מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

ויטמין - Vitamin - B6

מתוך ויקירפואה

     מדריך בדיקות מעבדה      
ויטמין B6 (פירידוקסין)
Vitamin B6
פירידוקסין.gif
המבנה הכימי של פירידוקסין (ויטמין B6).
מעבדה כימיה בדם
תחום מדידת רמת ויטמין ממשפחת ויטמיני-B, שחסר שלו כרוך במפגעים מטבוליים רבים
Covers bdikot.jpg
יחידות מדידה ננוגרם למיליליטר
 
טווח ערכים תקין 5-30 ננוגרם למיליליטר, אך במדידה בשיטת HPLC לקביעת המקטע הפעיל ביולוגית של פירידוקסל-5-פוספאט, התחןם התקין של מקטע זה הוא 5-18 ננוגרם למיליליטר
יוצר הערך פרופ' בן-עמי סלע

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםויטמין B

מטרת הבדיקה

כיוון שחסר בוויטמין B6 נכרך לתרחישים קליניים כה רבים, יהיה מן הראוי למדוד את רמת המרכיב הפעיל PLP בדם באותם מצבים קליניים. במצבים של תזונה לקויה, מפגעי ספיגה של המעי (צליאק, קוליטיס מכייבת), מצבים של תמונת EEG בלתי תקינה, רמות נמוכות באופן מודגש של פעילות טרנסאמינאזות, חולשת שרירים, אסתמה, אנמיה נורמוציטית או מיקרוציטית, ספירה נמוכה של לויקוציטים ותינוקות עם כשל שגשוגי (FTT), בכל אלה יש הצדקה למדוד את רמת הוויטמין. במצבים פסיכולוגיים מובהקים של נטייה לרגזנות, רגישות יתר לרעש (היפראקוזיס), אלכוהוליזם, מצבי פסיכוזה וסכיזופרניה, רדימות, מצבי בלבול ונוירופתיות, עלולים להיות כרוכים בחסר B6, מה שמחייב מדידתו. במצבים של פרכוסים אפילפטופורמיים, דרמאטיטיס או חלביות הפנים (seborrhea), נגעים דלקתיים בפינות הפה (כילוזיס), דלקת הלחמית וגלוסיטיס, מדידת רמת PLP יכולה להיות רלוונטית. מצבים של כשל כבד, תסמונת Reye, כשלים של מערכת החיסון, תסמונת קדם וסתית (PMS), טיפולי דיאליזה, ראויים לבדיקת PLP.

גם אלה המטופלים במגוון תרופות הידועות ככאלה המפחיתות רמת ויטמין B6 מן הראוי שרמת ויטמין זה בדמם תנוטר באופן סדרתי. מדובר ב-amiodarone, ב-6-azauridine לטיפול בפסוריאזיס, טיפולים בחולי שחפת עם ציקלוסרין או עם איזוניאזיד, D-פניצילאמין לטיפול במחלת וילסון, או נוגדי דיכאון תלת-ציקליים דוגמת amitriptyline. ילדים עם אסתמה המטופלים בתיאופילין צריכים להיות מנוטרים לרמת B6.

בסיס פיזיולוגי

ויטמין B6 הוא ויטמין מסיס-מים הנמצא ב-3 צורות כימיות עיקריות: פירידוקסין, פירידוקסל ופירידוקסאמין, כל אחת מצורות אלה יכולה לעבור פוספורילציה לקבלת הנגזרות המזורחנות, pyridoxine-5-phosphate או PNP, וכן pyridoxal-5-phosphate או PLP ו-pyridoxamine-5-phosphate או PMP. צורת PLP היא הצורה המטבולית הפעילה המשמשת קו-פקטור בריאקציות רבות כמו במטבוליזם של חומצות אמיניות, כמו ריאקציות טרנסאמינציה, דה-אמינציה, רצמיזציה (הפיכת חומצות אמינו מצורת L ל-D ולהיפך) ודה-קרבוקסילציה. כמו כן PLP משמש בתהליך הפיכת גליקוגן לגלוקוזה. ויטמין B6 משתתף בגלוקונאוגנזה על ידי החשה ריאקציות טרנסאמינציה בהן חומצות אמינו משמשות מצע ליצירת גלוקוז בכבד. כמו כן, ויטמין זה הוא קו-פקטור נדרש לאנזים גליקוגן פוספורילאזה, החיוני לפרוק גליקוגן לגלוקוזה, הלא הוא מסלול הגליקוגנוליזה. הצורה הוויטמין הפעילה של PLP משמשת כקו-אנזים במספר פעילויות מפתח אנזימטיות בהעברה וקיבוע מטבולי של שיירים חד-פחמניים (one-carbon metabolism), כמו לדוגמה בסינתזה של חומצות גרעין.

הגיוון הרב של פעילויות PLP נובע מיכולת מולקולה זו להיקשר קו-ולנטית לסובסטרטים, וכך לשמש כזרז אלקטרופילי של ריאקציות אנזימטיות רבות. צורה נוספת של נגזרת הוויטמין היא pyridoxic acid‏-4, או PA, שהיא הקטבוליט של הוויטמין המופרש בשתן. מוערך ש-40 עד 60 אחוז מוויטמין B6 שנספג מהמזון מתחמצן ליצירת חומצה פירידוקסית המופרשת בשתן. למעשה, יש הערכה ש-PLP נדרש לפעילותם של למעלה מ-100 אנזימים בגוף, והוא חיוני במטבוליזם של כדוריות דם אדומות ביצירת המוגלובין, כאשר חסר ב-B6 עלול ליצור אנמיה בדומה לחסר ברזל. ויטמין B6 חיוני כמו כן במערכות העצבים והחיסון.

פירידוקסין מופיע בעיקר בצמחים ומגיע בהתאם למזון מירקות ומפירות, ולעומת זאת פירידוקסל ופירידוקסאמין מקורם במוצרים מהחי. פירידוקסין אינו נקשר לחלבוני הפלזמה, בעוד פירידוקסל ו-PLP נקשרים בעיקר לאלבומין. כדוריות דם אדומות קולטות במהירות פירידוקסין, הופכות אותו ל-PLP ולפירידוקסל, ואז משחררות פירידוקסל לפלזמה. באריתרוציטים קשור PLP להמוגלובין. המטבוליזם של פירידוקסל מתרחש בעיקר בכבד, והחומצה הפירידוקסית הנוצרת היא תוצר קצה המופרש בשתן. הסינתזה של PLP מתרחשת בעיקר במיקרוזומים שבכבד, והיא תלויה באנזים ריבו-פלאביני הקשור לוויטמין B2. הריכוז של ויטמין B6 גבוה במוח, ב-choroid plexus ובנוזל השדרה (CSF). כוויטמין מסיס במים, שאריות שלו מופרשות בשתן, ואין מאגרים שלו בגוף, ולכן מתחייבת אספקתו הרציפה במזון.

PLP, הצורה הפעילה של ויטמין B6, משתתף בריאקציות אנזימטיות רבות הקשורות למטבוליזם של חומצות אמינו, שהחשובות ביניהן קשורות לשני אנזימי הטרנסאמינאזה בכבד, אספרטאט טרנסאמינאזה (AST) ואלנין טרנסאמינאזה (ALT). כמו כן משתתף PLP בחילוף חומרים של תוצרי מזון, וככל שהדיאטה עשירה יותר בחלבון, כך תגדל הצריכה של PLP. ויטמין B6 משתתף ביצירה של היסטמין מהיסטידין, ובסינתזה של המוגלובין. צורת PLP מסייעת ליצירת גרעין ה-heme בהמוגלובין, בכך שהיא מהווה קו-פקטור של האנזים ALA synthase. בנוסף, PLP נקשר לשני אתרים על פני המוגלובין, להחיש את קשירת חמצן לחלבון זה. ויטמין B6 נדרש לספיגה של ויטמין B12 וליצירת כדוריות דם אדומות.

אחד המסלולים החשובים בו באים לביטוי תפקידיו של PLP הן ריאקציות הדה-קרבוקסילציה כמו המסלול בו טריפטופאן הופך לנוירוטרנסמיטור סרוטונין, היצירה של דופאמין מדיהידרוקסי פנילאלנין, יצירת נוראפינפרין, וכן הפיכתה של חומצה גלוטמית ל-GABA. גם האנזים סרין רצמאזה המייצר את הנוירוטרנסמיטור D-serine, תלוי ב-PLP. הצורה הפעילה של ויטמין B6, חיונית גם ליצירת מיאלין. כמו כן PLP משתתף פעיל בתת-מסלול הניאצין, בו טריפטופאן הופך ל-kynurenic acid, ובמסלול נפרד בו נוצר nicotic acid ribonucleotide וממנו NAD ו-NADP. אכן, ככל שצריכת ויטמין B6 במזון גדלה, כך פוחתת הדרישה לוויטמין B3 (ניאצין) במזון.

ויטמין B6 הוא גורם חיוני בביוסיתזה של ספינגוליפידים, ובעיקר בצירת ceramide הדורשת PLP. בריאקציה זו, חומצת אמינו serine עוברת דה-קרבוקסילציה, ומתחברת עם palmytoil-CoA ליצירת ספינגאנין, המתחבר לחומצת שומן ליצירת סראמיד. בנוסף, הפרוק של ספינגוליפידים תלוי גם כן בוויטמין B6, שכן האנזים sphigosine-1-phosphate lyase אף הוא זקוק ל-PLP.

פירידוקסל-5-פוספאט נכרך בהגברה או בהחלשה של ביטוי גנים שונים: רמות מוגברות של צורת ויטמין פעילה זו בתוך תאים, מפחיתה את השעתוק (transcription) של הורמונים גלוקוקורטיקואידים. בנוסף, PLP משפיע על ביטוי הגן ל-glycoprotein IIb על ידי שהוא מגיב עם גורמי שעתוק אחדים. כך יעוכב הצימות של טסיות הדם.

מסלול חשוב אחר בו PLP משחק תפקיד מרכזי, הוא המסלול בו הופך מתיונין לציסטאין בשלושה שלבים: אחרי יצירת הומוציסטאין, נכנס תוצר הביניים האחרון למסלול הטרנס-סולפורציה בו נוצר בשלב ביניים ציסטאטיונין ההופך לציסטאין. האנזים CBS או cysthationine beta synthase, החיוני ריאקציה זו זקוק ל-PLP כקו-פקטור, ובמוטציה של אנזים זה מופיעה הומוציסטינוריה.

ויטמין B6 ותזונה

סקרי הבריאות והתזונה הגדולים שנערכו בארה"ב בשנות ה-80 וה-90, (NHANES III 1988-1994 ו-CSF II 1994-96), הצביעו על כך שדיאטה מאוזנת אמורה לספק את הדרישות וההמלצות המקובלות כיום לגבי צריכת ויטמין זה. ויטמין B6 נספג מהמזון באופן פסיבי ב-ileum וב-jejunum, ואילו הצורות המזורחנות של הוויטמין המגיעות מהמזון כמו פירידוקסל פוספאט ופירידוקסאמין פוספאט, עוברות דה-פוספורילציה על ידי האנזים alkaline phosphatase הקשור לממברנות, טרם ספיגתם במעי. בתוך תאי הרירית של ה-jejunum מתרחשת פוספורילציה על ידי האנזים פירידוקסל קינאזה.

ה-RDA של ויטמין B6 לגילים השונים כמו גם ה-UL או ה-upper limit של הוויטמין, שניתן לקבל מדי יום הם כדלקמן: תינוקות עד גיל 6 חודשים אמורים לקבל 0.1 מיליגרם ליום, ובין הגילים 6-12 חודשים ה-RDA הוא 0.3 מיליגרם ליום. לילדים מגיל שנה עד שלוש, ה-RDA הוא 0.5מיליגרם וה-UL הוא 30 מיליגרם; לילדים מגיל 4 עד 8 שנים ה-RDA הוא 0.6 מיליגרם וה-UL הוא 40 מיליגרם; לילדים ולילדות בגיל 9 עד 13 שנה ה-RDA הוא 1.0 מיליגרם וה-UL הוא מיליגרם; לבנים בני 14 עד 18 שנה ה-RDA הוא 1.3 מיליגרם ולבנות בגיל זה ה-RDA הוא 1.2 מיליגרם, כאשר ה-UL זהה לשני המינים- 80 מיליגרם; לגברים ולנשים בגיל 19 עד 50 שנה ה-RDA זהה-1.3 מיליגרם וגם ה-UL זהה-100 מיליגרם; לגברים בני 50 עד 70 שנה מומלץ על 1.7 מיליגרם ויטמין B6 ליום ולנשים בגילים אלה 1.5 מיליגרם ליום, כאשר ה-UL לשני המינים שווה- 100 מיליגרם. לנשים הרות מומלץ על 1.9 מיליגרם ויטמין ביום, ולנשים מיניקות מומלץ על 2.0 מיליגרם ויטמין B6 ביום.

בגישה של מניעת חסר B6 בתרחישים קליניים בהם נחשד חסר זה, מקובל על פירידוקסין במינון יומי של 25-50 מיליגרם. לדוגמה, אלה עם שחפת המטופלים ב-isoniazid הידוע כמפחית רמות ויטמין זה בדם, אמורים להיות מטופלים בפירידוקסין במינון של 30-50 מיליגרם ליום. כיוון שקיימת מגבלה מבחינת כושר הזרחון של הכבד בהפיכת פירידוקסין ל- PLP, רצוי ליטול את תוספי הוויטמין ב 2-3 מנות במהלך היום.

ויטמין B6 מצוי במגוון סוגי מזון

דגני בוקר מלאים ומועשרים, דגים כטונה, סלמון, הליבוט והרינג, ירקות כתפוחי אדמה, בננות, אבוקדו, גזר, קטניות (אפונה ושעועית), ותרד. ויטמין B6 יכול להגיע מבשר (בעיקר כבד), עוף, חלב ומוצרי חלב וגבינות דלי-שומן, ביצים, לחם מקמח מלא, שמרי בירה, זרעי חמניות, אגוזים.

הכמות של B6 בסוגי מזון מייצגים

דגני בוקר מלאים ומועשרים (2.0 מיליגרם B6 ב- ¾ ספל); תפוח אדמה בינוני (0.7 מיליגרם); בננה בגודל בינוני (0.7 מיליגרם); חזה עוף, בשר בקר רזה במשקל 3 אונקיות (0.52 מיליגרם); שיבולת שועל וסובין (0.3-0.4 מיליגרם ברבע ספל); זרעי חמניות (0.25 מיליגרם באונקיה); דג סלמון (0.32 מיליגרם ב-3 אונקיות); טונה (0.18 מיליגרם משומרת במים במשקל 3 אונקיות); אגוזי מלך (0.15 מיליגרם באונקיה אחת); תרד (0.14 מיליגרם בחצי ספל); אבוקדו (0.20 מיליגרם בחצי ספל).

ויטמין B6 הוא ויטמין רגיש יחסית ועלול להיהרס בחשיפה לאור כמו גם בבישול, הקפאה והפשרה, או אף בעיבוד תעשייתי של מזון מוכן. ירקות ומזון מהצומח מאבדים יחסית פחות פעילות B6 במהלך עיבודם, כיוון שהם מכילים בעיקר פירידוקסין שהוא יציב בהרבה בהשוואה לפירידוקסל או לפירידוקסאמין, העשירים יותר במזון מן החי. חלב לדוגמה, יכול לאבד עד 70% מתכולת הוויטמין שלו כאשר מייבשים אותו לאבקת חלב. כיוון שוויטמין B6 עשיר במיוחד במעטפת גרעיני חיטה למשל, תהליך טחינת החיטה לקמח לבן עלול להביא להפחתה בתכולת ויטמין זה.

רעלנות

למרות שוויטמין B6 מסיס במים ומופרש בשתן, מינון מופרז שלו לאורך זמן ממושך עלול לגרום למפגעים נוירולוגיים בעיקר. התסמינים העיקריים הם של כאבים או קיהיון באיברי קצה, ובמקרים קיצוניים נרשמו אף הפרעות בהליכה. יש דיווחים על כך שנוירופתיה היקפית-תחושתית הכוללת חסך משמעותי בתחושות מצב וויברציה, עלולה להתפתח במינונים של שמעל 1,000 מיליגרם ליום, אך לא נמצאו עדויות שמפגעים אלה מופיעים במינוני פירידוקסין הנמוכים מ-200 מיליגרם ליום. תחושות של מגע, טמפרטורה וכאב אינן מושפעות ממינון יתר של B6, כמו גם מערכות מוטוריות ומערכת העצבים המרכזית. בדרך כלל מפגעים נוירולוגיים ההיקפיים הפיכים וחולפים עם הפסקת הטיפול.

בשנת 1993 הוועדה האירופית לבטיחות תרופות ומזון, הגדירה נטילה יומית ממושכת של 50 מיליגרם ויטמין B6 כמזיקה באופן פוטנציאלי, והגדירה בשנת 2000 סף נורמה עליון כ-25 מיליגרם/יום. באותה שנה הציב ה-FDA את הרף העליון לצריכה מתמשכת של B6 על 100 מיליגרם/יום, ורף זה הותר גם לנשים הרות שכן איו ראיות לטרטוגניות של B6 ברמת צריכה זו.

ויטמין B6 ותסמונת המנהרה הקרפאלית

בשנות ה-70 הומלץ לראשונה על טיפול ב-100-200 מיליגרם ליום לטיפול ב-CTS, למרות שניסויים קליניים מבוקרים לא מצאו יעילות בטיפול זה. מחקרים בהם בוצעו מדידות אלקטרו-פיזיולוגיות של הולכה בעצב התווך (median nerve), לא מצאו קשר בין חסר ב-B6 ותסמונת זו. למרות שניסויים אחדים ציינו הקלה בתסמינים בטיפול ב-B6, ניסויים מבוקרים וכפולי-סמיות, לא מצאו הקלה בטיפול בוויטמין.

ויטמין B6 והומוציסטאין, ומשמעותם במחלות קרדיו-וסקולאריות

מתחילת שנות ה-90 החלו מתפרסמים דיווחים תצפיתיים (observational) רבים, מתוכם השתמע לכאורה שבתרחישים קרדיו-וסקולאריים רבים, כולל טרשת עורקים, תסמונת חריפה של עורקים כליליים, פקקת ורידים עמוקים (DVT), אירועי שבץ מוחי, תסחיפים ריאתיים, הצורך להתערבות אנגיו-פלסטית של צנתורים ושתילת תומכנים, ניתוחי מעקפים ומקרי מוות כתוצאה ממגוון מפגעים אלה, היו כרוכים ברמה מוגברת של חומצת האמינו הומוציסטאין, הנוצרת כתוצאה מדה-מתילציה של מתיונין. אחד המסלולים המטבוליים של הומוציסטאין, מסלול הטרנס-סולפורציה, מייצר בסופו ציסטאין, כאשר בשלב ביניים נוצר ציסטאטיונין בתיווך האנזים CBS או cysthationine beta synthase, הזקוק ל-PLP כקו-פקטור. לכן חסר של PLP משמעותו עלייה ברמת הומוציסטאין שאינו מוסב דיו לציסטאין. מחקרים תצפיתיים גדולים הצביעו על כך שצריכה נמוכה של ויטמין B6, שהגבירה רמת הומוציסטאין בדם, הייתה כרוכה בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיו-וסקולארית. כך נמצא שנשים שצרכו 4.6 מיליגרם של פירידוקסין, סבלו מהתקפי לב בשעור הנמוך ב-33% לעומת אלה שצרכו רק 1.1 מיליגרם פירידוקסין. יחד עם זאת יש לציין שהורדת רמת הומוציסטאין הייתה פחות יעילה בנטילת B6 לבד, או בהשוואה לחומצה פולית או לוויטמין B12. החל משנת 2005 מצטברים המאמרים שלא הוכח שמתן ויטמינים מקבוצת B המפחית רמת הומוציסטאין, מביא בהכרח לשיפור בתחלואת הלב ובאירועי לב, אם כי הנתונים על הרלוונטיות של הומוציסטאין מוגבר לגבי אירועים מוחיים נראה סולידי יותר.

ויטמין B6 להקלת בחילה והקאות בהיריון

טיפול בוויטמין B6 היה בשימוש כבר משנות -50 לטיפול בבחילה והקאות של תחילת ההיריון (hyperemesis gravidarum), כשהוא נכלל בתכשיר שנודע כ-Bendectin, שהכיל בנוסף doxylamine. בהמשך הורד התכשיר מהמדפים על רקע חשש שמא הוא מגביר מומים מולדים. ויטמין B6 עצמו מקובל כבטוח לשימוש בנשים הרות ללא כל עדות לטרטוגניות, או נזק כלשהו לעובר. שני מחקרים כפולי-סמיות ומבוקרים כנגד אינבו, בהם הטיפול כלל 25 מיליגרם פירידוקסין אחת ל-8 שעות משך 5 ימים, הצביעו על הקלה מסוימת בתסמינים האמורים. יחד עם זאת, בחילות והקאות בוקר בדרך כלל חולפות ללא טיפול, באופן שלא הפך את הטיפול בוויטמין למקובל כלל ועיקר.

ויטמין B6 ותסמונת קדם-וסתית (premenstrual syndrome - PMS)

שנים רבות משמש ויטמין זה כתרופה פופולארית לטיפול במצוקות של תסמונת זו. הטיפול ב-B6 בתופעות הלוואי של נטילת גלולות למניעת הריון, היה כנראה היסוד לטיפול דומה ב-PMS. צבר של תסמינים כגון אצירת נוזלים ונפיחות, רגישות בשדיים, התלקחות של acne, במקביל לתחושת עייפות, נדודי שינה דיכאון, רגזנות, קרירות מינית ו"מצבי רוח", שמתחילים לאחר הביוץ ומתפוגגים עם הופעת המחזור החודשי, עלולים להתרחש בנשים עם PMS. למרות סתירות בממצאי מחקרים בתחום זה, ברובם יש אישוש לכך שטיפול עם B6 עשוי להפחית חלק מהתסמינים האמורים.

ויטמין B6 ויצירת אבני כליות

מחקר פרוספקטיבי גדול שסקר כ-85,000 נשים ללא עבר של יצירת אבני כליות, היו במעקב משך 14 שנה, ונמצא שאלו מתוכן שצרכו מדי יום 40 מיליגרם או יותר של ויטמין B6, היו בסיכון מופחת ב-34% לפתח אבני כליה בהשוואה לנשים שצרכו 3 מיליגרם או פחות ויטמין מדי יום. לעומת זאת במדגם של 45,000 גברים שהיו במעקב 6 שנים, לא נמצא כל קשר בין צריכת הוויטמין והופעת אבני כליות. יש נתונים מוגבלים על כך שצריכת ויטמין B6 ברמה מעט גבוהה יותר מ-100 מיליגרם ליום, מפחיתה את רמת אוקסלאט בשתן, ובכך מפחיתה את יצירת אבני כליות מסוג אוקסלאט הסידן. יחד עם זאת לא ברור האם צריכת ויטמין B6 מביאה ליצירה מופחתת של אבנים מסוג calcium oxalate.

ויטמין B6 ודיכאון

כיוון ש-PLP הוא קו-פקטור בסינתזה האנזימטית של נוירו-טרנמיטורים כסרוטונין ונור-אפינפרין, היה בסיס להנחה שחסר ויטמין זה עלול לגרום למצבי דיכאון. אך ניסויים קליניים לא סיפקו עדות חד-ערכית לכך שטיפול בתוספי ויטמין זה היה בעל יתרונות בטיפול בדיכאון.

אינטראקציה של ויטמין B6 עם תרופות אחרות

ויטמין B6 מגיב עם תרופות רבות והדבר אינו מפתיע לנוכח מרכזיותו של ויטמין זה בתהליכים פיזיולוגיים כה רבים. תרופות המפחיתות רמות B6 בדם על ידי שהן יוצרות איתו קומפלקס: ציקלוסרין ואיזוניאזיד לטיפול בשחפת, הידרוקורטיזון, הידרלאזין לטיפול ביתר לחץ-דם, תאופילין לטיפול באסתמה, L-Dopa לטיפול בפרקינסון ו-D-פניצילאמין לטיפול במחלת וילסון. איזוניאזיד נקשר לפירידוקסין ליצירת hydrazone, שאינו זמין לזרחון בכבד, באופן ש-PLP אינו יכול להיווצר. גם נוגדי פרכוסים כמו phenobarbital ו-phenytoin מפחיתים רמת B6 בדם. בנוסף, היעילות של תרופות אחרות יכולה להשתנות במינונים גבוהים של B6, מה שמפחית מיעילות הטיפול עם תרופות למניעת פרכוסים כגון phenobarbiotal, וכן phenytoin כמו גם L-dopa. ‏B6 ידוע כמגביר את המטבוליזם של L-dopa, ולכן נדרשת ערנות בשימוש בשני התכשירים בעת ובעונה אחת.

ויטמין B6 מפריע לספיגה וליעילות פעולתו של tetracycline, לכן יש להימנע מנטילת הוויטמין ביחד עם התרופה האנטיביוטית. נטילת תוספי B6 יכולה לשפר את היעילות של נוגדי דיכאון תלת-ציקליים דוגמת nortriptyline ,amittriptyline ו-desipramine בעיקר במטופלים קשישים. לעומת זאת, נוגדי-דיכאון ממשפחת מעכבי האנזים מונואמין אוקסידאזה (MAOIs), דוגמת phenelzine ו-tranylcypromine, יכולים להפחית רמת B6 בדם.

טיפול באריתרופויאטין (EPO) במקרי אנמיה חמורה, עלול להפחית רמת ויטמין B6 בכדוריות אדומות. גם amiodarone, נוגדי-פרכוסים כמו carbamazepine ,primidone ו-phenobarbital, מפחיתים רמות B6 בדם, בדומה להשפעה זו של התכשיר לטיפול באלכוהוליזם-disulfiram, אך גם צריכת אלכוהול עצמה פוגעת ברמת B6 בפלזמה. גלולות נגד הריון מפחיתות רמת ויטמין זה , ואילו קורטיזון מפריע לספיגתו במעי.

בראשית שנות ה-50 אובחנו מקרים של פרכוסים בתינוקות כתוצאה מחסר קשה של B6 כתוצאה ממחדל בייצור הפורמולה של מזון תינוקות. מצב אחר הוא של פרכוסים ביילודים על רקע חסר או תלות ב-B6. מצב אחרון זה יכול להתפתח או כתוצאה משימוש במינון גבוה של פירידוקסין על ידי נשים הרות, או כתוצאה ממצב של תלות בוויטמין שבסיסו אוטוזומלי-רצסיבי, שניתן לטפל בו במהירות על ידי עירוי תוך ורידי של B6. חסר ויטמין B6 יכול להיות משני למצבים של אורמיה, אלכוהוליזם, צמקת הכבד, יתר פעילות של בלוטת התריס, תסמונות של ספיגה פגומה, כשל הלב (CHF), דיאליזה, או חשיפה תעשייתית לתרכובות הידראזין.

פענוח תוצאות הבדיקה

כאשר הנבדק בצום, הריכוז של PLP בפלזמה משקף את הריכוז של נגזרת זו של הוויטמין ברקמת השריר, הנחשבת כמאגר בעיקרי של PLP. מסיבה זו PLP היא צורת הוויטמין המועדפת למדידה בדם, כאשר אנו מבקשים להעריך את הסטאטוס התזונתי או את יעילות הטיפול בתוספי ויטמין, או כאשר מנטרים את המופל במהלך מחלות שמשנות את סטאטוס ויטמין זה בגוף.

חסר בוויטמין B6

כאשר רמת PLP בפלזמה נמוכה מ-2.5 ננוגרם למיליליטר, הדבר מוכיח על חסר בוויטמין, או כאשר רמת חומצה pyridoxic‏-4 בשתן נמוכה מ-550 מיליגרם ליום. באנשים קשישים עם תזונה ירודה או עם בעיות ספיגה במעי כמו גם באלכוהוליסטים כרוניים מוצאים מקרים של חסר ויטמין B6, אך גם במטפלי דיאליזה שכן משקלו המולקולארי הנמוך של B6 מאפשר לו להיות מופרש בתהליך הדיאליזה.

תסמונות קלאסיות של חסר ויטמין B6 היא חלביות העור (seborrhoeic dermatitis), אנמיה סידֶרובּלסטית מורשת, neuritis על רקע חסר B6, לשון נפוחה (glossitis), נגעים בפינות הפה (angular cheilitis), דלקת הלחמית (cojuctivitis), ותסמינים נוירולוגיים כמו רדמת, בלבול, דיכאון ונוירופתיה היקפית. חסרים קיצוניים ב-B6 עלולים להיות כרוכים בפיגור שכלי, פרכוסים ואנמיה עיקשת, וחסרים פחות מובהקים בוויטמין יכולים להתבטא בחולשת שרירים, אנמיה מיקרוציטית, לויקופניה, ותחושות קיהיון ועקצוץ בכפות הידיים והרגליים, וכן בפגיעה ביצירת ניאצין מטריפטופאן ותופעות דמויות פלגרה.

הוראות לביצוע הבדיקה

יש להקפיד על צום של 10-12 שעות, שכן רמת ויטמין B6 בדם ללא צום יכולה להיות גבוהה ב-25-100% בהשוואה לדגימת דם בצום, בתלות בסוג המזון ובזמן שחלף מהארוחה. רצוי לא להיות חשוף לסריקת הדמיה או בדיקה רדיואקטיבית בסמוך למתן הדם. ניתן לדגום את הדם כנסיוב במבחנה כימית (פקק אדום או צהוב), או כפלזמה במבחנת ספירת דם (EDTA פקק סגלגל), הפארין (פקק ירוק) או ציטראט (פקק תכול). יש להעביר את הדגימה למעבדה תוך 30 דקות בקרח, תוך שהדגימה מוגנת מפני אור. יש להקפיד על סרכוז מיידי בתנאי חושך, ואם המדידה לא נעשית מייד יש להקפיא את הדגימה בטמפ של מינוס 80 מעלות. הקפאת הדגימה בטמפרטורה של מינוס 20 מעלות כרוכה באיבוד של 50% ברמת הוויטמין תוך 7 ימים. יש להימנע מהפשרות והקפאות של הדגימה.

ראו גם

המידע שבדף זה נכתב על ידי בן עמי (יוצר\י הערך)