מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

התמכרות לאינטרנט - Internet addiction

מתוך ויקירפואה

התמכרות לאינטרנט
Internet addiction
יוצר הערך ד"ר יוליאן יאנקו, פרופ' פנחס דנון
TopLogoR.jpg
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – התמכרות, מדיה אלקטרונית ורפואה

הקידמה מביאה מכאובים והרגלים חדשים, ואילו בעולם ממשיכים לפתח עוד ועוד טכנולוגיות חדשות. בני אדם אינם נתונים עוד למגבלות גאוגרפיות בזכות המצאות, כגון טלפון, טלוויזיה, פקס ומחשב. הסביבה הטכנולוגית שבה אנו חיים שינתה את אופי שעות הפנאי לאפשרות של חשיפה, קידום והתעשרות מהירים, להשפעה רבה של התקשורת על ההמונים ולחדירה לחיי הפרט. האינטרנט מספק מצע חדש לתקשורת ולהשגת מידע בנושאים מגוונים ובמהירות. אף על פי שלטכנולוגיות החדשות יש יתרונות עצומים, לא ניתן להתעלם גם ממספר חסרונות. אף על פי שהאינטרנט עשוי לסייע למטפלים ולמטופלים להשיג מידע על הפרעות נפשיות, ואף הועלו לרשת שיטות למניעת מחלות או לטיפול בהתמכרויות, הרי שהאינטרנט לכשעצמו עלול להיות קרקע פורייה להתמכרות [1][2][3][4][5][6].

אפידמיולוגיה

שימוש מופרז באינטרנט (Pathological internet use או Internet addiction) יכול להיות נחלת כל גיל וכל שכבה חברתית. בעבר הטפס (Stereotype) של המכור לאינטרנט היה של בחור צעיר, מופנם וחובב מחשבים. אולם, כיום הטפס זה השתנה. הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה דיווחה כי 61% מהמתלוננים על בעיה זו היו נשים [7] [8]. אף שממצאים אלו עשויים להיות קשורים לעובדה שנשים נכונות יותר ליטול חלק במחקרים, נראה שהם גם נובעים מהעובדה שהאינטרנט הפך לכלי נגיש מאוד. כמו כן, כיום "מכורי אינטרנט" מתארים את עצמם כאנשים מוחצנים, חברותיים ודעתניים. למרות ריבוי המחקרים שבדקו את השכיחות של גלישה חולנית באינטרנט או של התמכרות לאינטרנט, הרי שבשל שיטות מחקר לא אחידות והיעדר כלי מוסכם לאבחון, קיימת שונות רבה גם בממצאים. במחקר הראשון של יאנג[6] דווח כי 80% מקרב 496 גולשים פיתחו תלות באינטרנט. מחקרים עדכניים דיווחו על שיעורים נמוכים בהרבה של התמכרות לאינטרנט, כגון: 15% בקרב פונים למרפאה פסיכיאטרית מדומה בטייוואן, 3.5% בקרב צעירים בקוריאה (עם עוד 18.4% מכורים אפשריים), 13% באוכלוסיית מכללות באוסטרליה, 8% במחקר באנגליה, 18.3% במחקר נוסף מאנגליה, 16% בצ'כיה, 18% בהודו, רק 2% בנורווגיה (עם עוד 8.68% עם גלישה מופרזת) ו-9.8% בקרב סטודנטים במכללות בארצות הברית [9].

אטיולוגיה

לטכנולוגיית האינטרנט מספר תכונות שאיפשרו התפתחות של תרבות ייחודית, עם מערך ייחודי של שפה, ערכים, אמות מידה, סמלים ותוצרים משלה[7][8][1][2]. האלמוניות והאפשרות לאמץ "אישיות חדשה" הם גורמי משיכה משמעותיים.

יאנג[5] מצאה כי מספר גולשים בחרו בזהויות שהיו בעצם ה"אני הייתי רוצה להיות" שלהם, זהויות שהיו ניגוד גמור לאישיותם האמיתית, ומילאו צרכים בלתי מסופקים. אחרים אימצו זהויות שייצגו רגש או תכונה שככל הנראה הודחקה. הגולשים נוטלים ביתר קלות סיכונים רגשיים, מפלרטטים ומבטאים דעות שביום-יום אינם מסוגלים לבטא. דבר שבשגרה הוא לראות שני גולשים שפונים מייד בשיחתם הראשונה לשאלות אישיות. שוטון[2] סבור כי סיכונים רגשיים אלו מעוררים צורך להמשיך בקשר, המספק חיזוקים שבני אדם אינם מקבלים בחיים הרגילים. עם זאת, אותם בני אדם מרגישים חופשיים להפסיק את קשר ההתכתבות ונתינת התמיכה הכרוכה בו. כתוצאה מכך, נוצרת אשליה של קשר שאין בו את אותה מחויבות שיש בקשרים שמחוץ לאינטרנט. יאנג[5][6] מסבירה שהמרחב באינטרנט מאפשר מגוון רחב של חוויות מדומות, החל מחוויות מסוג יומני רשת וכלה במאווים מיניים. הגולש יכול ליצור לעצמו קהילה מדומה על ידי כך שייכנס לחדרי שיחוח (Chat), דבר המעניק אשליה שהוא יוצר תקשורת משמעותית עם בני אדם. יאנג [5][6] טוענת כי מרגע שהרגשות, הדחפים והחוויות הלא מודעים עולים אל המודע, קשה יותר לגולש להדחיקם שוב. הגולשים עלולים להתחיל לפתח תלות בהיבטים הללו, וההבחנה בין דמיון למציאות עלולים להיטשטש.

לגלישה מופרזת ייתכן גם בסיס ביולוגי. סרוטונין ונוראדרנלין מושפעים אף הם מהפעילות, וגורמים לשינוי במצב הרוח וההתנהגות[10][11][12]. בהמשך, גלישה ממושכת באינטרנט מאפשרת איזון ותחושת זחיחות, ובכך מעודדת תלות ברשת [11][12]. נוסף על כך, מטען תורשתי מסוים יכול לגרום לנטייה לפתח תלות או התמכרות.

על פי הגישה הפסיכולוגית, התניה קלאסית חשובה ביצירת התנהגות ובשימורה. עוררות גופנית עשויה לעבור התניה לסמלים חיצוניים, כגון ראיית המחשב, הדלקתו או ההמתנה להטענת המידע. הגולש עלול לפתח תלות פסיכולוגית בתחושות כגון התרגשות, גירוי, הנאה, תקווה והפתעה, הנגרמות מהמחשב [12]. התניה אופרנטית (Operant conditioning) היא דרך נוספת שיכולה להסביר הופעת ההתמכרות ושימורה. במצבים של התמכרות, חומר מסוים או פעילות מסוימת נותנים לאדם חיזוקים בעלי השפעה מיוחלת על הרגשות ועל ההתנהגות. מספר גורמים יכולים לעודד גלישה באינטרנט, כמו הצורך להשיג מידע או הרצון לשמור על קשר עם בני אדם. כאשר גלישת היתר באינטרנט גורמת לבעיות, הגולש יחפש הקלה דווקא באמצעות האינטרנט. מלבד זאת, פיתוח תלות בפעילויות, כגון בדיקת קבלת דואר אלקטרוני (דוא"ל), יכולה להיות מותאמת לסולם צרכים פנימי. כמו במכונת מזל, הצרכן יקבל חיזוק רגשי שקשור למספר הפעמים שבהן הוא בדק את תיבת הדוא"ל שלו ואז הוא יבדוק את הדוא"ל מספר רב של פעמים. לבסוף, גורמים תרבותיים, כגון הרצון להיות חברה מתקדמת מבחינה טכנולוגית או הצורך בגלישה בעבודה, יכולים לעודד צריכה מזיקה.

סוגיה נוספת היא הפרעת קשב וריכוז (ADHD, ‏Attention Deficit /Hyperactivity Disorder) שייתכן שהיא הסיבה להתמכרות לגלישה[13]. מתוך 535 תלמידים בבית ספר יסודי 0.9% ו-14% מילאו אחר מדדים של התמכרות ודאית ואפשרית, בהתאמה, ונמצא מתאם גבוה בין התמכרות לבין הנטייה להפרעת קשב וריכוז. ייתכן שבשל הקושי הקוגניטיבי בהפרעת קשב וריכוז מטופלים אלו נוטים לדבוק במשימות הנותנות סיפוק מיידי, כגון האינטרנט. ייתכן גם שהגלישה היא פיצוי לקשייהם החברתיים והקיומיים [13].

קליניקה

לפני יותר מעשר שנים, ככל הנראה מתוך הלצה המכוונת כלפי חבריו למקצוע, כינה הפסיכיאטר האמריקאי איוואן גולדברג את הגלישה המופרזת באינטרנט כהפרעת התמכרות לאינטרנט (Internet addiction disorder). כיום הפכה ההלצה למציאות שכיחה ומכאיבה, ומיליוני גולשים באינטרנט, חלק מהם מסכנים את עבודתם, את בריאותם ואת מערכות היחסים שלהם. הגלישה באינטרנט יעילה, מהירה, חסרת מעצורים וצנזורה (Censorship), ונותנת סיפוקים מיידיים. הגולשים נהנים מהמידע הרב, הגירוי החזותי, הריגוש, המשחקים המאתגרים, ה"רכישה" של אישיות מרתקת, וגם מפיגים כאב נפשי, בדידות וחוסר ערך[14]. לגלישה היבטים חיוביים נוספים, כגון רכישת ביטחון בקשרים חברתיים והחצנה טובה יותר של צרכים או תכונות מודחקים[14].

אף על פי כן, נוהגים לייחס לאינטרנט, לדוגמה, השפעה שלילית על התפקוד המשפחתי, גרימת מתחים ביחסים בין-אישיים, הקטנת היצרנות האישית במקום העבודה, הנצחת מידע שגוי והופעה או החמרה של בעיות רגשיות בקרב הצרכנים [7][8][1] [2].

הפרעות שכיחות בקרב המכורים כוללות דיכאון, חרדה חברתית, הפרעת שליטה בדחפים, הפרעת אישיות סכיזואידית (כסיבה או כתוצאה) ותלות אחרת [14]. כאמור מקודם, הפרעת קשב וריכוז נמצאת במתאם גבוה להתמכרות.

אבחנה

ההתייחסות במונח Internet Addiction היא לגלישה כפייתית באינטרנט ולמצב רוח רגזני בתקופות של אי גלישה [14]. ייתכן שמדובר בהפרעה של שליטה בדחפים, החולקת מאפיינים משותפים עם תלות בסמים. קיים כאן עיסוק יתר בנושא, שינוי במצב הרוח, סבילות (Tolerance), גמילה, מצוקה נפשית והפרעה בתפקוד [13]. אולם, האם הפרעה זו קיימת בזכות עצמה או שמא היא עוד הפרעה חסרת משמעות קלינית? האם הפרעות נפשיות שונות גורמות לגלישה מופרזת באינטרנט או שמא התלות באינטרנט היא זו שגורמת להפרעות נפשיות? הוויכוח על קיומה של הפרעת ההתמכרות לאינטרנט לא ייעלם ככל הנראה בזמן הקרוב. אולם, אין חולק על כך שבני אדם רבים אכן מפתחים תלות מזיקה באינטרנט.

מחקרי העתיד יצטרכו לחדד את הרעיון של תלות באינטרנט, ולבחון את הדמיון והשוני בין הפרעה זו לבין הפרעות בשליטה על דחפים ועל התמכרויות. יש לבדוק האם בקרב מתבגרים השפעת האינטרנט מזיקה יותר, בשל הרגישות הרבה והיעדר הוויסות האופייניים לצעירים. המחקר הקיים לוקה במגבלות רבות, כגון מגבלה בשל הטיה אפשרית עקב העובדה שחלק מהסקרים נעשה דווקא בקרב גולשים, או שבשל היעדר האחידות באבחון. גם שיטת הדיווח העצמי בעייתית, מאחר שהנבדקים עשויים לענות על השאלות בצורה מוטה כדי להציג את עצמם בצורה מסוימת או ייתכן שלא יבינו שאלות מסוימות.

טיפול

הספרות לגבי הטיפול בהתמכרות לאינטרנט היא מזערית. ההפרעה עשויה להגיב לתרופות וגם לטיפול שיחתי פרטני או קבוצתי. טיפול בשיחות עשוי לעזור בהבנת הסיבה להתמכרות, בשיפור היחסים עם בני המשפחה ובשיפור הכישורים החברתיים שאולי הביאו את המכור להתמכרות דמה (Virtual) במקום ליחסים אמיתיים[15]. ניתן לטפל בתרופות אם קיימת הפרעה במצב הרוח, כגון דיכאון או אם המטופל לוקה גם בהפרעה טורדנית כפייתית. נוסף על כך, מומלץ לרשום תרופות כטיפול בתסמיני החרדה והדיכאון. עדיין לא ברור אם התרופות יעזרו בהתמכרות לאינטרנט שאינה מלווה בתסמיני חרדה ודיכאון. ניתן לתת תרופות, כגון חוסמי הסרוטונין למיניהם, ומניסיוננו אף שילוב עם תרופה, כגון Naltrexone (שנמצאה יעילה בטיפול בהתמכרות לסמים וגם בגנבת, הימור כפייתי והתמכרות לקניות).

מומלץ לפתח כלים מחקריים שיספקו מידע על השכיחות של ההפרעה ולבדוק את יעילות הטיפול בתרופות והטיפול הפסיכולוגי בהפרעה זו. מומלץ גם שרופאים ובעלי מקצועות בריאות הנפש יהיו ערים לתופעה מתרחבת זו ולתפקיד שהם צריכים למלא במקרים של גלישת יתר באינטרנט[8]. התייחסות מצד גורמי בריאות הנפש להשפעות השליליות של האינטרנט עשויה למנוע משברים נפשיים בקרב מקצת הגולשים. מומלצת ערנות לעובדה שאנשים רבים נמנעים מלפנות לטיפול, מתוך חשש שהמטפל לא יתייחס ברצינות לטענותיהם. כמו כן, מומלץ שמרפאות בריאות הנפש, יועצים במוסדות חינוך וארגוני עובדים יקיימו סדנאות להגברת המודעות של תלמידים וצוותות עובדים להשלכות של הגלישה באינטרנט. יש לעדכן מנהלים בנוגע להשפעה אפשרית של האינטרנט על העובדים, בנוגע למרכזי עזרה הנגישים לעובד המדגים סימני מצוקה הקשורה לאינטרנט ובנוגע לחלופות לפיטורי עובד עקב בעיה זו.

פרוגנוזה

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

  • Lavin MJ, Yuen CN, Weinman M, et al. Internet dependence in the collegiate population: the role of shyness. Cyberpsychol Behav 2004;7:379-383
  1. 1.0 1.1 1.2 McCormick NB, McCormick JW. Computer friends and foes: content of undergtaduates’ electronic mail. Computers in Human Behavior 1992;8:379-405
  2. 2.0 2.1 2.2 2.3 Shoton M. Computer addiction? New York: Taylor & Francis 1989
  3. Parks M, Floyd K. Making friends in cyberspace. J Comm 1996;46:80-97
  4. Beard KW, Wolf EM. Modification in the proposed diagnostic criteria for internet addiction. CyberPsychol & Behav 2001;4:377-383
  5. 5.0 5.1 5.2 5.3 Young KS. Internet addiction: symptoms, evaluation, and treatment (On- line). www.netaddiction.com/articles/symptoms.Html, 1995
  6. 6.0 6.1 6.2 6.3 Young KS. The center for on- line addiction – frequently asked questions [on- line]. www.netaddiction.com/resources/faq.html 1998
  7. 7.0 7.1 7.2 Kandell JJ. Internet addiction on campus: the vulnerability of college students. CyberPsychol & Behav 1998;1:11-17
  8. 8.0 8.1 8.2 8.3 Beard KW. Internet addiction: current status and implications for employees. J Employment Counsel 2002;39;2-11
  9. Anderson KJ. Internet use among college students: an exploratory study. J Am College Health 2001;50:21-26
  10. Marks I. Behavioral (non- chemical) addictions. Br J Addiction 1990;85:1389-1394
  11. 11.0 11.1 Franken IHA. Drug craving and addiction: integrating psychological and neuro-psychopharmacological approaches. Progr Neuropsychopharmacol & Biol Psychiatry 2003;27:563-579
  12. 12.0 12.1 12.2 Goodman A. Addiction definition and implications Br J Addictions 1990;1403-1408
  13. 13.0 13.1 13.2 Yoo HJ, Cho SC, Ha J, et al. Attention deficit hyperactivity symptoms and Internet addiction. Psychiat & Clin Neurosci 2004;58:487-494
  14. 14.0 14.1 14.2 14.3 Mitchell P. Internet addiction: genuine diagnosis or not? Lancet 2000;355:9204
  15. Southern S. Treatment of compulsive cybersex behavior. Psychiatr Clin North Am 2008;31(4):697-712

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר יוליאן יאנקו - מנהל מרפאת בריאות הנפש, רחובות; מרצה בכיר קליני באוניברסיטת תל אביב, פרופ' פנחס דנון - מנהל מחלקת מחקר ופיתוח ויחידת גרייה מוחית, מרכז לבריאות הנפש באר יעקב; פרופסור חבר קליני באוניברסיטת תל אביב (יוצר\י הערך)



פורסם בכתב העת Psychiatry Updates, אפריל 2009, גיליון מס' 3, מדיקל מדיה