management and care of the pregnent woman with epilepsy.Neurology. 1992 : 42(4 suppl 5) 149-60.

Durner-M; Janz-D; Zingsem-J; Greenberg-DA Possible association of juvenile myoclonic epilepsy with HLA-DRw6. Epilepsia. 1992 Sep-Oct; 33(5): 814-6

Durner-M; Sander-T; Greenberg-DA; Johnson-K; Beck-Mannagetta-G; Janz-D Localization of idiopathic generalized epilepsy on chromosome 6p in families of juvenile myoclonic epilepsy patients. Neurology. 1991 Oct; 41(10): 1651-5

Echenne-B; Humbertclaude-V; Rivier-F; Malafosse-A; Cheminal-R Benign infantile epilepsy with autosomal dominant inheritance. Brain-Dev. 1994 Mar-Apr; 16(2): 108-11 Ettinger-AB Structural causes of epilepsy. Tumors, cysts, stroke, and vascular malformations.Neurol-Clin. 1994 Feb; 12(1): 41-56 Eadie-MJ Epileptic seizures in 1902 patients: a perspective from a consultant neurological practice (1961-1991). Seizure. 1993 Dec; 2(4): 267-8

Engel-J Jr Update on surgical treatment of the epilepsies. Clin-Exp-Neurol. 1992; 29: 32-48

Engel-J Jr Update on surgical treatment of the epilepsies. Summary of the Second International Palm Desert Conference on the Surgical Treatment of the Epilepsies (1992).Neurology. 1993 Aug; 43(8): 1612-7

Erickson-BJ; Jack-CR Jr Correlation of single photon emission CT with MR image data using fiduciary markers. AJNR-Am-J-Neuroradiol. 1993 May-Jun; 14(3): 713-20

Ennegers J. Outcome of pregnancy in women with epilepsy, Norway 1967 - 1978: complications during pregnancy and delivery. In Janz D et al eds.Epilepsy,pregnancy, and the child. N.Y :Raven press,1982:81-85.

Ehrhardt-P; Forsythe-WI Prognosis after grand mal seizures: a study of 187 children with three-year remissions Dev-Med-Child-Neurol. 1989 Oct; 31(5): 633-9

Fonseca-LC; Tedrus-GM Epileptic syndromes in children with somatosensory evoked spikes. Clin-Electroencephalogr. 1994 Apr; 25(2): 54-8

Farrell-K Classifying epileptic syndromes: problems and a neurobiologic solution. Neurology. 1993 Nov; 43(11 Suppl 5): S8-11

Fenwick-P The behavioral treatment of epilepsy generation and inhibition of seizures. Neurol-Clin. 1994 Feb; 12(1): 175-202

Froscher-W; Herrmann-R; Niesen-M; Bulau-P; Penin-H; The course of pregnancy and teratogenicity of antiepileptic agents in 66 patients with epilepsy.Schweiz-Arch-Neurol-Psychiatr. 1991; 142(5): 389-407

French-J The long-term therapeutic management of epilepsy. Ann-Intern-Med. 1994 Mar 1; 120(5): 411-22

Fejerman-N Myoclonus and epilepsies in children Rev-Neurol-Paris. 1991; 147(12): 782-97

Freeman-JM; Vining-EP Decision making and the child with febrile seizures. Pediatr-Rev. 1992 Aug; 13(8): 298-304

Fisher-RS; Chan-DW; Bare-M; Lesser-RP Capillary prolactin measurement for diagnosis of seizures. Ann-Neurol. 1991 Feb; 29(2): 187-90

Fujiwara-T; Watanabe-M; Takahashi-Y; Higashi-T; Yagi-K; Seino-M Long-term course of childhood epilepsy with intractable grand mal seizures. Jpn-J-Psychiatry-Neurol. 1992 Jun; 46(2): 297-302

Gaily E , Granstone ML. Minor anomalies in children of mothers with epilepsy.Neurology 1992 42(4 suppl 5) : 128-131

Gaily-E; Kantola-Sorsa-E; Granstrom-ML Intelligence of children of epileptic mothers.J-Pediatr. 1988 Oct; 113(4): 677-84 Gaily-E; Kantola-Sorsa-E; Granstrom-MLSpecific cognitive dysfunction in children with epileptic mothers.Dev-Med-Child-Neurol. 1990 May; 32(5): 403-14

Gaily-EK; Granstrom-ML; Hiilesmaa-VK; Bardy-AH Head circumference in children of epileptic mothers: contributions of drug exposure and genetic background. Epilepsy-Res. 1990 Apr; 5(3): 217-22

Guazzi-GC; Federico-A Progressive myoclonus epilepsies. Criteria for diagnosis on the basis of the follow-up of 37 cases. Acta-Neurol-Napoli. 1992 Aug-Dec; 14(4-6): 469-84

Granstrom-ML; Gaily-E Psychomotor development in children of mothers with epilepsy.Neurology. 1992 Apr; 42(4 Suppl 5): 144-8

Gigli-GL; Calia-E; Marciani-MG; Mazza-S; Mennuni-G; Diomedi-M; Terzano-MG; Janz-D Sleep microstructure and EEG epileptiform activity in patients with juvenile myoclonic epilepsy. Epilepsia. 1992 Sep-Oct; 33(5): 799-804

Gram-L Epileptic seizures and syndromes.Lancet.1990 Jul 21; 336(8708): 161-3

Greenberg-DA; Delgado-Escueta-AV The chromosome 6p epilepsy locus: exploring mode of inheritance and heterogeneity through linkage analysis. Epilepsia. 1993; 34 Suppl 3: S12-8

Guidelines for epidemiologic studies on epilepsy. Commission on Epidemiology and Prognosis, International League Against Epilepsy. Epilepsia. 1993 Jul-Aug; 34(4): 592-6

Gross-Tsur-V; Shinnar-S Convulsive status epilepticus in children. Epilepsia. 1993; 34 Suppl 1: S12-20

Gordon-N Review: juvenile myoclonic epilepsy. Child-Care-Health-Dev. 1994 Mar-Apr; 20(2): 71-6 Guldvog-B Patient satisfaction and epilepsy surgery. Epilepsia. 1994 May-Jun; 35(3): 579-84

Gardiner-RM Genes and epilepsy. J-Med-Genet. 1990 Sep; 27(9): 537-44

Hansotia-P; Broste-SK Epilepsy and traffic safety Epilepsia. 1993 Sep-Oct; 34(5): 852-8.

Hoare-P The quality of life of children with chronic epilepsy and their families. Seizure. 1993 Dec; 2(4): 269-75

Harvey-AS; Nolan-T; Carlin-JB Community-based study of mortality in children with epilepsy. Epilepsia. 1993 Jul-Aug; 34(4): 597-603

Hiilesmaa VK. Pregnancy and birth in women with epilepsy. Neurology 1992 42(4 suppl 5) 8-11.

Hiilesmaa VK, et al. Obstetric outcome in women with epilepsy. Am. J. Obstet. Gynecol. 1985;152:499-504.

Hermann-BP Developing a model of quality of life in epilepsy: the contribution of neuropsychology.Epilepsia.1993; 34 Suppl 4: S14-21

Hirsch-E; Marescaux-C; Maquet-P; Metz-Lutz-MN; Kiesmann-M; Salmon-E; Franck-G; Kurtz-D Landau-Kleffner syndrome: a clinical and EEG study of five cases. Epilepsia. 1990 Nov-Dec; 31(6): 756-67

Holmes-LB Spina bifida: anticonvulsants and other maternal influences.Ciba-Found-Symp. 1994; 181: 232-8; discussion 239-44

Holmes-LB; Harvey-EA; Brown-KS; Hayes-AM; Khoshbin-S Anticonvulsant teratogenesis: I. A study design for newborn infants Teratology. 1994 Mar; 49(3): 202-7

Holmes-GL Seizures: introduction and commentary. Pediatr-Ann. 1991 Jan; 20(1): 13-4

Holmes-GL; Weber-DA Effect of seizures during pregnancy on seizure susceptibility in offspring.Epilepsia. 1985 Sep-Oct; 26(5): 421-3

Hildick-Smith-M Late-onset epilepsy.Br-J-Clin-Pract. 1994 Mar-Apr; 48(2): 87-90

Hoefnagels-WA; Padberg-GW; Overweg-J; Roos-RA Syncope or seizure? A matter of opinion. Clin-Neurol-Neurosurg. 1992; 94(2): 153-6

Hart-YM; Sander-JW; Johnson-AL; Shorvon-SD National General Practice Study of Epilepsy: recurrence after a first seizure Lancet. 1990 Nov 24; 336(8726): 1271-4

Hauser-WA Seizure disorders: the changes with age. Epilepsia. 1992; 33 Suppl 4: S6-14

Hauser-WA Status epilepticus: epidemiologic considerations. Neurology. 1990 May; 40(5 Suppl 2): 9-13


Hauser-WA; Annegers-JF Risk factors for epilepsy. Epilepsy-Res-Suppl. 1991; 4: 45-52

Hauser-WA; Annegers-JF; Kurland-LT Prevalence of epilepsy in Rochester, Minnesota: 1940-1980.Epilepsia. 1991 Jul-Aug; 32(4): 429-45

Hammond-Tooke-GD The management of epilepsy in adults. N-Z-Med-J. 1993 Oct 27; 106(966): 454-6

Hammond-Tooke-GD; Taylor-BJ Management of epilepsy in childhood. N-Z-Med-J. 1994 May 25; 107(978): 203-5

Hurst-DL Epidemiology of severe myoclonic epilepsy of infancy. Epilepsia. 1990 Jul-Aug; 31(4): 397-400

Hart-YM; Sander-JW; Johnson-AL; Shorvon-SD National General Practice Study of Epilepsy: recurrence after a first seizure Lancet. 1990 Nov 24; 336(8726): 1271-4

Illingworth R.S.The development of the infantand of youn child - abnormal and normal.Churchill-Livingstone - 1980.

International League Against Epilepsy. Guidelines for the care of women of childbearing age with epilepsy. Commission on Genetics, Pregnancy, and the Child,Epilepsia. 1993 Jul-Aug; 34(4): 588-9

Janz-D; Beck-Mannagetta-G; Sander-T Do idiopathic generalized epilepsies share a common susceptibility gene? Neurology. 1992 Apr; 42(4 Suppl 5): 48-55 Jacoby-A; Johnson-A; Chadwick-D Psychosocial outcomes of antiepileptic drug discontinuation. The Medical Research Council Antiepileptic Drug Withdrawal Study Group. Epilepsia. 1992 Nov-Dec; 33(6): 1123-31

Jensen-R; Dam-M Public attitudes toward epilepsy in Denmark. Epilepsia. 1992 May-Jun; 33(3): 459-63

Kuntzer-T New drug treatments in epilepsy. Eur-Neurol. 1994; 34(1): 4-10

Koblar-SA; Black-AB; Schapel-GJ Video-audio/EEG monitoring in epilepsy--the Queen Elizabeth Hospital experience. Clin-Exp-Neurol. 1992; 29: 70-3

Koch-S; Losche-G; Jager-Roman-E; Jakob-S; Rating-D; Deichl-A; Helge-H Major and minor birth malformations and antiepileptic drugs. Neurology. 1992 Apr; 42(4 Suppl 5): 83-8

Kim-WJ Psychiatric aspects of epileptic children and adolescents J-Am-Acad-Child-Adolesc-Psychiatry. 1991 Nov; 30(6): 874-86

Kaneko S. et al. Malformations in infants of mothers with epilepsy reciving antiepileptic drugs. Neurology 1992 :42(4 suppl 5 ) 68-74.

Lesser-RP The role of epilepsy centers in delivering care to patients with intractable epilepsy. Neurology. 1994 Jul; 44(7): 1347-52

Lindhout D., Meinardi H. et al. Antiepileptic drugs and teratogenesis in two consecutive cohorts : changes in prescription policy paralleled by changes in pattern of malformations.

Laybourn-A; Hill-M Children with epilepsy and their families: needs and services. Child-Care-Health-Dev. 1994 Jan-Feb; 20(1): 1-14

Lee-WL; Low-PS; Rajan-U Benign familial infantile epilepsy. J-Pediatr. 1993 Oct; 123(4): 588-90

Losche-G; Steinhausen-HC; Koch-S; Helge-H The psychological development of children of epileptic parents. II. The differential impact of intrauterine exposure to anticonvulsant drugs and further influential factors.Acta-Paediatr. 1994 Sep; 83(9): 961-6

Leavitt AM. , Yerby MS. et al. Epilepsy in pregnancy: developmental outcome of offspring at 12 month. Neurology 42 (4 suppl 5) 141 -3.

Loiseau-P; Duche-B; Loiseau-J Classification of epilepsies and epileptic syndromes in two different samples of patients.Epilepsia. 1991 May-Jun; 32(3): 303-9

Labar-DR Sleep disorders and epilepsy: differential diagnosis. Semin-Neurol. 1991 Jun; 11(2): 128-34

Lehesjoki-AE; Eldridge-R; Eldridge-J; Wilder-BJ; de-la-Chapelle-A Progressive myoclonus epilepsy of Unverricht-Lundborg type: a clinical and molecular genetic study of a family from the United States with four affected sibs.Neurology. 1993 Nov; 43(11): 2384-6

Lander-CM; Eadie-MJ Plasma antiepileptic drug concentrations during pregnancy. Epilepsia. 1991 Mar-Apr; 32(2): 257-66

Lancman-ME; Asconape-JJ; Penry-JK Clinical and EEG asymmetries in juvenile myoclonic epilepsy.Epilepsia. 1994 Mar-Apr; 35(2): 302-6 Masuoka-LK; Spencer-SS Clinical neurophysiology in epilepsy. Curr-Opin-Neurol. 1994 Apr; 7(2): 148-52

Malafosse-A; Lehesjoki-AE; Genton-P; Labauge-P; Durand-G; Tassinari-CA; Dravet-C; Michelucci-R; de-la-Chapelle-A Identical genetic locus for Baltic and Mediterranean myoclonus. Lancet. 1992 May 2; 339(8801): 1080-1

Mikati-MA; Trevathan-E; Krishnamoorthy-KS; Lombroso-CT Pyridoxine-dependent epilepsy: EEG investigations and long-term follow-up. Electroencephalogr-Clin-Neurophysiol. 1991 Mar; 78(3): 215-21

McNamara-JO Cellular and molecular basis of epilepsy. J-Neurosci. 1994 Jun; 14(6): 3413-25

Meinardi-H Epidemiology of epilepsy. Trop-Geogr-Med.1993;45(5): 218-21

McNamara-JO Identification of genetic defect of an epilepsy: strategies for therapeutic advances.Epilepsia. 1994; 35 Suppl 1: S51-7

Meador-KJ Research use of the new quality-of-life in epilepsy inventory. Epilepsia. 1993; 34 Suppl 4: S34-8

Meierkord-H Epilepsy and sleep. Curr-Opin-Neurol. 1994 Apr; 7(2): 107-12

McDade-G; Brown-SW Non-epileptic seizures: management and predictive factors of outcome. Seizure. 1992 Mar; 1(1): 7-10

Manford-M; Hart-YM; Sander-JW; Shorvon-SD The National General Practice Study of Epilepsy. The syndromic classification of the International League Against Epilepsy applied to epilepsy in a general population.Arch-Neurol. 1992 Aug; 49(8): 801-8

Matsuoka-H The seizure prognosis of juvenile myoclonic epilepsy. Jpn-J-Psychiatry-Neurol. 1992 Jun; 46(2): 293-6

Marks-DA; Ehrenberg-BL Migraine-related seizures in adults with epilepsy, with EEG correlation. Neurology. 1993 Dec; 43(12): 2476-83 Monson R.R. Et.Al.Diphenylhygdantoin and selected congenital malformations.N.Engl. J. Med 1973 ; 289: 1049-1052

Martin-PJ; Millac-PA Pregnancy, epilepsy, management and outcome: a 10-year perspective.Seizure. 1993 Dec; 2(4): 277-80


Murphy-JV; Dehkharghani-F Diagnosis of childhood seizure disorders. Epilepsia. 1994; 35 Suppl 2: S7-17

Nielsen-KB; Anvret-M; Flodmark-O; Furuskog-P; Bohman-Valis-K Aicardi syndrome: early neuroradiological manifestations and results of DNA studies in one patient.Am-J-Med-Genet. 1991 Jan; 38(1): 65-8

Novotny-EJ Jr Neonatal seizures. Semin-Perinatol. 1993 Oct; 17(5): 351-6

Nelson KB, et al. Maternal seizure disorder, outcome of pregnancy, and neurologic abnormalities in the children. Neurology 1982;32:1247-1245.

Niedermeyer-E Awakening epilepsy ('Aufwach-Epilepsie') revisited. Epilepsy-Res-Suppl. 1991; 2: 37-42 Obeid-T; Panayiotopoulos-CP Clonazepam in juvenile myoclonic epilepsy. Epilepsia. 1989 Sep-Oct; 30(5): 603-6

Oka-E; Ohno-M; Minakuchi-E; Ohtahara-S Indication of surgery for childhood epilepsy. Jpn-J-Psychiatry-Neurol. 1992 Jun; 46(2): 345-9

Oguni-M; Dansky-L; Andermann-E; Sherwin-A; Andermann-F Improved pregnancy outcome in epileptic women in the last decade: relationship to maternal anticonvulsant therapy Brain-Dev. 1992 Nov; 14(6): 371-80

Ogawa-Y; Kaneko-S; Otani-K; Fukushima-Y Serum folic acid levels in epileptic mothers and their relationship to congenital malformations. Epilepsy-Res. 1991 Jan-Feb; 8(1): 75-8

Offringa-M; Derksen-Lubsen-G; Bossuyt-PM; Lubsen-J Seizure recurrence after a first febrile seizure: a multivariate approach. Dev-Med-Child-Neurol. 1992 Jan; 34(1): 15-24

Olsson-I; Hagberg-G Epidemiology of absence epilepsy. III. Clinical aspects. Acta-Paediatr-Scand. 1991 Nov; 80(11): 1066-72 Panayiotopoulos-CP; Tahan-R; Obeid-T Juvenile myoclonic epilepsy: factors of error involved in the diagnosis and treatment Epilepsia. 1991 Sep-Oct; 32(5): 672-6

Panayiotopoulos-CP; Obeid-T; Tahan-AR Juvenile myoclonic epilepsy: a 5-year prospective study. Epilepsia. 1994 Mar-Apr; 35(2): 285-9

Panayiotopoulos-CP; Obeid-T; Tahan-AR Juvenile myoclonic epilepsy: a 5-year prospective study. Epilepsia. 1994 Mar-Apr; 35(2): 285-96

Parks-BR Jr; Dostrow-VG; Noble-SL Drug therapy for epilepsy. Am-Fam-Physician. 1994 Sep 1; 50(3): 639-48, 653-4

Perrine-K; Congett-S Neurobehavioral problems in epilepsy. Neurol-Clin. 1994 Feb; 12(1): 129-52

Perniola-T; Buttiglione-M; Margari-L Antiepileptic drugs in pregnancy: late effects on the children's cognitive abilities. Preliminary data. Acta-Neurol-Napoli. 1992 Aug-Dec; 14(4-6): 543-6

Pritchard-PB 3d The effect of seizures on hormones. Epilepsia. 1991; 32 Suppl 6: S46-50

Piccolo-G; Focher-F; Verri-A; Spadari-S; Banfi-P; Gerosa-E; Mazzarello-P Myoclonus epilepsy and ragged-red fibers: blood mitochondrial DNA heteroplasmy in affected and asymptomatic members of a family.Acta-Neurol-Scand. 1993 Dec; 88(6): 406-9

Papazian-O Common epileptic syndromes in children. Pediatr-Ann. 1991 Jan; 20(1): 15-8, 21-4

Penry-JK; Dean-JC; Riela-AR Juvenile myoclonic epilepsy: long-term response to therapy.Epilepsia. 1989; 30 Suppl 4: S19-23; discussion S24-7

Raffel-C; Kongelbeck-SR; Snead-OC 3d Corpus callosotomy for intractable epilepsy in children. Pediatr-Neurosurg. 1992; 18(5-6): 305-9

Rees-M; Curtis-D; Parker-K; Sundqvist-A; Baralle-D; Bespalova-IN; Burmeister-M; Chung-E; Gardiner-RM; Whitehouse-WP probands with Juvenile Myoclonic Epilepsy and marker loci in the region of EPM 1 on chromosome 21 q: Unverricht-Lundborg disease and JME are not allelic variants. Neuropediatrics. 1994 Feb; 25(1): 20-5

Rolv T.L. Et. Al.A population based study of the risk of recurrence of birth defects.N. Engl. J. Med. 1994; 331; 1-4.

Reiner W.O. The Malignant Epilepsies of childhood and adolescents. In epilepsy in children and adolescents, Aldenkamp A.P.,Dreifuss F.E editors., CRC press 1995, 43-58.

Rodin-E Sleep deprivation and epileptological implications. Epilepsy-Res-Suppl. 1991; 2: 265-73 Rating-D Epilepsies with absence in childhood Monatsschr-Kinderheilkd. 1993 Feb; 141(2): 94-9

Sonneveld SW,et al. Outcome of pregnancies complicated by epilepsy in Tasmania.Aust NZ J Obstet Gynecol.1990;30:286-9.

Siep M.Groath retardation, dysmorphic facies and minor malformations , following massive exposure to phenobarbital in utero.Acta Pediat. Scand. 1976; 65: 617-619

Shakir-RA; Abdulwahab-B Congenital malformations before and after the onset of maternal epilepsy.Acta-Neurol-Scand. 1991 Aug; 84(2): 153-6

Sabin M. Et. Al.Epilepsy and pregnancy Obstet. Gynecol. 1956; 7: 175-179

Shian-WJ; Chi-CS Evolution of childhood absence epilepsy, juvenile myoclonic epilepsy and epilepsy with grand mal on awakening. Acta-Paediatr-Sin. 1994 Mar-Apr; 35(2): 119-23

Shian-WJ; Chi-CS Epilepsy with grand mal on awakening. Chung-Hua-I-Hsueh-Tsa-Chih-Taipei. 1994 Feb; 53(2): 106-8

Specchio T. Et. Al.Psychomotor development in children with epileptic mothers: A prospective sudy of the first year of life. Presented to the International conffarens of epillepsy Malta 1992.

Steinhausen-HC; Losche-G; Koch-S; Helge-H The psychological development of children of epileptic parents. I. Study design and comparative findings. Acta-Paediatr. 1994 Sep; 83(9): 955-60

Spencer-SS The relative contributions of MRI, SPECT, and PET imaging in epilepsy.Epilepsia. 1994; 35 Suppl 6: S72-89

Seibel-P; Flierl-A; Kottlors-M; Reichmann-HA rapid and sensitive PCR screening method for point mutations associated with mitochondrial encephalomyopathies.Biochem-Biophys-Res-Commun.1994 Apr 29;200(2): 938-42

Shinnar-S; Kang-H; Berg-AT; Goldensohn-ES; Hauser-WA; Moshe-SL EEG abnormalities in children with a first unprovoked seizure. Epilepsia. 1994 May-Jun; 35(3): 471-6

Shinnar-S; Berg-AT; Moshe-SL; Kang-H; O'Dell-C; Alemany-M; Goldensohn-ES; Hauser-WA Discontinuing antiepileptic drugs in children with epilepsy: a prospective study Ann-Neurol. 1994 May; 35(5): 534-45 Shinnar-S; Berg-AT; Moshe-SL; Petix-M; Maytal-J; Kang-H; Goldensohn-ES; Hauser-WA Risk of seizure recurrence following a first unprovoked seizure in childhood: a prospective study. Pediatrics. 1990 Jun; 85(6): 1076-85



Scheffer-IE; Bhatia-KP; Lopes-Cendes-I; Fish-DR; Marsden-CD; Andermann-F; Andermann-E; Desbiens-R; Cendes-F; Manson-JI; et-al Autosomal dominant frontal epilepsy misdiagnosed as sleep disorder. Lancet. 1994 Feb 26; 343(8896): 515-7

So-EL Update on epilepsy. Med-Clin-North-Am. 1993 Jan; 77(1): 203-14

Shorvon-SD Epidemiology, classification, natural history, and genetics of epilepsy. Lancet. 1990 Jul 14; 336(8707): 93-6

Striano-S Conventional electroencephalography as a diagnostic tool: possibilities and limits. Acta-Neurol-Napoli. 1990 Oct; 12(5): 366-71

Storrs-BB Surgery for epilepsy in children. J-S-C-Med-Assoc. 1992 May; 88(5): 256-7

Schachter-SC Advances in the assessment of refractory epilepsy. Epilepsia. 1993; 34 Suppl 5: S24-30

Sillanpaa-M Epilepsy in children: prevalence, disability, and handicap. Epilepsia. 1992 May-Jun; 33(3): 444-9

Sander-JW; Hart-YM; Johnson-AL; Shorvon-SD National General Practice Study of Epilepsy: newly diagnosed epileptic seizures in a general population. Lancet. 1990 Nov 24; 336(8726): 1267-71

Sturniolo-MG; Galletti-F Idiopathic epilepsy and school achievement. Arch-Dis-Child. 1994 May; 70(5): 424-8

Salinsky-MC; Wegener-K; Sinnema-F Epilepsy, driving laws, and patient disclosure to physicians. Epilepsia. 1992 May-Jun; 33(3): 469-72

Stafstrom-CE; Patxot-OF; Gilmore-HE; Wisniewski-KE Seizures in children with Down syndrome: etiology, characteristics and outcome.Dev-Med-Child-Neurol. 1991 Mar; 33(3): 191-200

Shoffner-JM; Wallace-DC Mitochondrial genetics: principles and practice Am-J-Hum-Genet. 1992 Dec; 51(6): 1179-86

Shin-C; McNamara-JO Mechanism of epilepsy.Annu-Rev-Med. 1994; 45: 379-89

Salas-Puig-J; Ramos-E; Macarron-J; Lahoz-CH Benign myoclonic epilepsy of infancy.Acta-Paediatr-Scand. 1990 Nov; 79(11): 1128-30



Salas-Puig-J; Tunon-A; Diaz-M; Lahoz-CH Somatosensory evoked potentials in juvenile myoclonic epilepsy. Epilepsia. 1992 May-Jun; 33(3): 527-30

Tallis-R Epilepsy in old age. Lancet. 1990 Aug 4; 336(8710): 295-6

Treiman-LJ Genetics of epilepsy: an overview.Epilepsia. 1993; 34 Suppl 3: S1-11 Tinuper-P; Plazzi-G; Monari-L; Sangiorgi-S; Pellissier-JF; Cerullo-A; Provini-F; Capellari-S; Baruzzi-A; Lugaresi-E; et-al Arylsulfatase A pseudodeficiency and Lafora bodies in a patient with progressive myoclonic epilepsy. Epilepsia. 1994 Mar-Apr; 35(2): 332-5

Tobias-ES; Brodie-AF; Brodie-MJ An outcome audit at the epilepsy clinic: results from 1000 consecutive referrals. Seizure. 1994 Mar; 3(1): 37-43

Tomson-T; Lindbom-U; Ekqvist-B; Sundqvist-A Epilepsy and pregnancy: a prospective study of seizure control in relation to free and total plasma concentrations of carbamazepine and phenytoin.Epilepsia. 1994 Jan-Feb; 35(1): 122-30


Tomson-T; Lindbom-U; Ekqvist-B; Sundqvist-A Disposition of carbamazepine and phenytoin in pregnancy. Epilepsia. 1994 Jan-Feb; 35(1): 131-5

Tanganelli P.,Regesta G.Epilepsy,pregnancy and major birth anomalies : an Italian prospective controled study.Neurology. 1992 42(4 suppl5) 89 - 93.

Treiman-DM Current treatment strategies in selected situations in epilepsy.Epilepsia. 1993; 34 Suppl 5: S17-23

Todt-H; Muller-D The therapy of benign myoclonic epilepsy in infants. Epilepsy-Res-Suppl. 1992; 6: 137-9

Tahvanainen-E; Ranta-S; Hirvasniemi-A; Karila-E; Leisti-J; Sistonen-P; Weissenbach-J; Lehesjoki-AE; de-la-Chapelle-A The gene for a recessively inherited human childhood progressive epilepsy with mental retardation maps to the distal short arm of chromosome 8. Proc-Natl-Acad-Sci-U-S-A. 1994 Jul 19; 91(15): 7267-70

Takaesu-E; Yamamoto-N; Furune-S; Aso-K; Negoro-T; Watanabe-K Long-term follow-up of absence epilepsy No-To-Hattatsu. 1989 Jan; 21(1): 3-8

Uyama-E; Kutsukake-Y; Hara-A; Uemura-K; Uchino-M; Mita-S; Ando-M; Taketomi-T Abnormal excretion of urinary phospholipids and sulfatide in patients with mitochondrial encephalomyopathies. Biochem-Biophys-Res-Commun. 1993 Jul 15; 194(1): 266-73

Vigevano-F; Fusco-L; Cusmai-R; Claps-D; Ricci-S; Milani-L The idiopathic form of West syndrome. Epilepsia. 1993 Jul-Aug; 34(4): 743-6

Verity-CM; Ross-EM; Golding-J Outcome of childhood status epilepticus and lengthy febrile convulsions: findings of national cohort study. BMJ. 1993 Jul 24; 307(6898): 225-8

Vermeulen-J; Kortstee-SW; Alpherts-WC; Aldenkamp-AP Cognitive performance in learning disabled children with and without epilepsy.Seizure. 1994 Mar; 3(1): 13-21

van-Huffelen-AC; van-der-Meij-W Topographic EEG analysis in patients with benign focal epilepsy of childhood (BFEC). Acta-Neurol-Belg. 1990; 90(4): 183-9

Vert P. Et. Al.Infants of epileptic mothers In: The newborn Ed. Stern pp.374-360 ; 1979

Wu-L; Liu-X; Feng-Y Sleep grand mal--all-night polygraphic EEG recordings in 20 cases.Jpn-J-Psychiatry-Neurol. 1992 Jun; 46(2): 395-9

Whitehouse-WP; Rees-M; Curtis-D; Sundqvist-A; Parker-K; Chung-E; Baralle-D; Gardiner-RM Linkage analysis of idiopathic generalized epilepsy (IGE) and marker loci on chromosome 6p in families of patients with juvenile myoclonic epilepsy: no evidence for an epilepsy locus in the HLA region Am-J-Hum-Genet. 1993 Sep; 53(3): 652-62

Weissbecker-KA; Durner-M; Janz-D; Scaramelli-A; Sparkes-RS; Spence-MA Confirmation of linkage between juvenile myoclonic epilepsy locus and the HLA region of chromosome 6 Am-J-Med-Genet. 1991 Jan; 38(1): 32-6

Wilhelm J,et al. Epilepsy and pregnancy: a review of 98 pregnancies. Aust.NZ J Obstet Gynecol.1990;30:290-295

Waters-CH; Belai-Y; Gott-PS; Shen-P; De-Giorgio-CM Outcomes of pregnancy associated with antiepileptic drugs. Arch-Neurol. 1994 Mar; 51(3): 250-3

Weinmann-HM The prognosis of benign generalized epilepsies in early childhood.Epilepsy-Res-Suppl. 1992; 6: 157-61

Wolf-P; Goosses-R Relation of photosensitivity to epileptic syndromes. J-Neurol-Neurosurg-Psychiatry. 1986 Dec; 49(12): 1386-91Anticonvulsant teratogenesis: I. A study design for newborn infants.


Wolf-P The phenotype: seizures and epilepsy syndromes. Epilepsy-Res-Suppl. 1991; 4: 19-29

Wallace-SJ Childhood epileptic syndromes. Lancet. 1990 Aug 25; 336(8713): 486-8

Wallace-SJ Management of epilepsy in childhood. Br-J-Hosp-Med. 1991 Sep; 46(3): 160-2

Yerby-MS Risks of pregnancy in women with epilepsy. Epilepsia. 1992; 33 Suppl 1: S23-6; discussion S26-7

Yerby M, et al.Pregnancy complications and outcomes in a cohort of women with epilepsy. Epilepsia 1985;26:631-635.

Yerby-MS; Leavitt-A; Erickson-DM; McCormick-KB; Loewenson-RB; Sells-CJ; Benedetti-TJ Antiepileptics and the development of congenital anomalies. Neurology. 1992 Apr; 42(4 Suppl 5): 132-40

Yerby MS, Leavitt A, et al. Antiepileptics and development of congenital anomalies.Neurology 1992 42(4 suppl 5) 132-40.

Yerby-MS; Devinsky-O Epilepsy and pregnancy.Adv-Neurol. 1994; 64: 45-63

Yerby M, et al. Risks of pregnancy in women with epilepsy. Epilepsia .1992;33 suppl 1 23-6.

Yerby MS. Pregnancy and epilepsy . Epilepsia 1991 :32 suppl 6 :51-9.

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מיכאל דובלין MD מומחה ברפואת ילדים, ד"ר יהודית מנליס ואושרית דובלין RN MA (יוצר\י הערך)