מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

סוכרת בישראל - תמונת מצב - Epidimiologic picture of diabetes in Israel

מתוך ויקירפואה

המדריך לטיפול בסוכרת
מדריךסוכרת.jpg
שם המחבר אניקה יפרח, ד"ר הדר ארדיטי, ד"ר ענבר צוקר, אורית בלומנפלד, פרופ' תמי שוחט
שם הפרק סוכרת בישראל - תמונת מצב
עורך מדעי ד"ר אביבית כהן, ד"ר עופרי מוסנזון, פרופ' איתמר רז
מאת המועצה הלאומית לסוכרת,
משרד הבריאות
מועד הוצאה 2015
מספר עמודים 394
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםסוכרת


ראו גם – סוכרת בישראל - Diabetes in Israel


מספר חולי הסוכרת נמצא בעלייה מהירה הן בארצות מפותחות והן בארצות מתפתחות. בין הגורמים לעלייה ניתן למנות את הזדקנות האוכלוסייה, עלייה במספר האנשים עם גורמי סיכון למחלה, כולל בעלי עודף משקל ואלה שאינם עוסקים בפעילות גופנית ושיפור תוחלת החיים של חולי סוכרת. על פי אומדנים שונים, מספר חולי הסוכרת מסוג 2 בעולם יגיע בשנת 2025 ל-319 מיליון, ועוד 418 מיליון יסבלו מהפרעה בהעמסת סוכר [1]. בישראל, כמו במדינות אחרות, סוכרת היא בין המחלות הכרוניות השכיחות ביותר ומהווה נטל כבד על מערכת הבריאות, על החולה ועל משפחתו.

מדדים שונים נמצאים בשימוש להערכת נטל תחלואה ממחלה כרונית כדוגמת סוכרת, ובהם: שיעורי היארעות והימצאות, שיעורים של סיבוכי המחלה, אשפוזים, תמותה ואובדן שנות חיים (Potential years of life lost). הנתונים בישראל לגבי סוכרת זמינים לחלק מהמדדים האלה, כפי שיפורט בהמשך.

נתוני היארעות

סוכרת מסוג 1 בילדים בגילאי 0-17 שנים: בשנת 1997 החל לפעול הרישום הלאומי לסוכרת מסוג 1 ביוזמה משותפת של רופאי ילדים מומחים באנדוקרינולוגיה והמרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם) [2].

במסגרת הרישום מדווחים כל המקרים החדשים של סוכרת מסוג 1 בגילאי 0-17 שנים. ממצאי הרישום מהשנים 1997-2012 מצביעים על עלייה מתמשכת בהיארעות סוכרת מסוג 1. מספר המקרים החדשים בשנת 1997 היה 161 ובשנת 2012 - 341. בשיעורים, זאת עלייה של 64%, מ-8.0 מקרים ל-100,000 ב-1997, ל-13.1 מקרים ל-100,000 בשנת 2012 (ראה תרשים 1). על פי נתוני הרישום בשנת 2012, שיעור ההיארעות היה 13.5 ל-100,000 בבנים ו-12.7 ל-100,000 בבנות. השיעורים היו דומים ביהודים (13.1 ל-100,000) ובערבים (13.2 ל-100,000). בחלוקה לקבוצות גיל, השיעור הגבוה ביותר דווח בקבוצת הגיל 10-14 שנים (17.0 ל-100,000). העלייה בשיעורי ההיארעות במהלך השנים נצפתה הן ביהודים והן בערבים, כאשר העלייה השנתית הממוצעת הייתה 3.6% ביהודים ו-4.0% בערבים[3]. העלייה בהיארעות סוכרת מסוג 1 בקבוצת הגיל 0-17 תוארה גם בארצות מערביות רבות אחרות. כך לדוגמה, בבריטניה, העלייה התקופתית בשיעורי ההיארעות של סוכרת מסוג 1 בגילאי 0-15 הייתה 63% במהלך 15 שנים, בבלגיה 46.5% ובפינלנד 70.5%‏[4].

מעבר לקבוצת הגיל 0-17, אין כיום בישראל נתונים לאומיים על מספר חולי הסוכרת החדשים המאובחנים בכל שנה. נתונים אלה קיימים בארצות אחרות והם תורמים להבנת מגמות התחלואה בסוכרת. כך לדוגמה, מספר החולים החדשים בגילאי 20 ומעלה שאובחנו בארצות הברית עלה מ-493,000 בשנת 1980 לכ-1,700,000 בשנת 2012. השיעורים עלו ב-123%,מ-3.3 ל-1,000 ל-7.8 ל- 1,000‏[5]. אם השיעורים בישראל היו דומים לאלה שבארצות הברית, היינו מצפים לכ-39,900 חולים חדשים בגילאי 20 ומעלה כל שנה.

תרשים 1. היארעות סוכרת מסוג 1 בקרב בני 0-17 שנים בישראל, 1997-2012 (שיעורים ל-100,000)

נתוני הימצאות

הנתונים המוצגים להלן מבוססים על התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל[6] וממצאים מסקרי בריאות לאומיים - סקר Israel National Health interview Survey) INHIS) מהשנים 2007-2010, סקר "ידע, עמדות והתנהגויות בריאות" (Knowledge Attitudes and Practices - KAP) מהשנים 2008-2009 שנערכו על ידי המלב"ם, וסקר בריאות 2009 שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ״ס).

תרשים 2. הימצאות סוכרת בישראל לפי גיל (בני 35 שנים ומעלה), התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, 2010-2012 (%)

הימצאות סוכרת על פי תכנית מדדי איכות

התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל החלה לפעול בשנת 2001. במסגרת התכנית נאסף מידע על מגוון מצבים רפואיים, לרבות מחלת הסוכרת, מכל ארבע קופות החולים במדינת ישראל. הדו״ח האחרון של תכנית מדדי האיכות פורסם בדצמבר 2013‏[6], ומציג את תוצאות המדדים לשנים 2010-2012. עד שנת 2010 הוגדר חולה סוכרת כחולה אשר רכש תרופות לטיפול בסוכרת בשלושה מרשמים בשנה לפחות (ההתייחסות היא הן לסוכרת מסוג 1 והן לסוכרת מסוג 2). לאחר מכן עודכנה ההגדרה של "חולה סוכרת" במטרה להעלות את הרגישות. ההגדרה המעודכנת מתבססת על מספר אפשרויות כפי שיפורט להלן.

תרשים 3. המצאות סוכרת מאובחנת ע"י רופא, לפי גיל, קבוצת אוכלוסייה ומין. סקר בריאות לאומי INHIS-2 ‏2007-2010‏ (%)
גברים
סוכרתישראל3.png
נשים
סוכרתישראל4.png

הגדרת חולה סוכרת: מבוטח אשר רכש לפחות שלושה מרשמים (בחודשים שונים) של תרופות לסוכרת או בעל תיעוד של רמת גלוקוז מעל 200 מ"ג/ד"ל (בשתי בדיקות שונות, בהפרש של לפחות 30 יום זו מזו) או בעל רמת HbA1c מעל 6.5%, בשנה שקדמה לשנת המדד. על פי הגדרה זו, בשנת 2012 חיו בישראל 458,769 חולי סוכרת,שהם 6.5% מכלל האוכלוסייה. שיעורים דומים נמצאו בגברים ובנשים (6.6% ו-6.5% בהתאמה). השימוש בהגדרה החדשה הביא לעלייה של כ-18% בהימצאות הסוכרת בישראל. בשנת 2010, שיעור ההימצאות על פי ההגדרה החדשה היה 5.9%, לעומת 5.0% על פי ההגדרה הקודמת[6].

תרשים 2 מציג את שיעורי ההימצאות של סוכרת בישראל בשנים 2010-2012, לפי גיל. שיעורי הסוכרת עולים עם הגיל, ומגיעים לשיא בקבוצת הגיל 75-84, עם ירידה בגילאי 85 ומעלה. בכל קבוצות הגיל נצפית עלייה הדרגתית בשיעורי הימצאות הסוכרת עם השנים.

יש להדגיש שמידע זה אינו מבטא את ההיקף המלא של המחלה היות שאינו כולל חולי סוכרת שאינם מאובחנים. במחקר בנפת חדרה שנערך בין השנים 2002-2007, נמצא כי 14.3% מחולי הסוכרת אינם מאובחנים[7]. בהנחה ששיעור זה קיים גם בכלל האוכלוסייה בישראל, האומדן של כלל חולי הסוכרת (מאובחנים ולא מאובחנים) לשנת 2012 הוא כ-535,320.

נתוני הימצאות מסקרי בריאות לאומיים - סקרי INHIS

סקרי INHIS הם סקרים לאומיים הנערכים באמצעות ראיונות טלפוניים על מדגם של כ-10,000 ישראלים בגילאי 21 ומעלה. סקרים אלה בוצעו על ידי המלב"ם בשנים 2003-2004 ו-2007-2010. הסקרים כוללים שאלות על מחלות כרוניות וביניהן סוכרת. הנתונים מבוססים על דיווח עצמי של המרואיין, בתשובה לשאלה "האם אובחנה אצלך סוכרת על ידי רופא?" הנתונים המוצגים להלן מבוססים על כ-10,000 מרואיינים בשנים 2003-2004 וכ-10,300 מרואיינים בשנים 2007-2010. השיעורים שוקללו לגיל בהתאם להתפלגות הגילאים של אוכלוסיית ישראל. על פי נתוני סקר iNHiS מהשנים 2007-2010, 8.3% מהאוכלוסייה בני 21 ומעלה (8.4% מהגברים ו-8.1% מהנשים) דיווחו על סוכרת שאובחנה אצלם על ידי רופא. זאת בהשוואה ל-6.3% בסקר מהשנים 2003-2004 (6.5% מהגברים ו-6.1% מהנשים). זוהי עלייה של כ-29% בגברים ו-36% בנשים. שיעור ההימצאות של סוכרת, לאחר שקלול לגיל ומין, היה 8.2% ביהודים ו-8.8% בערבים.

נתונים מסקר "ידע, עמדות והתנהגויות בריאות (KAP)"

בסקר KAP מהשנים 2008-2009, 8.2% מהאוכלוסייה בני 21 ומעלה אובחנו עם סוכרת, על פי דיווח עצמי. 8.5% מהגברים היהודים במדגם ו-7.6% מהנשים היהודיות דיווחו שאובחנה אצלם סוכרת. בערבים, השיעורים היו 8.5% בגברים ו-9.9% בנשים.

נתונים מסקר בריאות 2009

על פי נתוני סקר בריאות 2009 שבוצע ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקרב 8,728 משקי בית בישראל, הימצאות סוכרת בבני 25 ומעלה היא 8.5% (8.4% בגברים ו-8.7% בנשים). השיעורים בנשים ערביות היו גבוהים במיוחד -11.5%, לעומת 8.1% ביהודיות. יש לזכור כי בסקר זה רואיין בן משפחה אחד והוא דיווח על מצב הבריאות של שאר דיירי משק הבית.

נתוני ההימצאות מהמקורות שהוזכרו מציגים ערכים השונים במקצת אלה מאלה. הסיבה לכך היא היותם מבוססים על מדגמים ועל דיווח עצמי. עם זאת, כל המקורות מצביעים על עלייה שחלה בשיעורי ההימצאות של המחלה עם השנים.

הימצאות סוכרת לפי מין, גיל וקבוצת אוכלוסייה

על פי ממצאי סקר 2007-2010 INHIS, תבנית העלייה בשיעורי התחלואה עם הגיל שונה ביהודים ובערבים. בגברים יהודים, שיעורי הסוכרת נמוכים בקבוצות הגיל הצעירות (עד קבוצת הגיל 35-44) ולאחר מכן עולים בצורה עקבית עד 23.5% בבני 65 ומעלה. בגברים ערבים, השיעורים עולים עלייה חדה כבר בגילאי 35-44 שנים, ובבני 65 ומעלה השיעור מגיע ל-27.8%. מגיל 35 ואילך, השיעורים גבוהים בקרב ערבים מאשר ביהודים בכל קבוצות הגיל (ראו תרשים 3).

בנשים יהודיות, השיעורים עולים בעקביות עם הגיל עד ל-21.5% בבנות 65 ומעלה. בנשים ערביות נצפית עלייה חדה יותר עם הגיל, ובגילאים צעירים יותר. בבנות 45-54 מגיע השיעור ל-14.3% ובבנות 55-64, ל-32.2% (לעומת 12.3% ביהודיות). בבנות 65 ומעלה השיעור הוא 29.0%. בכל קבוצות הגיל, שיעורי הסוכרת גבוהים בנשים ערביות מאשר ביהודיות, כאשר הפער הגדול ביותר נצפה בגילאי 55-64 (תרשים 3).

השוואות בינלאומיות

בתרשים 4 מוצגת השוואה של שיעורי הימצאות סוכרת מתוקננים לגיל במספר מדינות OECD-n, כולל ישראל, נכון לשנת 2011. ניתן לראות כי השיעור המתוקנן לגיל בישראל (7.6%) נמצא מעט מעל הממוצע של מדינות ה-OECD ‏(6.9%) ‏[8].

תרשים 4. שיעורי הימצאות סוכרת מתוקננים לגיל בארצות נבחרות מארגון ה-OECD‏ 2011 (אחוזים)

אומדנים להימצאות סוכרת בשנים הבאות

בהנחה ששיעורי התחלואה בסוכרת בקרב קבוצות הגיל השונות יישארו דומים לאלה של שנת 2012, המספר הכולל של החולים בישראל (מאובחנים ולא מאובחנים) בשנת 2030 צפוי להגיע לכ-957,600 מקרים (מהם כ-718,200 מאובחנים וכ-239,400 שאינם מאובחנים). בהנחה ששיעורי התחלואה בסוכרת ימשיכו לעלות, מספר החולים צפוי להגיע בשנת 2030 למעל מיליון מקרים.

בשנת 2014 הוקם רישום לאומי לסוכרת במרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, בשיתוף כל קופות החולים. המטרה העיקרית של הרישום היא להעריך לאורך זמן את מצב התחלואה בסוכרת בישראל, וזאת כדי לאפשר תכנון שירותי בריאות ובניית תוכניות למניעת המחלה וסיבוכיה באוכלוסייה. ההגדרה של חולה סוכרת הותאמה להגדרות של התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה. נתוני הרישום עתידים לתת מידע על מספר המקרים החדשים של חולי סוכרת המאובחנים בשנה (שיעור היארעות), בנוסף למידע על מספר חולי הסוכרת הקיימים (שיעור הימצאות).

סיבוכי סוכרת

כיום, אין בישראל נתונים לאומיים על שיעורי היארעות והימצאות של סיבוכי סוכרת כגון רטינופתיה, נפרופתיה וקטיעות גפיים בקרב חולי סוכרת. מהנתונים הקיימים ניתן להעריך את חלקם של חולי הסוכרת מכלל החולים במצבים שיכולים להיגרם גם על ידי סוכרת. כך לדוגמה, על פי הנתונים מהשירות לעיוור במשרד הרווחה, 25.7% מהמקרים שהוכרו כעיוורים בקבוצת הגיל 41-65 היו על רקע רטינופתיה סוכרתית. מנתוני הרישום לדיאליזה ניתן להעריך את הנטל של נפרופתיה סוכרתית. מכלל החולים החדשים שהחלו דיאליזה בשנת 2013 (1,462 חולים חדשים), ל-44.9% (656 חולים) נרשמה מחלת הסוכרת כסיבה שגרמה לאי ספיקת הכליות הסופנית.

בהיעדר נתונים על שיעור ההיארעות של נפרופתיה בחולי סוכרת, חושב אומדן המבוסס על דוח התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל לשנים 62010-2012 ועל הנתונים מרישום הדיאליזה לאותן השנים, לגבי חולים שהחלו דיאליזה כאשר מחלת הסוכרת נרשמה כמחלה הראשונה שגרמה לאי-ספיקת הכליות. על פי אומדן זה, שיעור חולי הסוכרת שהחלו טיפול בדיאליזה בשנת 2012 היה 146.2 ל-100,000. בהשוואה לאומדן שחושב לשנת 2010 (185.1 ל-100,000), נצפתה ירידה של כ-21% (ראו פרק: "אפידמיולוגיה של נפרופתיה סוכרתית"). לגבי קטיעות גפיים בקרב חולי סוכרת, מקור הנתונים הוא מאגר האשפוזים המתנהל במשרד הבריאות. בשנים 2010-2012, כ-69% מכלל הקטיעות של גפיים תחתונות שבוצעו, למעט קטיעות כתוצאה מטראומה, היו לחולי סוכרת. 923 חולי סוכרת עברו קטיעות בגפיים התחתונות בשנת 2012. אחוז הקטיעות הגבוה ביותר (37% מהקטיעות) בוצע בגילאי 75 ומעלה[9].

בנוסף לנתונים אלה, ניתן לקבל מידע חלקי על סיבוכי סוכרת לפי דיווח עצמי. מסקרי 2003-2004 INHIS ו-2007-2010, על 893 מרואיינים שמסרו כי אובחנו על ידי רופא כחולים בסוכרת היה קיים מידע נוסף. 22.3% מסרו כי הם סובלים מבעיית ראייה כתוצאה מסוכרת, 3.4% מפגיעה בגפיים ו-0.5% מבצעים דיאליזה.

שימוש בשירותי בריאות

הנתונים על שימוש בשירותי בריאות נלקחו מסקר INHIS ‏ 2007-2010. נתונים אלה מצביעים על שיעור גבוה בהרבה של ביקורים אצל רופא, ביקורים בחדר מיון ואשפוזים בקרב חולי סוכרת, בהשוואה למרואיינים ללא סוכרת, גם אחרי תקנון לגיל. 58.7% מחולי הסוכרת ביקרו אצל רופא המשפחה בחודש האחרון, בהשוואה ל-37.8% מהמרואיינים ללא סוכרת (OR=2.2, 95ֵֵ% CI=19-2.5) מחולי הסוכרת ביקרו בחדר מיון בחודש האחרון לעומת 2.5% מהמרואיינים ללא סוכרת (OR=1.9, 95ֵ% CI=1.3-3.8); ו-25.8% מחולי הסוכרת אושפזו ללילה אחד או יותר בשנה האחרונה, בהשוואה ל-12.3% מהמרואיינים ללא סוכרת (1.7-2.4=0R=2.0, 95% CI).

מדד DALY וההוצאה הלאומית על הטיפול בסוכרת

ארגון הבריאות העולמי בחן את נטל התחלואה של 100 מחלות שונות ביותר מ-200 מדינות. המדד שבו השתמשו בהערכה זאת הוא DALY ‏ ( Disability Adjusted Life Years) אשר מחבר שני מדדים YLL ‏ (Years of life Lost) ו-YLD ‏ (Years of life Lived with Disability). ערכו של ה-DALY הוא סכום השנים שאבדו עקב נכות פיזית או נפשית ו/או מוות בטרם עת. לפי אומדן לשנת 2012, אבדו בישראל כ-71,900 "שנות בריאות" בגלל סוכרת, שהן 4.7% מכלל "שנות הבריאות" שאבדו באותה שנה בישראל. להשוואה, ערכי DALYS מסוכרת כאחוז מסך DALYS הם 2.3% בצרפת, 2.2% ביוון ו-3.0% בארצות הברית[10].

בישראל, במחקר שנערך בשנת 2006 בשירותי בריאות מכבי במטרה להעריך את העלות הרפואית הישירה של מספר מחלות, נמצא ש-3.5% מכלל ההוצאה הלאומית של קופות החולים ניתן לייחס לסוכרת[11].

תמותה מסוכרת

סוכרת היא סיבת המוות הרביעית מבין סיבות המוות בישראל. בשנת 2011, 5.4% מכלל הפטירות בישראל (2,196 פטירות) היו מסוכרת. שיעורי התמותה המתוקננים לגיל היו גבוהים בערבים מאשר ביהודים: פי 2 בגברים ערבים לעומת יהודים, ופי 2.5 בנשים ערביות בהשוואה ליהודיות (תרשים 5)‏[12]. שיעורי התמותה מסוכרת עולים בצורה חדה עם הגיל בכל קבוצות האוכלוסייה, במיוחד לאחר גיל 75. בכל קבוצות הגיל, השיעורים גבוהים יותר בערבים (גברים ונשים) מאשר ביהודים (תרשים 6).


תרשים 5. שיעורי תמותה מסוכרת לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, 2011. שיעורים ל-100,000 מתוקננים לגיל


תרשים 6. שיעורי תמותה מסוכרת לפי גיל, מין וקבוצת אוכלוסייה, 2011


מגמות בתמותה: בין השנים 1997- 1980, עלו שיעורי התמותה מסוכרת בכל קבוצות האוכלוסייה: יהודים, ערבים, גברים ונשים. עיקר העלייה הייתה בין השנים 1995-1997 (עלייה ב-82% בגברים יהודים, 99% בנשים יהודיות, 69% בגברים ערבים ו-60% בנשים ערביות). חלק מהעלייה מוסבר בשינויים שחלו בשיטות הרישום והקידוד של סיבות המוות בשנים אלו. בין השנים 1997-2011, ירדו שיעורי התמותה מסוכרת בכ-39% בגברים יהודים, בכ-40% בנשים יהודיות, בכ-25% בגברים ערבים ובכ-14% בנשים ערביות[12] (תרשים 7).


תרשים 7. מגמות בתמותה מסוכרת לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, 1980-2011 (שיעורים ל-100,000 מתוקננים לגיל)


תרשים 8. תמותה מסוכרת בישראל ובמדינות נבחרות ב-OECD, שנת 2010 (או השנה הקרובה ביותר), לפי מין (שיעורים מתוקננים לגיל)

תמותה מסוכרת: השוואות בינלאומיות

ישראל ממוקמת במקום השני בתמותה מסוכרת בין מדינות ה-OECD (אחרי מקסיקו), הן בגברים והן בנשים (תרשים 8). יש לציין כי ההבדל בין ישראל ליתר המדינות נובע כנראה בחלקו גם משיטות שונות לרישום ולקידוד סיבות המוות, לדוגמה נטייה בישראל, לעומת מדינות אחרות, לרשום בתעודת הפטירה את הסוכרת כסיבת המוות היסודית, כאשר ברקע יש תחלואה במחלות לב וכלי דם.

סיכום

באמצעות המדדים השונים ניתן להעריך את הנטל הכבד של התחלואה בסוכרת על בריאות האוכלוסייה ומערכת הבריאות. סוכרת היא ללא ספק בעיה מרכזית בבריאות הציבור, בפרט לאור הצפי שמספר החולים יגדל מעבר לגידול הטבעי של האוכלוסייה. עובדה זו מחייבת השקעה רבה יותר בכל רמות המניעה.

ביבליוגרפיה

  1. Van Dieren S, Beulens JW, van der Schouw YT, Grobbee DE, Neal B. The global burden of diabetes and its complications: an emerging pandemic. Eur J Cardiovasc Prev Rehabil. 2010;17, Suppl 1:S3-8.
  2. Koton S and the Israel IDDM Registry Study Group - IIRSG. Incidence of type 1 diabetes mellitus in the 0- to 17-yr-old Israel population, 1997-2003.Pediatr Diabetes. 2007; 8:60-6.
  3. Blumenfeld O, Dichtiar R, Shohat T; The Israel IDDM Registry Study Group (IIRSG). Trends in the incidence of type 1 diabetes among Jews and Arabs in Israel. Pediatr Diabetes. 2013 Nov 27. doi: 10.1111/pedi.12101. [Epub ahead of print]
  4. Patterson CC, Dahlquist GG, GyUrUs E, Green A, Soltesz G; EURODIAB Study Group. Incidence trends for childhood type 1diabetes in Europe during 1989-2003 and predicted new cases 2005-20: a multicentre prospective registration study. Lancet. 2009; 373:2027-33.
  5. Centers for Disease Control and Prevention. National Diabetes Statistics Report: Estimates of Diabetes and Its Burden in the United States, 2014. Atlanta, GA: US Department of Health and Human Services; 2014.
  6. 6.0 6.1 6.2 תכנית מדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל http://www.israelhpr.org.il/1043/470.htm
  7. Dr Ofra Kalter-Leibovich, personal communication
  8. OECD (2013). Health at a Glance 2013: OECD Indicators, OECD Publishing. http://dx.doi.org/10.1787/health_glance-2013-en
  9. נתונים באדיבות אגף המידע, מינהל מידע ומחשוב, משרד הבריאות, יולי 2014
  10. World Health Organization. The Global Burden of Disease. 2012 update. World Health Organization, Health statistics and information systems, 2014. http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/estimates/en/index2.html
  11. Chodick G, Porath A, Alapi H, Sella T, Flash S, Wood F, Shalev V. The direct medical cost of cardiovascular diseases, hypertension, diabetes, cancer, pregnancy and female infertility in a large HMO in Israel. Health Policy 2010; 95: 271-276.
  12. 12.0 12.1 בריאות 2013. המרכז הלאומי לבקרת מחלות ואגף המידע, משרד הבריאות. פרסום 354, 2014

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי אניקה יפרח, ד"ר הדר ארדיטי, אורית בלומנפלד, פרופ׳ תמי שוחט, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות (יוצר\י הערך)


מו"ל - The Medical Group Themedical.png עורכים מדעיים - דר' עופרי מוסנזון, פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני