מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

חיסון לדלקת כבד נגיפית מסוג Hepatitis A vaccine - A

מתוך ויקירפואה

חיסון לדלקת כבד נגיפית מסוג A
Hepatitis A vaccine
יוצר הערך פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשרהיחידה-למחלות-זיהומיות.jpg
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – הפטיטיס, חיסונים, רפואת מטיילים

זיהום בנגיף דלקת כבד מסוג A‏ (Hepatitis A) מהווה את הסיבה השכיחה ביותר לדלקת כבד חריפה. הנגיף מועבר באמצעות מים או מזון שזוהמו בהפרשות של אדם נגוע. המחלה אינה מתפתחת למחלה כרונית. בכחצי אחוז מהנדבקים תתפתח מחלה סוערת שתביא לאי ספיקת כבד, עם צורך דחוף בהשתלה.

התרכיבים הקיימים בישראל

בישראל רשומים מספר תרכיבים נגד דלקת כבד נגיפית A.

התרכיב שנמצא בשימוש בשגרת החיסונים בגיל בילדות הינו Havrix 720 Junior (חברת GSK).

התרכיב מכיל נגיף דלקת כבד A ‏(Hepatitis A Virus, HAV) שעבר אינאקטיבציה (Inactivation) באמצעות Formaldehyde ותוספת של Aluminium hydroxide כ-Adjuvant.

יעילות החיסון מוערכת בכ- 100-94 אחוזים במניעת מחלה. עדיין לא ידוע לכמה שנים החיסון מקנה הגנה ואם יהיה צורך במתן מנת דחף בעתיד. על פי מודלים קינטיים תיאורטיים (Theoretical kinetic models), רמת נוגדנים מגינה תישאר לפחות 20 שנה לאחר השלמת הסדרה.

אופן ומועדי מתן החיסון

קיימים שני מינונים של התרכיב.

תרכיב הילדים מכיל 720 יחידות והוא מיועד למחוסנים עד גיל 18, ואילו המינון למבוגרים מגיל 19 ומעלה מכיל 1440 יחידות.

התרכיב ניתן באופן שגרתי בטיפות החלב במסגרת תכנית החיסונים החל מגיל 18 חודשים. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של 12-6 חודשים ביניהן.

יש להזריק את התרכיב לתוך השריר בלבד.

ניתן לתת את החיסון בו זמנית או בכל רווח זמן ביחס לתרכיבי חיסון אחרים.

תופעות לוואי

התופעות קלות וכוללות כאב מקומי, אודם, נפיחות והתקשות במקום ההזרקה. לעיתים יתכנו תגובות כלליות כגון עלית חום, עייפות, בחילה, הקאה ושלשול.

התוויות נגד

אין הוראות נגד מלבד הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים.

הוראות חיסון במצבים מיוחדים

מתן התרכיב לחולים עם חסר חיסוני

אין מניעה למתן החיסון לאוכלוסיית חולים זו אם כי התגובה החיסונית עלולה להיות ירודה.

הריון

באופן כללי מומלץ להימנע מחיסונים בהריון, אולם כיון שהתרכיבים מומתים לא צפוי סיכון לפגיעה בעובר. ניתן לחסן אישה הרה אם קיימת התוויה לכך.

חיסון אוכלוסיות בסיכון

פרט לחיסון השגרתי, מומלץ לתת את החיסון הפעיל לפני חשיפה לאוכלוסיות בסיכון לחלות בדלקת כבד נגיפית A כולל:

  • מטיילים לארצות עם שכיחות גבוהה של המחלה
  • חולים במחלות כבד כרוניות שהם בסיכון לפתח דלקת כבד דוהרת מזיהום בדלקת כבד נגיפית A
  • גברים המקיימים יחסי מין עם גברים
  • משתמשים בסמים
  • מטופלים בגורמי קרישה הניתנים בזריקה
  • אנשים עם חסר ב-G6PD‏ (Glucose-6-Phosphate Dehydrogenase deficiency)
  • אנשים עם חשיפה תעסוקתית לנגיף: עובדים במוסדות לילדים ובישיבות, עובדים בשרות בתי הסוהר, עובדי גן חיות ואחרים שבאים במגע עם פרימטים (Non human primates) כגון קופים
  • אנשים העוסקים במגע ישיר עם מזון

מתן חיסון סביל לפני חשיפה

באנשים שנוסעים לארצות עם שכיחות גבוהה של דלקת כבד נגיפית A המניעה נעשית לרוב על ידי חיסון פעיל, אך בנסיבות מיוחדות מומלץ על מתן חיסון סביל.

מניעת דלקת כבד נגיפית A לאחר חשיפה

מומלצת לאנשים לא מחוסנים שנחשפו לחולה דלקת כבד נגיפית A בשבועיים שקדמו להופעת המחלה במגע קרוב כמו בני בית או מגעים מיניים של החולה, כמו גם מגעים במוסדות סגורים כולל בסיסי צבא, מוסדות לחוסים ובבתי סוהר.

המניעה אפשרית על ידי מתן חיסון פעיל או סביל.

מומלץ לתת את הטיפול המונע תוך שבועיים, אך עדיף לתת את החיסון תוך שבוע ממועד החשיפה.

אין צורך בבדיקה סרולוגית (Serology) של המגעים לפני מתן החיסון הפעיל.

התפרצות דלקת כבד נגיפית A בגני ילדים

קיימת הוריה למתן טיפול מניעתי לכל המגעים הלא מחוסנים ולמטפלים בהם כאשר מאובחן זיהום חריף בדלקת כבד נגיפית A בעובד הגן או בין הילדים.

בגנים שבהם מבקרים ילדים צעירים מגיל שנתיים שעדיין לא עברו גמילה מטיטולים גם זיהום בבני משפחה של לפחות שניים מילדי הגן, הינו הוריה למתן טיפול מניעתי.

התפרצות דלקת כבד נגיפית A בבתי ספר

חשיפה לחולה בודד עם זיהום חריף בדלקת כבד נגיפית A במסגרת בית הספר איננה מהווה בדרך כלל הוריה למניעה. יש לשקול מתן החיסון למגעים ההדוקים בכיתה רק אם יש עדות ליותר ממקרה אחד בתקופה וחשד להתפרצות בקבוצה/כיתת בית ספר.

צוות רפואי

אין בדרך כלל התוויה למתן טיפול מונע לצוות רפואי שטיפל בחולה דלקת כבד נגיפית A, אלא במקרים שבהם היה מגע ישיר עם חומר מזוהם כגון צואה בשלב המדבק של המחלה.

מתן בו זמנית עם Immunoglobulin

מתן שכזה, כמו בהגנה שלאחר חשיפה, מביא גם כן להיפוך סרולוגי ויצירת נוגדנים לנגיף. אמנם רמת הנוגדנים שנוצרת היא נמוכה יותר מאשר במתן החיסון הפעיל בלבד, אולם קרוב לודאי שאין לכך השפעה על יעילותו הקלינית של החיסון.

התוויות למתן חיסון פעיל/סביל

  1. בבני שנה עד 40 שנים ללא ליקוי במערכת החיסון, ללא מחלת כבד ממושכת וללא הורית נגד למתן חיסון פעיל: מתן חיסון פעיל עדיף כיון שמקנה חסינות ארוכת טווח. מומלץ להשלים מנה שניה של חיסון כעבור 12-6 חודשים מהראשונה
  1. תינוקות צעירים מגיל שנה, בני 41 ומעלה בריאים, נשים הרות, אנשים עם ליקוי במערכת החיסון, אנשים עם מחלת כבד ממושכת ואנשים עם הוריות נגד למתן חיסון פעיל בכל גיל: מומלץ מתן חיסון סביל הכולל זריקה תוך שרירית של Immunoglobulin במינון של 0.02 מיליליטר/קילוגרם. בבני 41 ומעלה ובנשים הרות חיסון סביל עדיף, אולם ניתן לתת חיסון פעיל כאשר החיסון הסביל אינו זמין. במטופלים עם התוויה לחיסון ארוך טווח ניתן ורצוי לשלב זאת עם המנה הראשונה של החיסון הפעיל. אין מידע על יעילותם של תרכיבים משולבים כגון Twinrix לאחר חשיפה

ביבליוגרפיה

  1. American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;329-337.
  2. Pink Book's chapter on Hepatitis A [PDF-473KB, 14 pages] Updated April 2011 Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition
  3. Bell BP, Negus S, Fiore AE, et al. Immunogenicity of an inactivated hepatitis A vaccine in infants and young children. Pediatr Infect Dis J 2007; 26:116.
  4. Shouval D, Ashur Y, Adler R, et al. Safety, tolerability, and immunogenicity of an inactivated hepatitis A vaccine: effects of single and booster injections, and comparison to administration of immune globulin. J Hepatol 1993; 18 Suppl 2:S32.
  5. Van Herck K, Van Damme P, Lievens M, Stoffel M. Hepatitis A vaccine: indirect evidence of immune memory 12 years after the primary course. J Med Virol 2004; 72:194.
  6. Van Damme P, Banatvala J, Fay O, et al. Hepatitis A booster vaccination: is there a need? Lancet 2003; 362:1065.
  7. Nolan T, Bernstein H, Blatter MM, et al. Immunogenicity and safety of an inactivated hepatitis A vaccine administered concomitantly with diphtheria-tetanus-acellular pertussis and haemophilus influenzae type B vaccines to children less than 2 years of age. Pediatrics 2006; 118:e602.
  8. Guerra FA, Gress J, Werzberger A, et al. Safety, tolerability and immunogenicity of VAQTA given concomitantly versus nonconcomitantly with other pediatric vaccines in healthy 12-month-old children. Pediatr Infect Dis J 2006; 25:912.
  9. Centers for Disease Control and Prevention (CDC), Advisory Committee on Immunization Practices. Updated recommendations from the Advisory Committee on Immunization Practices (ACIP) for use of hepatitis A vaccine in close contacts of newly arriving international adoptees. MMWR Morb Mortal Wkly Rep 2009; 58:1006.
  10. Myers RP, Gregor JC, Marotta PJ. The cost-effectiveness of hepatitis A vaccination in patients with chronic hepatitis C. Hepatology 2000; 31:834.
  11. Jacobs RJ, Koff RS, Meyerhoff AS. The cost-effectiveness of vaccinating chronic hepatitis C patients against hepatitis A. Am J Gastroenterol 2002; 97:427.
  12. Rosenthal P. Cost-effectiveness of hepatitis A vaccination in children, adolescents, and adults. Hepatology 2003; 37:44.
  13. Victor JC, Monto AS, Surdina TY, et al. Hepatitis A vaccine versus immune globulin for postexposure prophylaxis. N Engl J Med 2007; 357:1685.

קישורים חיצוניים