מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

כושר עבודה לחולי סוכרת - הנחיה קלינית/נהיגה וסוכרת

מתוך ויקירפואה

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבכושר עבודה לחולי סוכרת - הנחיה קלינית

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – התאמה רפואית לנהיגה, סוכרת

נספח מס' 5: נהיגה וסוכרת

רקע מדעי - סוכרת ונהיגה

מס׳ חולי הסוכרת בישראל מוערך בסביבות חצי מיליון. חלק ניכר מהם נהגים פעילים. ככלל אין כל מניעה גורפת שחולה סוכרת חדש או ותיק ינהג בבטחה ככל נהג אתר כפי שאין הגבלה רפואית כוללת לגבי חולי סוכרת לעסוק בכל תעסוקה שהיא. בהקשר זה תשוב לציין שקיימת שונות רבה ביותר בקשר לאישורים והגבלות נהיגה של חולי סוכרת במדינות השונות ואין בנמצא כללים מקובלים חד משמעיים. בכל מקרה ברור על פי הספרות הרפואית העולמית שכקבוצה חולי סוכרת אינם מעורבים יותר בתאונות דרכים קלות כחמורות בהשוואה למי שאינו סוכרתי.

מגבלות בנהיגה

בישראל אין הנחיות מקצועיות או נייר עמדה מטעם האגודה המקצועית לסוכרת העוסק בבטיחות נהיגה של חולי סוכרת או מגבלות שלהם בהקשר זה. יתד עם זאת בהסתמך על הנהוג בעניין זה במדינות אחרות ועל הגישה הרפואית המקובלת קיימות מגבלות מסוימות באשר לנהגים חולי סוכרת שיש להתחשב בהן. מגבלות אלו נחלקות לשני סוגים:

  1. סיבוכים כרוניים המונעים נהיגה בטוחה כמו ליקוי ראיה או אירוע מותי או מגבלה אורתופדית כמו קטיעת גפה היכולים להופיע בחולי סוכרת כפי שיכולים להופיע בחולים שאינם לוקים בסוכרת. במקרים אלו יש לשפוט את יכולתו של כל חולה בהתאם ליכולת התפקודית העניינית.
  2. סיבוכים חריפים היכולים להופיע בחולי סוכרת עקב רמות סוכר גבוהות מאד או נמוכות מאד. באשר לרמות סוכר גבוהות מאד. מצבים אלו הם מאד נדירים ובמיותר בחולי סוכרת מבוגרים הלוקים בד׳׳כ בסוכרת מסוג 2. יתרה מכך מצבים אלו התפתחותם איטית ואינם מופעים לכן בפתאומיות תוך נהיגה ולכן אין בהם סיכון של ממש. מצבים של תת-סוכר הדם הקרוי היפוגליקמיה יכולים לגרום פגיעה ביכולת התישה והתגובה המוטורית ולכן יש בהם משום סיכון אפשרי לנהיגה. תשוב במיוחד לציין שהסכנה העיקרית לנהיגה היכולה להיגרם עקב תת-סוכר הדם היא באותם מצבים בהם החולה אינו מודע להופעת תת-סוכר הדם. מצבים אלו הקרויים unawareness Hypoglycemia מופיעים ללא הסימנים המקדימים האופייניים המבשרים ירידה ברמות הסוכר כמו רעד, דפיקות לב, הזעה, עצבנות יתרה ותחושת רעב ויכולים להתבטא בערפול הכרה. תשוב לציין שמצב חמור זה מופיע בד׳׳כ באותם חולים הסובלים באופן תדיר מאירועים חוזרים קלים כחמורים של תת-סוכר הדם ולכן מועדים לפורענות ולא באותם חולים אשר אינם סובלים מתופעות אלו בד׳׳כ. תשוב גם להדגיש שמצב של תת-סוכר הדם עד כדי סיכון לנהיגה נדיר ביותר בחולי סוכרת ממושמעים אשר מרבים בבדיקות עצמיות של רמות הסוכר שלהם ומקפידים לבדוק רמות סוכר לפני נסיעה ברכב.
  3. כל האמור מתייחס למצבים חריפים של שינוי ברמות סוכר המתפתחים במשך שעות או ימים ולא לאיזון הסוכרת הכרוני כפי שהוא בא לידי ביטוי ברמות סוכר ממוצעות תלת חודשיות קרי בדיקת ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c). רמת סוכר גבוהה כרונית וחריפה עשויה לגרום לפגיעה בערנות ובכושר הראיה אינה רצויה בנהגים מקצועיים בעיקר נהיגת רכב ציבורי ורכב מסתרי כבד.

מסקנות

  1. ברור על פי הספרות הרפואית העולמית שכקבוצה חולי סוכרת אינם מעורבים יותר בתאונות דרכים קלות כחמורות בהשוואה למי שאינו סוכרתי.
  2. סיבוכים כרוניים המונעים נהיגה בטוחה כמו ליקוי ראיה או אירוע מוחי או מגבלה אורתופדית כמו קטיעת גפה יכולים להופיע בחולי סוכרת כפי שיכולים להופיע בחולים שאינם לוקים בסוכרת. במקרים אלו יש לשפוט את יכולתו של כל חולה לנהוג בהתאם ליכולת התפקודית העניינית.
  3. רמת סוכר גבוהה כרונית אינה מורגשת ע״י חולי הסוכרת ולכן אינה קשורה לחלוטין ליכולת הנהיגה. רמות סוכר גבוהות לאורך זמן ומצבים חריפים משפיעים על הערנות וכושר הראיה ולכן נהגים מקצועיים נדרשים לאיזון טוב-סביר של רמות הסוכר.
  4. מצבים של תת-סוכר הדם הקרוי היפוגליקמיה יכולים לגרום פגיעה ביכולת החישה והתגובה המוטורית ולכן יש בהם משום סיכון אפשרי לנהיגה. במצבים אלו ובמיוחד באותם חולים שאינם מודעים להופעת תת-סוכר הדם קרי Hypoglycemia Unawareness חייבים לקבל הנחיות ממרפאת סוכרת.