מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

תסמונת המעי הרגיז - Irritable bowel syndrome

מתוך ויקירפואה

תסמונת המעי הרגיז
Irritable Bowel Syndrome
שמות נוספים IBS (קיצור), תסמונת המעי הרגיש, Spastic colon
ICD-10 Chapter K 58.
ICD-9 564.1
MeSH D043183
יוצר הערך ד"ר מיקי דובלין
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםתסמונת המעי הרגיז

תסמונת המעי הרגיז (IBS - irritable bowel syndrome) היא תופעה קלינית שכיחה מאוד המשפיעה על חלק נרחב מהאוכלוסית העולם. למעשה מדובר בתסמונת הגסטרואנטרולוגית השכיחה ביותר ואחת מעשר התסמונות המאובחנות ביותר בעולם במערבי. זו מחלת המעי התפקודית השכיחה ביותר.

המחלה מתוארת כבר מ-1818 (Richard Powell), כאשר בשנת 1962 Chaudhary ו-Troulove הכתירו אותה בשם "תסמונת הקולון העצבני", וב-1966 Delor נקב בשם "תסמונת המעי הרגיז".

אפידמיולוגיה

לתסמונת המעי הרגיז יש השלכות שליליות על איכות החיים. מדובר בתסמונת המשפיעה על עד 25 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת כאשר רוב הסובלות (70 אחוזים) הינן נשים. רק כדי להדגים עד כמה שכיחה תסמונת נציין שכיחויות של מחלות אחרות המוזכרות רבות בציבור: אסטמה 5 אחוזים, סוכרת 3 אחוזים, מחלות לב 9 אחוזים יתר לחץ דם 11 אחוזים. בנוסף לשכיחות התופעה, בהשוואה לאוכלוסיה ללא התסמונת, החולים בתסמונת המעי הרגיז נעדרים יותר מהעבודה (עד פי שלוש), מגיעים לרופא המשפחה הרבה יותר בשל תלונות הקשורות למערכת העיכול ושלא ממערכת העיכול. במתבגרים קיימת בעיה זהה של היעדרות מבית הספר.

כדי לטפל בתופעה יש צורך להגיע לאבחנה נכונה, להרגיע את החולה כי לא מדובר במחלה על רקע מבני (Anatomical) ואין טיפול אופייני ואחיד למחלה זו.

אטיולוגיה

קיימים מספר מנגנונים הגורמים לתסמונת אשר משפיעים באופן משולב. לחולה מסוים יתכן שקיים מרכיב עיקרי יותר אשר מהווה את הגורם העיקר להתפתחות התסמונת. מחקרים הראו שינוי בקשר העצבי וההורמונאלי (Hormonal) המקשר בין המוח למערכת העיכול ובין מערכת העיכול למוח. הגורמים לשינוי זה יכולים להיות גנטיים (Genetic), סביבתיים, משניים לזיהום במערכת העיכול או פסיכו-סוציאליים (Psychosocial).

בין המנגנונים הבולטים:

  • הפרעה בתנועתיות המעי - תוארו מגוון של הפרעות תנועתיות במעי הגס ובמעי הדק. תנועתיות יתר עלולה לגרום לשלשול כתסמין בולט. תנועתיות מופחתת עלולה לגרום לעצירות כתסמין בולט
  • עליה בתחושת הכאב הסובייקטיבית (Subjective) - אצל חלק מהלוקים בתסמונת קיים סף נמוך לתחושת הכאב המשודר מדופן המעי גם בנוכחות מתח (לחץ) ונפח של תוכן נמוך באופן יחסי, אשר לרוב אינו גורם אצל מרבית האוכלוסייה לתחושה של כאב. התמלאות של פי הטבעת או חלקי מעי אחרים בנפח בכמות קטנה יחסית, שמיצר לחץ של גז נמוך באופן יחסי, עלולה לגרום להופעה של כאב בטן וצורך להתרוקן בתכיפות. מחקרים הראו כי תכולת הגז, המרכיבים, הנפח והלחץ במעי של חולים אלו תקינה
  • סיבות פסיכו סוציאליות - יותר ממחצית מהחולים הלוקים בתסמונת המעי הרגיז שפונים לעזרה רפואית סובלים מבעיות כגון: דיכאון או חרדה. הבעיות הפסיכולוגיות יכולות להשפיע על תגובת החולה לתחושת הכאב

למרות ההשערות הרבות לגבי מהות המחלה ברור כיום כי מדובר בתופעה שמתווכת על ידי Serotonin עם רגישות יתר לכאב ותנועתיות של המעי. Serotonin הוא נגזרת של Tryptophan [חומצת אמינו (Amino acid) הנמצאת במזון] ומשמש באופן פיזיולוגי (Physiological) בגופנו כנוירוטרנסמיטר (Neurotransmitter) המקשר בהולכה בין תאי עצב. 5 אחוזים מה-Serotonin בגוף נמצא במערכת העצבים המרכזית (המוח) ו-95 אחוזים ממערכת העיכול - רובו המכריע בתאים המפרישים הורמונים לאורך מערכת העיכול. ההשפעה המקומית על מערכת העיכול של Serotonin כוללת תווכו בהחזרים השולטים על תנועתיות וההפרשה של מערכת העיכול, בנוסף להיותו מעורב גם בתאי עצב תחושתיים של מערכת העיכול ובשל קיומו גם במוח מעורב בבניית התפיסה של כאב ותפקוד מערכת העיכול.

קליניקה

תסמונת המעי הרגיז היא כרונית (Chronic). התסמינים מתחילים בדרך כלל בשנות העשרה המאוחרות עד שנות העשרים. משך התסמינים לפני אבחון התסמונת- לפחות שלושה חודשים. האבחנה נעשית לאחר הערכת התסמינים בהתאם למאפיינים ולאחר שנשללה בעיה גופנית (Organic).

החולים סובלים בדרך כלל מכאבים עוויתיים באזור הבטן התחתונה. הכאבים מוקלים על ידי התרוקנות. הכאבים מוחמרים בנוכחות לחץ ומתח נפשי וכשעה- שעתיים לאחר האוכל.

לרוב, הכאבים אינם מופיעים בלילה. החולים סובלים מעצירות או שלשול, ולעיתים משתי הבעיות גם יחד לסירוגין. חולים רבים מדווחים על יציאה קשה בבוקר ולאחריה יציאות רכות יותר לרוב מלוות בהפרשה של ריר. תלונה נפוצה נוספת היא תחושה של נפיחות באזור הבטן.

אבחנה

קריטריונים (Criteria)

  • כאבים או אי נוחות בטנית, שלהם לפחות שניים מתוך שלושה מאפיינים:
    1. הכאבים מוקלים לאחר יציאה
    2. הכאבים בבטן מופיעים בהקשר לשינוי בתכיפות היציאה
    3. הכאבים מופיעים בהקשר לשינוי בצורת היציאה
  • תסמינים אחרים התומכים באבחנה כוללים:
    1. תדירות יציאות שאינה תקינה (יותר משלוש יציאות ליום או פחות משלוש יציאות לשבוע)
    2. צורת צואה שאינה תקינה (גושית וקשה או מימית)
    3. תהליך התרוקנות שאינו תקין (מאמץ, תכיפות או תחושה של התרוקנות לא מלאה).\
    4. יציאה מלווה עם ריר
    5. תחושת נפיחות בבטן

אבחנה מבדלת

טיפול

טיפול תזונתי

רצוי לקבל הפניה לדיאטנית קלינית וביחד להחליט על תפריט מתאים תוך כדי בדיקת האפשרויות השונות וההשפעות של מזונות שונים על הופעת התסמינים. ניסיונות טיפוליים על ידי הסרת מזונות מסויימים הידועים כגורמים לגזים וכאבי בטן מהתפריט כגון: Lactose‏, Sorbitol, שעועית, כרוב, בצל טרי, ענבים, תמרים, צימוקים, קפה (Caffeine), יין אדום, בירה , שוקו (קקאו), הפסקת מוצרי "Diet" המכילים Aspartame, הפסקת מיצים מוגזים.

מומלץ לנסות דיאטה עשירת בסיבים (בין 30-20 גרם ליום). הסיבים התזונתיים מסייעים למנוע עצירות, אך עלולים להחמיר שלשול, גזים או עוויתות. ניתן לנסות סיבים טבעיים (מזון עשיר בסיבים) או מוצרי מדף (Over The Counter, OTC) הנמצאים בכל בית מרקחת. הוספת תרופות פרוביוטיות (Probiotics) יכולה אף היא לשפר את פעילות המעי.שימוש ב-Psyllium שהוא צמח מרפא המסייע בהגדלת נפח תוכן המעי וריכוכו. ה-Psyllium משפר את תנועתיות המעי ומאפשר יציאות סדירות. נמצא כי גם Ginger ו-Chamomile מפחיתים עוויתות כואבות של המעי ומסייעים בהפחתת גזים במערכת העיכול.

השלמה תזונתית

השלמה תזונתית של Lactase שהוא האנזים (Enzyme) המפרק את ה-Lactose מאפשרת לסובלים מתסמונת המעי הרגיז לצרוך מוצרי חלב במידה סבירה ללא הופעת תסמינים. השלמות תזונתיות של שמן דגים (עשיר ב-Omega-3) ושמן נר הלילה [עשיר ב-GLA‏ (Gamma-Linolenic Acid)] משפרות את ריריות מערכת העיכול ומסייעות בהקלת התסמינים. תוספת של חידקים טובים (Acidophilus) משפרת את תהליך העיכול על-ידי השבת האיזון החיידקי למעי ומקלה על התסמינים, בעיקר גזים ונפיחות.

שינוי בהרגלי החיים

רצוי מאד להקפיד על ארוחות קבועות ומסודרות. ארוחות קטנות ומרובות במשך היום עשויות להקל על שלשול. ארוחות גדולות ועשירות בסיבים יקלו על סמני העצירות.

מומלץ ביותר להקפיד על פעילות ספורטיבית באופן סדיר הן להסדרת פעילות המעי והן להקלה על מתח נפשי.

יש לנסות ולהימנע ככל האפשר ממצבי מתח נפשי. במידה ומתח כזה אכן קיים יש לנסות ולטפל בו באמצעות טיפול פסיכולוגי, טיפולי הרפיה שונים או טיפול ב-Biofeedback.

טיפול תרופתי

ניתן לטפל בתרופות נוגדות התכווצויות במעי לפני כל אוכל, בתרופות נוגדות חרדה או בתרופות משולבות המבצעות את שתי הפעולות. קיימות מספר תרופות הנמצאות בשימוש נרחב, אשר תפקידן להרפות את התכווצות המעיים ולהקטין את תחושת תפיחות הבטן והגזים (למשל Colotal ו-Nirvaxal).

מערכת העצבים ה-Parasympathetic מעוררת את המעי ומגבירה את כווץ השרירים בדופן המעי ולכן חסימה של פעילות זו על ידי חומרים מעכבי Acetylcholine מביאה לשיפור תסמיני בחולים.

תרופות נגד דיכאון הוכחו כיעילות אצל חולים עם תסמונת המעי הרגיז. כנראה בגלל שהן פועלות ישירות על מערכת העצבים במעי ומשנות את סף הרגישות של התאים התחושתיים של הרירית. יש תוצאות מעודדות לטיפול בתרופות מהדור החדש של SSRI‏ (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor).

טיפולים משלימים

מגוון שיטות מילות טיפול לתסמונת: היפנוזה (Hypnosis)‏, Biofeedback‏, Reflexology, דיקור סיני, הומיאופתיה (Homeopathy) קלאסית וטיפולים פסיכולוגיים. למעשה מומלץ היום לשלב בין הטיפולים המערביים, הסיניים והנטורופתיים (Naturopathy) לקבלת תוצאה מיטבית.


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מיקי דובלין, מומחה ברפואת ילדים (יוצר\י הערך)