מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

קליטה של ילדים מאומצים ממדינות זרות - היבטים זיהומיים - International adoption - issues in infectious diseases

מתוך ויקירפואה


קליטה של ילדים מאומצים ממדינות זרות - היבטים זיהומיים
International adoption - issues in infectious diseases
יוצר הערך ד"ר דיאנה טשר
TopLogoR.jpg
היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםחיסונים

בדיקות סינון מומלצות

האמינות של חלק גדול מהמעבדות בארצות האימוץ מוטלת בספק. מומלץ על כן לבצע את בדיקות הסינון במעבדות בישראל או לקבל את תוצאות בדיקות הסינון, שבוצעו בארצות האימוץ רק אם יש מידע אמין המבוסס על איכות המעבדות. אם בדיקות הסינון נעשות בישראל, רצוי להשלימן תוך 10 ימים מיום הגעת הילד ארצה.

בדיקות הסינון יכללו
1. בדיקת נוגדנים בסרום לנגיף הכשל החיסוני האנושי-1 ו2 (HIV‏, Human Immunodeficiency Virus).

במקרה של תוצאה חיובית אצל תינוק צעיר מ-18 חודשים, יש לבצע בדיקת תגובת שרשרת של פולימראז (PCR‏, Polymerase Chain Reaction) ל-HIV בפלזמה. הערה: במקרים שבהם יש חשש להדבקה שהתרחשה זמן קצר לפני הבדיקה הסרולוגית, כמו למשל ביילוד או לאחר דקירה במחט מזוהמת, מומלץ לחזור על הסרולוגיה כעבור חודש מהבדיקה הראשונה או לחלופין לבצע בדיקת PCR

2. סרולוגיה לדלקת כבד נגיפית B ‏ (HBV, ‏ Hepatitis B Virus) הכוללת
בדיקת אנטיגן השטח (HbsAg,‏ Hepatitis B Surface Antigen), נוגדנים נגד אנגד השטח (Anti-HBs, ‏Hepatitis B Surface Antibody), נוגדנים כנגד אנגד הליבה (Anti-HBc, ‏Hepatitis B Core Antibody).

אם הסרולוגיה הראשונית שלילית, מומלץ לחזור על הבדיקות כעבור חצי שנה בילדים המצויים בסיכון גבוה להדבקה בהפטיטיס B, כגון כאלה ששהו במוסדות לפני האימוץ.

3. סרולוגיה לדלקת כבד נגיפית C ‏(HCV, ‏ Hepatitis C Virus)
‏ anti-HCV.

במקרה של תוצאה חיובית יש לבצע בדיקת HCV PCR בסרום.

4. סרולוגיה לעגבת

• תבחינים לא סגוליים: VDRL ‏(Venereal Disease Research Laboratory) או RPR ‏(Rapid Plasma Reagin).
• תבחינים סגוליים TPHA ‏( Treponema Pallidum Particle Agglutination Assay) או FTA-ABS ‏( Fluorescent Treponemal Antibody Absorbed).

5. ספירת דם מלאה

ספירת דם מלאה כולל מבדלת העשויה לעתים לכוון לאבחנות מסוימות, כגון: אאוזינופיליה בזיהום טפילי, לויקוציטופניה ב-HIV, תרומבוציטופניה בזיהום מולד, אנמיה/ירידה בטסיות במלריה ועוד.

6. בדיקת מנטו

אם התבחין שלילי (Anergic) מומלץ לחזור עליו כעבור 3 חודשים או כאשר המצב התזונתי, אם היה ירוד, משתפר.

7. בתינוקות משלשלים - תרבית צואה לחיידקים
8. בדיקת צואה לטפילים גם בילדים שאינם משלשלים

יש לחזור על בדיקות הצואה ולהרחיב את הבירור בנוכחות אאוזינופיליה בלתי מוסברת או מתמשכת או אם יש תלונות מתמשכות, כגון: כאבי בטן, שלשולים, חוסר שגשוג.

השלמת חיסוני השגרה

מומלץ להתחיל בהשלמת חיסוני השגרה תוך חודש מהגעת הילד ארצה.

קביעת ההתחסנות בעבר של הילד המאומץ תיעשה על סמך תיעוד רפואי מהימן. ראוי לציין, שבארצות המוצא לעתים קרובות הרישום אינו אמין. במקרה של היעדר מידע או ספק במידע על חיסונים קודמים יש להתייחס לילד כאל לא מחוסן ולחסנו על פי תוכנית חיסוני השגרה בישראל, המתאימה לגיל הילד המאומץ.

במקרים שבהם הרישום נראה אמין (שם וסוג החיסון, מינון ומועדי מתן) ותואם את שגרת החיסונים הקיימת בישראל, ניתן להמשיך את תוכנית החיסונים בהתאם לגישות המוצעות בטבלה מטה.


קליטתילדיעולים.jpg


  1. יש להשלים את סדרת החיסונים (3 מנות) גם אם מתקבל כיל מגן של נוגדנים מסוג HBsAb ‏ (10 יח' בין-לאומיות למ"ל). אם ה-HBsAg חיובי, לא נדרש חיסון, אך יש לחזור על הבדיקה כעבור חצי שנה. אם ה-HBsAg נותר חיובי יותר מחצי שנה, אזי מדובר בזיהום מתמשך. במקרה של זיהום מתמשך מומלץ להשלים את הבירור על ידי בדיקת תפקודי כבד, בדיקת נוכחות אנגד E ונוגדן אליו (HBeAg ,HBeAb), חלבון עוברי (Alpha fetoprotein), ביצוע על-שמע בטן, וכן לשקול בדיקת סרולוגיה לדלקת כבד נגיפית D. כמו כן, מומלץ להפנות לייעוץ גסטרואנטרולוג ילדים. אם אובחן זיהום פעיל בדלקת כבד נגיפית B, יש להקפיד לחסן את בני הבית והמגעים הקרובים נגד דלקת כבד נגיפית B.
  2. בנוכחות תיעוד אמין של 3 מנות חיסון נגד אסכרה-צפדת ושעלת (DTP‏Diphteria, Tetanus, Petrussis) מתברר שמרבית הילדים המאומצים מוגנים נגד אזכרה וצפדת.
  3. במקרה של ספק ותגובה מקומית חמורה אפשר לבדוק סרולוגיה לצפדת כעבור חודש ממתן מנת דחף ולקבל החלטה לגבי הצורך בהמשך תוכנית החיסון על פי כייל הנוגדנים.
  4. ברוב המקרים החיסון שניתן בחו"ל הוא נגד חצבת בלבד, כך שהילדים אינם מוגנים מפני אדמת, חזרת ואבעבועות רוח (אם לא חלו במחלה).
  5. קיים סיכוי קלוש שילדים מאומצים מחו"ל יימצאו מחוסנים נגד המופילוס אינפלואנזה B‏ או ב-Prevenar.

ביבליוגרפיה

  1. Barnett ED. Immunizations and infectious disease screening for internationally adopted children. Pediatr Clin North Am 2005;52(5):1287-1309
  2. American Academy of Pediatrics. Medical evaluation of internationally adopted children for infectious diseases. Red book: 2006 report of the Committee on Infectious Diseases. 27th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2006;182-191
  3. Staat DD, Klepser ME. International adoption: issues in infectious diseases. Pharmacotherapy 2006;26(9):1207-1220

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר דיאנה טשר, היחידה למחלות זיהומיות, בי"ח וולפסון (יוצר\י הערך)


פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, מאי 2009, גיליון מס' 68, מדיקל מדיה