מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

ניהול הטיפול התרופתי - Medication Therapy Management

מתוך ויקירפואה

ניהול הטיפול התרופתי
Medication Therapy Management
שמות נוספים MTM
יוצר הערך סימה לבני
 

ניהול הטיפול התרופתי (Medication Therapy Management, ‏MTM) הוא מונח הבא לתאר קשת רחבה של שירותים הניתנים על ידי רוקחים או מומחים אחרים לתרופות בתוך הצוות הרפואי.

בהגדרה שאומצה, תוך הסכמה רחבה, בשנת 2004, על ידי מקצוע הרוקחות בארצות הברית, MTM הינו שרות או קבוצת שירותים, שמטרתם למטב את תוצאות הטיפול התרופתי של החולה.טקסט מודגשבארצות הברית, שירותים אלה כוללים: סקירה תרופתית מקיפה, ייעוצי רוקחות קלינית (Pharmacotherapy consults), ניהול טיפול נוגד קרישת יתר, חיסון, חינוך והעברת תכניות בריאות לשינוי אורחות חיים (לחולי סוכרת, יתר לחץ דם ואחרים) ושירותי רוקחות קלינית אחרים.

רוקחים מספקים שרותי MTM כדי להוציא את המירב מהטיפול התרופתי. הם עושים זאת על ידי זיהוי, מניעה ופתרון של בעיות שנובעות מתרופות.

בעיות שנובעות מתרופות

הבעיות אותן יכול לאתר רוקח במהלך ייעוץ MTM כוללות:

  • תרופות שניתנות ללא סיבה נראית לעין (יתכן ובעבר היתה סיבה, אך לא בזמן הסקירה)
  • תרופות חסרות - החולה מדווח על בעיה אך לא נמצאת תרופה מתאימה ברשימת התרופות שלו לטיפול בבעיה
  • תופעות לוואי - החולה מדווח על בעיה שהרוקח מזהה כתופעת לוואי של תרופה אחרת
  • הטיפול לא מתאים - החולה לא מגיב לטיפול כמצופה, הוא לא משיג יעדים טיפוליים או לחילופין, קיים טיפול תרופתי מתאים יותר למצבו כפי שמדווח ביום הסקירה
  • מינון גבוה מדי - המינון שלוקח החולה גבוה מדי מסיבות שונות, לפעמים התרופה אינה מתפנה כמצופה עקב גילו, משקלו הנמוך, תפקודי כליה או תפקודי כבד לקויים. לפעמים העיכוב בפינוי התרופה נגרם בגלל נוכחות תרופה אחרת שנלקחת גם כן על ידי החולה
  • מינון תרופתי נמוך מדי - אם בגלל גיל, תגובות בין תרופתיות (Drug Interaction), גנטיקה או כל סיבה אחרת
  • החולה לא לוקח את התרופה כמו שהרופא רשם לו - אם מסיבות שקשורות במחיר התרופה או מחסור בשוק, או מפני שהחולה לא הבין או בחר לקחת כמות שונה מזו שנקבעה לו, וסיבותיו עמו

מרכיבי הליבה של MTM

  1. סקירה תרופתית מקיפה - סקירת החולה כוללת את כל ההסטוריה הרפואית-תרופתית שלו, כל צמחי המרפא שלוקח, תוספי התזונה ותכשירים ללא מרשם רופא. בנוסף, כוללת הסקירה דיווח של תופעות לוואי מהן הוא סובל, כמו גם הרגלים ואורחות חיים שיכולים להשפיע על הטיפול התרופתי, ודיווח על מה הוא באמת לוקח ומדוע
  2. רשומת תרופות אישית - תיק תרופות הנבנה על ידי הרוקח לכל חולה. תיק זה מסודר לפי הסיבות לנטילת התרופות, וכולל את המידע הנחוץ לגבי אופן לקיחת כל תרופה, מי הרופא שרשם אותה ומתי. רשומה זו תשמש את החולה בעתיד, בבואו לכל רופא מקצועי או בעל מקצוע רפואי אחר שאינו בעל גישה לתיק התרופות האישי של החולה
  3. תכנית לניהול התרופות - הרוקח מעריך את המידע שקיבל במטרה לאתר בעיות שנובעות מתרופות, מבצע תעדוף של הבעיות היותר משמעותיות ובונה תכנית חדשה לטיפול בהן או למניעתן. התכנית יכולה לכלול המלצות לרופא המטפל לשינוי מינון או הוספת תרופה, כמו גם הפחתה של תרופה, עם או בלי המלצות לשינוי אורחות חיים
  4. התערבות או הפנייה - בשלב זה, לעתים קרובות, הרוקח יוצר קשר עם הרופא המטפל, מציג לפניו את התכנית ודן איתו באשר ליישומה, במיוחד במה שקשור לתרופות מרשם. חלק מההתערבויות כולל המלצות לגבי תכשירים ללא מרשם, או תוספי תזונה שהרופא לא תמיד מודע לקיומם ברשומת התרופות של החולה, והביצוע הינו בידי החולה ובאחריותו (כמו הפסקה או התחלה של טיפול)
  5. תיעוד ומעקב - מסירת ה"תכנית לניהול התרופות" (סעיף 3 למעלה) לחולה, הכוללת את ההתערבות או ההפנייה (סעיף 4 למעלה), איננה ערובה לכך שה-MTM ישיג את יעדו למיטוב תוצאות הטיפול התרופתי. לכן, המרכיב החמישי והאחרון ב-MTM כולל תיעוד בצורה אחידה של המידע שנאסף, ניתוח הבעיות שנובעות מתרופות, הצגת התכנית, וכן קשר רציף עם החולה ועם רופאיו. המעקב כולל ליווי בביצוע התכנית ותגובה לתופעות או לשינויים שקורים בעקבות יישום התכנית, אלה שצפויים ואלה שאינם צפויים

שלבי ה-MTM

תהליך ה-MTM כולל לרב 4 שלבים:

  1. איסוף המידע - שלב זה מתבצע בדרך כלל לפני הפגישה הראשונה. החולה ממלא טופס מובנה ומספק את כל המידע הסובייקטיבי (Subjective) שקשור לטיפול בתרופות מרשם וללא מרשם, צמחי מרפא ותוספי תזונה. למידע הסובייקטיבי הוא מצרף מידע אובייקטיבי (Objective) כמו סיכומי מחלות ותוצאות בדיקות מעבדה אחרונות
  2. פגישה ראשונה - החולה נפגש עם הרוקח, שלומד על ניהול הטיפול התרופתי בפועל, על היעילות של כל מה שהוא לוקח, ועל בעיות שנובעות מתרופות, שהחולה מרגיש או חושש מהן
  3. עיבוד המידע ואישור רפואי - הרוקח בונה את רשומת התרופות, מנתח את המידע, מאתר בעיות שנובעות מתרופות ובונה תכנית לניהול הטיפול התרופתי. בשלב זה, הרוקח יוצר קשר עם הרופאים המתאימים, כך שבדרך כלל, בפגישה השנייה (שיכולה להיות גם טלפונית) התכנית כבר קיבלה את אישור הרופאים
  4. פגישה שנייה ומעקב - הרוקח מוסר את רשומת התרופות האישית ואת תכניתו לניהול התרופות של החולה. בהמשך, החולה מדווח על ההתקדמות ביישום התכנית, תחושותיו ושיפור במדדים הקלינים ובאיכות החיים

התועלת שב-MTM

ל-MTM ישנן שלוש מטרות עיקריות:

  1. שיפור מצבו הקליני של החולה - מחקרים הראו שיפור כזה בטיפול בחולה הסוכרתי, בחולה עם כשל לבבי, בחולים בסיכון גבוה (נמצא ששרותים אלו הורידו ב-50 אחוז את שיעור התמותה ביחס לחולים שלא היו מעוניינים לקבל שרותי MTM)[1]. ב-2009 מצא Planas et al[2], במחקר כפול סמיות אקראי (Double-blind randomized controlled trial), ששרותי רוקחות המבוססים על תכנית ה-MTM, היו יעילים בשיפור הבקרה על לחץ הדם של חולי הסוכרת ויתר לחץ הדם. שיעור החולים שהשיג את יעד המטרה בלחץ הדם עלה מ-16 ל-48 אחוזים באלה שקבלו שרותי MTM, וירד מ-20 ל-6.67 אחוזים בקבוצת הביקורת
  2. שיפור באיכות חיים - ראו ציטוט מתוך דוח מבקר המדינה בהמשך. בסקירה של Cochrane נמצאו 8 מחקרים שבדקו את תפקיד הרוקח (שלא בניפוק תרופות) בשיפור איכות החיים של מטופליו. מתוך מחקרים אלו, 3 הצביעו על שיפור ב-3 תחומי חיים לפחות
  3. שיפור עלויות - לחולה, למבטח ולמדינה. דוח מבקר המדינה 61ב[3], שפורסם במאי 2011, מסכם בתקצירו: "איזון הטיפול התרופתי לקשיש עשוי להשפיע על איכות חייו, להגדיל את תוחלת החיים שלו, לצמצם אשפוזים במחלקות הפנימיות, ובמקרה של צמצום בתרופות - אף לחסוך בהוצאות לקשיש ולהקטין את ההוצאה הלאומית לתרופות. על כן, על משרד הבריאות ועל קופות החולים לטפל בכך".

על חשיבות הנושא דובר גם בערך Polypharmacy, ועל יעדים לשיפור המצב הקליני ואיכות החיים כחלק מניהול הטיפול התרופתי שמתבצע על ידי מומחים, אפשר ללמוד גם בערך המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת - הנחיה קלינית.

קהל היעד לקבלת שירותי MTM

  1. על פי המלצת הארגונים האמריקאים, בארצות הברית (נכון לשנת 2012), זכאים לשרות הזה חולים המקבלים הרבה תרופות (לרב מעל 5), בגלל ריבוי מחלות (לרב מעל 3), ועולים ל-Medicare יותר מ-3000 דולר לשנה בתרופות שמכוסות על ידי "PART D" של חוק ה-Medicare לתרופות[4]
  2. בארץ, על פי דוח מבקר המדינה 61ב, יכולים להנות מהשרות כל החולים המבוגרים שמעל גיל 75 וצורכים מעל 8 תרופות
  3. בפועל, צרכני השרות שרוכשים אותו באופן פרטי בישראל, הם חולים שצורכים הרבה תרופות, שנרשמות על ידי מגוון רופאים, בשל ריבוי מחלות ואיכות חייהם פגועה. סבל גופני וחוסר תפקוד הם הגורמים העיקריים המביאים את החולים לרכוש שרותים פרטיים כאלה בישראל (מידע אישי)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. קישור
  2. קישור
  3. טיפול מרובה תרופות לקשישים
  4. קישור

המידע שבדף זה נכתב על ידי סימה לבני (יוצר\י הערך)