מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

התקן תוך רחמי - נייר עמדה

מתוך ויקירפואה

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
התקן תוך רחמי - נייר עמדה

Pregnancy.png

ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום גינקולוגיה
האיגוד המפרסם
מיילדות.png
קישור באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תאריך פרסום 1 באפריל 2005
יוצר הערך צוות הכנת נייר העמדה
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםאמצעי מניעה

התקן תוך רחמי הינו אמצעי מניעה יעיל ובטוח ביותר.

חשוב להבהיר לנשים את הסיכונים הקשורים לשימוש בהתקן ולהדגיש בנוסף גם את היתרונות.

הוריות לשימוש בהתקן

ניתן להמליץ על שימוש בהתקן לאישה ללא תלות בגילה ובוולדנותה, לרבות, בכפוף לשיקול קליני בנשים צעירות שטרם ילדו.

הוריות נגד מוחלטות לשימוש בהתקן תוך רחמי

הוריות כלליות

ניתן להתקין אמצעי זה מיד לאחר לידה, אך יש לדעת כי שיעור הפליטה העצמונית נמוך יותר כאשר מועד ההתקנה הינו 4-8 שבועות לאחר הלידה. אין צורך להמתין לדמם וסתי לאחר הלידה לצורך החדרת ההתקן, במידה ונשללה האפשרות שהאישה הרה.

אין צורך במתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני או אחרי הכנסת התקן.

נשים עם סיכון ידוע לאנדוקרדיטיס חיידקי צריכות לקבל טיפול אנטיביוטי מונע בעת החדרה והוצאת התקן.

לאחר חשיפה ליחסי מין לא מוגנים - התקן תוך רחמי יעיל ביותר בהגנה נגד היריון בתנאי שההתקן מוחדר תוך 5 ימים.

היריון והתקן תוך רחמי

ההתקן התוך רחמי אינו פוגע בפריון, וניתן להרות מיד לאחר הוצאתו, ללא קשר למשך השימוש בהתקן.

בהיריון המתוכנן להמשך, בנוכחות התקן ברחם, מומלץ להוציאו, אם ניתן לבצע זאת.

במידה וההתקן נותר ברחם - אין עליה בסיכון להפלה אלוחה (Septic abortion) או למומים בעובר, אך קיימת היארעות גבוהה יותר של לידות מוקדמות.

בישראל, היריון בנוכחות התקן, אם הוצא ואם לא, מהווה עילה לאישור הוועדה להפסקת ההיריון.

נקודות לייעוץ לאישה

הגנה מפני היריון מתחילה מייד לאחר החדרת התקן.

קיים סיכון לניקוב הרחם בעת החדרת ההתקן.

יש עליה קלה בסיכון לזיהום אגני רק בחודש הראשון לאחר החדרת ההתקן.

באישה עם התקן הדמם הווסתי עלול להיות ממושך וכבד יותר, למעט בהתקנים עם פרוגסטרון.

לנשים עם מנורגיות (Menorrhagia) או דיסמנוריאה (Dysmenorrhea), כולל נשים עם נטיה לדימום מומלץ לשקול להשתמש בהתקנים המכילים פרוגסטרון.

ההתקן אינו מגן מפני מחלות המועברות ביחסי מין.

ההתקן התוך רחמי מקטין את הסיכון להריונות מחוץ לרחם בהשוואה לנשים ללא אמצעי מניעה. באישה המתעברת בנוכחות התקן תוך רחמי, יתכן היריון מחוץ לרחם.

צוות הכנת נייר העמדה

המסמך הוכן על ידי החברה הישראלית לאמצעי מניעה

  • פרופ' דניאל זיידמן (יו"ר), מרכז רפואי שיבא, תל-השומר
  • ד"ר אריה ישעיה, בית החולים לילדים שניידר
  • ד"ר נפתלי שני, מכבי שרותי בריאות, תל-אביב
  • פרופ' מוטי חלק, המרכז רפואי סורוקה, באר-שבע
  • ד"ר דגנית סמואל-אביטל, בית היולדות ליס, תל-אביב
  • ד"ר נגה פורת, מכבי שרותי בריאות, ראשון לציון
  • ד"ר ראול אורבייטו, בי"ח בלינסון, פתח-תקווה
  • ד"ר אידה אמודאי, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר
  • ד"ר ירדנה דנציגר, בית החולים לילדים שניידר, פתח-תקווה
  • פרופ' יעקב בורנשטיין, בית החולים לגליל המערבי, נהריה


המידע שבדף זה נכתב על ידי צוות הכנת נייר העמדה (יוצר\י הערך)