מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

פרכוסי אבסנס של גיל הנעורים - Juvenile absence epilepsy

מתוך ויקירפואה

פרכוסי אבסנס של גיל הנעורים
Juvenile absence epilepsy
Attaque; Periode Epileptoide. Planche XVII. Wellcome L0074938.jpg
יוצר הערך ד"ר מיכאל דובלין וד"ר יהודית מנליס
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםאפילפסיה

לאחר שהתקפי אבסנס (Absence) של גיל הילדות הוכרו כתסמונת, הועתקה תשומת הלב לקבוצה נוספת של פרכוסים מסוג אבסנס עם מופע קליני זהה לזה של גיל הילדות, אך עם תדירות נמוכה יותר של פרכוסים.

אפידמיולוגיה

קשה עדיין להעריך את שיעורי ההארעות השנתיים. רוב המחקרים מדווחים על גיל הארעות שבין 10–17 שנים, עם הארעות מרבית בגיל 12 שנים. לא נמצאה שכיחות מוגברת בין המינים. קיימת טענה כי תסמונת זו מאובחנת הרבה פחות משכיחותה האמיתית משום ההופעה המוקדמת של פרכוסים טוניים קלוניים (Tonic-clonic), השכיחים בתסמונת זו.

תיאור הפרכוסים

תדירות הפרכוסים נמוכה יחסית, מספר אירועים של התקפי אבסנס ליום. התקפי האבסנס זהים לאלו המופיעים בהתקפי אבסנס של גיל הילדות, להוציא את העובדה כי מצב ההכרה מופרע פחות בתסמונת זו מאשר באבסנסים של גיל הילדות.

פרכוסים אלו, ב-80 אחוזים מכלל המקרים, מלווים בפרכוסים כלליים טוניים קלוניים המופיעים כתסמין ראשון להתפרצות המחלה. ההתקפים הטוניים קלוניים מופיעים בעת התעוררות משינה ולעיתים באופן אקראי במשך היום. סטטוס פרכוסי ניתוקי הוא אירוע שכיח ומופיע ב-40 אחוזים מכלל החולים. פרכוסים מיוקלוניים פחות שכיחים אך ניתן למוצאם ב-15 אחוזים מכלל המקרים. נראה כי קיימת חפיפה מסוימת בין פרכוסים מיוקלוניים (Myoclonic) של גיל הנעורים ופרכוסי אבסנס של גיל הנעורים. חפיפה זו יכולה להצביע על כך ששתי התסמונות מחלקות ביניהן פגיעה גנטית (Genetic) זהה עם התבטאות שונה.

טיפול ופרוגנוזה

הן Ethosuximide והן Valproic acid יעילות להשגת שליטה טובה בהפסקת הפרכוסים ב-80 אחוזים מכלל החולים. בשל פרק הזמן הקצר שחלף מהגדרת התסמונת, הפרוגנוזה (Prognosis) ארוכת טווח שלו עדיין לא ברורה דיה. ברור כי לאורח החיים השפעה מכרעת על הפרוגנוזה. לקיחת התרופות בזמנן, הימנעות מחסרי שינה, הימנעות מאלכוהול וסמים מהווים את הגורמים החשובים ביותר לשליטה על הפרכוסים.

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מיכאל דובלין MD מומחה ברפואת ילדים, ד"ר יהודית מנליס ואושרית דובלין RN MA (יוצר\י הערך)