מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

חיסונים - היסטוריה וסוגים - Immunization - history and types

מתוך ויקירפואה

חיסונים - היסטוריה וסוגים
Immunization - history and types
Diphtheria is Deadly Art.IWMPST14182.jpg
מודעה בריטית הקוראת להתחסן מפני דיפתריה
יוצר הערך ד"ר מיכאל דובלין
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםחיסונים#כללי

הקדמה

החיסון הוא אמצעי ריפוי מונע, כלומר, מטפל בגורמים מזיקים לבריאות כמו נגיפים ומחלות שונות לפני שהם מספיקים לפגוע בגוף.

בגוף האדם פועלת המערכת החיסונית, שלאורך חיי האדם נתקלת בגורמים שונים ולומדת "לזהות" אותם ולסווגם כמזיקים, או לא מזיקים. כשהגוף מזהה גורם מזיק הוא מפתח נוגדנים, אמצעי ביולוגי עם יכולת התמודדות עם מחלות. עבור כל גורם מיוצרים נוגדנים ספציפיים לטיפול בו.

חיסונים הם הדרך הבטוחה ביותר למנוע מחלות זיהומיות ואת נזקיהן. בישראל, כמו בכל העולם, נהוגה שגרת חיסונים הכוללת חיסונים נגד רוב המחלות המידבקות הרלוונטיות.

בתקופה המודרנית קיימים שני סוגי חיסונים - חיסון פעיל וחיסון סביל.

חיסונים עתיקים

גם בעבר ניסו בני האדם לחסן מפני המחלה. חיסונים נגד אבעבועות היו נהוגים בסין כבר במאה ה-10: הסינים לקחו גלדי אבעבועות של אנשים שמתו מן המחלה, והחדירו אותם לנחיריים של אנשים בריאים. שיטות חיסון עממיות דומות היו נהוגות גם באפריקה ובמזרח התיכון, ומשם עברו לאירופה.

החיסון המודרני

החיסון המודרני נוצר שנים רבות מאוחר יותר בבריטניה. הרופא האנגלי הכפרי, אדוארד ג'נר (Edward Jenner), שחי בשלהי המאה ה-18, עסק במחקר רפואי ובזואולוגיה. לאוזניו הגיעה שמועה, שנשים כפריות שעסקו בחליבת פרות, ואשר נדבקו באבעבועות הבקר, לא חלו מעולם באבעבועות שחורות.

התגלית של אדוארד ג'נר

ג'נר מחסן בפעם הראשונה

אדוארד ג'נר החליט לבחון את הדברים. במאי 1796 הוא לקח חומר משלפוחית שהייתה על זרועה של רפתנית שחלתה באבעבועות בקר, שהיא, כזכור, מחלה קלה יותר מ"קרובת משפחתה", מחלת האבעבועות השחורות. הוא טבל מחט בחומר ושרט את עורו של בנה של המשרתת שלו. שישה שבועות אחר כך שרט את עורו של הילד במחט, שנטבלה בחומר שנלקח משלפוחית שהייתה על עורו של חולה באבעבועות שחורות. הילד לא נדבק במחלה.

ג'נר חיסן בדרך זו עוד 23 אנשים, ואז פרסם את תגליתו. מכאן נסללה הדרך לגילוי חיסונים יעילים ובטוחים יותר נגד אבעבועות שחורות, כמו נגד מגיפות אחרות.

"מאה אלף איש, על פי חישוב פשוט, חוסנו בעולם. מספר האנשים שנהנו מתועלת החיסון ברחבי אירופה ואזורים אחרים על פני ה-Globus לא ניתנים לחזות: ונעשה היום ברור מכדי להודות במחלוקת, שהכחדת אבעבועות שחורות, הפורענות הנוראה ביותר של המין האנושי, חייבת להיות המטרה הסופית של השימוש בחיסון."

– אדוארד ג'נר, 1801

מילים מלאות תקווה אלו של ג'נר חזו את הנולד, על אף שעברו עוד 200 שנה עד שנגיף האבעבועות השחורות הוכחד מין העולם. לפני מאה שנה, יותר מ-48,000 איש נדבקו באבעבועות שחורות כל שנה בארצות הברית. במאה ה-20, המחלה פסה מן העולם והנגיף שמור ונעול במספר מעבדות בעולם. בעקבות חיסון המוני, מחלות נוספות הקשורות בתחלואה ותמותה גבוהים כמעט שנעלמו מארצות הברית. בשנת 2001, היו רק שני מקרי Diphteria, לא היה אף מקרה של Polyopmyelitis, ודווחו 116 מקרי חצבת. לפני שפותחו החיסונים למחלות אלו, יותר מ-170,000 מקרי Diphteria‏, 16,000 מקרי Polyomyelitis, ו-500,000 מקרי חצבת דווחו כל שנה בארצות הברית. חיסונים מונעים מחלות בילדים, מקטינים את הנטל הנגרם מהמחלות על האוכלוסייה הכללית, ויכולים לגרום לחיסון "עדר" (כאשר אלו שלא חוסנו נהנים מירידה בפיזור הנגיפים או החיידקים עקב ירידה בתחלואה, או עקב חיסון פסיבי כאשר הווירוס המוחלש עובר מהמחוסן לסביבתו) ולמנוע התפשטות של מחלות קטלניות. המטרה המוחלטת של הרפואה הציבורית היא להשיג באמצעות החיסון, חיסול של המחלה המידבקת, ובהמשך הצורך בחיסון נגדה. מטרה זו הושגה רק במקרה של אבעבועות שחורות.

לואי פסטר

Louis Pasteur.jpg

לואי פסטר (Louis Pasteur) ‏(27 בדצמבר 1822 - 28 בספטמבר 1895) היה מדען צרפתי; הוא נחשב לאבי המיקרוביולוגיה (Microbiology) והיה זה שפיתח את חיסון הפעיל הראשון בעולם. את החיסון לכלבת פיתח לואי פסטר. בשנת 1880 מצא פסטר כי הגורם למחלה אינו חיידק. הוא החל עורך ניסויים בכלבים נגועים על ידי תרביות מוחלשות של הנגיף. בהתאם לאמצעים של אותם ימים, היה בודק פסטר את השפעת החיסון על ידי ארנבונים חיים שהיה מכניס לכלוב הכלב. באחת הפעמים הבחין כי הכלב בו טיפל מיאן לתקוף את הארנבת כהרגלו. פסטר הסיק מכך כי תרכיב החיסון, אחד מני רבים שהכין, הוא אשר לו נזקק. יעילותו של החיסון הוכחה כאשר בשנת 1884, הובא לביתו של פסטר ילד שננשך על ידי כלב משוטט בתשעה מקומות. בעוד פסטר מזריק לו את החיסון הניסיוני שלו, נאסף סביב הבית קהל זועם שהמטיר נאצות כלפי פסטר וגידף את ניסוייו, אולם כעבור ימים אחדים ניצלו חייו של הילד.

חיסונים1.jpg

חיסון פעיל

מרבית החיסונים פועלים באמצעות הכנסה של הגורם המזיק (Antigen) בגרסה מוחלשת, או מומתת, אל הגוף, מתוך כוונה שהמערכת החיסונית "תלמד" אותו ותייצר עבורו נוגדנים, תחסל אותו, ותייצר תאי זיכרון ייחודיים לו. הגרסה המוחלשת הזאת על פי רוב לא גורמת להופעת המחלה כלל, ולעיתים מופיעים רק סימפטומים מוחלשים שלא משתווים בנזקם לזה של התפרצות מלאה של המחלה.

בחיסון פעיל מזריקים (או נותנים דרך הפה) נגיף, חיידק או רעלן המיוצר על ידיהם, ומערכת החיסון מייצרת נוגדנים נגד החומר שניתן. לעיתים קרובות נותנים חיסון עם חיידקים או נגיפים חיים כשהם מוחלשים ואינם מסוגלים לגרום נזק בילד או במבוגר שאינם סובלים מדיכוי של מערכת החיסון. לדוגמה, חיסון נגד שיתוק ילדים מסוג Sabin הוא חיסון עם נגיף חי מוחלש הניתן דרך הפה. בחיסון נגד טטנוס נותנים את הרעלן שמייצר חיידק הקלוסטרידיום טטני ומערכת החיסון מייצרת נוגדנים נגד הרעלן. חלק מהחיסונים ניתן לתת פעם אחת, אך חלק גדול מהחיסונים יש לתת מספר פעמים כדי שמערכת החיסון תייצר חיסון יעיל.

חיסון סביל

לעומת זאת, מחדירים אל הגוף נוגדנים באופן ישיר; חיסון כזה מתבצע כשיש צורך לטפל באופן מיידי בזיהום חמור; במצב כזה הזמן יקר ולא ניתן לחכות עד שהגוף ייצר בעצמו נוגדנים, כפי שמתרחש בחיסון פעיל.

בחיסון סביל אנו מזריקים לגוף את הנוגדנים הספציפיים כנגד אותה מחלה. החיסון הזה אינו מגרה את מערכת החיסון לתגובה חיסונית ארוכת טווח ויעילותו של חיסון זה פגה תוך תקופה קצרה יחסית – כ-120 יום.

תגובת הגוף להזרקת חיסונים

סכנה נוספת נמצאת באותם חיידקים ונגיפים שפיתחו מוטציות ועמידות בפני התרופות הקיימות. כבר היום ישנם חיידקים של מחלות 'פשוטות' למדי, שאינם רגישים עוד למגוון התרופות האנטיביוטיות (Antibiotics) המקובלות. למעשה יש מעין תחרות בין כושר פיתוח העמידות של החיידקים לבין יכולת פיתוח התרופות האנטיביוטיות והחומרים האנטי-נגיפיים שהאדם מסוגל לפתח.

החיסונים בישראל

המחלות נגדן מוצעים חיסונים לכל הילדים בארץ הן: אסכרה (קרמת/Diphteria), צפדת (פלצת/Tetanus), שעלת, שיתוק ילדים (פוליו, Polyomyelitis)‏, Haemophilus influenzae b, חצבת, חזרת, אדמת, דלקת כבד נגיפית A ודלקת כבד נגיפית B. לציבור הרחב מוצע חיסון כנגד אבעבועות רוח. למרות שהחיסון טוב ויעיל, הוא טרם הוכנס לשגרת החיסונים על ידי משרד הבריאות. כמו כן מוצע החיסון כנגד שפעת. לפגים קטנים ולתינוקות הסובלים ממחלת ראות כרונית. מוצע חיסון סביל כנגד RSV‏ (Respiratory Syncytial Virus). חיסונים נוספים המוצעים לקבוצות סיכון הם חיסון כנגד חיידק ה-Pneumococcus, חיסון כנגד חיידק ה-Meningococcus ועוד. חיסונים ניתנים גם לפני נסיעה לחוץ לארץ לאזורים בהם שכיחות מחלות קשות שניתן לחסן כנגדן. החיסונים זו הדרך היעילה והבטוחה ביותר למנוע מחלות קשות. החיסונים הניתנים על ידי המדינה ניתנים הטיפות החלב, ואלה המוצעים ניתנים במרפאות הילדים החיסונים הניתנים בארץ מקובלים בארצות המערב. אחוז הילדים המקבלים את חיסוני השגרה בישראל הוא מהגבוהים בעולם למרות שקבלת החיסון אינה חובה על פי חוק.


Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבתולדות מתן חיסונים בישראל - Vaccination history in Israel


Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבשגרת החיסונים לילדים בישראל - Vaccinations program in Israel


Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבלוח חיסוני השגרה בגיל הילדות ובבתי ספר - Vaccination schedule for children and school aged patients - 2014


ביבליוגרפיה

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מיכאל דובלין MD מומחה ברפואת ילדים ואושרית דובלין RN MA (יוצר\י הערך)