מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

טיפול הורמונלי חלופי בגיל המעבר - HRT during menopause

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה,
וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



טיפול הורמונלי חלופי בגיל המעבר
HRT during menopause
Shutterstock2.jpg
שמות נוספים האתגר: לעבור בשלום את גיל המעבר - טיפול הורמונלי חלופי
יוצר הערך פרופ' ברי קפלן
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – גיל המעבר, טיפול הורמונאלי חליפי

הרפואה והמדע מתקדמים ובעקבות זאת תוחלת החיים גדלה. אם לפני מאה שנה הייתה תוחלת החיים בסביבות גיל 49 שנה ורוב הנשים היו מסיימות את חייהן עם תום תקופת הפוריות, במאה ה-21 תוחלת החיים של נשים בישראל היא 84 שנה, וכאשר תקופת הפריון מסתיימת ומתחילה תקופת המעבר, נשים בישראל הן בנות 50 שנה לערך. מכאן שהנשים בישראל חיות יותר משליש חייהן לאחר תקופת המעבר.

עם הפסקת המחזור החודשי, תום תקופת הפוריות של האישה, או גיל המעבר, מתבטא במה שנקרא "סינדרום גיל המעבר" שמייצגיו הבולטים הם: גלי חום, הזעות לילה, הפרעות בשינה, דפיקות לב מואצות לא סדירות, ירידה בריכוז וירידה בתשוקה המינית. כל אלה פוגמים מאוד באיכות החיים וזקוקים למענה.

עם חלוף הזמן משפיע מצב החוסר באסטרוגן על ריריות הנרתיק וצינורית השתן. ריריות אלו מידלדלות ומספר שכבות התאים שבהן מתמעט, ולכן הן פגיעות, נוטות לפציעות ולזיהומים, דבר המביא את האישה למצב של כאבים ביחסי מין ולדלקות חוזרות בדרכי המין והשתן שלעיתים מופיעות ללא כל רקע זיהומי ולכן טיפול אנטיביוטי אינו יעיל לפתרון הבעיה. תופעות אלו הן קדימון להידרדרות מתמשכת של מצב העצמות, הלב וכלי הדם ואיברים נוספים בגוף האישה, הידרדרות שמתרחשת במהלך השנים במקביל להזדקנות האישה. כל האירועים הללו קורים כתוצאה מהפסקת הפעילות השחלתית, וכתוצאה מכך חוסר בהורמון האסטרוגן. לאסטרוגן קולטנים ברקמות רבות בגוף והמחסור בו בא לביטוי בתופעות גיל המעבר, שהן למעשה תופעות הנגרמות בשל חוסר בהורמון זה. מכאן שמתן אסטרוגן יכול להועיל במניעת או בהאטת התהליכים הנגרמים מהמחסור ההורמונלי.

הטיפול ההורמונלי החלופי

הטיפול ההורמונלי החלופי כאשר ניתן, בעיקר להקלת התופעות הווזומוטוריות, נחשב למונע אפשרי או כדוחה מצבים מסוימים של מחלות כרוניות. אף על פי שנשים רבות פונות לנותני השירות הרפואי בתביעה לקבלת תשובות מוחלטות לשאלה האם להשתמש בטיפול הורמונלי חלופי, הערכת האיזון בין תועלת וסיכון למטופלת יחידה מהווה אתגר אף לקלינאי המנוסה ביותר.

הסיכון בטיפול הורמונלי שונה מאישה לאישה, תלוי בסוג הטיפול, במינון, במשך הטיפול, בצורת מתן הטיפול, גיל התחלת הטיפול ובצורך בתוסף פרוגסטוגני. יש צורך בהתאמה אישית של הטיפול תוך הגברת היתרונות והפחתת הסיכון בטיפול. אחת לתקופה יש לבחון שוב את היחס בין תועלת לסיכון שכרוכים בטיפול.

טיפול בהורמוני מין נשיים הוא היעיל ביותר בהקלת תסמיני גיל מעבר וסו-מוטורים, תסמונת אורוגניטאלית של גיל המעבר, ירידה במסת העצם ושברים אוסטיאופורוטיים. עם השנים, הופחתו המינונים ההורמונליים הגבוהים שהיו מקובלים בעבר והגיעו לרמות נמוכות דיין גדי לטפל בתסמיני גיל המעבר ולמנוע הידרדרות המערכות האחרות.

הטיפול ההורמונלי יעיל בשנים הראשונות של הכניסה לתקופת המעבר, וניתן להמשיכו שנים רבות בהתאם לרצון המטופלת ולהיעדר הוראות נגד. תוך מעקב רפואי צמוד.

אין להתחיל טיפול כאשר עברו יותר מעשר שנים מהכניסה לגיל המעבר. נשים צעירות אשר נכנסו לגיל המעבר בטרם עת זקוקות לטיפול הורמונלי לפחות עד לתאריך הצפוי של כניסה לגיל המעבר במועדה, קרי עד לגיל 50 ואז להחליט על המשך הטיפולי.

בנשים צעירות מגיל 60 והנמצאות עד לעשר שנים ממועד וסת אחרון (מנופאוזה) ואשר להן אין הוריות נגד לטיפול באסטרוגן, מאזן תועלת-סיכון מהטיפול ההורמונלי נוטה לטובת הטיפול. זאת, בעיקר כאשר הן סובלות מתסמינים מטרידים או נמצאות בסיכון מוגבר לאיבוד רקמת עצם ולשבר אוסטיאופורוטי. בנשים המטופלות באסטרוגן בלבד (לאחר כריתת רחם) ניתן לטפל תקופה ממושכת יותר בהשוואה לאלו המטופלות בשילוב של אסטרוגן ופרוגסטרון.

נשים המתחילות טיפול מעל לגיל 60 או לאחר שחלפו מעבר לעשר שנים ממועד וסת אחרון, הסיכון היחסי בטיפול ההורמונלי גבוה יותר בעיקר בשל סיכוי מוגבר למחלת לב כלילית, שבץ מוח, טרומבואמבולים ודמנציה. לכן, נמנעים מתחילת טיפול בגיל זה המרוחק מכניסתן לתקופת המעבר.

בנשים רגילות, הטיפול באסטרוגן מחייב תוספת פרוגסטרון על מנת להגן על רירית הרחם, וירידה זו בכמות האסטרוגן הביאה לירידה כפולה במינון הנדרש של פרוגסטרון, ובכך ניתן ליהנות מהטיפול ללא חשש מההשפעה השלילית של הפרוגסטרון. לדוגמה, איפול בתכשיר "אביאנה", המכיל אסטרוגן במינון מינימלי ועל כן פרוגסטרון במינון זעיר.

נשים שעברו כריתת רחם נהנות מיתרון בשל העדר הצורך בתוספת פרוגסטרון ויכולות להשתמש באסטרוגן בלבד.

בחיפוש אחרי שיטות למניעת שימוש יתר בפרוגסטרון, משתמשים בהתקן תוך רחמי, "מירנה" או "גינס", המפריש פרוגסטרון מקומי. אפשרויות נוספות הן טיפול בפרוגסטרון נרתיקי או בפרוגסטרון לא רציף, אולם הדרך הטובה ביותר היא טיפול במינון נמוך עם התוספת המועטה, כבתכשיר "אויאנה". הצטרפה קבוצה טיפולית בשם "דואביב", המכילה אסטרוגן ובמקום הפרוגסטרון מכילה בזדוקסיפן שהוא SERM, כלומר אסטרוגן סלקטיבי. הרציונל העומד מאחורי שילוב אסטרוגן עם SERM הוא לשמר את היתרונות במתן אסטרוגן ללא הצורך בפרוגסטרון, שלו תופעות לוואי רבות. במקום הפרוגסטין, שילבו עם האסטרוגן SERM מסוג בזדוקסיפן החוסם את פעילות האסטרוגן ברחם ובשד ובכך מספק הגנה.

הטיפולים ההורמונליים לגיל המעבר קיימים במגוון תכשירים לבחירה בהתאמה אישית. הם יכולים להינתן דרך הפה בבליעה או דרך העור במדבקות או משחה. ניתן להתאים טיפול לכל מטופלת בהתאם לצורכיה ולרצונה.

נושא הקשור להורמוני המין בגיל המעבר ומעבר לו הוא הידרדרות מצב הנרתיק ודרכי השתן. לכך יש טיפול הורמונלי יעיל ביותר ונטול סיכון הניתן במשחה "אובסטין" או בכדורים הנרתיקיים "ואגיפם". אלה הם טיפולים הניתנים פעמיים בשבוע על פי העדפת המטופלת למשך שנים רבות ומביאים להצערתו של הנרתיק וצינור השתן ולמניעת יובש והרגשת דלקת באזורים אלה.

נשים הנמנעות מטיפולים הורמונליים עקב איסור בריאותי יכולות להשתמש בתחליפים כגון, סימידונה, שהיא תרופת מרשם של קוהוש שחור המסייעת במידת מה להתגבר על תופעות גיל המעבר.


המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' ברי קפלן, נשיא האגודה הישראלית לגיל המעבר, רכז רפואת נשים מחוז דן-פ"ת בריאות כללית, מנהל מחלקת יולדות בבית החולים מעייני הישועה (יוצר\י הערך)



פורסם במגזין מדיק לסל שירותי הבריאות 2018, נובמבר 2017