מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

פרוביוטיקה - Probiotic

מתוך ויקירפואה

פרוביוטיקה
Probiotic
יוצר הערך שרית עטיה שמואלי – דיאטנית קלינית
וד"ר רון שאול
TopLogoR.jpg
 

חיידקים פרוביוטיים מוגדרים כחיידקים, שכאשר הם נבלעים, יש להם אפקט חיובי במניעה ובטיפול במצבים פתולוגיים ספציפיים. חיידקים אלו חייבים להיות לא רעילים ולא גורמי מחלות, הם חייבים לשמור על חיותם (Viability) בזמן האחסון ולשרוד במעבר בקיבה ובמעי הדק. רוב החיידקים הפרוביוטיים הם ממקור אנושי, ובעיקר חיידקי חומצה לקטית (המשמשים בתעשיית החלב) וביפידובקטריה. במחקר היום מסתמנת מודעות הולכת וגוברת לחשיבות של תת-זנים לטיפול במצבים ספציפיים.

היסטוריה ומקור הפרוביוטיקה

תעשיית היוגורט נולדה לפני שנים רבות עת היו מטמינים את כדי החלב באדמה, בהיעדר מקררים, כדי לשמור עליו. בתהליך של תסיסה נוצרו חיידקים שהקנו לחלב עמידות והגנו עליו מפני התפתחות של חיידים פתוגניים.

בתרבויות קדומות היתה ליוגורט הילה של "בריאות". באותה עת, שלמדע הפרוביוטיקה לא היה עדיין שם, לא חקרו אותו במעבדה, לא גידלו תרביות, לא נתנו שמות לזני החיידקים הידידותיים ולא פרסמו מחקרים מדעיים בעיתונים.

בשנת 1907 צפה אליה מצ'ניקוב (לימים, חתן פרס נובל לחקר ההזדקנות), שעבד באותה עת במכון פסטר בפאריז, בעמי הבלקן ובהרגלי האכילה שלהם, ויצר את הזיקה המדעית הראשונה בין בריאות ליוגורט. מצ'ניקוב קשר בין צריכה מרובה של יוגורט לתוחלת החיים הארוכה של עמי הבלקן,[1] וטען שכאשר מתסיסים חלב עם חיידקי לקטובצילוס ניתן לעכב את הצמיחה של החיידקים הפתוגניים במעי, ובכך לשנות את הרכב אוכלוסיית החיידקים ולהעשיר את המעי בחיידקים ידידותיים. כרופא חוקר, המשוכנע בהשערתו, שימש מצ'ניקוב שפן ניסיון של עצמו. הוא החל שותה חלב חמוץ, שהותסס על ידי חיידקים, וטען לבריאות מופלגת. כמותו, ובהשפעתו, החלו רופאים פאריזאים רושמים למטופליהם "חלב חמוץ".

אף שמעולם טענתו של מצ'ניקוב לא הוכחה מדעית, היא היתה ללא ספק נקודת הפתיחה למדע הפרוביוטיקה. אך נראה כי החוקר הקדים את זמנו. כאשר הוא נפטר, כמה שנים מאוחר יותר, נפסק גם העיסוק המדעי בנושא החיידקים הידידותיים.

מאז ועד ימינו, שבהם אנו פועלים על סמך עובדות מדעיות, התפתח תחום הפרוביוטיקה בצורה מרשימה. ממסורת עתיקה של שימוש בחיידקים ידידותיים במזון התפתח התחום למדע מכוון המשכלל את החיידקים הידידותיים כתורמים לבריאותנו, ולגישה מדעית שופעת מחקרים שנמצאים בראש פירמידת ההוכחה המדעית ומראים את התועלות הבריאותיות הרבות שנושאים החיידקים הידידותיים לאדם.

ההגדרה המדעית של הפרוביוטיקה

פירוש השם פרוביוטיקה. פרו=בעד; ביוטיקה=חיים.

לפי ההגדרה המדעית, הפרוביוטיקה היא "תרבית חיידקים, שניתנת לבעל חיים או לאדם, ומשפיעה לטובה על הגוף באמצעות השפעה על פלורת המעיים".[2]

הגדרת חיידק פרוביוטי

היום רחב השימוש בחיידקים פרוביוטיים בתעשיית המזון, וכאשר בוחרים בחיידק, לשימוש במוצר פרוביוטי, עליו לענות על מספר קריטריונים:[3]

  • להיות מצוי באופן טבעי במעי האדם - הזנים הפרוביוטיים הנבחרים בודדו מפלורת מעיים וגודלו במעבדה
  • בעל יכולת הישרדות בתנאי מערכת העיכול – על החיידק הפרוביוטי לשרוד את חומציות הקיבה ההרסנית עבור מרבית האורגניזמים, ואת זרם מיצי הלבלב והמרה בתריסריון
  • בעל יכולת היצמדות למוקוזת המעי ולתאי האפיתל
  • בעל הוכחות מדעיות לתועלתו הבריאותית
  • בטוח לשימוש

פלורת המעיים

פלורת המעיים של האדם מהווה מערכת אקולוגית פתוחה המורכבת ממאות משפחות של חיידקים שחיות בסימביוזה עם הגוף המאכסן, ובינן לבין עצמן. פלורת המעיים מהווה 2-1 ק"ג ממשקל הגוף וקיימים בה כ-400 זני חיידקים.

באנשים בריאים מהווים אפיתל המעי והפלורה "מחסום" יציב מפני פלישת מיקרואורגניזמים פתוגניים ומרכיבים מזיקים מחלל המעי לדם - מחסום המבטיח במצבו האופטימלי הגנה ועמידות חיסונית.[4]

מנגנוני הפעולה המורכבים של אותו מחסום כוללים:

  • שמירה על איזון, לטובת חיידקים מועילים, המתקיים בזכות יצירת תחרות על סובסטרטים במעי, בשטח הרירית.[5]
  • יצירה של תנאים שלא מאפשרים שגשוג של חיידקים פתוגניים, כמו הורדת PH וייצור חומרים אנטימיקרוביאליים
  • השפעה על חוזקם ותפקודם של תאי האפיתל - הגנה על תאי האפיתל בפני תוצרים של בקטריות אאורביות ואנארוביות[6][7]
  • מודולציה ישירה ועקיפה של מערכת החיסון המקומית במעי.[8]

חשיבות הפרוביוטיקה

אורח החיים המודרני, יחד עם גורמים חיצוניים, גורמים לפגיעה באיזון האקולוגי של פלורת המעיים הטבעית וביכולת ההגנה של מחסום המעי:

  • תזונה - לתזונה השפעה מכרעת על פלורת המעיים. התזונה המערבית - המכילה מזון מזוקק ומעובד, חומרי ריסוס והדברה, ודלה בסיבים תזונתיים - פוגעת ומדלדלת את אוכלוסיית החיידקים הידידותיים ומגדילה את הסיכוי להשתלטות פטוגנים
  • זיהום אוויר, קרינה ועישון משפיעים לרעה על איזון הפלורה
  • מתח נפשי - נוסף על ההשפעה המדכאת שיש למתח נפשי על מערכת החיסון, מתח נפשיע משפיע על זרימת הדם למערכת העיכול ועל הפריסטלטיקה, ולכן גם על פלורת המעי
  • תרופות – תרופות רבות גורמות לשינוי בפלורת המעיים. הורמונים, כמו גלולות למניעת היריון, מפרים את האיזון ההורמונלי ומשפיעים על ידי כך גם על פלורת המעי
  • אנטיביוטיקה - שימוש נרחב באנטיביוטיקה פוגע גם הוא בפלורה החיובית במעי וגורם ליצירת תנאים נוחים להיווצרות זיהומים, ולעמידות בפניהם

מטרת הפרוביוטיקה אינה לחולל שינוי קיצוני בפלורת המעיים, אלא לתרום לאיזון ולאופטימיזציה של שיווי המשקל בין זני החיידקים במעיים. במחקרים נמצא כי ניתן להשפיע על פלורת המעיים ועל איזונה על ידי צריכת מוצרי מזון פרוביוטים.[9][10]

השפעת הפרוביוטיקה על האדם תלויה במספר גורמים:

  • מידת האיזון הקיימת בפלורת המעי של האדם המקבל את הטיפול
  • סוג החיידק וזן החיידק הניתן כטיפול פרוביוטי
  • מספר החיידקים החיים הניתנים בטיפול (³ 106 cfu/g)
  • משך הזמן שבו ניתן הטיפול
  • נוכחות סיבים פרה-ביוטיים התורמים לשגשוג החיידקים הידידותיים.[11]

מחקרים מדעיים ותועלות בריאותיות

בעשור האחרון נמצא נושא הפרוביוטיקה בתנופה פיתוח אדירה, ומאמרים מדעיים רבים מתפרסמים ומוכיחים את השפעם המיטיבה של החיידקים הפרוביוטיים על תפקודי גוף רבים.

חלק הארי מהמחקרים האלה נמצא בראש פרמידת ההוכחה המדעית - מחקרים קליניים, אקראיים, מבוקרים (Randomized controlled trial - RCT) המבוססים על הקצאה אקראית, מלווים בקבוצות ביקורת ומראים את התועלות הבריאותיות הרבות שנושאים איתם החיידקים הידידותיים לאדם.

מטה-אנאליזות וסקירות של ספריית קוכרן (Cochrane) מחזקות את תוצאותיהם של מחקרים אלה. הספרות העדכנית מספקת היום הוכחות ליעילות הפרוביוטיקה בתחומים שונים:

מניעה וטיפול בשלשולים כולל שלשול חריף בפעוטות בריאים. וקיצור משך והפחתת החומרה של שלשול חריף בילדים

מנגנונים מוצעים:

  • שיפור הפלורה הטבעית
  • עיכוב גדילת החיידקים הפתוגניים
  • עידוד מערכת החיסונית התאית וההומורלית

מחקרים קליניים רבים מצביעים על יעילות הפרוביוטיקה במניעת שלשול חריף בילדים בריאים ובטיפול בו:

  • מחקר גדול, רב מרכזי, באירופה, שעקב אחר כ-290 ילדים מ-10 מדינות באירופה, עם שלשול חריף, הראה כי אצל ילדים שקיבלו תוספת פרוביוטיקה (LGG) משך השלשול היה קצר יותר ובחומרה קלה יותר.[12]
  • מחקר שעקב אחר כ-900 ילדים, מ-12 מעונות יום בפאריז, מצא כי תוספת חלב מותסס, עם חיידקי יוגורט L. casei-, הביאה לירידה בהיארעות שלשולים בילדים, ולירידה במשך השלשול.[13]
  • מחקר מ-2010 הראה כי לפרוביוטיקה יעילות קלינית, מיקרוביאלית ואימונולוגית בטיפול בשלשול זיהומי חריף. במחקר השתתפו כ-300 ילדים בגילאי 3 חודשים עד 6 שנים שהיו מאושפזים עם שלשול זיהומי חריף.[14] הילדים הוקצו באופן אקראי לקבל תערובת של חיידקים פרוביוטיים או אינבו. משך הזמן הממוצע של השלשול, לאחר מתן הטיפול, היה 60.1 שעות - בקבוצה שקיבלה פרוביוטיקה, לעומת 86.3 שעות - בקבוצת האינבו (P = 0.003). משך האשפוז בבית החולים היה קצר יותר בקבוצה שקיבלה פרוביוטיקה, לעומת קבוצת האינבו (P = 0.009). מספר החיידקים הפרוביוטיים היה גבוה יותר בתרבית הצואה של הקבוצה שקיבלה פרוביוטיקה. רמות IL-10 בנסיוב ובתרבית התאים עלו בקבוצה שקיבלה פרוביוטיקה, ואילו רמות TNF-α היו נמוכות יותר. מסקנות המחקר הן שתערובת זו של חיידקים פרוביוטיים מפחיתה את חומרת השלשול ואת משך האשפוז בבית החולים, בקרב ילדים עם שלשול חריף. נוסף על שיקום הפלורה החיונית במעי, פרוביוטיקה יכולה להגביר את החיסוניות המגינה של המאחסן, על ידי דיכוי ציטוקינים מעודדי דלקת ושפעול ציטוקינים נוגדי דלקת.
  • מספר רב של עבודות, כולל עבודה שבוצעה בישראל, הראו שניתן להפחית את תחלואת הפעוטות במעונות היום, במתן פרוביוטיקה מניעתית. הדבר נכון גם לנסיעות לארצות מתפתחות. לא מעט עבודות הראו שניתן להפחית את הסיכון לחלות בשלשול המטיילים אם לוקחים פרוביוטיקה מניעתית.

מטה-אנאליזות: במספר מטה-אנליזות נמצא כי עיקר היתרונות של תכשירים פרוביוטיים הוא קיצור משך השלשולים וירידה של כמות השלשולים בעיקר ביום השלישי.

  • בסקירה שפורסמה על ידי Cochrane ב-2010 נסקרו 63 מחקרים (56 מהם על תינוקות וילדים) על 8,014 משתתפים שהתאימו מבחינה מתודולוגית. המחקרים היו שונים זה מזה בהגדרות של השלשולים, סיום המחלה, ניהול המחקר, האורגניזם שנבדק, מינון ומאפייני המשתתפים. נראתה השפעה משמעותית על משך השלשול (25 שעות פחות בקבוצת הפרוביוטיקה), שלשול מעבר ל-4 ימים (סיכון יחסי 0.41) ותדירות היציאות ביום השני (ירידה ב-20%). לא היו תופעות לוואי בכל המחקרים שנבדקו. מסקנת המחברים הייתה שיש מקום לטיפול בפרוביוטיקה בשלשולים חריפים במקביל לטיפול ברהידרציה. הם ממליצים לבצע מחקר נוסף להערכת התאמת זנים ספציפיים לאוכלוסיות השונות.
  • מסקנות מטה-אנליזה גדולה שהתפרסמה בכתב העת הרפואי Pediatrics, ביססו אף הן את יעילות מתן פרוביוטיקה לילדים משלשלים.[15]
  • במטה-אנליזה נוספת שפורסמה נסקרו 690 עבודות, מתוכן 28 נמצאו מתאימות להכללה. בעבודה נבדקה יעילות השימוש במספר זנים פרוביוטיים במטרה למנוע שלשול שנגרם מנגיפים או משימוש באנטיביוטיקה.
מניעת הידבקות אצל פעוטות הנתונים לחשיפה מוגברת של פתוגנים - ילדים מאושפזים ממגוון סיבות (לא שלשול)

אחת הבעיות המוכרות באשפוז בבית חולים היא הסיכון לחלות בזיהום נרכש. התופעה נפוצה למדי בעיקר בתינוקות ובילדים צעירים למרות ההקפדה על כללי רחיצת ידיים והיגיינה. ניתן למנוע זאת על ידי הנקה, אך היו עבודות שהראו שמתן תכשיר פרוביוטי יכול להפחית משמעותית זיהומים הנרכשים בבית חולים כדוגמת מחקר שהתפרסם בכתב בעת הרפואי Pediatrics, הראה כי מתן פרוביוטיקה לילדים מאושפזים מפחית את הסיכון להידבקות בזיהומים של מערכת העיכול ומערכת הנשימה.[16]

במחקר קליני אקראי כפול סמיות, עם קבוצת ביקורת, השתתפו 742 ילדים מאושפזים שהוקצו באופן אקראי לקבוצת המחקר, וקיבלו תוספת יומית של 100 מ"ל חלב מותסס עם החיידק הפרוביוטי (LGG), או שהוקצו לקבוצת הביקורת.

תוצאות המחקר הראו שילדים שנמצאו בקבוצת המחקר היו בסיכון נמוך יותר של כ-60% לפתח זיהומים בדרכי העיכול ודרכי הנשימה, לעומת ילדים בקבוצת הביקורת. ילדים אלה סבלו פחות מהקאות ושילשולים, לעומת הילדים בקבוצת הביקורת.

מסקנת החוקרים היא כי פרוביוטיקה (ממשפחת הלקטובצילים) מסייעת להורדת הסיכון להידבקות בזיהומים של מערכת הנשימה ומערכת העיכול, בילדים המאושפזים בבתי חולים.

מניעת דלקת נמקית של המעי הגס בפגים (Necrotizing EnteroColitis - NEC)

לפגים, ובעיקר לפגים קטנים במיוחד, יש חוסר בשלות של כל מערכות הגוף, מהן מערכת העיכול שעלולה לפתח (ייתכן שבעת חשיפה למזון) דלקת נמקית של המעי הגס. מחלה זו עלולה להיות קשה מאוד, ונעשים ניסיונות רבים להפחית את היארעותה בדרכים שונות, לא תמיד בהצלחה. אחת ההשערות היא שהמחלה נגרמת כי הפלורה בפגים אינה מפותחת דייה, ומושפעת מטיפולים שונים שהוא מקבל ובהם גם אנטיביוטיקה. פורסמו עבודות שחלקן בוצעו גם בישראל שהראו שמתן פרוביוטיקה כטיפול מונע לפגים יכולה להפחית משמעותית את המחלה הזו.

קוליק בתינוקות

יש מספר עבודות שפורסמו בשנים האחרונות המראות יעילותו של טיפול פרוביוטי לתינוקות עם קוליק. אין ספק שיש מקום למחקרים נוספים לפני שניתן יהיה להמליץ על טיפול זה בצורה גורפת.

מניעת אקזמה אטופית בילדים שאימותיהם שתו חלב מותסס עם חיידקים פרוביוטיים בהיריון

מתן פרוביוטיקה לנשים בהיריון, בעלות רקע משפחתי של מחלות אטופיות, ולתינוקות לאחר לידה, נמצא יעיל בהפחתת שיעור דלקת עור אטופית אצל התינוקות.

במחקר שפורסם ב-Lancet, ניתן החיידק LGG לנשים בהיריון (4-2 שבועות לפני הלידה) ולאחר הלידה לתינוק או לאם (אם היניקה), במשך 6 חודשים נוספים.[17]

אקזמה אטופית אובחנה בקרב 46% ילדים מקבוצת האינבו, לעומת 26% ילדים מקבוצת ה-LGG.

מחקר המשך למחקר זה, שהתפרסם לאחר שנתיים,[18] הראה כי ההשפעה המניעתית של מתן פרוביוטיקה בהיריון נמשכת גם 4 שנים לאחר הלידה. המחקר הראה כי בקרב ילדים, לאימהות שקיבלו את התוספת הפרוביוטית בהיריון, שכיחות אקזמה אטופית נמוכה ב-43%, בהשוואה לילדים שנולדו לאימהות שקיבלו אינבו.

מחקרים נוספים הראו גם את יעילות מתן הפרוביוטיקה לא רק במניעה, אלא אף בטיפול, בביטויים השונים של אקזמה אטופית בילדים, ושיפור בתסמיני העור.[19][20] על כן, באלו שכבר פיתחו את התפרחת, ניתן להוריד משמעותית את החומרה ובכך לחסוך בטיפולים העלולים לגרום לתופעות לוואי קשות. ההשערה היא שחיידקים פרוביוטיים יכולים למנוע חדירה של אנטיגנים שונים שתורמים לתהליך האלרגי או שיש להם יכולת לווסת את תפקודה של מערכת החיסון האחראית על תופעת האלרגיה. ההשפעה המטיבה כנראה מוגבלת ביעילותה למקרים קשים יותר. יש מחקרים לאחרונה שלא הצליחו לחזור על ההצלחות של הפרסומים הראשונים בתחום.

מניעת שלשול בעקבות טיפול אנטיביוטי (AAD)

טיפול אנטיביוטי עלול לפגוע בפלורת המעי, ואחד התסמינים השכיחים ביותר לכך הוא שלשול הנובע ממתן אנטיביוטיקה. הבעיה נפוצה מאוד, וההערכה היא שכ-30% מהמטופלים באנטיביוטיקה יפתחו שלשולים. חומרת השלשול נעה בין שלשול חולף לשלשולים קשים מאוד המלווים בהפרעות במשק המלחים, התייבשות, ובמקרים קיצוניים - אפילו מוות. פורסמו מספר עבודות, הן בילדים והן במבוגרים, שהראו שמתן של תכשירים פרוביוטיים יכול למנוע משמעותית שלשול שמקורו טיפול באנטיביוטיקה. ההשפעה מושגת קרוב לוודאי על ידי חיזוק הפלורה ובכך נמנעת היכולת של חיידקים פתוגניים לגדול. זהו אחד התחומים העיקריים שבהם הוכחה יעילות הטיפול בפרוביוטיקה.

מתן חיידים פרוביוטיים ממשפחת הלקטובציליים, במחקר כפול סמיות שכלל כ-200 ילדים, הפחית באופן מובהק את היארעות השלשול בעת מתן אנטיביוטיקה.[21]

במטה-אנאליזה שהתפרסמה ב BMJ, הראה ניתוח מחקרים מבוקרים, אקראיים, כפולי-סמיות, בילדים ומבוגרים, ירידה של 73% בהיארעות שלשולים בקבוצת הפרוביוטיקה, לעומת קבוצת האינבו בסיכון לשלשול.[22]

מטה-אנאליזה נוספת שבדקה אף היא יעילות חיידקים פרוביוטיים במניעת שלשול, שנובע ממתן אנטיביוטיקה בילדים, הראתה תוצאות דומות.[23]

קיצור זמן מעבר במעי

סקירת המחקרים בתחום מראה כי מתן פרוביוטיקה ממשפחת הביפידוס מקצר זמן מעבר מזון במעי במבוגרים בריאים (תוצאות משמעותיות יותר נצפו באנשים עם זמן מעבר איטי). [24] השפעת הפרוביוטיקה גדלה עם הגדלת המינון (Dose response) והיא ממשיכה להיטיב לפחות שבועיים מסיום הטיפול.

השפעה על פעילות מערכת העיכול (מצבי עצירות, נפיחות בטנית)

צריכת מוצר חלב מותסס הביאה לירידה בנפיחות הבטנית, ולשיפור זמן המעבר במערכת העיכול. נתוני המחקר תומכים בתפיסה ולפיה, האצת המעבר במעי תורמת לטיפול בנפיחות הבטנית.[25] צריכה יומיומית של מזון פרוביוטי עשויה להועיל לשיפור נוחות העיכול והסימפטומים המתלווים לתהליך העיכול, בקרב אוכלוסייה כללית של מבוגרים.[26] מחקר זה מצביע על ההשפעה המיטיבה של צריכת חלב מותסס על תכיפות מתן היציאות והקושי המלווה אותן, בקרב נשים הסובלות מעצירות.[27]

פרוביוטיקה מסייעת לסובלים מתסמונת המעי הרגיז

נמצא כי מבחינת אי נוחות בטנית ונפיחות, למזון פרוביוטי השפעה מיטיבה על איכות החיים הקשורה בבריאות, במטופלים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז המתבטאת בעיקר בעצירות. כמו כן, נמצאה השפעה חיובית על תדירות היציאות, בנבדקים עם עצירות המתבטאת בפחות משלוש יציאות בשבוע.[28]

מחלות מעי דלקתיות

אחד הגורמים העיקריים במחלות מעי דלקתיות הוא הרכב פלורת המעי. באופן תיאורטי יכול מתן פרוביוטיקה הגורם לשינוי הרכב הפלורה, להפחית את פעילות המחלה ו/או להאריך את ההפוגות שלה. פורסמו עבודות מרשימות שאחת מהן עסקה במניעת פאוצ'יטיס (דלקת המתפתחת בגדם המעי הדק לאחר כריתת מעי גס בחולים). נמצא, שרק מיעוט מהחולים שקיבלו פרוביוטיקה ועברו כריתה של המעי הגס פיתחו פאוצ'יטיס בהשוואה לחלק הארי של החולים שלא טופלו בפרוביוטיקה שסבלו מסיבוך זה. לאחרונה, יש עבודות המדגימות יעילות פרוביוטיקה בדלקת כיבית של המעי הגס.

יישומים אחרים

פרוביוטיקה נבחנה ונמצאה מועילה גם במצבים כמו:

בטיחות תכשירים פרוביוטיים

יש קונצנזוס יחסי לגבי הבטיחות של תכשירים פרוביוטיים כולל בתינוקות. זה גם מודגש בסקירה על הנושא שפורסמה ב-Pediatrics. חשוב להדגיש שאחת הבעיות המשמעותיות בטיפולים פרוביוטיים היא העובדה שיש סוגים רבים של חיידקים פרוביוטיים, ועל כן חשוב מאוד לחקור ולאפיין כל זן וזן כדי לדעת מהו תפקידו בגוף וכיצד ניתן להשתמש בו שימוש מושכל ובטוח. בעת בחירת תכשיר פרוביוטי, יש לבדוק אם על גבי המוצר מצוינים זן החיידק ותת-הזנים (באמצעות מספור או כיתוב מדויק, לדוגמה: Bifidobacterium Lactis BB12). סימון מסודר ובחירה בחברה אמינה מבטיח בדרך כלל את יעילותם ושרידותם של החיידקים. יש לשים דגש על צורת המתן, נוחות השימוש ועמידות החיידקים.

ביבליוגרפיה

  1. E. Metchnikoff, The Prolongation of Life, Heinemann, 1907.
  2. Salminen et al.Br J Nutr .1998;80:147-171.
  3. Doron S.Gastroenterol Clin North Am.2005 ;34(3):483-98.
  4. Gomez A ,Ladire M . Microb .1999;99:358-359.
  5. Rabaud P. et al . Med . Maladies Infect. 1977;7:130-134.
  6. Mack R.D Am J Physiol 1999.
  7. K. Thoreux et al Digestion, 1998; 59: 349-359.
  8. Marcos A, Wärnberg J. Eur J Nutr. 2004;43(6):381-9 .
  9. Spanhaak S, Havenaar R, Schaafsma G. Eur J Clin Nutr1998. Dec;52(12):899-907.
  10. Guerin-Danan C, Chabanet C, Am J Clin Nutr. 1998;67(1):111-7.
  11. Fuller, R. 1993.Int. Food Ingred. 3:23-26.
  12. Guandalini S,et al.J Pedatr Gastroenterol Nutr.2000 ;30(1):54-60.
  13. Pedone CA et al, Inter Clin Practi, 2000 Vol. 54, 568-571
  14. Chen CC, Kong MS .Pediatr Infect Dis J. 2010; 29:135-8.
  15. Cornelius WV ,Chris F.Pediatrics ; 109:678 -693.
  16. Iva Hojsak, Slaven Abdovic. PEDIATRICS 2010; 125,‏קישור
  17. Kalliomaki M, Salminen S,. Lancet;2001. 357: 1076-9
  18. Kalliomaki M, Salminen S, Poussa T. Lancet. 2003; 361: 1869-71
  19. Kalliomaki MA, Isolauri E. Immunol Allergy Clin North Am. 2004;24(4): 739-52.
  20. Weston S, Halbert A, Richmand P. Arch Dis Child. .2005; 90(9): 892-7.
  21. Vanderhoof etal. J Pediatr.1999;135-564.
  22. Aloysius LD et al.BMJ. 2002 ; 324.
  23. Johnston BC.CMAJ.2006 15;175(4):377-83.
  24. Michel Bouvier, Severine Meance .Bioscience Microflora 2001; 20 (2), 43-48.
  25. Agrawal A.et al .Aliment Pharmacol Ther 2008;29, 104–114.
  26. Guyonnet D. Journal of Digestive Diseases 2009; 10; 61–70
  27. Yue-Xin Yang, Mei He, Gang H. World J Gastroenterol 2008 . 28; 14(40): 6237-6243.
  28. Guyonnet D. Chassany O.Aliment Pharmacol Ther 2007 :26, 475–486.
  • Pediatr Clin North Am 2002;49:127-141
  • Pediatrics 2002;109:956-958
  • Science 2005;308:1635-1638
  • Pediatr Gastroenterol Nutr 2000;30(Suppl 2):2-7
  • Neonatology 2007;92:64-66
  • Lancet 1994;344:1046-1049
  • Pediatr Gastroenterol Nutr 2001;33(Suppl 2):17-25
  • Pediatrics 2002;109:678-684
  • Cochrane Database Syst Rev 2004;(2):CD003048
  • Pediatrics 2005;115:5-119
  • Lancet Infect Dis 2006;6:374-382
  • BMJ 2007;335:54-55
  • J Pediatr 1999;135:564-568
  • BMJ 2007;335:380
  • J Pediatr 2006;149:367-372
  • . J Clin Gastroenterol 2008;42(Suppl 2):64-70
  • BMJ 2002;324:1361
  • Am J Gastroenterol 2006;101:812-822
  • J Pediatr 2001;138:361-365
  • Clin Exp Allergy 2000;30:1604-1610
  • Lancet 2001;357:1076-1079
  • Clin Immunol 2007;119:1019-1021
  • J Allergy Clin Immunol 2007;119:1174-1180
  • Pediatrics 2008;121:850-856
  • Ann Allergy Asthma Immunol 2008;101:508-516
  • Ann Allergy Asthma Immunol 2008;101:570-579
  • J Pediatr Gastroenterol Nutr 2007;45:569-576
  • Pediatrics 2005;115:1-4
  • J Pediatr 2005;147:192-196
  • Cochrane Database Syst Rev 2000;(2):CD001176
  • Pediatrics 2010;126;1217-1231
  • Cochrane Database Syst Rev 2010;11:CD003048

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי שרית עטיה שמואלי – דיאטנית קלינית, ד"ר רון שאול גסטרואנטרולוג ילדים, מנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה ותזונה, מאייר, בית החולים לילדים, רמב"ם, הקריה הרפואית לבריאות האדם, חיפה; מכבי שירותי בריאות (יוצר\י הערך)


חלק מהערך פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, פברואר 2011, גיליון מס' 75, מדיקל מדיה