האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הפרעה בתפקוד המיני בגברים - משך הזקפה כמדד חשוב בהערכה ובטיפול - Sexual dysfunction in men - erectile duration as an important variable in evaluation and treatment

מתוך ויקירפואה


הפרעה בתפקוד המיני בגברים - משך הזקפה כמדד חשוב בהערכה ובטיפול
exual dysfunction in men - erectile duration as an important variable in evaluation and treatment
יוצר הערך ד"ר רן כץ
TopLogoR.jpg
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהפרעה בתפקוד המיני


בשני העשורים האחרונים חלו התפתחויות מרחיקות לכת בחקר ובהבנה של מנגנוני הזקפה בגבר. התובנות שנאספו בנוגע לפיזיולוגיה של הזקפה, כאירוע וסקולרי הנמצא בשליטה עצבית ובהשראה הורמונלית, הביאו לשיפור של הבנתנו את מגוון המצבים הפתולוגיים התורמים להפרעה זקפתית בגבר.

כיום אנו ערים יותר לקשר שבין תחלואה קרדיו-וסקולרית להפרעה בזקפה, לחוסר בטסטוסטרון (Testosterone) והשלכותיו על מגוון התפקודים בגופו של הגבר וליחסי הגומלין המורכבים שבין התסמונת המטבולית (The metabolic syndrome), ההשמנה הבטנית ומחלת הסוכרת לבין הפרעה בתפקוד הזקפתי בגבר [1] , [2] , [3].

עם הידע הופיעו גם הפתרונות, שהראשונים שבהם הם האמצעים המכניים היעילים, כדוגמת ניתוחים להתקנת שתל בפין, מכשירי הריק וההזרקה התוך-מחילתית של מרחיבי כלי דם (וזודילטורים). הופעתם בסערה של חוסמי פוספודיאסטרז לסוגיהם והבנת הצורך שבאיזון רמת הטסטוסטרון הביאו לשיפור ניכר ביכולתו של הרופא לטפל ביעילות בהפרעה זקפתית בגבר[4], [5]. במקביל, חלה עלייה ניכרת בהתעניינות בקרב ציבור המטופלים בטיפול בהפרעה בתפקוד הזקפתי [6].

מחקרים רבים הדגימו בבירור את מגוון היתרונות שיש לשיפור התפקוד המיני בגבר. החל בשיפור ניכר באיכות החיים, דרך הפחתה בחרדה, מתח ודיכאון, וכלה בשיפור בתדמית העצמית ובקשרים בין-אישיים וזוגיים. בחולה הכרוני, שתפקודו המיני נפגע לא פעם כחלק ממחלתו, מביא שיפור התפקוד המיני גם לשיפור ניכר בטיפולו של החולה בעצמו ותורם לשיקומו [7] , [8]. כעת, כאשר בפועל יש ביכולתנו לשפר את התפקוד הזקפתי כמעט בכל מטופל המעוניין בכך, יש מקום לבחון לעומק את המאפיינים הספציפיים שניתן לשפר.

בעידן שבו ניתן להגיע לשיפור משמעותי בזקפה בקרב רוב הגברים המעוניינים בכך ובטיפול פומי פשוט, קיימת חשיבות רבה לאיכות הזקפה. מעבר לקשיחות הדרושה לקיום זקפה וחדירה יש חשיבות למשך הזקפה המתקבלת. משך הזקפה הודגם כבעל חשיבות רבה בעיני שני בני הזוג, והארכת משך המשגל תרמה לשביעות הרצון וההנאה של שני בני הזוג. מסיבות אלה משך הזקפה הוא משתנה חשוב במדידת איכות הטיפול בהפרעה הזקפתית. טיפול פומי ב-Levitra ‏(Vardenafil) הוכח כמשפר בצורה משמעותית את איכות הזקפה ואת משכה, לשביעות רצונם של המטופלים.

משך הזקפה בגברים הסובלים מקושי בתפקוד מיני

יש לדאוג לקשיחות נאותה שתאפשר חדירה, מצד אחד, ושתימשך מספיק זמן, מצד שני. בטיפול ניתוחי להתקנת שתל בפין או בהזרקה תוך-מחילתית, מתקבלת לרוב זקפה קשיחה ויציבה. משך הזמן כמעט לא מהווה מגבלה כל עוד השתל מנופח או שהפין נמצא בהשפעת מרחיבי כלי דם הנמשכת לרוב יותר משעה, ומספיקה מעל ומעבר לצרכיו של הגבר [9]. כיום, הטיפול הפופולרי בהפרעה הזקפתית הוא על ידי מתן חוסמי האנזים פוספודיאסטרז 5 (Phosphodiesterase type 5) ‏[6]. טיפול זה משרה פוטנציאל משופר לקיום זקפה במשך 5 עד 36 שעות מנטילת התרופה, ואינו גורם לזקפה מיידית, אלא אם כן המטופל החל בגירוי מיני והתקבלה זקפה כלשהי. עבודות רבות שפורסמו בשימוש בשלושת חוסמי פוספודיאסטרז הקיימים בשוק, הדגימו את היעילות המרשימה בהשגת זקפה קשיחה ושיפור המאפיינים ההמודינמיים בעת הטיפול בתרופות אלו [10].

בדיקת זקפה בלילה ((NPT)‏ Nocturnal Penile Tumescence), הבודקת את הזקפה הספונטנית בעת השינה, הדגימה בבירור שאצל גברים הסובלים מירידה בתפקודם המיני, קיימת ירידה מובהקת הן של קשיחות הזקפה והן של משך הזקפה, בהשוואה לנבדקים בריאים שדיווחו על תפקוד זקפתי תקין [11] . בעת ניסיון מגע מיני המצב מחמיר עוד יותר בשל המועקה הנפשית הנלווית לכישלון הזקפתי המכני. בעבודתם של רוזנברג (Rosenberg) וחב' נמדד משך הזקפה בעת קיום יחסי מין בגברים הסובלים מאין-אונות (Impotence) בינונית עד קשה על פי שאלון ה-IIEF ‏(International Index of Erectile Function). נמצא שבגברים שסבלו מאין-אונות ולא קיבלו כל טיפול, נמדדה זקפה ממוצעת של כדקה בלבד. בגברים שקיבלו תכשיר אינבו, נמדדה זקפה ממוצעת של 5.45 דקות, ובגברים שטופלו ב-Levitra הגיע משך הזקפה הממוצעת ל-12.8 דקות [12].

קיצור משך הזקפה האפקטיבית הוא נושא המטריד מאוד את הגבר. הנושא מוכר היטב מהיבט אחר והוא גברים הסובלים משפיכה מוקדמת וקיצור משמעותי של משך הזקפה האפקטיבית. במחקר שנערך בקרב 1,115 זוגות באירופה, נמצא שבקרב זוגות שאצלם הגבר סבל משפיכה מוקדמת, הזמן מחדירה ועד שפיכה היה קצר באופן משמעותי לעומת הזמן הממוצע בקרב זוגות שלא סבלו משפיכה מוקדמת, והדבר גרם לתסכול רב בקרב הגברים ובנות זוגם. הגברים היו מוטרדים הן מקיצור משך הזקפה והן מאובדן תחושת השליטה בשפיכה[13] .

משך המשגל הרצוי

במחקר שנערך בקרב 152 זוגות הטרוסקסואליים בקשר ממושך ויציב, דיווחו בני הזוג על משך המשחק המקדים והמשגל הנרתיקי המצויים לעומת הרצויים על ידם. הן הגברים והן הנשים הביעו עניין רב במשחק המקדים ודיווחו על משך מצוי דומה, אך קצר יותר מהרצוי. בנוגע למשגל, דיווחו גברים ונשים על משך ממוצע של כ-7 דקות. נשים ציינו בממוצע 14 דקות וגברים כ-18 דקות של משגל רצוי [14] . מחקר שנערך בקרב מטפלים מיניים בצפון אמריקה העלה שרוב הזוגות הפונים לטיפול היו מעוניינים במשך של 13-7 דקות משגל אפקטיבי (התלוי בזקפה תקינה) [15].

בעבודתם של וייס וברודי נבדק הקשר בין ההנאה המינית לפורקן המיני של האישה לבין משחק מקדים ללא חדירה נרתיקית ולבין משך המשגל. בשלושה ראיונות נפרדים שבוצעו בקרב 2,360 נשים במשך 10 שנים העריכו הנשים את משך המשחק המקדים ב-15.4 דקות בממוצע (סטיית תקן של 11.6) ומשך משגל נרתיקי של 16.2 דקות (סטיית תקן 15). נמצא מתאם מובהק בין משך המשגל לפורקן מיני באישה וזאת הייתה גבוהה בצורה מובהקת לעומת המשחק המקדים. באנליזה מרובת משתנים נמצא קשר חיובי מובהק בין משך הזקפה של הגבר לבין קיום פורקן מיני ומספר אירועי האביונה באישה[16].

לנוכח נתונים אלה, נראה שיש יתרון ברור להארכת משך הזקפה. הארכה זאת היא בת ביצוע בנקל על ידי טיפולים חודרניים, כדוגמת התקנת שתל בפין או הזרקה תוך-מחילתית של חומרים מרחיבי כלי דם.

טיפול פומי בחוסמי פוספודיאסטרז 5

במחקר PARTNER 1 טיפלו פישר (Fisher) כוחב' בגברים שסבלו מאין-אונות אורגנית ב-Levitra במינון של 10 או 20 מ"ג לעומת תכשיר אינבו במשך 12 שבועות. תפקודם המיני של בני הזוג הוערך על ידי שאלוני תפקוד מיני (SEP) ושאלוני איכות חיים mSLQQ ‏(Modified Sexual Quality Life Questionnaire). לאחר 12 שבועות של טיפול דיווחו רוב הזוגות על הארכה משמעותית של משך המשגל (אם כי לא בוצעה מדידה אובייקטיבית), שיפור יכולת החדירה ואיכות הזקפה, ושיפור משמעותי באיכות החיים אצל שני בני הזוג[17] . במחקר ההמשך (PARTNER 2) נבדקו זוגות במשך 24 שבועות של טיפול ב-Levitra ‏10 מ"ג לעומת תכשיר אינבו, וגם הם דיווחו על עלייה משמעותית ביכולת להתמיד בזקפה עד סיום המשגל, בשביעות הרצון מיחסי המין ובאיכות החיים [18] .

במחקר ה-ENDURANCE בדקו רוזנברג (Rosenberg) וחב' את השפעת מינון ה-Levitra על משך הזקפה. 159 זוגות הטרוסקסואליים בקשר יציב שבהם סבל הגבר מהפרעה אורגנית בזקפה, השתתפו במחקר. גיל הגברים היה בממוצע 49 שנים, מדד מסת גוף ((BMI)‏ Body Mass Index) ממוצע היה 29.6 ושיעור יתר לחץ דם, הפרעה בשומנים בדם (דיסליפידמיה) וסוכרת היו 32%, 24% ו-7%, בהתאמה. לאחר מיון חולקו הזוגות לקבוצת טיפול ב-Levitra במינון גמיש לעומת טיפול בתרופת אינבו למשך 4 שבועות. לאחר תקופת צינון התהפכו קבוצות המחקר, קבוצת האינבו קיבלה טיפול ב-Levitra ולהפך למשך 4 שבועות נוספים. הזוגות מדדו על ידי שעוני עצר את הזמן מהחדירה ועד סיום המשגל וכן מילאו שאלוני תפקוד מיני, איכות חיים ושביעות רצון. נמצא שהטיפול ב-Levitra האריך את משך הזקפה בצורה משמעותית, פי 2.3 מקבוצת הביקורת, עד 12.8 דקות בממוצע. במקביל דיווחו הזוגות על שיפור מובהק במדדי איכות החיים, שביעות הרצון והסיפוק המיני [12].

ביבליוגרפיה

  1. Tamler R. Diabetes, obesity and erectile dysfunction. Gender Medicine 2009;6:4-17
  2. Adulmaged M, et al. Mechanisms of obesity and related pathologies: Androgen deficiency and endothelial dysfunction may be the link between obesity and erectile dysfunction. The FEBS journal 2009;276:5755-5767
  3. Nerandra NS. hormonal profiles behind the heart of the man. Cardiology Journal 2009;16(4):300-306
  4. Al-Shaiji TF, Brock GB. Phosphodiesterase type 5 inhibitors for the management of erectile dysfunction: preference and adherence to treatment. Curr Pharm Des 2009;15(30):3486-3495
  5. Greenstein A, Mabjeesh NJ, Sofer M, et al. Does sildenafil combined with testosterone gel improve erectile dysfunction in hypogonadal men in whom testosterone supplement therapy alone failed? J Urol 2005;173(2):530-532
  6. 6.0 6.1 Stolk EA, Busschbach JJ. Are patients and the general public like-minded about the effect of erectile dysfunction on quality of life? Urology 2003;61(4):810-815
  7. Kapur V, Chien CV, Fuess JE, et al. The relationship between erectile dysfunction and cardiovascular disease. Part II: The role of PDE-5 inhibition in sexual dysfunction and cardiovascular disease. Rev Cardiovasc Med 2008;9(3):187-195
  8. Raffaele R, Vecchio I, Giammusso B, et al. Efficacy and safety of fixed-dose oral sildenafil in the treatment of sexual dysfunction in depressed patients with idiopathic Parkinson’s disease. Eur Urol 2002;41(4):382-386
  9. Bar-Chama N, Zaslau S, Gribetz M. Intracavernosal injection therapy and other treatment options for erectile dysfunction. Endocr Pract 1997;3(1):54-59
  10. Copel L, Katz R, Blachar A, et al. Clinical and duplex US assessment of effects of sildenafil on cavernosal arteries of the penis: comparison with intracavernosal injection of vasoactive agents-initial experience. Radiology 2005;237(3):986-991
  11. Broderick GA. Evidence based assessment of erectile dysfunction. Int J Impot Res 1998;10(Suppl 2):64-79
  12. 12.0 12.1 Rosenberg MT, et al. Improvement in duration of erection following phosphodiesterase inhibitor therapy with Verdenafil in men with erectile dysfunction. The ENDURANCE study. Int J Clin Practice 2009;63:27-35
  13. Giulianno F, et al. Premature ejaculation. Results from 5 country europan observational study. European Urology 2008;53:1048-57
  14. Miller SA, Byers ES. Actual and desired duration of foreplay and intercourse: discordance and misperceptions within heterosexual couples. J Sex Res 2004;41(3):301-309
  15. Corty EW, Guardiani JM. Canadian and American sex therapists' perceptions of normal and abnormal ejaculatory latencies: how long should intercourse last? J Sex Med 2008;5(5):1251-1256
  16. Weiss P, Brody S. Women’s partnered orgasm consistency is associated with a greater duration of penile vaginal intercourse but not of foreplay. J Sex Med 2009;6:135–141
  17. Fisher WA, et al. Improving the sexual quality of life of couple affected by erectile dysfunction: a double blind, randomized placebo controlled trial of Verdenafil. J Sex Med 2005;2:699–708
  18. Martin-Morales A, et al. ESSM 2008;Abstract no PD053

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר רן כץ


פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, אפריל 2010, גיליון מס' 154, מדיקל מדיה