מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות במבוגרים - Attention deficit hyperactivity disorder in adults

מתוך ויקירפואה

הפרעת קשב וריכוז במבוגרים
Attention deficit hyperactivity disorder in adults
Adhdbrain.png
סריקת PET של חתך ממוחשב של שני מוחות שונים. משמאל - מוח של אדם ללא הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות בעת ביצוע משימה, מימין - מוח של אדם עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות בעת ביצוע אותה משימה. כחול מסמל פעילות מטבולית מועטה. אדום מסמל פעילות מטבולית רבה. במוח של אדם הסובל מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות יש פחות פעילות מוחית באזורים הקדמיים עליונים של המוח ובאיזורי הגירוי הראיתי והשמיעתי.
ICD-10 Chapter F 90.
ICD-9 314.00

, 314.01

MeSH D001289
יוצר הערך ד"ר מיקי דובלין, ד"ר שלומי ענתבי
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםADHD

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות אצל מבוגרים היא נושא מדובר מאוד בעשור האחרון. מדובר בבעיה נפוצה, הפוגעת באיכות החיים ובתפקוד, המודעות לבעיה אינה גבוהה (אם כי יש עליה במודעות בשנים האחרונות). המחקר בנושא הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות במבוגרים הולך ומתפתח בעשור האחרון, תוך שינוי גדול בתפיסת הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות מהפרעה המאפיינת ילדים בלבד להפרעה הקיימת בכל הגילאים ומהווה בעצם ביטוי מוקצן של תכונה. בהתאם, התמונה האופיינית, האבחון והטיפול כולם עדיין בשלבי למידה והתפתחות ועדיין קיימים חללים מובהקים בידע ההולך ונרכש בשנים האחרונות. עם זאת, קיים טיפול יעיל ובטוח הן תרופתי והן נוירו פסיכולוגי.

אפידמיולוגיה

ההערכה המקובלת כיום הינה ש-8% מכלל המבוגרים סובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות - אותו מספר בדיוק כפי שנמצא בקבוצות של ילדים בגיל בית הספר. במהלך השנים נשמעו טענות כי חלק גדול מההפרעה נעלם עם השנים וקיימת דעיכה ספונטאנית של התסמונת, ואכן, בחלק לא מבוטל של הילדים שסבלו מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות החלק ההיפראקטיבי פחת ב-50% כל 5 שנים מאז גיל 15 שנים. אך למרות הדעיכה בפעילות היתר הרי שלא נמצאה שום דעיכה דומה בחלק הקשור לקשב ולריכוז. כשני שליש מכלל הילדים הסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות בגיל הילדות והנערות ממשיכים לסבול מההפרעה בצורתה המלאה או החלקית וזאת מעבר לגיל 18 שנים. דהינו, ילד\ילדה הסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות הופכים לנער\ה הסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות ולחייל\ת עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות וגם לסטודנט\ית,הורה, ואפילו סבא\סבתא הסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.

אטיולוגיה

מבחינה נוירופסיכולוגית, מדובר ככל הנראה בבעיה באזורים המצחיים (Frontal) בקליפת המוח הגדול. בעיות הקשב בדרך כלל מקבלות את מירב תשומת הלב, אך לרוב הן רק חלק מהפרעה מפושטת יותר הכוללת בעיות בארגון החשיבה וביכולת ארגון בכלל, בעיות ביכולת התכנון, קשיים ביכולות הבקרה (היכולת של האדם לתקן עצמו תוך כדי פעולה), קשיים ביכולת לעצור תוך כדי פעולה ולבחון אפשרויות שונות, היכולת לשאול שאלות, נטייה לאימפולסיביות ועוד. חשוב גם לשים לב לעובדה שאישיותו של הילד והמתבגר מתהווה בצל ההפרעה הנ"ל, ובדרך כלל ישנן השלכות עליה כגון חוסר ביטחון, קשיים בהכלת תסכולים, דימוי עצמי נמוך, תחושה של חוסר מימוש עצמי ועוד.

קליניקה

תסמיני הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות אצל מבוגרים

ביטויים של היפראקטיביות, אימפולסיביות, וחוסר קשב במבוגר הלוקה בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות שונה מאצל ילדים. ביטויים אלה פורצים לעתים בשנות ה- 30 כי תכנים ומשימות בחיים משתנים נעשים רציניים ומחייבים.

  • קושי להתמקד ולהתרכז בדבר אחד
  • מחשבות נודדות
  • קושי להתארגן בזמן ובמקום
  • אי יכולת לתפקד במצבים של חוסר ריגוש
  • אי שקט, חוסר מנוחה פנימי. מכור לעבודה, מעמיס פעילות לסדר היום שלו, תמיד עסוק מאד, בוחר משרה עם פעילות, מתח משפחתי, מדבר בצורה מוגזמת.
  • פעלתנות יתר ואימפולסיביות, סף תסכול נמוך, חסר סבלנות, מאבד מזגו, נוטש עבודות, מפסיק חברויות, נוהג מהר מידי, שינויי מצבי רוח, אישיות אדיקטיבית (בין אישית כפייתית לפרוורטית).
  • נוטים להתמכרות, יותר שותים ומעשנים, סמים
  • סובלים מקושי בבניית חיים יציבים עם הזולת,יחסים לא יציבים במשפחה, לחץ ומתח, קשיי הורות, נותן פחות תמיכה לבן\בת זוג, מאבד מהר סבלנות עם בן הזוג, יותר פרידות יותר גירושים (54%). יחסים פחות טובים עם ההורים.
  • מריבות תכופות עם הסובבים אותם
  • קושי להסתגל למקום העבודה
  • קושי לשמור על תשומת לב במפגשים, בקריאה, ובעבודת ניירת. שכחן, איטי, לא יעיל, חלש בניהול זמן, מתקשה לסיים משימות, דוחה עבודות. חלש בארגון.
  • מגיבים לגירויים רבים בו זמנית
  • הישגים לימודיים נמוכים מכישורים, נפגעת הגשמה לימודית.
  • הפרעות נלוות : דיכאון ב- 20%, הפרעה ביפולרית ב- 15%, חרדה כללית (GAD) ‏ב- 20%, התמכרויות ב- 25%, קיומה של תחלואה פסיכיאטרית נלווית במקביל להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות מחמיר מאד את קשיי התפקוד הביצועיים שתוארו.

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות שונה מאוד ממבוגר למבוגר. לרוב מבוגרים אלו אינם מוצאים את מקומם בעבודה או בלימודים. לא משום שאינם מסוגלים לכך אינטלקטואלית או קוגניטיבית, אלא משום שאינם יכולים להתמיד במשימה לאורך זמן. הקושי שלהם להקשיב נובע מאי שקט ולא מחוסר עניין באחר.

נראה כי קיים פער עצום בין אותם 8 אחוזים מאוכלוסיית הבוגרים שסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות ואינם מוכרים או מטופלים לבין אלה המטופלים. משמעות הפער בין מספר האנשים הצפויים לסבול מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, לבין מידת המודעות אליה נובעת כנראה מקיום שתי קבוצות לא מאותרות באוכלוסייה. האחת היא קבוצה של אנשים בריאים ומתפקדים לכל דבר, אשר בחייהם קיים "צל", או חלל לא מאותר, שהם מודעים במעומעם לקיומו, אך אינם מבינים אותו. חוסר ההבנה נובע מהעובדה שהם מתפקדים. מדובר בדרך כלל במטרד שאינו משמעותי מאוד מבחינתם, ונמצא "ברקע" החיים ולא במרכזם. הקבוצה השנייה מאחדת בתוכה אנשים, הסובלים ממצוקה נפשית, אך האבחנה, עמה הם חיים, היא בדרך כלל של אחת מהתחלואות הנלוות להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות כגון: חרדה, דיכאון ועוד. אנשים אלו מוכרים למערכת הבריאות ומטופלים בה, אך לאו דווקא מהסיבה הנכונה, ואינם מקבלים טיפול מלא לבעייתם. לצד שתי קבוצות אלו, קיימת קבוצה שלישית, שגדלה והולכת בשנים האחרונות, של מבוגרים מאובחנים ומוכרים כסובלים מהפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות.

פרופיל האדם המבוגר הסובל מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות

במקרים רבים מדובר באנשים בעלי אינטליגנציה ויכולת אישית גבוהה, אשר הליקוי ביכולת הקשב והריכוז גורם להם לחוסר יכולת לממש את הפוטנציאל שלהם. בכדי ללמוד חומר חדש ולהתקדם לא מספיק שקיימת האינטליגנציה הדרושה לכך, אלא יש צורך גם בריכוז ובקשב, המהווה את השלב הראשון בתהליך הלמידה. כאשר מדובר בהפרעת קשב בלבד ללא היפראקטיביות, עיקר הבעיה תהיה ביכולת להתרכז, ותתבטא למשל בקושי לשבת לאורך זמן וללמוד או להקשיב להרצאה. רוב הלוקים בבעיה ימצאו את עצמם מנותקים, בוהים או "מרחפים" כאשר הם נדרשים להקשיב או ללמוד. הם יידרשו להשקיע אנרגיה עצומה בלימודים ובמשימות, מאחר שיתקשו לשבת ברצף, ללמוד ולהתמיד במשימה. דעתם תוסח בקלות על ידי כל גירוי קטן והם ימצאו את עצמם נאבקים עם עצמם. הזמן שיאלצו להשקיע בלימודים יהיה רב, וכך גם הזמן שיאלצו להשקיע בבחינות. לרבים מהם הזמן בבחינה לעולם לא יספיק. הדבר ישפיע גם על עבודתם. הם יתקשו להתמיד בעבודתם, בפרט אם מדובר בעבודה המצריכה ריכוז לאורך זמן, ויחליפו עבודה לעיתים קרובות. רובם יחושו שהם אינם מממשים את עצמם, מה שיגרום לתחושת תסכול.

במידה וקיים גם מרכיב של אי שקט ותנועתיות יתר, הדבר יתבטא בהפרעות סביבתיות: התפרצויות כלפי הסביבה, חוסר סבלנות, חוסר יכולת לרסן דחפים, קושי להסתגל למקום העבודה, מריבות תכופות עם הסובבים אותם וכו'.

הדבר הבולט ביותר באנשים אלו הנו הקיצוניות שלהם. דווקא במבוגרים, הרבה יותר מאשר בילדים ובמתבגרים, אנו פוגשים תמונות קיצוניות ומנוגדות זו לזו. ישנם מבוגרים, שמתפקדים באופן מעולה, שמסתמך גם על תכונתה הייחודית של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, אשר מהווה יתרון לגביהם.

אחד המאפיינים של מבוגרים, הסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, שעד כה לא תואר רבות, כולל ההתפתחות של קוויי אישיות מסוימים ומוגדרים, הנוטים לבלוט עם השנים. בחלק מהמקרים, קווים אלו אף מתעצבים לכלל הפרעת אישיות ממש. מבחינת חיי המשפחה, קבוצה זו הנה הטרוגנית מאוד. גם כאן קיימים זוגות, הנשואים באושר שנים רבות, אך לעומתם קיימים זוגות לא מועטים אצלם הזוגיות מתפרקת. נראה כי אי היציבות בקבוצה זו אכן גדול יותר, ויש בה נטיית יתר לפירוק ולבנייה של משפחות חדשות.

בניגוד לכלל, נמצאים בתוך טווח המבוגרים, הסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, גם אנשים שמציגים מצבים קיצוניים. ביניהם מבוגרים, אשר אינם מתפקדים, סובלים מתחלואה נלווית גבוהה ומציגים התנהגות עבריינית ו/או התמכרויות שונות: להימורים, לאלכוהול, לסמים ועוד.

אבחנה

מבוגרים רבים מגלים את הבעיה ממנה הם סובלים בעצמם, וזאת כאשר הם מגיעים לאבחון עם ילדיהם. מבוגרים רבים אחרים פונים לטיפול מתוך מצוקה, בעוד הפרעת הקשב, ריכוז והיפראקטיביות בעטיה הם פנו הינה בדרך כלל רק חלק מתמונה כוללת של הפרעות שהתפתחו עם השנים.
תלונות אופייניות:

  • היסטוריה של מימוש חלקי של הפוטנציאל האישי.
  • חוסר עקביות בביצוע מטלות או בקריירה, איבוד או החלפות תדירות של מקום העבודה (קושי במציאת עבודה ובהחזקתה).
  • קושי רב בניהול מחויבויות יומיומיות. למשל: להשלים מטלות שקשורות לכלכלת או לתחזוקת הבית, לארגן רצף של מטלות או לקבוע סדרי עדיפויות.
  • בעיות במערכות יחסים עקב מגוון קשיים שבסיסם קוגניטיבי כגון - אימפולסיביות, חוסר בהירות בתקשורת, דחיינות.
  • דאגה ולחץ כרוני עקב כישלון בהשגת מטרות ועמידה במחויבויות.
  • תחושות של תסכול, דכדוך וחרדה נמשכים, בייחוד בהקשר של מטלות שונות.
  • קושי בשמירה על קשב וריכוז בפעולות שונות לאורך זמן.
  • ביצוע מתחת לרמת היכולת האמיתית בעבודה.
  • חוסר יכולת לתפקד בהתאם לרמה השכלית האמיתית בלימודים (בית הספר, אוניברסיטה).
  • חוסר יכולת להתרכז.
  • קושי בהתארגנות.
  • חוסר יכולת לבסס הרגלי חיים ולשמור עליהם.
  • משמעת עצמית נמוכה.
  • דיכאון, ערך עצמי נמוך.
  • שכחנות או זיכרון גרוע.
  • בלבול, קושי בחשיבה בהירה.
  • נטייה להתפרצויות זעם, אלימות.
  • נטייה לבריחה מהמציאות: שימוש יתר באלכוהול, סמים.
  • ריבוי עבירות תנועה ותאונות דרכים.
  • נטייה למריבות או אלימות במשפחה.

מתלונות אופייניות אלה, עשויות להתפתח שתי צורות התנהגות. האחת היא התנהגות פרפקציוניסטית ונוקשה שמקורה בניסיון להחזיק את הקשיים תחת מסגרת מגבילה, שתיצור ארגון וסדר מדומים. השנייה היא התנהגות כאוטית הכוללת בלבול וחוסר ארגון, אי-יציבות בין אישית, מקצועית וחברתית, נטייה לשוליים ולהתמכרויות שונות וקושי בשליטה על הרגשות עד כדי התפרצויות זעם, התפרצויות בכי ואף התפרצויות ותוקפנות. עם זאת, ישנם גורמים מגנים, כגון יכולת שכלית גבוהה ומרכיבי אישיות חיוביים כמו כוח נפשי, מוטיבציה ועוד, שמאפשרים התנהגות ביניים של נטייה לבלבול ולפריצת מסגרות מחד, אך קיום חיים של יצירתיות, יצרנות והתחדשות גבוהות מאידך. רבים מהמבוגרים הסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות מציגים תמונה זו, אך אלו אינם מגיעים לטיפול (אלא אם הם מגיעים בשל הטיפול בילדים, או בשל משבר פתאומי בחייהם), ולפיכך קבוצה זו מוכרת פחות.

אבחון הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות במבוגרים עדיין אינו מגובש, והוא מבוסס ברובו על אותו אבחון המקובל בילדים ובמתבגרים. אין כלי אחד ברור לאבחון. עם זאת, כלי האבחון המקובלים אצל הילדים לעתים אינם תקפים בבדיקת מבוגרים. האבחון עצמו נעשה במספר מפגשים הכוללים: שיחות אישיות בהם יאופיינו הקשיים כיום ובעבר, לעתים גם שיחות עם אדם קרוב למטופל, מילוי שאלונים אישיים ומבדקים ממוחשבים של קשב, זיכרון, אימפולסיביות ועוד. כמו כן יש צורך לאסוף אבחנות ומבדקים קודמים במידה ונעשו ולבצע במידת הצורך בדיקות דם ובדיקה נוירולוגית. הבסיס לאבחון במבוגרים, כמו בילדים, הוא אמות המידה של DSM-IV, תוך התאמתם למבוגרים : בעיקר ע"י שאלות בלשון עבר, ניסיון לברר פרטים מההורים אם עודם בחיים, והשלכות אפשריות לגבי חיי המבוגר כיום. לפיכך, הבסיס לאבחון הוא קבלת היסטוריה מפורטת של חיי המבוגר, תוך התייחסות לאמות-מידה אלו. כמו בילדים ובמתבגרים, תוספת חשובה לאבחון היא השימוש במבחן התפקוד המתמשך (מבחן TOVA). מבחן התפקוד המתמשך, הנמצא בשימוש נרחב בארץ, מאפשר להעריך מבוגרים בכל הגילאים, ולבצע לגביהם ניטור תרופתי, כפי שהדבר נעשה בילדים.

מדדים אבחנתיים להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות במבוגרים

  • Conners Adult ADHD Rating Scale and Diagnostic Interview.
  • Barkley Current Symptoms Scale.
  • Brown ADHD Scale.
  • Adult ADHD Clinician Diagnostic Scale.
  • Wender-Reimher Adult ADHD scale.

טיפול

הטיפול במבוגרים דומה בעיקרו לטיפול בילדים ובמתבגרים, והוא מבוסס על אותו עיקרון של טיפול רב תחומי. יש להדגיש כי בקבוצת גילאים זו חשוב ביותר לזכור לאבחן תחלואה נלווית, שהיא שכיחה יחסית, ובעלת משמעות גדולה לגבי כל התקדמות אפשרית בטיפול. יש לטפל בתחלואה הנלווית במקביל, תוך התחשבות בה בעת בחירת הטיפולים השונים, כגון הטיפול התרופתי. כיום, כעדיפות ראשונה, מקובל לטפל גם במבוגרים בתרופות מעוררות וזאת לאור יעילותן, מיעוט תופעות הלוואי שלהן, ופעולתן המוגבלת בזמן. מבחן התפקוד המתמשך מהווה גם כאן אמצעי עזר, היות שהוא מאפשרת הערכה של יעילות הטיפול ב-Methylphenidate (מתילפנידאט) בכלל, ושל ניטור כמותו בפרט. נראה שמבוגרים דורשים מינון נמוך עוד יותר מהילדים ומהמתבגרים. בשורה השנייה, ניתן למצוא תרופות מסוג Tricyclic antidepressants.

בקבוצת גיל זו חשיבות רבה לטיפול הפסיכולוגי. החשיבות לטיפול זה גבוהה עוד יותר מאשר בגיל הרך. הטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות מתחיל עם תקווה. רוב האנשים אשר מגלים שיש להם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, אם ילדים ואם מבוגרים, סבלו כאב רב במהלך חייהם. החוויה הרגשית של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות מלאה במבוכה, השפלה והלקאה עצמית. עד האבחון, הרבה אנשים הסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות אבדו את ביטחונם העצמי. הרבה מהם התייעצו עם מומחים רבים, אולם לא קיבלו עזרה ממשית. כתוצאה, הרבה מהם איבדו תקווה. הצעד החשוב ביותר בתחילת הטיפול הוא להחדיר בהדרגה את התקווה. יחידים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות עלולים לשכוח את תכונותיהם הטובות. ייתכן שאיבדו מזמן את החוויה של דברים שעובדים נכון. הם נעולים במין תבנית נוקשה אשר מכפיפה את כל התיאוריות, השמחה וכושר ההמצאה כדי לשרוד. אנשים רבים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות לא פגשו דרך אחרת מאשר כישלונות חוזרים ונשנים. בשבילם, לקוות משמעו להסתכן בכישלון נוסף. עם כל זאת, יכולתם לקוות ולחלום היא עצומה. אנשים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות הם בעלי חזון יותר מרוב האנשים האחרים. הם חושבים מחשבות גדולות וחולמים חלומות גדולים. הם יכולים לנצל הזדמנות זעירה כדי לבצע תפנית גדולה. הם יכולים להסב פגישה מקרית ל"יציאה" מפוארת בערב. הם חולמים מוצלחים, וזקוקים לשיטות ארגון כדי להביא דברים לידי מימוש.
הטיפול הנוירו-פסיכולוגי מתחלק לרוב לשניים, טיפול בקשיים הקוגניטיביים לשיפור יכולות הבקרה, ארגון ותכנון, הגמשת החשיבה וכדומה, טיפול במישור הנפשי רגשי להבנת הקשיים המתלווים להפרעה, להפרדת הקשיים האובייקטיביים מהדימוי העצמי הכולל, לחיזוק האגו, גיבוש הזהות ועוד. ישנן אפשרויות לקבוצות תמיכה לסובלים מההפרעה, קבוצות לבני זוג ולהורים, כמו כן טיפול ממוקד בנושא לימודים/עבודה, כולל העסקת חונך לשיפור התפקוד. טיפול אישי ע"י מאמן אישי בתחום הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות מומלץ מאוד.
אימון ספורטיבי הוא מהטיפולים הטובים והחיוביים ביותר להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. הוא עוזר לנתב עודף אנרגיה ותוקפנות באופן חיובי, עוזר לצמצום הרעש במוח, מעורר את המערכת ההורמונאלית והעצבית באופן מרפא, משכך ומרגיע את הגוף.

מתי לטפל בהפרעת קשב וריכוז במבוגרים

מתי אין צורך לטפל במבוגר גם אם אובחנה הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות
  • אם האדם שמח בחייו, ואם תפקודו בעבודה ובחברה טוב.
  • אם תפקודו בבית, במשפחה עם הילדים ובן/ת זוג טוב.
  • אם הוא מרוצה מהרמה המקצועית ולימודית אליה הגיע.
  • אם אינו פזיז במיוחד, אימפולסיבי, ולא חסר סבלנות וזועף.
מתי כן לטפל
  • כאשר יש פגיעה תפקודית נרחבת ובלתי נסבלת.
  • פגיעה בהישגים אישיים, פגיעה בהישגים מקצועיים בעבודה, פגיעה בהגשמה הלימודית, פגיעה באחריות בבית ובזוגיות.
  • חוסר טיפול כשיש פגיעה תפקודית, יכול להוביל לדיכאון וחרדה, לביטחון עצמי ירוד, וסיכון גבוה יותר להתמכרויות.

עקרונות הטיפול התרופתי בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות במבוגרים

  • אינו שונה במהות מטיפול בילדים, Methylphenidate כתרופת בחירה, אם כי פחות אחוזי הצלחה.
  • לפני תחילת הטיפול לבדוק אם קיימת מחלת לב, יתר לחץ דם, אירוע מוחי.
  • טיטרציה בטיפול תרופתי. לקחת קבוע או לתקופות מסוימות.
  • אחרי 3 חודשים הערכת תוצאות הטיפול, תפקוד ותופעות לוואי.
  • אם Methylphenidate בצורותיו השונות (כולל מדבקה)אינו עוזר ניתן לתת:
    Straterra‏ (חסם קליטה מחדש של נוראפינפרין, לא סטימולנט).‏ אמפטמינים כדוגמת: Vyvanse,‏ Adderal XR,‏ Dexmethylphenidate hydrochloride,‏ Focalin XR - ארבעתם לא בסל התרופות.
  • בליווי חרדה, דיכאון והתמכרות, יש לתת/להוסיף חסמים סלקטיבים לקליטה מחדש של סרוטונין (SSRI).
  • Bupropion (בופרפיון) - תרופה אנטי דכאונית וומעכבת של דופמין ונוראפינפרין.

טיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות המלווה בהפרעה נפשית

מבוגרים רבים סובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות המלווה בהפרעה נפשית נוספת, כמו דיכאון, הפרעת חרדה כללית (GAD), הפרעה דו-קוטבית, התמכרויות ועוד. ישנם מספר מצבים במקרים אלה שהמאבחן צריך לאבחן אותם ולהבדיל ביניהם כדי להחליט במה לטפל:

  1. כאשר הפרעת הקשב, ריכוז והיפראקטיביות היא הדומיננטית והיא האחראית לפגיעה בתפקודו של האדם, ואילו ההפרעה הנפשית הינה משנית - יש לטפל קודם בהפרעת הקשב, ריכוז והיפראקטיביות.
  2. כאשר ההפרעה הנפשית היא הדומיננטית והמפריעה לתפקודו היומיומי של האדם, והפרעת הקשב, ריכוז והיפראקטיביות הינה משנית - יש לטפל בראש וראשונה בהפרעה הנפשית.
  3. ישנם מצבים שתסמינים של הפרעת הקשב, ריכוז והיפראקטיביות הינם הבולטים באיש/ה, והפרעה נפשית נראית מינורית כביכול. אולם באבחון קפדני נמצא שהאיש סובל מהפרעה נפשית כמו חרדהדיכאון, אשר בעטייה נגרמים התסמינים של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות – לפיכך יש לטפל קודם בהפרעה הנפשית.
  4. ישנם מקרים שאיש מאובחן עם הפרעת קשב, ריכוזהוהיפראקטיביות והפרעה נפשית נלווית, שניהם בדרגת חומרה בינונית. במקרים כאלה עדיף לנסות קודם טיפול תרופתי להפרעת הקשב, ריכוז והיפראקטיביות. בקרוב למחצית המקרים טיפול זה ישפיע לטובה גם על ההפרעה הנפשית.
  5. במקרים שמאבחנים איש הלוקה בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות והפרעה נפשית נלווית, שניהם בדרגת חומרה קשה ניתן לטפל בו בעת, בטיפול תרופתי כנגד הפרעת הקשב, ריכוז והיפראקטיביות ובנוסף טיפול תרופתי להפרעה הנפשית הנלווית.

לפיכך, על המאבחן להקפיד ולאבחן את המצבים השונים, כדי להמליץ למטופל על שלבי הטיפול התרופתי הרצויים.

המלצות לניהול זוגיות תקינה

מכיוון שההשפעות של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות עלולות להכניס למתח מערכות יחסים בדרכים רבות, חשוב לאדם במצב זה ליידע על מצבו את האנשים החשובים לו. מערכת היחסים של כל זוג תושפע באופן שונה על ידי הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, להלן מספר המלצות בנושא:

  1. עבודה משותפת ותקשורת בין בני הזוג. הניסיון המשותף לשיפור מקל על המצב.
  2. תמיכה של בן הזוג בטיפול.
  3. הפרדה בין הפרעת הקשב, ריכוז והיפראקטיביות והאדם. מספר מאפייני אישיות נגרמים על ידי הפרעת הקשב, ריכוז והיפראקטיביות ומספר מאפיינים הם האדם.
  4. קבלת עזרה חיצונית.

המלצות לתלמיד\סטודנט לקראת מבחן

  1. בזמן ההכנה למבחן, כדאי לקחת Methylphenidate או להיות תחת השפעת Methylphenidate ארוך טווח. ה-Methylphenidate עוזר לארגן את זיכרון העבודה, שהוא האחראי לאחסון המידע בזיכרון ארוך הטווח.
  2. יש לקחת Methylphenidate ארוך טווח כשעה וחצי לפני תחילת המבחן, כדי לוודא שה-Methylphenidate יהיה בפעילות מיטבית בזמן המבחן. ל-Methylphenidate קצר טווח מספיק להקדים שעה.
  3. יש לוודא מניסיון אישי את משך השפעת התרופה. הרבה פעמים משך ההשפעה קצר ממה שכתוב בעלון היצרן. כדאי לתכנן כך שהמבחן יסתיים מוקדם יותר מזמן ההשפעה של התרופה.
  4. תוספת זמן: לתלמידים הסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות ישנה אפשרות חוקית לקבל תוספת של 25% תוספת זמן למבחן.
  5. בחינה בעל פה: תלמידים הסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות זכאים לבחינה בעל פה בסוף המבחן בכתב \ או במקומו – מתאים לכל אותם ילדים המאובחנים כלוקים בזיכרון החזותי היכולים להיעזר בזיכרון שמיעתי.

פרוגנוזה

התמונה הקלינית מגוונת מאוד, כאשר התפקוד והחוויה הפנימית של אלו הסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות כמבוגרים מגוונים מאוד ושונים מאוד במהותם מאדם לאדם. ברור שלתחלואה הנלווית, אם היא קיימת, יש תפקיד חשוב מאוד ביצירת התמונה הכוללת, וכי אותם מאפיינים של פעלתנות, חדשנות ונטייה לקליטת גירויים רבים יכולים לגרום מצבים חיוביים ושליליים כאחד. גם לגבי הטיפול ברור, שמדובר בטיפול מורכב, שדורש התייחסות פסיכולוגית ותרופתית כאחד. מחקר רב עוד דרוש כדי לתת תשובות מלאות יותר על נושאים רבים הקשורים הן באבחון והן בטיפול.

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

  1. נעמה איגרא, טיפול פסיכולוגי במבוגרים עם הפרעת קשב (ADHD) - שילוב בין גישות שונות; או: איך להושיב היפראקטיבי על ספת הפסיכולוג
  2. פורום תמיכה למבוגרים עם ADHD/ADD בפורטל תפוז
  3. הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים - מלחמת "יש ברירה" – ענת קורן
  4. Denis F Darko, MD. Coauthor(s): Jessica B Johnson Alan D Schmetzer, MD; Mary L Windle, Pharm D; Stephen Soreff, MD – Adhd in Adults Emedicine
  5. Northern County Psychiatric Associates, Attention Deficit Disorder
  6. American Academy of Family Physicians, ADHD in Adults
  7. Children and Adults with Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder, ADHD in Adults - Fact Sheet

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מיקי דובלין, ד"ר שלומי ענתבי, מנהל מרפאות להפרעת קשב וריכוז, ת"א, הרצליה, ראשל"צ - מכבי שרותי בריאות, יועץ ביטוח מושלם כללית. בעבר מנהל בי"ח קפלן רחובות, מנהל בי"ח העמק עפולה, ומנהל בי"ח מאיר כפר סבא. פרופסור אורח באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בולטימור ארה"ב (יוצר\י הערך)


עמוד זה מפורסם תחת רישיון CC-BY-SA-3.0, בניגוד לשאר התכנים בוויקירפואה המפורסמים תחת רישיון אחר.