מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף - עזרה ראשונה

מתוך ויקירפואה

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
דגשים בעדכון הנחיות ה-American Heart Association לשנת 2015 לגבי החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף
[[File:|250px]]
Property "Image page" (as page type) with input value "File:" contains invalid characters or is incomplete and therefore can cause unexpected results during a query or annotation process.
הוועדה המקצועית American Heart Association
עריכה ד"ר רואי בייגל, האיגוד הקרדיולוגי בישראל, חבר בקבוצת עבודה בנושא טיפול קרדיווסקולרי דחוף והצוות הבינלאומי בנושא דגשים בעדכון הנחיות AHA
קישור באנגלית
תאריך פרסום 2015
הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון
 

עדכון הנחיות לעזרה ראשונה לשנת 2015 של American-1 AHA Red Cross מאשר מחדש את מטרות העזרה הראשונה: להפחית תחלואה ותמותה באמצעות הקלת סבל, מניעת חולי או פגיעה נוספים וקידום ההחלמה. היקף העזרה הראשונה הורחב. עזרה ראשונה יכול ליזום כל אחד ובכל מצב, והיא כוללת טיפול עצמי.

סיכום סוגיות עיקריות ושינויים מרכזיים

  • השימוש במערכות להערכת שבץ עשוי לעזור למגישי עזרה ראשונה לזהות סימני ותסמיני שבץ.
  • עדיף לטפל בהיפוגליקמיה קלה באמצעות טבליות גלוקוז, אך "תכן שהן אינן זמינות מיד. במקרים כאלה, סוגי סוכר אחרים הנמצאים בדרך כלל במזון הם חלופה קבילה לטבליות גלוקוז לטיפול בסוכרתיים עם היפוגליקמיה תסמינית קלה הנמצאים בהכרה ומסוגלים לבלוע או לבצע פקודות.
  • מקובל שמגישי עזרה ראשונה ישאירו פצע פתוח של בבית חזה פתוח ולא מכוסה. אם יש צורך בחבישה ובלחץ ישיר כדי לשלוט בדימום, יש לשים לב ולוודא שהחבישה לא תהפוך בהיסח הדעת לחבישה אוטמת.
  • אין מערכות חד-שלביות להערכת זעזוע מוח המסייעות למגישי עזרה ראשונה לזהות זעזוע מוח.
  • כאשר חל עיכוב בהחזרה למקום של שן שנתלשה ממקומה, ניתן להאריך את חיות השן באמצעות אחסון זמני של השן בתמיסה מתאימה.
  • קורסי עזרה ראשונה המועברים דרך חברות בריאות הציבור, נושאי המיקוד, או קורסי תעודה עשויים להגדיל את שיעורי ההישרדות, עשויים להפחית את חומרת הפגיעה ומשך האשפוז ועשויים לפתור תסמינים של אנשים פגועים וחולים.
  • בעת טיפול באדם חסר תגובה שנושם כרגיל, ובהיעדר טראומה מרכזית כמו טראומה לעמוד השדרה או לאגן, השכבת האדם על הצד עשויה לשפר את המכניקה של נתיב האוויר. תנוחת התאוששות High Arm in Endangered HAINES) Spine) אינה מומלצת עוד.
  • עדיין אין התוויה למתן שגרתי של תוספת חמצן על-ידי מגישי עזרה ראשונה. כשמדובר במגישי עזרה ראשונה שעברו הכשרה בשימוש בתוספת חמצן, מתן חמצן עשוי להועיל לאנשים עם מחלת האמודאים. נסיבות אחרות בהן ניתן לשקול לתת חמצן כוללות חשד להרעלת חד תחמוצת הפחמן, ומטופלים עם סרטן ריאות עם קוצר נשימה מלווה במיעוט חמצן בדם.
  • ההמלצות עדיין מציינות שבעת המתנה להגעת אנשי שירותי חירום רפואי, מגיש העזרה הראשונה רשאי להמליץ לאדם עם כאבים בחזה ללעוס אספירין אם הסימנים והתסמינים מצביעים על כך שלאדם יש התקף לב והאדם אינו אלרגי לאספירין ואין לו התוויית נגד לאספירין, דוגמת דימום שאירע לאחרונה. מאידך, בעדכון של המלצה זו מצוין שאם יש לאדם כאבים בחזה שאינם מצביעים על כך שמקורם בגורם לבבי, או אם מגיש העזרה הראשונה אינו בטוח מה גרם לכאבים בחזה או שאינו חש בנוח לתת אספירין, אסור למגיש העזרה הראשונה להמליץ לאדם לקחת אספירין.
  • מומלץ לתת אפינפרין במצב מסכן חיים של אנפילקסיס, והאנשים הנמצאים בסיכון נושאים בדרך כלל מזרק אוטומטי של אפינפרין, לעתים קרובות באריזה של שתי מנות. כאשר תסמיני האנפילקסיס אינם חולפים אחרי המנה הראשונית של אפינפרין, ולשירותי חירום רפואי ״קח יותר מ-5 עד 10 דקות להגיע, ניתן לשקול לתת מנה שנייה של אפינפרין.
  • השיטה העיקרית לשליטה בדימום היא באמצעות לחץ חזק וישיר. כאשר מדובר בדימום חמור או מסכן חיים ולחץ ישיר אינו יעיל, ניתן לשקול להשתמש בחבישה עוצרת דימום בשילוב עם לחץ ישיר אך נחוצה הכשרה לגבי היישום המתאים וההתוויות לשימוש.
  • לא מומלץ שמגישי עזרה ראשונה ישתמשו בצווארון. כשמדובר בנפגע העומד בקריטריונים של סיכון גבוה לפגיעת עמוד שדרה, השיטה האידאלית בה מגיש עזרה ראשונה יכול למנוע תזוזה של עמוד השדרה דורשת לימוד נוסף, אך יכולה לכלול הוראות מילוליות או "צוב ידני תוך המתנה לצוותי החירום.
  • נושאים שנסקרו בעדכון ההנחיות לשנת 2015 הכוללים המלצות חדשות מאז 2010 כוללים את השימוש במרחיבי סמפונות לאסתמה עם קוצר נשימה, פגיעת חומר רעיל בעין, שליטה בדימום, שימוש בחוסם עורקים, טיפול בחשד לשבר בעצם ארוכה, קירור של כוויות חום, חבישת כוויות והגבלת תנועה של עמוד השדרה.

זיהוי שבץ

מומלץ למגישי עזרה ראשונה להשתמש במערכת להערכת שבץ. בהשוואה למערכות להערכת שבץ שאינן דורשות מדידת גלוקוז, למערכות הערכה הכוללות מדידת גלוקוז יש רגישות דומה אך ייחודיות גבוהה יותר לזיהוי שבץ. המערכות להערכת שבץ הנוחות ביותר לשימוש על ידי מגישי עזרה ראשונה הן FAST )Face, Arm, Speech, Time) או סולם סינסינטי של טרום-שבץ (CPSS), ויש להן רגישות גבוהה לזיהוי שבץ.

סיבה: ראיות מוכיחות שזיהוי מוקדם של שבץ באמצעות מערכת להערכת שבץ מפחית את פרק הזמן בין תחילת השבץ לבין ההגעה לבית חולים וקבלת טיפול מקיף. במחקר אחד נמצא שיותר מ-94% ממגישי העזרה הראשונה שאינם אנשי צוות רפואי, שהוכשרו להשתמש במערכת להערכת שבץ יכלו לזהות סימני שבץ ותסמיני שבץ, ויכולת זו המשיכה להתקיים 3 חודשים לאחר ההכשרה.[1], [2]

היפוגליקמיה

כשמדובר באדם סוכרתי עם היפוגליקמיה תסמינית קלה המסוגל לבצע פקודות ולבלוע באופן בטוח, מתן גלוקוז פומי בצורה של טבליות מספק הקלה קלינית מהירה יותר לעומת שימוש בסוכר בצורות אחרות הנמצאות במוצרי מזון נפוצים. אם יש טבליות גלוקוז, יש להשתמש בהן כדי לטפל בהיפוגליקמיה באנשים אלה. אם אין טבליות גלוקוז, ניתן להשתמש ביעילות בצורות אחרות מסוימות שנבדקו של מזון ומשקה המכילים סוכרים כמו סוכרוז, פרוקטוז ואוליגוסכרידים, כחלופות יעילות לטיפול בהיפוגליקמיה תסמינית קלה.

סיבה: היפוגליקמיה היא מצב שמגישי עזרה ראשונה פוגשים לעתים קרובות. טיפול מוקדם בהיפוגליקמיה קלה עשוי למנוע התדרדרות להיפוגליקמיה חמורה. היפוגליקמיה חמורה עלולה לגרום לאבדן הכרה או פרכוסים ובאופן טיפוסי יש צורך בטיפול של שירותי חירום רפואי.

טיפול בפצעים פתוחים בבית החזה

מגיש עזרה ראשונה המטפל באדם עם פצע פתוח בבית החזה יכול להשאיר את הפצע פתוח. אם יש צורך בחבישה ובלחץ ישיר כדי לעצור את הדימום, יש לשים לב ולוודא שהחבישה הספוגה בדם לא תהפוך בהיסח הדעת לחבישה אוטמת.

סיבה: שימוש לא מתאים בחבישה או מכשיר אוטמים לטיפול בפצעים פתוחים בבית החזה עלול להתפתח לחזה אוויר בלחץ שהוא מצב מסכן חיים. אין מחקרים בבני אדם בהם הושווה "שום של חבישה או מכשיר אוטמים לחבישה או מכשיר שאינם אוטמים, ורק במחקר אחד בחיות הוכחה תועלת לשימוש במכשיר שאינו אוטם. כתוצאה מחסר ראיות לשימוש במכשיר אוטם, ובהתחשב בסיכון של חזה אוויר בלחץ, לא מומלץ שמגישי עזרה ראשונה "שמו חבישה או מכשיר אוטמים על פצע פתוח בבית החזה.

זעזוע מוח

איש צוות רפואי צריך להעריך כל אדם עם פגיעת ראש שגרמה לשינוי ברמת ההכרה, התדרדרות סימנים ותסמינים של זעזוע מוח, או גורמים אחרים המדאיגים את מגיש העזרה הראשונה. יש לבצע הערכה בהקדם האפשרי.

סיבה: לעתים קרובות מגישי עזרה ראשונה פוגשים פגיעות ראש מזעריות ואפשרות לזעזוע מוח (פגיעת ראש קלה מטראומה). זיהוי זעזוע מוח מהווה אתגר לאור המספר הרב של סימנים ותסמינים המלמדים על קיומו. בנוסף, התוצאות ארוכות הטווח של זעזוע מוח שלא זוהה עלולות להיות משמעותיות. למרות שכלי חד-שלבי מתוקף ופשוט לדירוג זעזוע מוח עשוי לעזור למגישי עזרה ראשונה לזהות זעזוע מוח, לא אותר כלי כזה. כלים להערכת זעזוע מוח מספורט הנמצאים בשימוש של אנשי צוות רפואי ודורשים הערכה בשני שלבים (לפני התחרות ואחרי זעזוע המוח) אינם מתאימים ככלי הערכה חד שלבי למגישי עזרה ראשונה.

עקירת שן

ייתכן שמגישי עזרה ראשונה לא יוכלו להחזיר למקומה שן שנעקרה בגלל היעדר כפפות רפואיות, הכשרה ומיומנות, או חשש לגרום כאב. כאשר לא ניתן להחזיר מיד את השן למקומה, ייתכן שיועיל לאחסן זמנית את השן העקורה בתמיסה שהוכח שהיא מאריכה את החיות של תאים דנטליים (לעומת רוק). תמיסות שהוכחה יעילותן בהארכת החיות של תאים דנטליים מ-30 עד 120 דקות כוללות תמיסת מלחים מאוזנת של האנק (Hank’s Balanced Salt Solution) (מכילה סידן, אשלגן כלורי וזרחתי, מגנזיום כלורי וגפרתי, נתרן כלורי, נתרן ביקרבונט, נתרן זרחתי דו-בסיסי וגלוקוז), פרופוליס, חלבון ביצה, מי קוקוס, ריסטרל (Ricetral) וחלב מלא.

הנחיות 2010: הכנס את השן לחלב - ואם אין חלב, אז למים נקיים.

סיבה: עקירת שן יכולה לגרום לאבדן השן לצמיתות. קהילת רופאי השיניים מסכימה שהחזרה מיידית למקום של שן עקורה מעניקה לשן את הסיכוי הגדול ביותר לשרוד, אך ייתכן שלא תהיה אפשרות להחזירה למקומה. במקרה של עיכוב בהחזרה למקום של שן שנתלשה ממקומה, אחסון זמני של השן שנעקרה בתמיסה מתאימה עשוי לשפר את סיכוי השן לשרוד.

הכשרה לעזרה ראשונה

הדרכה והכשרה בעזרה ראשונה עשויות להועיל ולשפר את התחלואה והתמותה מפגיעה ומחלה, ומומלץ שהן יהיו זמינות בכל מקום.

סיבה: ראיות מוכיחות שהדרכה בעזרה ראשונה עשויה להעלות את שיעורי ההישרדות, לשפר את הזיהוי של מחלה חריפה ולעזור לתסמינים לחלוף.

מיקום של אדם חולה או פצוע

כשמדובר במטופלים ללא חשד לפגיעה בעמוד השדרה, בירך או באגן, תנוחת ההתאוששות המומלצת השתנתה משכיבה פרקדן לשכיבה על צד שמאל. קיימות ראיות מועטות המצביעות על כך שתנוחת התאוששות חליפית כלשהי מועילה יותר באדם שאינו מגיב ונושם כרגיל.

בהנחיות 2010: אם הנפגע שוכב כשפניו כלפי מטה ואינו מגיב, יש לסובב אותו כך שפניו יפנו כלפי מעלה. אם לנפגע קשה לנשום בגלל הפרשות רבות או הקאה, או אם אתה לבד ועליך לעזוב את הנפגע שאינו מגיב כדי להזעיק עזרה, מקם את הנפגע בתנוחת HAINES המתוקנת.

סיבה: מחקרים בהם הוכח שיפור כלשהו במדדים הנשימתיים כאשר הנפגע שוכב על הצד לעומת שכיבת פרקדן גרמו לשינוי בהמלצה לגבי מטופלים ללא חשד לפגיעה בעמוד השדרה, הירך או האגן. תנוחת HAINES אינה מומלצת עוד, עקב המיעוט והאיכות הנמוכה מאוד של הראיות התומכות בתנוחה זו.

שימוש בחמצן בעזרה ראשונה

אין ראיות התומכות במתן שגרתי של תוספת חמצן על-ידי מגישי עזרה ראשונה. תוספת חמצן עשויה להועיל רק במספר מצבים מוגדרים כמו מחלת האמודאים וכאשר נותן אותה מגיש עזרה ראשונה שהוכשר להשתמש בה.

בהנחיות 2010: אין ראיות נגד שימוש שגרתי בחמצן כאמצעי עזרה ראשונה לנפגעים עם קוצר נשימה או כאבים בחזה. חמצן עשוי להועיל כעזרה ראשונה בצוללנים עם מחלת האמודאים.

סיבה: על-פי הראיות, חמצן עשוי להועיל במחלת האמודאים, כאשר נותן אותו מגיש עזרה ראשונה שעבר קורס עזרה ראשונה במתן חמצן לצוללנים. ראיות מוגבלות מראות שתוספת חמצן עשויה להועיל להקלת קוצר נשימה במטופלים עם סרטן ריאות מתקדם עם קוצר נשימה הקשור עם מיעוט חמצן בדם, אך לא עבור מטופלים דומים ללא מיעוט חמצן בדם. למרות שלא התגלו ראיות התומכות בשימוש בחמצן, כאשר מטופלים שנחשפו לחד תחמוצת הפחמן נושמים עצמונית, ייתכן שכדאי לתת חמצן בעת ההמתנה לטיפול רפואי מתקדם.

כאבים בחזה

בעת המתנה להגעת אנשי שירותי חירום רפואי, מגיש העזרה הראשונה יכול להמליץ לאדם עם כאבים בחזה ללעוס אספירין בכמות של טבלייה אחת למבוגר או שתי טבליות במינון נמוך, אם הסימנים והתסמינים מצביעים על כך שלאדם יש אוטם שריר הלב, ואם האדם אינו אלרגי לאספירין ואין לו התוויית נגד אחרת לאספירין. אם יש לאדם כאבים בחזה שאינם מצביעים על כך שמקורם בגורם לבבי, או אם מגיש העזרה הראשונה אינו בטוח לגבי הגורם לכאבים בחזה או שאינו חש בנוח לתת אספירין, אסור למגיש העזרה הראשונה להמליץ לאדם לקחת אספירין ואפשר לתת לשירותי חירום רפואי להחליט אם לתת אספירין.

בהנחיות 2010: בעת המתנה להגעת שירותי חירום רפואי, מגיש העזרה הראשונה יכול להמליץ לנפגע ללעוס אספירין בכמות של טבלייה אחת למבוגר (ללא ציפוי אנטרי) או שתי טבליות במינון נמוך (בייבי אספירין), אם אין למטופל אלרגיה לאספירין או התוויות נגד אחרות לאספירין, כמו עדות לשבץ או לדימום שאירע לאחרונה.

סיבה: מתן אספירין מפחית באופן מובהק את התמותה עקב אוטם שריר הלב, אך אין ראיות התומכות בשימוש באספירין בשל כאבים בלתי מובחנים בחזה. הפחתה בתמותה נמצאה גם בהשוואה של מתן "מוקדם" של אספירין (כלומר, בשעות הראשונות לאחר הופעת התסמינים מאוטם שריר הלב) למתן "מאוחר" של אספירין (כלומר, לאחר ההגעה לבית חולים) לכאבים בחזה עקב אוטם חריף בשריר הלב. עם זאת, עדיין לא ברור אם מגישי עזרה ראשונה יכולים לזהות סימנים ותסמינים של אוטם שריר הלב, וייתכן ששימוש באספירין עבור גורמים לכאבים בחזה שאינם לבביים עלול להזיק. למרות ILCOR First Aid Task Forces לא בחן באופן מוגדר את המינון והצורה של אספירין המשמש לטיפול בכאבים בחזה, כאשר לועסים ובולעים את הטבליות, הזמינות הביולוגית של טבליות אספירין מצופות דומה לזמינות הביולוגית של טבליות ללא ציפוי אנטרי.36 לכן, השימוש בטבליות אספירין אינו מוגבל עוד לטבליות שאינן מצופות, כל עוד לועסים את האספירין לפני בליעתו.

אנפילקסיס

כאשר אדם עם אנפילקסיס אינו מגיב למנה ראשונית של אפינפרין, ולשירותי החירום ייקח יותר מ-5 עד 10 דקות להגיע, ניתן לשקול לתת מנה חוזרת.

בהנחיות 2010: בנסיבות בלתי רגילות, כאשר סיוע רפואי מתקדם אינו בנמצא, אפשר לתת מנה שנייה של אפינפרין, אם תסמיני האנפילקסיס נמשכים. סיבה: בהמלצות של 2010 מומלץ שמגישי עזרה ראשונה יעזרו לאדם עם תסמיני אנפילקסיס לקחת אפינפרין או ייתנו לו אותו (את האפינפרין של הנפגע). הראיות תומכות בצורך במנה שנייה של אפינפרין עבור אנפילקסיס חריף באנשים שאינם מגיבים למנה הראשונה. בהנחיות המתוקנות מובאת הבהרה לגבי מסגרת הזמן בה ניתן לשקול לתת מנה שנייה של אפינפרין.

חבישה עוצרת דימום

מגישי עזרה ראשונה יכולים לשקול להשתמש בחבישה עוצרת דימום כאשר האמצעים המקובלים לשליטה בדימום (לחץ ישיר עם או ללא חבישה בגזה או בבד) אינם יעילים בדימום חמור או מסכן חיים.

בהנחיות 2010: כרגע לא ניתן להמליץ להשתמש בעזרה ראשונה בשימוש שגרתי בתרופות עוצרות דימום בגלל השונות המשמעותית ביעילות של תרופות שונות והאפשרות לתופעות שליליות, כולל הרס רקמות עם השראת מצב פרו-אמבולי ופגיעת חום אפשרית.

סיבה: הפעלת לחץ חזק וישיר על הפצע עדיין נחשבת האמצעי ראשוני לשליטה בדימום. כאשר לחץ ישיר אינו מצליח לשלוט בדימום חמור או מסכן חיים, מגישי עזרה ראשונה, שעברו הכשרה מיוחדת לגבי ההתוויות של חבישה עוצרת דימום והשימוש בה, רשאים לשקול להשתמש בחבישה כזו. הוכח שדור חדש של חבישות הספוגות בתרופה עוצרת דימומים גורם פחות סיבוכים ותגובות שליליות מאשר תרופות עוצרות דימומים ישנות יותר, והן יעילות בעצירת דימום אצל עד 90% מהנבדקים.

הגבלת תנועה של עמוד השדרה

עם צמיחת גוף הראיות המראה נזק ובהיעדר ראיות המראות תועלת ברורה, לא מומלץ שמגישי עזרה ראשונה יניחו צווארון דרך שגרה. מגיש עזרה ראשונה החושד בפגיעה בעמוד השדרה צריך לדאוג שהאדם הפצוע יישאר ללא תנועה, עד כמה שניתן, תוך המתנה להגעת אנשי שירותי חירום רפואי.

בהנחיות 2010: אסור למגישי עזרה ראשונה להשתמש במכשירים מגבילי תנועה, מכיוון שתועלתם בעזרה ראשונה לא הוכחה וייתכן שהם מזיקים. יש להגביל את התנועה של עמוד השדרה באמצעות ייצוב ידני של הראש כך שתנועת הראש, הצוואר ועמוד השדרה תהיה מינימלית.

סיבה: בסקירה השיטתית של ILCOR ב-2015 לגבי השימוש בצווארונים כרכיב להגבלת התנועה של עמוד השדרה בטראומה קהה, לא נמצאו ראיות המוכיחות ירידה בפגיעה הנוירולוגית עם שימוש בצווארונים. למעשה, במחקרים הודגם ששימוש בצווארונים כרוך באירועים שליליים ממשיים או אפשריים, כמו עלייה בלחץ התוך-גולגלתי ופגיעה בנתיב האוויר. כדי ליישם כהלכה צווארון באנשים בסיכון גבוה, נחוצה הכשרה משמעותית והתנסות מעשית לביצוע נכון. "שום צווארון אינו מיומנות של עזרה ראשונה. התיקון בהנחיה זו משקף שינוי בדרגת ההמלצה לדרגה III: נזק עקב אפשרות להשפעות שליליות.

הערות שוליים

  1. Wall HK, Beagan BM, O'Neill J, Foell KM, Boddie-Willis CL . Addressing stroke signs and symptoms through public education: the Stroke Heroes Act FAST campaign . Prev Chronic Dis . 2008;5(2):A49 .
  2. Sai Y, Kusaka A, Imanishi K, et al . A randomized, quadruple crossover single-blind study on immediate action of chewed and unchewed low-dose acetylsalicylic acid tablets in healthy volunteers J Pharma Sci 2011;100(9):3884-3891.

ראו גם