מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

גמא-גלוטאמיל טרנספראזה - Gamma glutamyl transferase

מתוך ויקירפואה

     מדריך בדיקות מעבדה      
גמא-גלוטאמיל טרנספראזה
Gamm glutamyl transferase
 שמות אחרים  GGT
מעבדה כימיה בדם
תחום הערכת תפקודי כבד
Covers bdikot.jpg
יחידות מדידה יחידות פעילות לליטר, U/L
 
טווח ערכים תקין יש לקחת בחשבון שוֹנוּת בערכי האנזים במגוון השיטות המקובלות במעבדות שונות. רמת האנזים בדם טבורי יכולה להגיע עד 194 יחידות לליטר, ביילודים ותינוקות עד גיל חודש רמת GGT מגיעה עד 151 יחידות לליטר, מגיל 3-6 חודשים עד 114 יחידות לליטר, ולמעשה מגיל 6 חודשים ומעלה רמת האנזים דומה לזו שבמבוגרים. תחום הנורמה של GGT בגברים הוא 7-47 יחידות לליטר; בנשים תחום הנורמה 4-37 יחידות לליטר.
יוצר הערך פרופ' בן-עמי סלע

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםתפקודי כבד

מטרת הבדיקה

הערכת נזק לכבד, בעיקר זה ממחלה חסימתית או כתוצאה מאלכוהוליזם. עשויה לתת אבחנה מבדלת בין מפגעי כבד למפגעי עצמות, כאשר רמת פוספטאזה בסיסית גבוהה.

בסיס פיזיולוגי

GGT בדומה לפוספטאזה בסיסית הוא אנזים הקשור לממברנה, הממלא תפקיד חשוב במטבוליזם של גלוטתיון, כמו גם בספיגת חומצות אמיניות את תוך תאים הן מהתסנין הפקעתי בכליות וכן בספיגת חומצות אלה מהמעי. כללית נמצא אנזים זה בעיקר בכבד, בכליות, ובבלוטות הלבלב והערמונית. חשיבות מוכרת של GGT היא בכך שהוא דואג לשמר חומצות אמיניות בשל פעילותו בטרנספורט שלהם לתוך האבוביות המקורבות בכליה. לאנזים משקל מולקולארי של 90,000, אם כי דווח גם על צורות מאקרו שלו בגודל של 200,000, כנראה כתוצאה מאגרגציה שלו עם אפוליפופרוטאינים וכן עם IgA. למרות המוסכמה שאנזים זה הוא מדד רגיש למפגעי כבד, קשה להתבסס עליו באבחנה מבדלת של מחלת כבד. לדוגמה, סקר בקרב 1,040 מאושפזים, הראה ב-139 מהם רמת GGT מוגברת: מתוך אלה רק ב-45 הייתה מחלה כבדית-מרתית ראשונית, ב-30 מהם הייתה ממאירות כלשהי, ול-22 הייתה מחלת לב.

כיוון שבערמונית יש פעילות ניכרת של GGT, רמת אנזים זה בגברים גבוהה מזו שמוצאים בנשים. באופן פרדוקסאלי, למרות שפעילות GGT היא הגבוהה ביותר ברקמה הכלייתית, רמת GGT בנסיוב בדרך כלל משקפת אנזים המופרש מהכבד. יצירת האנזים בכבד מוגברת על ידי תרופות המשרות פעילות של אנזימים במיקרוזומים, בעיקר אתנול, תכשירים אחדים נוגדי פרכוסים, וכן תרופות חוסמות הקולטן להיסטאמין. באשר ליחסי הגומלין עם פוספטאזה בסיסית, חסימה של ניקוז כיס המרה מביא לניתוק התאחיזה בין GGT לליפידים, מה שמגביר פעילות האנזים האחרון בפלזמה, אך גם את זו של פוספטאזה בסיסית (ALP). לעומת זאת, אין עליה בדם של GGT במחלת עצם בניגוד ל-ALP .

מקובל שהשימוש העיקרי של מדידת GGT הוא במצבי צהבת חסימתית, עימדון המרה (cholestasis), ונראה שמדד זה מגיב באופן רגיש יותר לחסימה מרתית מאשר אנזימי טרנסאמינאזה, SGPT ו-SGOT. בהיות GGT מוגבר הוא משמש מדד רגיש לשאת בכבד (הפאטומה), ולקרצינומה של הלבלב. בניגוד לשני הטרנסאמינאזות, המשמשים להערכת תפקודי כבד אך מראים גם ערכים מוגברים בפגיעה ברקמת השריר, האנזים GGT אינו מוגבר כלל בפגיעה בשריר, ובכל יש לו יתרון אבחנתי מסוים.

GGT באופן כללי מוגבר במצבי הפאטיטיס או שחמת הכבד (צירוזיס), אם כי SGPT ו-SGOT עולים באופן נמרץ יותר במקרים חריפים של הפאטיטיס. בדרך כלל מקובל לבצע מדידת GGT במקביל ל-2 אנזימי הטרנסאמינאזה, להערכה מבדלת של תחלואת כבד. GGT אמור להיות יותר רגיש במחלת כבד בילדים מאשר ALP.

GT שנכרך באופן הדוק לערכי מדד מסת הגוף (BMI), נמצא מנבא בלתי-תלוי של נזק לכליה (לדוגמה במקרים של הופעת מיקרואלבומינוריה), בחולי סוכרת ואף באלה עם יתר לחץ-דם, כמשתמע ממחקר CARDIA שהתפרסם ב-2005 ב-Clinical Chemistry. התגובתיות של GGT במצבים קליניים כה שכיחים כמו גם במצבי ממאירות ומפגעים נוספים, מגבילה מטבע הדברים את התועלתיות של GGT כמדד למחלת כבד, ואמנם המלצת ה-National Academy of Clinical Biochemistry משנת 2000 שהתפרסמה ב-Clinical Chemistry היא להימנע משימוש ב-GGT באופן שגרתי.

פענוח תוצאות הבדיקה

כאמור רמות GGT מוגברות במגוון מפגעי כבד כגון במחלת כבד כרונית מצריכת אלכוהול, בממאירויות כגון הפאטומה, קרצינומה גרורתית לכבד, אך גם בקרצינומה של הלבלב. GGT מוגבר בתסמונת נפרוטית, באלח דם (ספסיס), בעימדון המרה (כולסטאזיס), בחסימה פוסט-הפאטית, ביתר פעילות של בלוטת התריס, בסוכרת ובפנקראטיטיס. GGT מוגבר ב-SLE וכן ב-infectious mononucleosis. רמת GGT מופחתת במצבי תת-פעילות של בלוטת התריס.

טיפולים תרופתיים ותכשירים העלולים להשפיע על רמת GGT: ערכים מוגברים של GGT נמצא בהרעלת אצטאמינופן, טיפול באסטרוגנים כולל גלולות למניעת הריון, ברביטוראטים, צפאלוספורינים, צריכה מתונה עד כבדה של אלכוהול, פניטואין, פרימידון, propoxyphene, סטרפטוקינאזה. לעומת זאת יביאו להפחתת רמת GGT בפלזמה שימוש ארוך טווח בוויטמין C (במינון 1 גרם ליום), ותרופות ממשפחת הפיבראטים.

הוראות לביצוע הבדיקה

אין צורך בצום, והדם לבדיקה יכול להילקח במבחנה כימית (פקק אדום או צהוב), מבנת הפארין (פקק ירוק) או מבחנת ספירה (פקק סגלגל). המוליזה מתונה אינה משפיעה על רמת האנזים. אלה המטופלים עם phenytoin או עם Phenobarbital אמורים להימנע מביצוע בדיקה זו בשל ערכים גבוהים-כזובים צפויים.

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' בן-עמי סלע (יוצר\י הערך)