הצגת המקור של הדף "מעקב אחר יעילות הטיפול בסרטן מעי גס גרורתי - Monitoring the effectiveness of treatment for metastatic colon cancer"

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=[[קובץ:Stomach colon rectum diagram.svg|250px]]
|כיתוב תמונה=Diagram of the stomach, colon, and rectum
|שם עברי=מעקב אחר יעילות הטיפול בסרטן מעי גס גרורתי
|שם לועזי=
|שמות נוספים=
|ICD-10={{ICD10|C|18||c|15}}-{{ICD10|C|20||c|15}}/{{ICD10|C|21||c|15}}
|ICD-9={{ICD9|153.0}}-{{ICD9|154.1}}
|MeSH=
|יוצר הערך=ד"ר עופר פורים
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|סרטן מעי גס גרורתי}}
המעקב אחר יעילות הטיפול במחלה גרורתית של סרטן המעי הגס מורכב ממספר פרמטרים, וכמו בכל מחלה, ובפרט באונקולוגיה, החולה הוא המרכז.

==Performance status==
כאשר ברצוננו להעריך יעילות טיפול, המרכיב הראשון בהערכת החולה הוא סטטוס התפקוד (PS=performance status). קבוצת ECOG {{כ}}{{הערה|שם=הערה1|Oken MM, Creech RH, Tormey DC, et al. Toxicity and response criteria of the Eastern Cooperative Oncology Group. Am J Clin Oncol. 1982 Dec;5(6):649-55.}} האמריקנית קבעה מספרים להערכת מדד זה, מ-0 ועד 5, המייצגים מצבים שונים בחולי הסרטן, על מנת להתאימם להכללה במחקרים קליניים. 0 מסמל מצב שבו החולה א-סימפטומטי לחלוטין, ולעומת זאת 5 מייצג מוות.
כאשר חולה מתחיל בטיפול כימי לסרטן המעי הגס, האונקולוג מעריך את ^PS שלו בהתאם לסולם הנ"ל ומתעד זאת בכל פגישה עם החולה. כאשר האונקולוג מתרשם מהבדיקה כי ישנה ירידה PSo, למשל, בחולה אשר הוערך PS=0o וכעת האונקולוג מעריך אותו 20=PS, מעבר זה יכול להוות סימן כי הטיפול לא יעיל או הפסיק להועיל לאור הידרדרות החולה מבחינה קלינית. גם ההפך הוא נכון - כאשר PS גבוה משתנה לנמוך, קרוב לוודאי שהטיפול יעיל. ^PS משמש אותנו גם להערכת הרעילות של הטיפול. לעיתים, כאשר המטופל סובל מתופעות לוואי כתוצאה מהטיפול, חומרתן יכולה להתבטא בירידה PSo, לדוגמה
שלשולים מרובים בעקבות טיפול כימי יכולים לגרום לחולה הנמצא 00=PS להפוך PS=3-V. מצב זה יחייב את האונקולוג להוריד את מינון הטיפול על מנת למנוע הופעת תופעת לוואי כזו שוב.
סמני סרטן והשימוש בהם
המדד השני אשר משמש את האונקולוג בהערכת יעילות הטיפול הוא סמני הסרטן - חלבונים המופרשים מהגידול לדם. השימושיים ביותר בסרטן המעי הגס הם הסמנים CEA וכן 9–19 2] CA]. מקובל לבדוק אותם בתחילת הטיפול, ואז ערך הסמן מהווה נקודת בסיס למעקב אחר יעילות הטיפול. במהלך המפגשים האונקולוג יבצע בדיקות דם עוקבות של סמני הגידול. עלייה של הסמנים, ובמיוחד כאשר מדובר בעלייה חדה של פי עשרה או יותר, יכולה לאותת כי הטיפול במחלה ככל הנראה אינו יעיל, ומחלת הסרטן מתקדמת. כאשר ישנה ירידה חדה בסמני הגידול, קרוב לוודאי כי הטיפול יעיל ומחלת הסרטן נעצרה.
בדיקות הדמיה, שיטת CHOI, RECIST
המכשיר השלישי שעומד לרשות האונקולוג במעקב אחר יעילות הטיפול הוא סריקות ההדמיה: CT, MRI וכן PET-CT . מכשירים אלו משמשים היום דרך קבע להערכת יעילות הטיפול, והשימוש בהם נעשה הן במחקרים
והן בקליניקה היומיומית. מקובל להשתמש בקריטריונים הנקראים RECIST (Response evaluation criteria in solid 3] (tumors]. כאשר מודדים קטרים של נגעים נבחרים, לדוגמה בלוטות לימפה, גרורות כבדיות או גרורות ריאתיות מעל 0ו מ"מ, כל ירידה של סכום הקטרים ב-30% נחשבת תגובה חלקית (PR=partial response); כאשר סכום הקטרים לא משתנה המחלה נקראת "יציבה" SD)=stable disease); וכאשר סכום הקטרים עולה ב-20% או יותר או כשמופיעים נגעים חדשים, המחלה נקראת "מתקדמת" PD=progressive disease. שיטה זו משמשת היום אבן בסיס לכל המחקרים באונקולוגיה בעולם, ולמרות שקיימות שיטות נוספות, כגון Choi criteria המשתמשת בצפיפות של החומר הנמצא בנגעים על מנת להעריך אם מדובר בתגובה (נגע הנראה כנוזל משמעותו שתאי הגידול נעלמו, ונגע הנראה כרקמה מוצקה משמעותו נגעים חיים שככל הנראה אינם מגיבים לטיפול), ^RECIST משמש הן CTo, והן PET-CT-^ MRIo. באמצעות שיטה זו האונקולוג יכול להעריך בצורה מדויקת ביותר אם אכן הטיפול למחלת הסרטן פעיל וגורם להקטנת הגרורות או עוצר את גדילתן.
טכניקות עתידיות
העתיד טומן בחובו פיתוח טכנולוגיה חדישה של שימוש בביופסיות נוזליות מנוזלי הגוף 

על מנת לגלות התפתחות עמידות לטיפולי סרטן, על ידי ניצול של דנ"א המופרש בנוזלים אלה, כגון דם, שתן [4] ואפילו צואה. ניתן היום לבודד מקטעי דנ"א של הגידול, ולגלות מוטציות אשר מתפתחות בתאי הגידול בזמן מתן הטיפול בתרופות ביולוגיות. כך יהיה ניתן לזהות שטיפול מסוים איננו יעיל עבור המטופל, עוד בטרם ניתן לזהות זאת באמצעי ההדמיה המקובלים היום.

טכניקה זו תשמש כנראה בעתיד את האונקולוגים לזיהוי מוטציות ספציפיות בגידול ללא צורך בביופסיות פולשניות, על מנת להתאים לחולה את סוג הטיפול, ולזהות מוקדם יותר התפתחות של עמידות לטיפול, דבר שיאפשר את החלפת הטיפול הקיים בטיפול חדש מוקדם ככל אפשר.

2.	Chen C, Chen Q, Zhao Q, et al. Value of combined detection of serum CEA, CA72-4, CA19-9, CA15-3 and CA12-5 in the diagnosis of gastric cancer. Ann Clin Lab Sci. 2017 May;47(3):260-63.
3.	Eisenhauer EA, Therasse P, Bogaerts J, et al. New response evaluation criteria in solid tumours: revised RECIST guideline (version 1.1). Eur J Cancer. 2009 Jan;45(2):228-47.
4.	Botti G, Malzone MG, La Mantia E, et al. ProEx C as diagnostic marker for detection of urothelial carcinoma in urinary samples: a review. Int J Med Sci. 2017 Apr 21;14(6):554-9.

==ביבליוגרפיה==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.cancer.org.il/download/files/Book%20bama_2017_web.pdf במה] עמ' 103


{{ייחוס|ד"ר עופר פורים - מנהל שירות גידולי מערכת העיכול, מכון אונקולוגי, בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד }}


<center>'''פורסם בכתב העת "במה", ינואר 2018, גיליון מס' 22, [[האגודה למלחמה בסרטן]]'''</center>

[[קטגוריה:אונקולוגיה]]
[[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]]
[[קטגוריה:משפחה]]
[[קטגוריה:פנימית]]