מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

התפרצות מחלת החצבת בישראל - 2018 - Measles outbreak in Israel

מתוך ויקירפואה

התפרצות מחלת החצבת בישראל = 2018
2018 – Measles outbreak in Israel
Morbillivirus measles infection.jpg
פריחה על עורו של חולה חצבת
ICD-10 Chapter B 05.
ICD-9 055
MeSH D008457
יוצר הערך ד"ר אורית קרני רחקוביץ'
מבוסס על מידע שנלקח מאתר משרד הבריאות
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםחצבת

מחלת החצבת (Measles) נגרמת על ידי נגיף והיא המחלה הזיהומית המדבקת ביותר.

בחלק מהמקרים, סיבוכי המחלה עלולים להיות קשים ואף לסכן חיים.

נדרש שיעור כיסוי חיסוני גבוה מאוד באוכלוסייה על מנת למנוע התפשטות חצבת. ירידה באחוז המתחסנים באוכלוסייה עלולה להוביל להתפרצויות של המחלה. זו הסיבה העיקרית להתפרצויות במדינות אירופה ובמקומות אחרים בעולם. גם במדינות שלרוב חופשיות מחצבת, כמו ישראל, קיימת סכנה להדבקה והתפשטות המחלה מחולים המגיעים מחוץ לישראל.

לאדם שאינו מחוסן הנחשף לחולה חצבת, יש סיכון גבוה מ-90 אחוזים להידבק במחלה.

הדרך הטובה והבטוחה ביותר למנוע חצבת וסיבוכיה היא על ידי קבלת חיסון נגד המחלה.

אפידמיולוגיה

בשנות ה-50 של המאה ה-20 חלו בחצבת בישראל אלפי חולים כל שנה. מאז הכנסת החיסון בשנת 1967 חלה ירידה מתמדת במספר החולים, אך עדיין ישנן התפרצויות של המחלה, המתרחשות בעיקר באוכלוסיות שאינן מחסנות את ילדיהן כתוצאה מייבוא מחוץ לישראל.

בעקבות שיעור כיסוי חיסוני גבוה במדינה, מקרים של חצבת צפויים בעיקר בקרב אנשים לא מחוסנים. עם זאת, לישראל מגיעים חולים שנדבקו מחוץ לישראל ויכולים לגרום להתפרצויות של המחלה, למרות הכיסוי החיסוני הגבוה. במהלך החודשים מרץ ועד סוף אוקטובר 2018, כתוצאה מיבוא של המחלה על ידי מספר מצומצם של תיירים ומבקרים ולאחר מכן הפצה של המחלה בקרב אוכלוסייה לא מחוסנת, נדבקו נכון לתאריך 06.11.2018 מעל ל-1,400 אנשים בחצבת.

אטיולוגיה

חצבת נגרמת על ידי נגיף החצבת (Measles virus) השייך למשפחת Paramyxovirus.

ההדבקה בחצבת

חצבת מועברת מאדם לאדם על ידי פיזור הנגיף לסביבה בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף וליחה. ניתן להידבק גם בעת שהייה בחדר החולה, עד שעתיים לאחר שהחולה עזב את החדר.

קליניקה

סימני המחלה יופיעו בדרך כלל בין 10 ל-14 ימים לאחר החשיפה לנגיף אך ייתכן טווח של 6–21 ימים.

המחלה מתבטאת תחילה בחום גבוה, נזלת, שיעול, עיניים אדומות ורתיעה מאור.

ביום הרביעי או החמישי להופעת סימני המחלה מופיעה פריחה בצבע אדום כהה על העור. בדרך כלל, הפריחה מתחילה בצוואר ומתפשטת בהדרגה לעבר הפנים, הגוף והגפיים. בהתחלה, הנגעים בעור נקודתיים ומרובים ונוטים להתלכד לפריחה המכסה שטחי גוף נרחבים. הפריחה מתחילה להחוויר ביום השלישי להופעתה ולכך מתלווה בדרך כלל שיפור בתחושת החולה.

הפריחה דומה לפרחיו הקטנים והצפופים של החצב ומכאן שמה של המחלה.

בעת חשד במחלה (מבוגר או ילד) יש לפנות באופן מיידי לרופא המטפל ולהודיע לו מראש על החשש כי מדובר בחצבת. אם אובחנה חצבת יש לשמור על היגיינת ידיים ולנסות להימנע ממגע ושהייה עם ילדים או אנשים שאינם מחוסנים ובמיוחד עם מי שמצוי במצב של דיכוי חיסוני.

סיבוכים אפשריים

חצבת עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים.

בטווח הקצר: כשליש מהחולים יפתחו סיבוכים כגון דלקת האוזן התיכונה, שלשולים ודלקת קרנית העין. סיבוכים נדירים יותר הם דלקת ריאות ודלקת מוח.

הסיכון לסיבוכים גבוה יותר בילדים מתחת לגיל חמש, ובחולים עם דיכוי מערכת החיסון.

אחד מכל 1,000 חולים עלול למות ממחלת החצבת.

בטווח הארוך: סיבוך נדיר אך קטלני, היכול להופיע מספר שנים לאחר הופעת החצבת, הוא מחלה ניוונית של המוח הגורמת לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במערכת העצבים המרכזית, הכוללת הידרדרות שכלית ופרכוסים. הסיכון לסיבוך זה גבוה יותר אצל ילדים שחלו בחצבת לפני גיל שנתיים. אחד מכל 1,000 ילדים חולים עלול למות ממחלת החצבת.

מניעת חצבת

הדרך הטובה והבטוחה ביותר למנוע חצבת היא על ידי קבלה במועד של חיסון נגד המחלה. החיסון הוא בטוח. יעילותו במניעת חצבת היא גבוהה מאד (כ-97 אחוזים לאחר קבלת 2 מנות חיסון). במעט האנשים שחוסנו ויחלו בכל זאת במחלה, המחלה צפויה להיות קלה ביחס למחלה באנשים שאינם מחוסנים.

החיסון מקנה הגנה החל משבועיים ממועד קבלתו וממשיך להגן עשרות שנים לאחר מכן.

מערכת אינטראקטיבית המציגה את שיעורי החיסון נגד חצבת (לפי יישוב) באתר משרד הבריאות.

חיסון כנגד מחלת החצבת

החיסון כנגד מחלת החצבת מורכב מנגיף חי מוחלש הניתן בזריקה מתחת לעור כתרכיב משולב MMR / MMRV כנגד חצבת (Measles), חזרת (Mumps), אדמת (Rubella) ואבעבועות רוח (Varicella). לא ניתן להתחסן בישראל כנגד נגיף החצבת בלבד.

החיסון ניתן כשגרה בשני מועדים:

  • בגיל 12 חודשים בטיפות חלב
  • בכתה א' במסגרת שירותי בריאות התלמיד

השלמות חיסוני השגרה עבור ילדים שלא קיבלו את אחד מהחיסונים:

קריטריונים להגנה (חיסון) כנגד החצבת:

  • מי שקיבל שתי מנות של חיסון נגד חצבת, ברווח זמן של ארבעה שבועות לפחות בין המנות, שניתנו אחרי גיל 12 חודשים נחשב כמחוסן ומוגן בפני המחלה
  • מחלת החצבת בעבר נחשבת כמחסנת ומגנה בפני המחלה
אין המלצה לביצוע בדיקת כייל נוגדנים נגד חצבת לשם בירור מצב החיסון.

יעילות החיסון בפני הדבקה

  • יעילות החיסון במניעת חצבת היא גבוהה מאד (כ-97 אחוזים לאחר קבלת שתי מנות)
  • חיסון כנגד הנגיף הוא האמצעי היעיל ביותר הקיים למניעת תחלואה במחלת החצבת
  • במעט האנשים שחוסנו בשתי מנות חיסון ושיחלו בכל זאת במחלה, המחלה צפויה להיות קלה יותר
  • בכל מקרה שניתן חיסון לפני גיל שנה, יעילות החיסון חלקית ויש לחזור על החיסון בגיל שנה

המלצות לקבלת חיסון

ילדים

החיסון ניתן במסגרת שגרת החיסונים בישראל בגיל 12 חודשים ובכיתה א'. סך הכול שתי מנות חיסון. חשוב לא לדחות את קבלת המנה הראשונה של החיסון

  • ילדים בני שנה עד כיתה א': מומלץ לקבל שתי מנות חיסון בהפרש של ארבעה שבועות לפחות בין המנות. המנה השנייה תחשב כתקפה גם אם ניתנה לפני גיל שש, בתנאי ששתי המנות ניתנו במרווח זמן של ארבעה שבועות או יותר מגיל שנה
  • תינוקות בני שישה עד 11 חודשים: מומלץ לקבל מנה אחת של חיסון נגד חצבת. מנה זו לא תיספר בשגרת חיסוני הילד ויש לחזור על החיסון לאחר גיל שנה

מבוגרים

  • למבוגרים שלא חלו בעבר בחצבת, ולא קיבלו שתי מנות חיסון כנגד הנגיף, מומלץ להשלים את קבלת החיסון. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של ארבעה שבועות לפחות זו מזו

תופעות לוואי אפשריות של החיסון

בקרב חלק קטן ממקבלי החיסון ייתכנו תופעות לוואי שהן בדרך כלל קלות, אינן מסוכנות וחולפות.

  • תופעות לוואי מקומיות: אודם, נפיחות וכאבים באזור ההזרקה
  • תופעות לוואי כלליות: לעיתים פריחה, ועליית חום 5 עד 12 ימים לאחר החיסון (המיוחס למרכיב החצבת)
  • בילדים, לעיתים רחוקות מופיעים פרכוסים עקב עליית חום. פרכוסים אלה אינם נחשבים מסוכנים ואינם גורמים לנזק נוירולוגי קבוע
  • תגובה של רגישות חמורה מסוג אנפילקטי (Anaphylactic) היא נדירה ביותר

התוויות נגד החיסון

אין לתת את החיסון במקרים הבאים:

  • כאשר ישנה מחלת חום חדה
  • כאשר הופיעה תגובה חמורה לאחר מנת חיסון קודמת
  • כאשר ידוע על רגישות לאחד ממרכיבי התרכיב למשל (Neomycin)
  • לאנשים עם דיכוי חיסוני חמור
  • לנשים בהיריון – אין לתת חיסון פעיל. ניתן לתת חיסון סביל בהתאם לצורך

הנחיות לאחר חשיפה לחולה חצבת

במקרה של חשיפה לחולה חצבת והתפתחות תסמינים כגון חום או פריחה, יש להתקשר לרופא המטפל כדי שהמרפאה תהיה ערוכה לקבלתם ללא חשיפה של מטופלים אחרים לנגיף. כמו כן, עם הגעה למיון, מלר"ד (מרכז לרפואה דחופה, מיון) או טר"ם (טיפול רפואי מיידי) לאחר חשיפה לחולה חצבת, יש לעדכן בכך את הצוות, מיד עם ההגעה.

בהתאם לגיל ומצב החסינות, יוחלט על הצורך במתן טיפול מונע (חיסון) כנגד חצבת. אצל אדם שאינו מחוסן ונחשף למחלת החצבת, טיפול מונע (חיסון) לאחר החשיפה עשוי למנוע את המחלה או להקל בחומרתה.

  • טיפול מונע באמצעות חיסון פעיל – יעיל למניעת המחלה במיוחד אם ניתן בתוך 72 שעות מהחשיפה למחלה, אך ניתן עד 6 ימים מהחשיפה
  • טיפול מונע באמצעות חיסון סביל (אימונוגלובילין, Immunoglobulin) – יעיל באם ניתן בתוך 6 ימים מהחשיפה למחלה לאנשים שאסור להם לקבל חיסון פעיל כמו ילדים מתחת לגיל חצי שנה, נשים הרות או אנשים עם דיכוי חיסוני חמור

הצוות האפידמיולוגי של משרד הבריאות אחראי על איתור אנשים שנחשפו לחצבת והחלטה באיזה תרכיב לחסנם.

חיסון נגד חצבת לנוסעים לחוץ לארץ

מטיילים הנוסעים אל מחוץ לישראל[1]

מבוגרים

מבוגרים שלא חלו בחצבת ולא קיבלו שתי מנות חיסון נגד חצבת: משרד הבריאות ממליץ להשלים את החיסון.

  • ההמלצה לא חלה על ילידי 1956 ומבוגרים יותר
  • מומלץ להתחסן גם לנוסעים אל מחוץ לישראל שיכולים להתחסן רק מספר ימים לפני הנסיעה. אמנם חסינות נגד המחלה מתפתחת כעבור שבועיים מיום החיסון, אך קבלת החיסון מהווה ההגנה הטובה ביותר. מנה אחת מקנה חסינות של 95 אחוזים
תינוקות

הקדמת מתן החיסון לתינוק הנוסע אל מחוץ לישראל

  • משרד הבריאות ממליץ רק לתינוקות בני שישה עד 11 חודשים הנוסעים לחוץ לארץ לקבל מנת חיסון אחת בתרכיב MMR ללא תשלום בתחנת טיפת חלב[2] מנה זו לא תיספר במסגרת שגרת חיסוני הילד.

ילדים

  • ילדים בגיל 12 חודשים ועד חמש שנים, שכבר קיבלו מנה אחת בגיל שנה, יקבלו את המנה השנייה ללא תשלום בתחנת טיפת חלב
  • ילדים בכיתות א' עד ט', שטרם חוסנו בשתי מנות, יכולים להשלים את החיסון במסגרת שירותי הבריאות לתלמיד, ללא תשלום
  • בני נוער בכיתות י' עד יב', שטרם חוסנו בשתי מנות, יכולים להשלים את החיסון בהחיסונים של לשכות הבריאות, ללא תשלום
  • בני 18 שנים ומעלה, יוכלו לקבל חיסון בתשלום במרפאות המטיילים

קבלת החיסון בתיאום מראש בלבד. לתיאום יש לפנות לגורם המחסן

נסיעה לאזורים בעולם בהם ישנה התפרצות חצבת

אין מניעה מלהגיע לאזורים בעולם בהם ישנה התפרצות חצבת. עם זאת, משרד הבריאות ממליץ לכל נוסע לחוץ לארץ להתחסן כנגד חצבת בהתאם להנחיות ליוצאים לחוץ לארץ.

אם במהלך השהיה בחוץ לארץ נחשפים לנגיף, יש להתייעץ עם לשכת הבריאות המקומית.

שנת לידה והתחסנות נגד חצבת

  • מי שנולדו בישראל לפני שנת 1957: נחשבים מחוסנים באופן טבעי ולכן אינם צריכים לקבל חיסון
  • מי שנולדו בישראל בין השנים 1957 עד 1977: נחשבים למי שאינם מחוסנים או לבעלי חיסון חלקי כנגד המחלה, למרות שחלקם הגדול מחוסן באופן טבעי (באותן שנים ניתן חיסון בעולם, אולם לא בישראל). לכן לנוסעים לחוץ לארץ מומלץ להשלים את החיסון (מנה אחת או שתי מנות, בהתאם לגיל ולמצב החיסון) על פי הנחיות משרד הבריאות
  • מי שנולדו בישראל החל משנת 1978 ואילך: נחשבים מחוסנים ואמורים היו לקבל שתי מנות ברווח זמן של ארבעה שבועות לפחות בין המנות

מי שחלה בחצבת או חוסן בשתי מנות נחשב מוגן בעתיד.

קביעת האבחנה ו/או הסטאטוס החיסוני נעשית על ידי גורם רפואי מוסמך.

משרד הבריאות ממליץ לכל מי שנולד משנת 1957 ואילך, ולא חלה בחצבת בעבר, להיות מחוסן בשתי מנות חיסון נגד חצבת במרווח זמן של ארבעה שבועות לפחות. המלצה זו תקפה גם לפני נסיעה לחוץ לארץ.

ספקי שרותי בריאות התלמיד

  • מחוז צפון: 04-655-7805
  • מחוז דרום: 08-626-3530/1
  • מחוז אשקלון: 08-674-5088
  • מחוזות חיפה וירושלים, ונפת נתניה – חברת נטל"י: 1-700-504-121
  • מחוזות תל אביב ומרכז (למעט נפת נתניה) – חברת פמ"י: 03-568-8599
  • מכיתה י' ועד גיל 18 ניתן להשלים חיסון בלשכות הבריאות

רשימת מרפאות חיסונים להשלמת חיסונים לתלמידים

ביבליוגרפיה

  1. עמוד המידע אודות המלצות ליוצאים לחו"ל באתר משרד הבריאות
  2. רשימת תחנות טיפת חלב באתר משרד הבריאות


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אורית קרני רחקוביץ'
מבוסס על מידע קיים שנלקח מאתר משרד הבריאות (יוצר\י הערך)