מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

סוכרת והחולה הכירורגי - Diabetes and the surgical patient

מתוך ויקירפואה

כותרתהכנתחולה.jpg
עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק הכנת חולה לניתוח
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםסוכרת

כללי

חולי סוכרת חשופים יותר לסיבוכים לאחר ניתוח עקב חוסר איזון ברמת הסוכר בדם. בחולי סוכרת בלתי מאוזנים נמצא: ירידה ברמת החיסון, פגיעה בריפוי פצע, נטייה לפתח קטואצידוזיס, הפרעות באלקטרוליטים ושיבוש מערך הנוזלים בגוף. איזון הסוכרת מקטין משמעותית את שיעור הסיבוכים הללו. חולה העובר ניתוח, מפתח לטווח הקצר עמידות לאינסולין ובמקביל הוא מיצר סוכר ביתר בתהליך הגלוקונאוגנזיס (ראו פרק חבלות - התגובה לטראומה). לכן, הטיפול בסוכרת שלו קשה יותר ומחייב מעקב רצוף. חולי הסוכרת מתחלקים לחולים המטופלים התרופות פומיות וחולים המטופלים באינסולין. לכל חולה סוכרת יש להתייחס בנפרד בהתאם לרמת הסוכר שלו משקלו והטיפול שקיבל לפני הניתוח:

חולה סוכרת מסוג 2 (NIDDM)

חולה עם סוכרת מסוג 2 העובר ניתוח ביום הניתוח מפסיק את התרופות הפומיות שמקבל. הוא מודד את רמת סוכר בבוקר, עם רמת הסוכר בדם היא מתחת ל-250 מג'%, החולה יקבל עירוי של תמיסת סוכר 5%, בקצב של 100 סמ״ק/שעה או 50 גרם ל-10 שעות.

עם רמת הסוכר בדם היא מעל 250 מג'%, הוא יקבל עירוי של תמיסת סוכר 5% ו-5 יחידות של אינסולין רגיל בקצב של 100 סמ״ק/שעה. חשוב לעקוב באופן רציף אחר רמות הסוכר בדם בזמן הניתוח ולאחריו. הרמה הרצויה היא 140–180 מג'% סוכר בדם, מעל 250 מג'% סוכר בדם צריך להוסיף אינסולין.

חולה סוכרת המטופל באינסולין

חולה כזה חייב להמשיך לקבל אינסולין סביב הניתוח. בניתוחים קצרים, החולה ממשיך לקבל ביום שלפני הניתוח את המנה השגרתי של האינסולין שהוא רגיל לקבל. ביום הניתוח, מפסיקים את האינסולין ונותנים גלוקוז 5% 100 סמ"ק/ שעה ובמקביל עוקבים אחר רמת הסוכר בדם. האם רמת הסוכר היא מעל 250 מגי% נותנים 6 יחידות אינסולין בעל טווח פעולה קצר תת-עורי (SC), יש לזכור ששיא פעילות האינסולין היא כעבור שעתיים ועד שש שעות תלוי בסוג האינסולין. ככל שטווח הפעולה קצר יותר ניתן לשלוט על רמות הסוכר טוב יותר.

בחולים עם סוכרת קשה לאיזון אפשר לתת אינסולין וסוכר יחד באותה שקית. מקובל להשתמש בגלוקוז 5% 1000 סמ״ק עם יחידת אינסולין ל-4 גרם סוכר (12 יחידות בשקית של ליטר 5% גלוקוז). קצב מתן התמיסה נקבע בהתאם לרמת הסוכר בדם. הקצב ממוצע הוא 100 סמ״ק לשעה. גישה אחרת לטיפול בחולים העמידים לטיפול שגרתי היא מתן אינסולין דרך הוריד בעירוי נפרד בעזרת מכשיר ה-IVAC, ותמיסת סוכר בנפרד. הקצב המקובל הוא 100 סמ"ק בשעה. בכל שעה מבצעים בדיקת סוכר בדם וטיטרציה של האינסולין בהתאם. הטיפול נמשך עד שהחולה מתחיל לאכול ואז חוזרים לתצרוכת האינסולין הרגילה שלו.

ראו גם



המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד מרכז רפואי מאיר, כפר סבא (יוצר\י הערך)