מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

סרטן הערמונית - מניעה - Prostate cancer - prevention

מתוך ויקירפואה

סרטן הערמונית - מניעה
Prostate cancer - prevention
Prostate cancer with Gleason pattern 4 low mag.jpg
יוצר הערך ד"ר מיכאל ויינריב, ד"ר ניקולא מבג'יש
TopLogoR.jpg
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםסרטן הערמונית

סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר וגורם המוות השני בשכיחותו בקרב גברים בעולם המערבי. שכיחותו הגבוהה וקצב התפתחותו האיטי יחסית, מקנים לסרטן הערמונית הזדמנות אידאלית לפיתוח שיטות מניעה תרופתיות ותזונתיות. בספרות הרפואית פורסמו עדויות מוצקות ליכולת מניעת סרטן הערמונית.
המונח מניעת סרטן (Chemoprevention) נכנס לספרות הרפואית באמצע שנות השבעים. המטרה במניעת הסרטן היא שבאמצעות מתן תכשיר טבעי או סינתטי לאנשים בריאים ניתן יהיה למנוע או לעכב את התפתחות הגידול הסרטני. לאחרונה קיבל הטיפול המונע לסרטן הערמונית חשיבות רבה לנוכח העובדה שהמחלה מאובחנת בשכיחות גבוהה יותר. בקרב הגבר המערבי הסיכוי לחלות בסרטן הערמונית יכול להגיע עד 18% במהלך החיים. בעקבות פרסום תוצאות המחקר ה- prostate cancer prevention trial ‏(PCPT) עלתה ההתעניינות בטיפול מונע אף יותר.[1]

בשונה מגידולים ממאירים אחרים, סרטן הערמונית הוא אחת הממאירויות שבה קיימת רשימה ארוכה של תכשירים בעלי פוטנציאל להוריד את הסיכון למחלה ורשימת התכשירים למניעת סרטן הערמונית הולכת ומתארכת. עם זאת, עקב התקדמות איטית של המחלה קיימת בעייתיות בעריכת מחקרים לבדיקת תכשירים חדשים ובגיוס מספר רב של מטופלים למשך זמן ממושך. מבין התכשירים המבטיחים הקיימים למניעת סרטן הערמונית אפשר למצוא את: מעכבי 5α-Reductase, תרופות אנטי-דלקתיות לא סטרואידליות (NSAIDs), תוספים תזונתיים וויטמינים. כיום קיימת עדות מדעית משכנעת שמעכבי אנזימי ה- 5α-Reductase יכולים להפחית את שכיחות סרטן הערמונית.

מעכבי 5a-Reductase

אנזים ה- 5α-Reductase אחראי על הפיכת טסטוסטרון לצורתו הפעילה יותר, דיהידרוטסטוסטרון (DHT), שהוא האנדרוגן העיקרי בתוך הערמונית.[2] על כן, מעכבי אנזים זה יורידו משמעותית את רמות DHT. כיום, נמצאות שתי תרופות ממשפחה זו בשימוש קליני: Finasteride שהינה מעכבת של האנזים 5α-Reductase מסוג 2, ו- Avodart‏ (Dutasteride) המעכבת את שני סוגי האנזימים, 1 ו- 2.

בשנות ה- 90 המוקדמות נכנסה Finasteride כנציגה ראשונה של משפחה זו לשוק התרופות, לטיפול בתסמינים של מערכת השתן התחתונה (LUTS). לנוכח המידע המצטבר של תפקיד האנדרוגנים ביצירה ובהתפתחות סרטן הערמונית, עלה הרעיון לשימוש בתרופה זו למניעת התהליך הסרטני. ההוכחה על יכולת התרופה למנוע סרטן הערמונית התקבלה ממחקר ה- PCPT שהחל ב- 1993 ותוצאותיו דווחו ב- 2003.[1] במחקר זה חולקו 18,882 גברים עם רמות אנטיגן סגולי של הערמונית (Prostate specific antigen - PSA) נמוכות מ- 3ng/ml ובדיקה רקטלית תקינה, באופן אקראי לקבלת 5 מ"ג Finasteride ליום או לקבלת אינבו. המחקר הסתיים כ- 15 חודשים לפני תום המועד בגלל השגת יעד העבודה שהיה ירידה בשכיחות סרטן הערמונית באוכלוסייה הנחקרת. במחקר זה הושגה ירידה של כ- 25% בסיכון לחלות בסרטן הערמונית (18.4% לעומת 24.4%). עם זאת, הירידה בשכיחות הסרטן הושגה בגידולים בדרגה נמוכה (Gleason 6 ומטה), לעומת זאת נצפתה עליה מסוימת (6.4% לעומת 5.1%) בשכיחות סרטן בגידולים בדרגה גבוה (Gleason 7 ומעלה).[1]

בעבודות פרה-קליניות הראתה Avodart השפעה חיובית בעיכוב סרטן הערמונית.[3] בעבודה קלינית שבה קיבלו גברים העוברים כריתה נרחבת (רדיקלית) של הערמונית, Avodart לפני הניתוח, נפח הגידולים קטן.[4] נוסף על כך, במחקר רחב היקף אחר שבו ניתנה Avodart בחולים עם הגדלה שפירה של הערמונית לטיפול בתסמינים של דרכי השתן התחתונות, התקבלה ירידה משמעותית בשכיחות סרטן הערמונית.[5] עבודה זו הובילה לתכנון המחקר Reduction by Dutasteride of prostate cancer events ‏(REDUCE) לבדיקת יכולתה של Avodart למנוע סרטן הערמונית.[6].

תרופות NSAIDs

עדויות פרה-קליניות מרמזות ש- NSAIDs ובמיוחד מעכבי COX-2 גורמות לאפופטוזיס בשורות תאי סרטן הערמונית.[7] תוצאות משניות של מחקרים קליניים אחרים (שאינם על סרטן הערמונית), רמזו על השפעתם במניעת סרטן הערמונית באופן משמעותי.[8] לפני הפסקת השיווק של Rofecoxib עקב עלייה בסיכון למחלות קרדיו-וסקולריות, הייתה תרופה זו במחקר קליני ב- Phase III למניעת סרטן הערמונית.

ליקופן (Lycopene)

ליקופן הוא סוג של קרוטנואיד (Carotenoid) הנמצא במגוון מוצרי מזון כולל עגבניות ואבטיחים. מחקרים אפידמיולוגיים שונים הראו קשר בין צריכת ליקופן וסיכון נמוך יותר לחלות בסרטן הערמונית. יש לציין, שתוצאות המחקרים נמצאות בוויכוח מתמיד, כיוון שחלקם מראים חוסר השפעה על הסיכון לסרטן הערמונית ואחרים מראים ירידה משמעותית בסיכון לסרטן הערמונית. העבודה המשמעותית בנושא הזה באה מ- Health professionals follow-up study‏.[9] מחקר זה כלל כ- 47,000 אנשים מתוכם אובחנו 2,481 גברים עם סרטן הערמונית. נמצא כי צריכת ליקופן נמצאת במתאם לסיכון נמוך לחלות בסרטן הערמונית. במחקר נוסף - Prostate, lung, colorectal and ovarian cancer study - נבדקו 1,338 גברים עם סרטן הערמונית, ונמצאה השפעה מגנה של ליקופן בחולי סרטן ערמונית תורשתי, אך לא נצפתה השפעה מגנה שלו באוכלוסייה הכללית.[10] למרות המסקנות הלא חד-משמעיות של עבודות על השפעת הליקופן במניעה, מספר רב של גברים צורכים מוצרים המכילים ליקופן על דעת עצמם כדי להוריד את הסיכון לסרטן הערמונית.

הפחתת שומן ובשר אדום בדיאטה

דיאטות מערביות מכילות כמויות גבוהות של שומן מן החי ובשר אדום הקשורים לסיכון גבוה לחלות בסרטן הערמונית.[11] לעומת זאת, התפריט האסייתי אינו מכיל מרכיבים אלו ושכיחות סרטן הערמונית באזור זה נמוכה בהרבה משכיחותו מהעולם המערבי. ההבדל בסיכון לחלות בסרטן הערמונית בין ארצות המערב לבין ארצות מזרח אסיה מגיע עד פי 20.[12]

α-Tocopherol

‏α-Tocopherol היא הצורה הפעילה ביותר של ויטמין E. קיימות עדויות שתרכובת זו יכולה למנוע סרטן ערמונית במספר מסלולים. יש נתונים פרה-קליניים התומכים בכך.[13] במחקר קליני גדול למניעת סרטן הריאות נצפתה ירידה של כ- 30% בסיכון לחלות או למות מסרטן הערמונית.[14] שימוש בתכשיר זה הראה סיכון גבוה יותר לאי-ספיקת לב בחולים הנמצאים בסיכון גבוה למחלות קרדיאליות.[15]

סלניום

סלניום (Selenium) הוא אחד מיסודות הקורט. עדויות אפידמיולוגיות מצביעות על כך שנוכחות של סלניום בקרקע חקלאית מורידה את הסיכון לסרטן הערמונית.[16] מחקרים פרה-קליניים בחיות תומכים בכך.[17] במחקר קליני ב- Phase III למניעת סרטן העור, אחת התוצאות הנלוות הייתה ירידה ב- 49% בשכיחות סרטן הערמונית באנשים שקיבלו סלניום בדיאטה שלהם.[18]

בעקבות התוצאות הללו, באה העבודה The selenium and vitamin E cancer prevention trial‏ (SELECT), שהחלה ב- 2003 כמחקר III Phase כדי לבדוק את יעילות הטיפול המשולב למניעת סרטן הערמונית. המחקר אמור להסתיים ב- 2013 ובו מעריכים השתתפות של כ- 33,000 גברים.[19]

חומרים נוספים

שני חומרים נוספים המוזכרים כמורידים סיכון לסרטן הערמונית הם תה ירוק ומוצרי סויה. מוצרי סויה זכו לתשומת לב בגלל השתייכותם לקבוצת החומרים בעלי פעילות אסטרוגנית מסוימת, היכולים להגן באמצעות הפעילות ההורמונלית שלהם. התה הירוק הוא חומר נוסף שכעת נבדק בעבודות אפידמיולוגיות.

ביבליוגרפיה

  1. 1.0 1.1 1.2 Thompson IM, Goodman PJ, Tangen CM, et al. The influence of Finasteride on the development of prostate cancer. NEJM 2003;349:215-224
  2. McConnell JD. Prostatic growth: new insights into hormonal regulation. Br J Urol 1995;76:(Suppl 1):5-10
  3. Iczkowski KA, Qiu J, Qian J, et al. The dual 5-alpha-reductase inhibitor Dutasteride induces atrophic changes and decreases relative cancer volume in human prostate. Urology 2005;65:76-82
  4. Gleave M, Qian J, Andreou C, et al. The effects of the dual 5alpha-reductase inhibitor Dutasteride on localized prostate cancer-results from a 4-month pre-radical prostatectomy study. Prostate 2006;66:1674-1685
  5. Andriole GL, Roehrborn C, Schulman C, et al. Effect of Dutasteride on the detection of prostate cancer in men with benign prostatic hyperplasia. Urology 2004;64:537-541, Discussion 542-533
  6. Andriole G, Bostwick D, Brawley O, et al. Chemoprevention of prostate cancer in men at high risk: rationale and design of the reduction by Dutasteride of prostate cancer events (REDUCE) trial. J Urol 2004;172:1314-1317
  7. Dandekar DS, Lopez M, Carey RI, et al. Cyclooxygenase-2 inhibitor celecoxib augments chemotherapeutic drug-induced apoptosis by enhancing activation of caspase-3 and -9 in prostate cancer cells. Int J Cancer 2005;115:484-492
  8. Dasgupta K, Di Cesar D, Ghosn J, et al. Association between nonsteroidal anti-inflammatory drugs and prostate cancer occurrence. Cancer J 2006;12:130-135
  9. Giovannucci E, Rimm EB, Liu Y, et al. A prospective study of tomato products, lycopene, and prostate cancer risk. J Natl Cancer Inst 2002;94:391-398
  10. Kirsh VA, Mayne ST, Peters U, et al. A prospective study of lycopene and tomato product intake and risk of prostate cancer. Cancer Epidemiol Biomarkers Prev 2006;15:92-98
  11. Kolonel LN, Nomura AM, Cooney RV. Dietary fat and prostate cancer: current status. J Natl Cancer Inst 1999;91:414-428
  12. Whittemore AS, Kolonel LN, Wu AH, et al. Prostate cancer in relation to diet, physical activity, and body size in blacks, whites, and Asians in the United States and Canada. J Natl Cancer Inst 1995;87:652-661
  13. Ni J, Wen X, Yao J, et al. Tocopherol-associated protein suppresses prostate cancer cell growth by inhibition of the phosphoinositide 3-kinase pathway. Cancer Res 2005;65:9807-9816
  14. Heinonen OP, Albanes D, Virtamo J, et al. Prostate cancer and supplementation with alpha-tocopherol and beta-carotene: incidence and mortality in a controlled trial. J Natl Cancer Inst 1998;90:440-446
  15. Lonn E, Bosch J, Yusuf S, et al. Effects of long-term vitamin E supplementation on cardiovascular events and cancer: a randomized controlled trial. Jama 2005;293:1338-1347
  16. Chan JM, Gann PH, Giovannucci EL. Role of diet in prostate cancer development and progression. J Clin Oncol 2005;23:8152-8160
  17. Diwadkar-Navsariwala V, Prins GS, Swanson SM, et al. Selenoprotein deficiency accelerates prostate carcinogenesis in a transgenic model. Proc Natl Acad Sci USA 2006;103:8179-8184
  18. Clark LC, Marshall JR. Randomized, controlled chemoprevention trials in populations at very high risk for prostate cancer: Elevated prostate-specific antigen and high-grade prostatic intraepithelial neoplasia. Urology 2001;57:185-187
  19. Klein EA, Thompson IM, Lippman SM, et al. SELECT: the selenium and vitamin E cancer prevention trial. Urol Oncol 2003;21:59-65

קישורים חיצוניים



המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מיכאל ויינריב, המחלקה האורולוגית, המרכז הרפואי מאיר, כפר סבא, הפקולטה ע”ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב; ד"ר ניקולא מבג'יש, המחלקה האורולוגית, המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי, תל אביב, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב (יוצר\י הערך)


פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, יוני 2008, גיליון מס' 141, מדיקל מדיה